מטוס של וויז אייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock
במשרד התחבורה מתנהל בחודשים האחרונים ויכוח פנימי טעון, שסופו עלול להשפיע על עתיד חברות התעופה הישראליות - וגם על מחירי הטיסות לציבור, כך נודע לגלובס. בסדרת דיונים שנערכו במשרד רשות התעופה האזרחית (רת"א) מפצירה לסגת מהמגעים עם וויז אייר ההונגרית להקמת בסיס פעילות (האב) בנמל התעופה בן גוריון, נוכח פגיעה אפשרית בחברות תעופה ישראליות. מנגד, באגף הכלכלה במשרד רואים במהלך הזדמנות להגברת התחרות, וכעת השרה מירי רגב תצטרך להכריע בין הוזלת הטיסות עבור הצרכן הישראלי לבין מהלכים לשמירה על החברות הישראליות.
● המכרז החדש שמחייב טיסת בוקר מוקדמת מאילת וטיסת לילה מאוחרת
● טרמינל 1 ייפתח השבוע: איך זה ישפיע על היצע הטיסות? סלוטים יקרי ערך
בחודש מאי הכריזה שרת התחבורה מירי רגב על כוונתה לקדם פתיחה תקדימית של מעין "סניף" של חברת תעופה זרה בנתב"ג. בסיס פעילות כזה מאפשר לחברה לקבוע את ישראל כנקודת המוצא והסיום של טיסותיה - כלומר, לא עוד טיסות הלוך־חזור, אלא נוכחות של מטוסים וצוותים בישראל, שמאפשרת לחברה להפעיל סבבים תפעוליים רבים יותר וליהנות מסלוטים יקרי ערך (זמני טיסה והמראה שמחולקים לחברות לפי הקיבולת של שדה התעופה), וכך לבסס אחיזה בשוק המקומי.
כיום יש לחברות המקומיות יתרון יחסי בכך שהמטוסים שלהן לנים בישראל ויכולים לנצל את הסלוטים הראשונים והאחרונים ביום, שמועדפים על ידי הנוסעים. אם וויז אייר תקים בסיס בישראל, היא תוכל ליהנות מאותם תנאים, ולהפוך לשחקנית דומיננטית בשעות הביקוש.
לעומת היתרון של החברות הישראליות בהקצאת הסלוטים, הן מחויבות ברגולציה שלא חלה על החברות הזרות, לרבות הסכמי שכר והסדרי ביטחון מחמירים ותיאומם עם אל על (שהיא גם ספקית שירותי האבטחה). אם וויז אייר תפתח האב בישראל ותבקש להירשם כחברה ישראלית, אותה רגולציה תחול גם עליה, אך לפי גורמים בענף אין סיבה נראית לעין שהיא תעשה זאת. ואכן במסגרת שיחות שהתקיימו עימה, עלה שאין לה כוונה להסכים לפתוח את בסיס הפעילות בשדה תעופה רמון, אלא בנתב"ג בלבד, ואין בכוונתה להקים חברת בת ישראלית.
מתווה חלופי
על אף שהיא מציגה את המהלך ככזה, לא מדובר ביוזמה של רגב. בוויז אייר מחזרים אחרי משרד התחבורה שנים ארוכות, אך במשך זמן רב נענו בשלילה. שמואל זכאי, מנהל רת"א, הבהיר בדיונים שהוא מתנגד להקמת הבסיס. לדבריו, התחרות לא הוגנת משום שחברה זרה תהנה מכל ההטבות של התעופה הישראלית בלי לשאת בעלויות. לטענתו, מצב זה לא יוצר תמריץ להקמת חברות ישראליות נוספות (כמו חברת TUSׂׂ), והוא צפוי להסיט את פעילות החברה משעות השפל על חשבון חברות אחרות.
ברת"א הציעו מתווה חלופי: לחייב את וויז אייר להקים חברת בת ישראלית, בדומה לאיזי ג'ט שהקימה חברות בת באוסטריה ושווייץ, או לוויז אייר אבו דאבי. בנוסף, זכאי הזהיר כי לא ניתן לאפשר רק לחברה אחת להקים בסיס בארץ, משום שלאחר פתיחת הצוהר הזה לא תהיה הצדקה לסרב לחברות נוספות, מה שעלול ליצור עומס בלתי נסבל על תשתיות נתב"ג.
רשות שדות התעופה מכירה ביתרונות של המהלך, אך גם מצביעה על סיכונים לא מבוטלים. ברשות הביעו חשש מתלות בגורם תעופה זר בזמני חירום ומשברים, והמליצו להקים צוות בינמשרדי בליווי יועץ בינלאומי לבחינת ההשלכות.
מנגד, באגף כלכלה במשרד התחבורה דווקא הביעו תמיכה נלהבת במהלך. הם רואים בו אמצעי חיוני להגברת התחרות, להורדת מחירים ולשיפור השירות בענף שהתאפיין בשנים האחרונות בבעיות תפעול. באגף הזכירו שהחברות הישראליות טענו שהן קרובות לקריסה גם לפני רפורמת "שמיים פתוחים" (הסכם עם האיחוד האירופי מ־2013), ובסופו של דבר הרפורמה הובילה אותן להתייעלות.
לדבריהם, הוצאות האבטחה של החברות הישראליות גם ככה מסובסדות כמעט באופן מלא ע"י המדינה, וכן תמיד יהיה שוק שיעדיף חברה ישראלית עקב תחושת הביטחון ומטעמי כשרות ושבת. הם דוחים את הטענה לחוסר הקיבולת בנתב"ג, לדבריהם החברות הישראליות מקבלות מפעם לפעם תוספות, בייחוד כיום לאחר שהתפנו סלוטים של חברות טורקיות שהיוו חלק נכבד מפעילות נתב"ג טרם המלחמה. בנוסף, לטענתם, המצב הביטחוני בישראל משקף מקרי קיצון ולא ניתן לבסס עליהם מדיניות רגולטורית ארוכת טווח.
באגף גם כופרים בהשוואות לחברות בת אחרות, בטענה שמדובר במודלים שנולדו מסיבות פוליטיות כמו הברקזיט או שליטה ממשלתית באמירויות, וכי אין הצדקה לדרוש זאת מוויז אייר. שאלת היסוד, לשיטתם, היא האם אזרחי ישראל אמורים להמשיך ולסבסד חוסר יעילות של חברות מקומיות על מנת לשמר אותן.
בכל אופן, בדרך למימוש הרפורמה, ובהינתן הלחץ מתקופת הבחירות המתקרבת, רגב צפויה להכריע בהקדם בין הגישות השונות. לצד הרצון להביא "בשורה" לציבור, היא תצטרך גם להתמודד עם הלחצים של החברות הישראליות ועם ועדי העובדים שלהן. בכל אופן, בשבועות הקרובים צפויה להגיע לישראל משלחת של חברת וויז אייר וזמן ההכרעה מתקרב.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה בוחן את הסוגייה תוך שקילת כלל ההיבטים המקצועיים והמשקיים, לרבות השפעת המהלך על הצרכנים, על רמת המחירים, על התחרות בענף ועל פעילות חברות התעופה הישראליות. החלטה תתקבל לאחר בחינה מעמיקה של הנתונים, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים".