בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף
בעת שעיקר פעילות הזיקוק שלה במפרץ חיפה מושבתת, מרחיבה בזן את עסקיה לצפון אמריקה והשקיעה 100 מיליון דולר בפעילות של הפקת נפט במפרץ אמריקה. ההשקעה תקנה לבזן 52% בתאגיד נפט אמריקאי העונה לשם קנטיום (Cantium), הנרכש במלואו מידי קרן הגידור האמריקאית יורק. מי שהוביל את העסקה הוא ג'רמי בלנק, בעל מניות בבזן (6.8% מההון בשווי של 188 מיליון שקל) .
● התקלה בבז"א חוזרת: BP סיפקה נפט מזוהם מאזרבייג'ן, הנזק עולה ל-40 מיליון דולר
● פרמיה של 60%: מה האנליסטים רואים בטבע שהשוק מפספס?
בלנק היה בעבר נציגה של קרן יורק בישראל, והוביל את השקעתה המוצלחת בבית ההשקעות פסגות (שנמכר לקרן אייפקס של זהבית כהן). בשנים האחרונות מוביל בלנק את קרן הגידור קומיוניטי, שלוקחת אף היא חלק בעסקה הנוכחית.
פעילות קנטיום נרכשה לפי שווי של 275 מיליון דולר (כולל חוב של 65 מיליון דולר). קומיוניטי של בלנק השקיעה בעסקה 80 מיליון דולר ומחזיקה ב-41% מהמניות. הנהלת קנטיום השקיעה מכספה 13 מיליון דולר ומחזיקה 7% מהמניות.
על פני מדובר בעסקה במחיר הזדמנותי. מנתונים שמצרפת בזן עולה שהרווח הנקי של קנטיום ב-2024 עמד על 158 מיליון דולר וההון העצמי שלה הסתכם ב-241 מיליון דולר. הרווח לפני פחת מיסים והפחתות (EBIDTA) הצפוי ל-2025 עומד על 220-230 מיליון דולר - מה שמלמד על מכפיל נמוך באופן חריג של 1.2 על הרווח הצפוי ואף פ]חות מכך על ההון העצמי של החברה הנרכשת.
מנתונים שמצרפת בזן עולה שהרווח הנקי של קנטיום ב-2024 עמד על 158 מיליון דולר וההון העצמי שלה הסתכם ב-241 מיליון דולר. הרווח לפני פחת מיסים והפחתות (EBIDTA) הצפוי ל-2025 עומד על 220-230 מיליון דולר - מה שמלמד על מכפיל נמוך באופן חריג של 1.2 על הרווח הצפוי ואף פחות מכך על ההון העצמי של החברה הנרכשת.
בבזן טוענים כי העסקה בוצעה במחיר אטרקטיבי: "קרן יורק מחזיקה בנכסים לתקופה מוגבלת של זמן, בלי יכולת להאריך את משך האחזקה (משום שהקרן מגיעה לסוף דרכה)", אומר גורם בחברה לגלובס. "ג'רמי מלווה כשושבין לעסקה הזה מזה כשנתיים. בתור מנהל של קרן הגידור קומיוניטי, הם נכנסים לצידנו בעסקה הזו. והם גם ינהלו את קנטיום כשותף כללי".
בזן: "יתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח"
הנפט של קנטיום מופק כיום סמוך לחופי לואיזיאנה במפרץ אמריקה (לשעבר מפרץ מקסיקו). שינוע של הנפט מארה"ב לארץ עשוי להיות יקר, אך בבזן מציינים כי יוכלו לבצע עסקאות החלף (swap) עם ענקי אנרגיה שפועלים באזורים קרובים יותר מבחינה גאוגרפית לישראל, וכך יכולו להשיג נפט גולמי שמיוצר קרוב כנגד נפט שימכרו בארה"ב.
על פי הודעת בזן לבורסה "המהלך האסטרטגי מבטא הרחבה משמעותית של תחומי הפעילות של החברה, מהתמקדות בזיקוק נפט בלבד (Downstream) לעולמות הפקת הנפט (Upstream), צעד שמספק לה יכולת שליטה רחבה יותר בשרשרת הערך - מבאר הנפט ועד לתוצרי הדלק הסופיים, לפולימרים ולמוצרים הארומטים".
עוד לדברי בזן, "השותפות במיזמי קידוח ופיתוח תספק לבזן יתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח, בהם גישה לאספקת נפט גולמי, והרחבת מקורות צמיחה עתידיים. צעד זה מהווה אבן דרך משמעותית בתוכנית האסטרטגית המעודכנת של הקבוצה להשגת סינרגיה נוספת בשרשרת הערך בתחום הנפט". לא מן הנמנע כי בבזק לוקחים בחשבון גם את האיום הרובץ עליה של פינוי ממפרץ חיפה בעתיד - מה שיוציא מידיה את הנכס המרכזי שלה כיום.
בבזן מסרו עוד כי "הנהלת קנטיום הקימה את החברה ב-2016, לאחר שקנתה את הנכסים שלה מידי שברון. מאז הכפילה קנטיום את עתודות הנפט שלה ושמרה על קצב הפקה קבוע שלא דועך".
מבחינת קצב ההפקה של הנפט, היא הפיקה 6.2 מיליון חביות אשתקד, כאשר נכון לסוף השנה יש לה עתודות של 43 מיליון חביות נפט - מה שמלמד לכאורה על 7 שנות הפקה שנותרו לה.
בבזן מדגישים שקנטיום ממשיכה לפתח את נכסיה ואת העתודות שלה והיא מרחיבה ומגדילה אותן בהתמדה. קנטיום אומרים שם "היא פלטפורמה שאמורה להביא עתודות נפט נוספות ולהגדיל את היקפן לאורך השנים".
נזק של עד 200 מיליון דולר
נזכיר כי לפני כחודש וחצי, במהלך מבצע "עם כלביא", ספגו מתקני בזן בחיפה פגיעה של טיל איראני השביתה את הייצור במתקניה (שעדיין מושבתים בחלקם) וגרמה נזק שהוערך ע"י החברה ב-150-200 מיליון דולר.
בזן, בניהולם של אסף אלמגור (מנכ"ל) ומשה קפלינסקי (יו"ר) דיווחה בהמשך כי קיבלה מקרן הפיצויים של המדינה מקדמה על סך של 160 מיליון שקל. בשבוע הבא יא צפויה לפרסם את התוצאות הכספיות למחצית, וייתכן שתעדכן לגבי מצב הפקת הנפט והתזקיקים במתקניה בחיפה. המניה של בזן ירדה בכ-5% בחודש החולף למחיר שמגלם לה שווי שוק של 2.8 מיליארד שקל.