נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic Photography
נשיא צרפת עמנואל מקרון מנסה בכל כוחו להגביל את התעשיות הביטחוניות הישראליות, אבל בזירה הבינלאומית הוא מוצא את עצמו מובך בגלל כישלון של חברה מקומית. לצד זאת, טורקיה חושפת מל"ט חדש; וסין, ספקית ביטחונית משמעותית של איראן, חושפת מערכת לייזר חדשה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● טראמפ מקדם את פרויקט הנשק היקר בהיסטוריה. האם גם הישראליות יקבלו נתח?
● זו המדינה שדורשת אישור על כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל
המבוכה הגדולה שמקרון היה שמח להסתיר
התעשיות הביטחוניות הישראליות מתמודדות במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עם אתגרים שלא בהכרח קשורים למלחמה, בהם המאבק של נשיא צרפת עמנואל מקרון להגבלת נוכחותן בתערוכות ביטחוניות יוקרתיות במדינתו.
הצעדים הללו נועדו, בראש ובראשונה, ליצור יתרון עבור התעשיות הביטחוניות שלו שלא נהנות מתווית "קומבט פרובן", אלא שכעת מתווספת מבוכה נוספת: משרד ההגנה הצ'כי הודיע לחברת KNDS כי הוא עשוי להשהות תשלומים על 62 תותחי קיסר, בשל כישלון ממושך בעמידה בדרישות מינימליות.
ראש מנהל הרכש הצ'כי, לובור קודלקה, שלח מכתב לחברה הצרפתית, שבו הוא דורש ממנה לפתור באופן מיידי את המצב מעורר הדאגה - ולהוכיח זאת בניסויים בשטח. "אם KNDS לא תתחיל למלא את תנאי ההסכם ולא תעמיד את התותחים לניסויים צבאיים, צ'כיה תפסיק לשלם מקדמות", הדגיש קודלקה, בנוגע להסכם כולל בסך כ־315 מיליון דולר, שקובע כי ב־2025 אמורים להיות משולמים כ־45 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל.
שרת ההגנה הצ'כית יאנה צ'רנוחובה הודתה בפני הממשלה בפראג כי התוכנית עומדת בפני "בעיות רציניות". לדבריה, "פתחתי בדיונים עם שר ההגנה הצרפתי, הקולגות והצבא, והזהרתי את היצרן לגבי הבעיות".
לאורך כשני עשורים נחשב תותח קיסר למוצר מוכר שבו משתמשות יותר מ־10 מדינות, אלא שהוא עבר שינוי מגרסת 6X6 לגרסת 8X8 שנועדה לעמוד בדרישות הצ'כיות והדניות, וזה הביא לבעיות. בקופנהגן, שם הזמינו כ־19 יחידות, כבר השלימו תהליך ביטול בשל דחיות ובעיות טכניות.
משרד הביטחון הזמין במלחמה מ־137 סטארט-אפים בכ־1.2 מיליארד שקל
משרד הביטחון בהובלת מפא"ת ערך השבוע אירוע שהציג את החדשנות הישראלית שמשפיעה על עתיד ענף הדיפנס העולמי, דרך שבעה סטארט־אפים ישראלים פורצי דרך שמשתפים פעולה עם המשרד. החברות שהשתתפו בכנס כללו את AIR - חברה מובילה בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים עם יכולת המראה ונחיתה אנכית. המטוסים מיועדים ללוגיסטיקה בלתי מאוישת וטיסות מאוישות, עם יכולת נשיאת מטען של 250 ק"ג ושעת טיסה רצופה.
בה־בעת, השתתפו רגולוס סייבר, שמתמחה באבטחת מערכות ניווט GPS ומערכות הגנה מפני רחפנים; GrayMatters Health - טכנולוגיות מתקדמות לתחום בריאות הנפש, המאפשרות לחולים ללמוד לווסת את פעילות המוח הקשורה למצבם הנפשי; פריזמה פוטוניקס, שמתמחה בניטור תשתיות קריטיות בזמן אמת באמצעות טכנולוגיית חיישנים מתקדמת המבוססת על סיבים אופטיים ובינה מלאכותית; ו־Kela, שפיתחה פלטפורמה בטוחה ופתוחה המאפשרת שילוב מהיר וחלק של מערכות אזרחיות וצבאיות לטובת הביטחון המערבי.
