הציבור כבר מוכן, והמנהיגים משתכנעים: האם אירופה קרובה לסנקציות על ישראל?

בחודשיים האחרונים ביקשה ישראל מבעלות בריתה באירופה לתת סיכוי למנגנון החדש לחלוקת מזון שהיא מנסה להקים ברצועת עזה. ארגון בינלאומי שבסיסו בשווייץ (GHF), עובדים אמריקאים, הגנה של חמולה בדואית שחומשה על ידי ישראל, תקציב במאות מיליוני דולרים ואינטרס אחד: להפקיע מידי חמאס את השליטה והרווחים שהוא מקבל מהסיוע ההומניטרי ומהמזון שנכנסים לרצועה.

● זו המדינה שדורשת אישור על כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל
● ברשימה עם טורקיה ורוסיה: ההאשמה של הולנד נגד ישראל

משרד החוץ הישראלי זכה לאוזן קשבת ממדינות ידידותיות כמו אוסטריה וגרמניה. אלו בתורן פעלו באיחוד האירופי כדי להוריד את הארגון מסולם הסנקציות שאליו איים לטפס בשל הדיווחים על הרג חפים מפשע, המצב ההומניטרי הקשה והחשש מרעב. כדי לשכנע את בריסל ברצינות כוונותיה, אפילו הייתה ישראל מוכנה להתחייב פומבית ל"הגברה משמעותית" של הסיוע ההומניטרי: עוד משאיות אספקה, עוד מעברי גבול, עוד משלוחים דרך מצרים וירדן ואפילו הזרמת דלק לרצועה ואספקת חשמל למתקני ביוב והתפלה.

התסכול באיחוד האירופי גובר

המאמץ המשולב והנכונות של ישראל להתחייב לצעדים שמהם נמנעה בעבר הביאו להצלחה: שרי החוץ של האיחוד נמנעו מהטלת סנקציות כלשהן בפגישתם החודשית לפני כשבוע בבריסל. משרד החוץ חגג את ההצלחה כמו היה מדובר בהישגי חיל האוויר באיראן. מסע הדילוגים של שר החוץ גדעון סער בבירות אירופה, שיתוף הפעולה עם מדינות ידידותיות ודקויות המנגנון שדורש רוב מיוחס באיחוד כדי להעביר סנקציות - הוזכרו כולם כדי לחגוג שישראל הצליחה לטרפד את הצעדים האפשריים נגדה. מבין השורות, היה ניתן להבין עד כמה ברצינות הממשלה הישראלית מתייחסת לאיומים.

רק קצת יותר משבוע עבר, ונראה כי ההחלטה האירופית עלולה להשתנות בכל רגע. בריסל חשה מרומה. במקום הפסקת האש המובטחת, האיחוד האירופי קיבל תוכניות להרחבת המלחמה לדיר־אל־בלאח ומעבר. במקום הגברת סיוע הומניטרי הוא קיבל קיפאון ותירוצים לוגיסטיים. במקום הפחתה של גובה הלהבות ומספר ההרוגים, הוא קיבל דו"ח של האו"ם שטוען כי 798 פלסטינים מתו במהלך המתנה למזון ולסיוע בשבועיים האחרונים. ובמקום מענה לטענות - הוא מקבל את הודעות משרד החוץ המאשימות בכל את חמאס, כולל "פיברוק" דיווחים שלמעשה נחקרים ברצינות על ידי צה"ל.

כך שהאיחוד האירופי שוב מתחיל לאיים. "כל האפשרויות נמצאות על השולחן", הודיעה האחראית על יחסי החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס בתום שיחה עם סער השבוע. "אנחנו חייבים להפעיל עוד לחץ על ישראל", הודיע שר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ. "על ישראל לכבד באופן מלא את התחייבויותיה", הבהירה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. רוב של מדינות האיחוד, כולל אוסטריה הפרו־ישראלית ואיטליה, חתמו על הצהרה משותפת השבוע הקוראת לשים קץ באופן מיידי למלחמה ול"הרג החפים מפשע הממתינים למזון".

