עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
ברשות שוק ההון שוקלים להקל בתקנות שפרסמו בחודש שעבר כלקח מפרשת סלייס, ואשר נועדו להגביל את השימוש בקופות גמל בניהול אישי (IRA). כך נודע לגלובס. במסגרת הבחינה של הערות הציבור שהתקבלו לטיוטת התקנות עשויים ברשות לשקול הפחתה בסכומי החסכון לפנסיה, אשר יידרשו כדי להשקיע ב-IRA.
● לאחר שמיליארדים נעלמו לאלפי משקיעים בישראל, האכיפה עולה שלב
● "מהכללים הנוקשים בעולם": הצעד של רשות ני"ע נגד פיד ההשקעות עורר סערה - ובצדק
● רשות התחרות לביה"ד: לא לאשר לבנקים הגדולים לשלוט במערכת התשלומים במשק
לפי הנוסח המקורי, השימוש ב-IRA אמור היה להתאפשר רק למי שמקבלים גמלה לפנסיה בגובה 10,000 שקל בחודש או שצברו 3 מיליון שקל בחסכון לעת פרישה. סכומים אלה עשויים, כאמור, לרדת - אך לא באופן דרמטי - כדי לאפשר גם לחוסכים פחות אמידים להשתמש במוצר.
עוד עשויים לשקול ברשות דחייה של כניסת הרפורמה לתוקף, אף מעבר לתקופת המעבר בת השנתיים עליה הוכרז במקור. מטרת ההקלה הזו, ככל שתצא לפועל, היא למנוע טלטלה בענף, ולהבטיח כי השקעות שכבר בוצעו בכספי הקופות שבניהול אישי לא יושפעו בשנים הקרובות מהשינוי ברגולציה.
השינויים ששוקלת הרשות מגיעים בעקבות הביקורת שנמתחה על טיוטת התקנות שפרסמה, כאמור, ביוני האחרון. מאות תגובות, רובן שליליות, עלו לאתר בו פרסמה הרשות את יוזמתה. המגיבים, ובהם חברות גמל, ארגונים חברתיים וחוסכים מן השורה, זעמו על מה שתיארו כפגיעה בזכות לניהול עצמאי של כספי חסכון וכפטרנליזם שאינו במקומו מצד הרגולטור. גם גופים חזקים, בהם בתי השקעות וקרנות השקעה פרטיות, נרתמו למאבק בתקנות, הנתפסות כאיום על המוצר המזרים להם נכסים בהיקף משמעותי.
מוצר ה-IRA מאפשר לחוסכים לנהל בעצמם או באמצעות מנהל תיקים את הכספים שיפקידו בקופת הגמל האישית, ותוך חסכון בדמי ניהול. אלא שהמוצר גם כרוך בסיכונים, ורשות שוק ההון נדרשה לחשב מסלול מחדש לגבי הקלות הבלתי־נסבלת של השימוש במכשיר, אחרי שהתברר כי "כיכב" בפרשה של חברת הגמל הקורסת, סלייס.
באותה פרשה, קרוב למיליארד שקל מכספי החוסכים בסלייס, שהושקעו ב-IRA, נוידו על־ידי סוכני ביטוח ומתווכים, הועברו לקרנות אלטרנטיביות בחו"ל ("קרנות אדומות") - ונעלמו. רוב הכסף גויס תמורת מתן הלוואות בתנאים נוחים, כאשר חלק מהסוכנים היו בניגוד עניינים והחזיקו בעצמם בקרנות זרות.
המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, הצליח עד כה לאתר למעלה מחצי מיליארד שקל שנעלמו, ובאחרונה הגיע להסכם לפיו אחד ממארגני הקרנות הזרות, ליעם ישראל, ישיב 90 מיליון שקל. סנדרוב מנהל מגעים עם מארגני קרנות נוספים, ואף הגיש תביעה בגובה 320 מיליון נגד אחד מהם, גיא שנצר.