לצידן, השתתפו גם לייטסולבר, שיוצרת יחידת עיבוד מבוססת לייזר חדשנית, פרדיגמת מחשוב חדשה שעשויה להתעלות על מחשבי־על ומחשבים קוונטיים בביצועים, ולינגאקום שמפתחת ומייצרת פתרונות גילוי לביטחון פנים, חקר כרייה ויישומים תעשייתיים ואזרחיים, בטכנולוגיה ירוקה וללא קרינה.
"במהלך המלחמה 137 חברות קטנות וסטארט־אפים קיבלו הזמנות ממפא"ת בסכום של כ־1.2 מיליארד שקל, וזאת במטרה לפתח ולשדרג את היכולות המבצעיות", סיפר ראש מפא"ת, ד"ר דני גולד. "אנחנו עובדים בצורה מקבילה על פתרונות שונים למגוון בעיות שעולות מהשטח, ובכל כמה חודשים מאתגרים את החברות למצוא פתרונות חדשים לאיומים מתפתחים".
טורקיה מרחיבה את יכולות המל"טים
התעשייה האווירית הטורקית (TAI) חשפה בתערוכה ביטחונית באיסטנבול מל"ט חדש מתוצרתה בעל תכונות VTOL: המראה ונחיתה אנכית. האמצעי החדש נועד למשימות איסוף ומודיעין במתארים סבוכים, כחלק מסל היכולות הנרחב של אנקרה בתחום המל"טים. הכלי יחסית קטן־ממדים, אורכו כ־3.1 מטר, מוטת הכנפיים כ־5 מטר, ומשקל ההמראה המרבי כ־120 ק"ג.
המל"ט נושא כ־60 ליטר דלק, שמספיקים לו לטווח של כ־1,300 ק"מ במשך כעשר שעות. גובה הפעילות שלו הוא עד 9,000 רגל, ומהירות כ־70 קשר.
יצירת המל"ט החדש משקפת, ככל הנראה, ייעוד חדש לאמצעים האוויריים הטורקיים, שלרוב נועדים למשימות תקיפה ונחיתה בשדות תעופה מסודרים. באמצעותו יתאפשר לחיל האוויר הטורקי לנחות במתארים קשים יותר, ולאסוף מודיעין באופן שלא מתאפשר כיום.
ישראל וטורקיה הולכות ראש בראש במאבק יצוא המל"טים העולמי, כפי שהשתקף אשתקד ממחקר שפרסמה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS. בעת שטורקיה מכרה מל"טים תוקפים יותר מכל מדינה אחרת בתקופת המחקר (2023-1995), ישראל הובילה את העברות החימושים המשוטטים (מל"טים מתאבדים) - עם 22 אספקות.
דנמרק תאבטח את המרחב הארקטי עם אמצעים אוויריים אמריקאים
חשיבות המרחב הארקטי עולה בשנים האחרונות, ובעקבות כך החליטה דנמרק לרכוש מג'נרל אטומיקס ארבעה מל"טים שמיועדים למשימות ימיות ממושכות. במסגרת ההסכם שחתם מנהל הרכש הדני עם סוכנות הסיוע והרכב של ברית נאט"ו, היא תקבל מל"טים מדגם MQ-9B סקייגרדיאן בין השנים 2029-2028, אז יתבצע גם התהליך ההתאמה למרחב האווירי הלאומי הדני והבינלאומי.
הדנים לא פרסמו את הסכום שבו רכשו את המל"טים, אבל פירטו כי אלה נועד למרחב הארקטי, הצפון אטלנטי והים הבלטי. דובר ג'נרל אטומיקס מסר ל"דיפנס ניוז" כי המל"טים מיועדים לעמוד במשימות במרחב הקפוא. "MQ-9B מושלם למשימות ביטחון ארקטי, נבחן ואושר. הוא טס בשגרה בגבהים משמעותיים (כ־40 אלף רגל), שם הטמפרטורה סביב -40 עד -56.6 מעלות צלזיוס".
