הממשלה צפויה להחליט היום (ב') פה-אחד על הדחתה של עו"ד גלי בהרב-מיארה מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קבע לפני כשבועיים כי ההדחה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, כדי לאפשר לעתור נגדה. מיד לאחר ההדחה צפויות שורה של עתירות לבג"ץ, אשר גם יבקשו צו ביניים נגד המהלך - וסביר להניח כי צו כזה יינתן.
● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
● סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
במכתב ששיגרה הבוקר, בהרב-מיארה כותבת כי הדחתה תשפיע על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל חקירות פליליות של שרים ומקורבים. לדבריה, בפועל הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפטו של נתניהו, "באמצעות כללים חדשים, נעדרי בקרה, ששונו תוך כדי תנועה, להבטחת התוצאה המבוקשת על-ידה".
"לממשלה יש אינטרס זר מובהק ומוגבר"
לדברי בהרב-מיארה, ההליך הננקט כעת - המלצה של ועדת שרים במקום הוועדה הציבורית-מקצועית בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס - יוביל לכך ש"מעתה תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה - התובע הכללי במדינה - בלי מנגנוני בקרה כלשהם ואף משיקולים זרים. למשל, כתגובה לכך שהיועץ המשפטי התריע מפני פעולות לא חוקיות, הורה על חקירת שר, סירב להפסיק הליך פלילי נגד חבר ממשלה או כחלק מ'דיל פוליטי'".
עוד היא טוענת כי הדחתה "מבקשת להחליף את תפיסת היסוד של הייעוץ המשפטי הציבורי בישראל, שהוא ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, בתפיסה של נאמנות אישית לממשלה. לפי תפיסה זו, עובדי הציבור נדרשים לציית לממשלה, עד כדי מתן יד להפרת חוק". היא טוענת כי ההדחה מתמקדת במקרים בהם הייעוץ המשפטי מילא את תפקידו כשומר סף והתריע מפני הפרות דין, כך שהמסר לעובדי השירות הציבורי הוא "צייתו או שתודחו".
בהרב-מיארה מתריעה כי משמעות המהלך היא הפיכת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה "לתלוי בחסדי הדרג הפוליטי. זוהי פגיעה אנושה בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בזכויות אדם וביכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם שחיתות שלטונית. מדובר בהסרת אחת מהמגבלות הבודדות והמרכזיות על כוחה של הממשלה הקיימות בשיטת המשפט הישראלית".
לטענת בהרב-מיארה, לממשלה יש "אינטרס זר מובהק ומוגבר" בפיטוריה בעיצומה של חקירתו הנגדית של נתניהו. היא שבה ויוצאת נגד שינוי הליך ההדחה ואומרת כי הדבר נעשה כדי להעניק לממשלה שליטה מלאה בו ותוך סירוב להיוועץ בוועדת גרוניס, שכן הממשלה לא הצליחה למצוא נציג מטעמה שיתמוך בהדחה.
מדובר ב"פסול משפטי מובהק של שקילת שיקול זר תוך 'סימון המטרה מסביב לחץ'. אם ניתן להחליף בזמן אמת כל כלל בכלל נוח יותר, המותאם לצורך הפוליטי הרגעי של הממשלה ולתוצאה המבוקשת, אין משמעות לכללים ולקביעתם. לפי גישה זו, אין בלמים על כוחה של הממשלה. כוחה בלתי מרוסן", מאשימה בהרב-מיארה.
לוין רוצה הדחה לאלתר
ההחלטה שהניח על שולחן הממשלה שר המשפטים יריב לוין קובעת כי "בין היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לבין הממשלה מתקיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים היוצרים מצב המונע שיתוף-פעולה יעיל. לממשלה אין כל אמון בעו"ד בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה, והמשך כהונתה בתפקיד פוגע פגיעה קשה בעבודת הממשלה". על-פי ההחלטה, ההדחה היא לאלתר - דהיינו, בהתעלם מהחלטתו של סולברג.
בדברי ההסבר להחלטה, מנומקת ההדחה חסרת התקדים בכך שבהרב-מיארה "ביטאה חוסר שיתוף-פעולה תיפקודי עם הממשלה ולו ברמה הבסיסית ביותר. חוסר מענה לפניות הממשלה ושריה ואי-מתן חוות-דעת שנתבקשו ממנה תוך זמן סביר, קביעת מניעויות משפטיות סדרתיות על הצעות החלטה ותזכירי חוק, אי-הכנת תזכירי חקיקה שנתבקשו ממנה במועד ואי-קבלת סדרי עדיפויות שהממשלה הממונה עליה מטילה עליה".
על-פי דברי ההסבר, מדובר בצבר של אירועים: סירוב לייצג בבג"ץ את עמדת הממשלה, גם כאשר התברר בדיעבד שהיא הייתה מוצדקת; אי-קיום החלטות ממשלה שבהרב-מיארה מתנגדת להן; "חידלון מתמשך במאבק נגד הפשיעה החמורה במגזר הערבי; התנהלות לעומתית ומזלזלת כלפי הממשלה ושריה והעברת ביקורת פומבית שיטתית על הממשלה ושריה". עוד מוזכר כי בהרב-מיארה סירבה להתייצב לשימוע בפני ועדת השרים המיוחדת שהוקמה לשם כך.
בהרב-מיארה: חילוקי הדעות המהותיים - רק בקומץ נושאים
בהרב-מיארה דחתה מכל וכל את הטענות נגדה. היא השיבה כי הייעוץ המשפטי בראשותה קידם מאות הצעות ודברי חקיקה של הממשלה, ועובד איתה בצמוד ובהרמוניה מאז פרוץ המלחמה. לטענתה, חילוקי הדעות המהותיים הם רק בקומץ נושאים בהם הביעה - כפי שעליה לעשות - את דעתה המקצועית-משפטית, כגון בחוקי הרפורמה המשפטית וגיוס החרדים.
עוד אמרה בהרב-מיארה כי היא סירבה להתייצב לשימוע להדחתה משום שלשיטתה הקמת ועדת השרים המיוחדת אינה חוקית, שכן היא נוגדת את החלטת הממשלה משנת 2000. החלטה זו אימצה את דוח ועדת שמגר וקבעה כי מינוי והדחה של היועץ המשפטי צריכים לעבור דרך הוועדה המקצועית-ציבורית (כיום בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס). עוד טענה בהרב-מיארה כי מדובר בשימוע שתוצאותיו ידועות מראש, שכן כל חברי הוועדה הצביעו בעד תחילת הליך ההדחה.
לוין טוען כי לא היה מנוס מהקמת ועדת השרים, שכן הוא לא הצליח למצוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר, שאחד מהם יתמוך בהדחה ויוכל להיות נציג הממשלה בוועדת גרוניס.
סולברג דחה שורה של בקשות למנוע את השימוע ולאחר מכן דחה את הבקשה למנוע את ישיבת הממשלה, באומרו כי המועד לביקורת השיפוטית הוא אחרי קבלת החלטת הממשלה.