ההקלות של רשות שוק ההון מלמדות שהיא קשובה לביקורת
עבור חלק מהמתנגדים לצמצום השימוש ב-IRA, לא המוצר הוא שאחראי לכשלים בסלייס - אלא היעדר הפיקוח והאכיפה, לכאורה, מצד רשות שוק ההון, על השימוש הפסול שנעשה בו בפרשה. מבחינתם, הרשות, הסובלת ממילא ממשאבים נמוכים יחסית לעומת רגולטורים פיננסיים אחרים, לא התעוררה בזמן כדי למנוע את הכשלים בסלייס - וכעת מנסה להתנער מאחריות ולהטיל את האשמה על מכשיר הגמל האישי.
אלא שהבעיה שזיהתה הרשות היא אמיתית. פתיחת שערי ה-IRA בפני עובדים שכירים, אשר בוצעה בתקנות שעברו ב-2017, ועל רקע עתירה לבג"ץ שדרשה זאת אז, אכן תרמה לכך שגב' כהן המיתולוגית מחדרה מצאה את עצמה עם גישה למוצר פיננסי מורכב למדי, מבלי שיהיו לה בהכרח הכלים להתמודד איתו.
במקרה של 7,500 חוסכי סלייס, זה נגמר באובדן של כ-890 מיליון שקל, אשר מי יודע כמה מהם אכן יושבו בסופו של דבר. גם אם הרשות כשלה בעבר בפיקוח על החברה - וזאת טרם הוברר - הדבר לא גורע מהאחריות שלה כרגולטור ב-2025 לסתום את הפרצות בחוק, כדי לוודא שמקרה סלייס לא יחזור על עצמו.
ההקלות שעשויה כעת הרשות לשקול בתקנות מלמדות כי במקרה זה, הרגולטור דווקא קשוב לביקורת. דומה כי בפיקוח לא ממהרים לאפשר רק למשקיעים מתוחכמים ועתירי הון ליהנות מיתרונות ה-IRA. הפחתת סכומי החיסכון שיידרשו להשקעה במוצר, תגרום לכך שהוא יישאר נגיש לישראלים רבים. גם ההארכה האפשרית של תקופת ההסתגלות לשינוי מלמדת כי מי שכבר מנהל קופה אישית, יוכל לישון בשקט.
מנגד, התעקשות הרגולטור על רף מינימלי של הכנסות עשויה לצמצם את הסיכון הכרוך ב-IRA, כך שיהיה זמין רק עבור מי שברשותם רשת ביטחון פנסיונית מספיק חזקה, והם אינם תלויים במוצר כדי להתקיים בכבוד בגיל פרישה.
לא אחת, נטען כלפי הרגולטורים שהם צריכים להפנים את לקחי סלייס, ופרשות דומות בהן התגלו כשלים בשוק ההון, כדי להגן טוב יותר על הפנסיות של כולנו מפני טרנד ההשקעות האלטרנטיביות. אז לפני שממהרים להסתער על התקנות החדשות, כדאי לזכור שהן גם דורשות כי קרנות החוץ שבהן יושקעו כספי ה-IRA יהיו סחירות, כי השקעתן בנכסים אלטרנטיביים תוגבל ל-25%, וכי לא תתאפשר השקעה במערכות מסחר בחו"ל ובמוצרים מובנים שאינם סחירים.
ברקע חלק מהביקורת על התקנות, מצויה גישה הרואה בניהול השקעות עצמאי אלטרנטיבה לגופים המוסדיים, המזוהים (לא בהכרח בצדק) עם דמי ניהול גבוהים ועם ניגודי עניינים. לפי גישה זו, ניסיון המדינה להתערב במוצרים העצמאיים הוא פגום, ועליה להתמקד בהידוק הפיקוח על הגופים החזקים במשק. פרשת סלייס ודומותיה מעידות כי גם מכשירים עצמאיים עלולים להיות מסוכנים, ועל כן מחייבים רגולציה - גם אם מדודה.