תוכנית הסנקציות כבר מוכנה

מה שהשתנה הוא שלאירופה יש כעת מנגנון שדרכו היא יכולה להטיל סנקציות על ישראל. הדברים התקדמו שלב אחרי שלב, וכעת תלויים רק ברצון פוליטי. בחינה משפטית מצאה "אינדיקציות" לכך שישראל אינה מחויבת להסכם הבסיס עם האיחוד; קאלאס הרכיבה תפריט של עשרה צעדים, מהשעיה כוללת של הסכם האסוציאציה, דרך הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים, השעיית הסכמי התעופה ושיתופי הפעולה המדעיים, הצגת צורך בוויזות־כניסה לישראלים ועד לתמיכה תקדימית באיסור יבוא מהתנחלויות.

חלק מהאפשרויות לא ריאליות, משום שהן דורשות קונצנזוס מלא של 27 המדינות החברות באיחוד. חלקן הפכו לריאליות יותר השבוע, כאשר איטליה שינתה את הטון בעקבות הפצצת כנסיית המשפחה הקדושה בעזה. הרוב המיוחס הדרוש לסנקציות חלקיות נמצא כעת בהישג יד. האיומים המתגברים הפכו לרציניים יותר. כל יום שבו הפסקת האש אינה מוסכמת מקרב את היחסים לשבר של ממש.

דעת הקהל באירופה נוטה נגד

ואם זה המצב ברמת המנהיגים, היכן שישראל עדיין יכולה להפעיל את השפעתה, להבטיח הבטחות ולקבל איכשהו אשראי כלשהו, הרי שבציבור האירופי תמונת המצב כבר הוכרעה.

סקר שהתקיים בבריטניה בשבוע האחרון (YouGov) העלה כי 55% מתנגדים כעת לפעולות ישראל בעזה, ו־81% מתוכם סבורים כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועה. רק 7% סבורים שלא. היתר אינם יודעים. התדמית של ישראל נמצאת בשפל בסקרים פאן־אירופיים, וכעת שיעור האהדה אליה הולך ושובר שיאים שליליים. הפער בין מי שמחזיקים בדעה שלילית על ישראל לאלו בעלי דעה חיובית הוא הגדול ביותר מאז החלו המדידות ב־2016, ועומד על כ־50% (כ־67% בעלי דעה שלילית, לעומת רק 17% בעלי דעה חיובית). זו התמונה באיטליה, בשבדיה, בגרמניה, בספרד ובמדינות נוספות שנבדקו.

למעשה, לו היה הדבר תלוי בציבור האירופי, הרי שהיבשת כבר הייתה מטילה על ישראל אמברגו נשק מוחלט, מחריפה את העמדות נגדה, מבטלת את הסכמי הסחר ומטילה הגבלות תנועה על ישראלים, בפער גדול. כך מוצאים הסקרים. כלי התקשורת האירופיים שיקפו את התמונה הזו השבוע בשעריהם. אפילו ה"דיילי אקספרס" הבריטי, צהובון שמרני למהדרין, הציב ביום רביעי תמונה של ילד פלסטיני הסובל מתת תזונה חמורה תחת הכיתוב "בשם הרחמים, הפסיקו את זה עכשיו". עיתונים אחרים עשו זאת קודם. מבחינת הציבור האירופי, השבוע הוכיח כי הניסוי הישראלי בהעברת מזון באמצעות GHF נכשל לחלוטין. מבחינת הנהגתו, הימים הקרובים יכריעו בסוגיה.

גילויי האנטישמיות באירופה גוברים

תוך כדי כך, כבר קשה לעקוב אחרי שלל התקריות האנטישמיות והאנטי־ישראליות המתרחשות ביבשת. הן נעות בין התקפה ואיום על ישראלים כמו שהתרחשו השבוע בשני מקרים ביוון לבין ביקורת שהולכת ומוציאה את ישראל מחוץ למועדון המדינות הלגטימיות, כמו התבטאותו של מלך בלגיה השבוע שלפיה פעולות ישראל בעזה הן "בושה לאנושות". בין לבין, עוד אוניברסיטה בלגית החרימה מוסדות ישראליים, תקיפה אנטישמית באירלנד עברה ללא תגובה משמעותית בציבור. בין אם הן נובעות מאנטישמיות חבויה או לא, התקריות הללו רק הולכות ומתגברות. והעמדות של הציבור שוחקות את שאריות התמיכה המדינית בישראל.

יחסי ישראל והאיחוד האירופי תלויים ומתעצבים כעת במידה רבה לפי המצב ההומניטרי בעזה. אם לא תוכרז הפסקת אש, אם המשא ומתן לא יסתיים בהסכם, סנקציות עשויות להיות מוטלות מהר מכפי הצפוי.