המל"טים הללו מהווים וריאנט של MQ-9 ריפר, שמוכר ממשימות תקיפה של ארה"ב - כולל במזרח התיכון. את MQ-9 ריפר, שמחירו מוערך בכ־30 מיליון דולר ליחידה ויכול להטיל מגוון חימושים, מייצרת כאמור ג'נרל אטומיקס. המל"ט מסוגל לטוס במשך 24 שעות, בגובה של עד 15 אלף מטר, להגיע למהירות של כ־370 קמ"ש ולטווח של כ־1,850 ק"מ.
הסכם ל־TSG הישראלית עם חברה גרמנית בתחום התת־ימי
טיאסטג'י (TSG), שעוסקת בפיתוח מערכות תוכנה ופתרונות מתקדמים למגזר הביטחוני והאזרחי, הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם חברת מערכות הגנה ימיות מובילה בגרמניה לתחזוקה והתאמה של מערכת תת־ימית מתקדמת לתוך פלטפורמה ימית מבצעית ישראלית, תוך אינטגרציה של כלל מערכות הלחימה הרלוונטיות. ההסכם, שנחתם לתקופה של עשר שנים ובהיקף של 3 מיליון אירו (כ-11.7 מיליון שקל), יתבצע באמצעות חברה־בת של TSG המתמחה בניהול פרויקטים טכנולוגיים מורכבים.
במסגרת ההסכם תספק החברה שירותי תחזוקה, הטמעה וליווי טכנולוגי למערכת התת־ימית שמהווה רכיב ליבה במעטפת השליטה והמודעות הסביבתית. המערכת משלבת מידע ממערך הסונאר וחיישנים נוספים, ומבצעת עיבוד מתקדם לצורכי זיהוי, מעקב וקבלת החלטות טקטיות בזמן אמת.
TSG עוסקת בתחום פתרונות התוכנה וטכנולוגיות מתקדמות לשוק הביטחוני. מוצרי החברה מיועדים לפעילות צבאית באוויר, ביבשה, בים, וכן לפעילויות מודיעין והגנת העורף. בין השאר, מפתחת החברה מערכות לתמונה אווירית הכוללות זיהוי ועקיבה ומשמשות ליירוט והתראה, מערכות לשליטה ובקרה ימית, מערכות להיערכות וטיפול בזמן חירום, מערכות מודיעין לתכנון תקיפת מטרות, ומערכות מודיעין לרשויות אכיפה.
סין חשפה מערכת לייזר חדשה
תאגיד נורינקו הסיני חשף מערכת הגנה אווירית חדשה באמצעות לייזר שנועדה לצבא סין, לטובת יירוט כלי טיס בלתי מאוישים. שמה של המערכת החדשה OW5, והיא מוצבת על רכב 8X8 שמספק לה את האנרגיה. בדרך זו מעוניינים הסינים להגן על אתרים אסטרטגיים ושיירות לוגיסטיות. המערכת כוללת גם מכ"ם ומערכות לוחמה אלקטרונית שנועדו לסייע בזיהוי מהיר והתמודדות עם איומים.
הסינים הם ספקים ביטחוניים משמעותיים של איראן, כולל מערכת שן נונג שבה משטר האייתוללות כבר משתמש. המכ"ם של שן נונג מסוגל לזהות איומים במרחק של 5 ק"מ, כאשר הלייזר שלו בהספק של 20-10 קילו־וואט. במסגרת הפעלתו ניתן לעוור כטב"מים במרחק של 3 ק"מ, או ליירט אותם בטווח של 1.5 ק"מ. את הלייזר ניתן להפעיל במשך 200 שניות, שלאחריהם נדרשת המערכת לחמש דקות (300 שניות) להטענה מחודשת.
מעבר לזמן שנדרשת המערכת הסינית להטענה מחודשת, לכלל מערכות הגנה באמצעות לייזר יש שורת חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, מה שאומר כי במקרה של נחיל כטב"מים, היא תיירט רק כטב"ם אחד - אלא אם פורסים כמה מערכות במקביל. הבעיה השנייה שמקשה על המערכת היא השפעת מזג אוויר מעונן, אובך וערפל שמגבילים את פעילותה.