אופיר ארליך / צילום: אסף רביבו
אישי: נשוי + 1, גר בתל אביב
מקצועי: מייסד ומנכ"ל חברת EON, העוסקת בגיבוי ענן
ילדות ומשפחה: נולדתי בנתניה, אחד מצמד תאומים לא זהים. אבא שלי היה סמנכ"ל בבנק מרכנתיל ואמא עבדה במשך שנים בספרייה לעיוורים. בגיל 9 קיבלתי את המחשב הראשון והתחלתי ללמוד לתכנת לבד. בבית הספר לא הייתי תלמיד שקדן, לא עשיתי כמעט שיעורי בית. למזלי הייתה לי תפיסה אינטואיטיבית וקיבלתי ציונים טובים במקצועות הריאליים. כשהייתי בן 17 התחלתי לעבוד כמתכנת בסטארט־אפ.
● פורטפוליו | כבר כילדה התנדבה במד"א. היום היא מספקת רפואה מרחוק ל־2 מיליון איש בשנה
● פורטפוליו | הוא גדל בבית חילוני, שירת בגולני, חזר בתשובה והפך ליזם ושותף בחברת ריגול
● פורטפוליו | בלי תואר ראשון, הצעיר שקיבל תפקיד יוקרתי בהייטק
צבא: רציתי להתגייס ל־8200, אבל לא קיבלתי זימון, אז כתבתי קורות חיים, שלחתי ליחידה והתקבלתי. גיליתי שאני כמעט היחיד שם שאין לו תואר לפני הצבא ושכולם יודעים את התשובות יותר טוב ממני. אבל זה לא מנע ממני להישאר שם שש שנים לצאת לקצונה. הרגשתי שאנחנו עושים דברים משמעותיים בתחום הסייבר. בסוף עזבתי, הרווחתי שם שישית ממה שהייתי יכול להרוויח באזרחות.
היזמות הראשונה: הדבר הראשון שעשיתי אחרי השחרור היה להקים סטארט־אפ בשותפות. על הלימודים ויתרתי, עד היום אין לי אפילו תואר ראשון. החברה, דיגיקאש, עסקה בניהול קופונים לאתרי אי־קומרס, אבל לא באמת ידעתי מה זה אומר. הייתי שותף זוטר. עד היום אני לא מבין איך גייסנו כסף (6 מיליון דולר - ד"א). ניגנו הרבה במשרד, היה כיף. עזבתי ב־2008 ושנה אחר כך החברה נסגרה.
אחרי שעזבתי טסתי לניו יורק ופגשתי את חברי הטוב גונן שטיין. הוא לקח אותי לטיימס סקוור והצביע על שלט חוצות שבמשך 100 שנה ברציפות הייתה עליו פרסומת לליהמן ברדרס - ובאותם ימים היא ירדה. לא הבנתי מה הביג דיל, אבל כשחזרתי לארץ נפל עליי כל כובד המשבר הכלכלי.
האקזיט הראשון: הדבר הבא היה ניסיון הקמה של סטארט־אפ עם חברים, AcceloWeb, שפיתחה טכנולוגיה שמשפרת את זמני הטעינה של אתרי אינטרנט. היא נמכרה ב־2011 לליימלייט נטוורקס תמורת כ־20 מיליון דולר. הייתי מיליונר לפני גיל 30.
האקזיט השני: המשכנו לעבוד בחברה עוד שנה וחצי, אבל אז החלטנו שהגיע הזמן למשהו יותר גדול וייסדנו את CloudEndure. פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לחברות גדולות להעביר את השרתים לענן, בעיקר כדי לייצר גיבוי. גייסנו 18 מיליון דולר ויצרנו חברה רווחית, עם הרבה לקוחות ו־56 עובדים בשיא. אחרי כשבע שנים מכרנו אותה לאמזון (תמורת כ־250 מיליון דולר - ד"א).
מיזם לשכיר: לאחר המכירה הצטרפנו לאמזון כיחידה עסקית והמשכנו לעבוד שם במשך ארבע שנים, שבהן המוצרים שלנו הגיעו להכנסות של יותר ממיליארד דולר. אמזון חברה מעולה, אבל המעבר מיזם חופשי לשכיר היה קשה. לא הייתי רגיל להיות בורג במערכת. במקביל התפנה לי הרבה זמן ונכנסתי להשקעות, בעיקר כדי להבין איך העולם הזה עובד. היום אני מושקע כאנג'ל ב־47 חברות.
ההזדמנות: בשלב הזה ידעתי שאני יכול לצאת לפנסיה, אבל רציתי מאוד לעבוד עם החברים הוותיקים שלי. יש בינינו הערכה הדדית ורצינו להקים חברה בעולמות שיש לנו יתרון יחסי בהם - גיבוי בענן. ראינו שמאז הקורונה כולם עוברים לענן והחברות הגדולות מגלות שגם שם יש אילוצים. הבנו שנוצרה כאן הזדמנות ענקית, ושיש לנו פתרון.
EON: הקמנו את EON בתחילת 2024 ויצאנו לגיוס ראשון בפברואר - בלי מצגת, בלי שם חברה, בלי עובדים, בלי מוצר ובלי מכירות. שבעה חודשים בלבד אחר כך, בספטמבר 2024, כבר גייסנו לפי שווי של 750 מיליון, וגם זה אחרי שייעצו לנו לא להפוך ליוניקורן מהר מדי ולאחר שנאלצנו לדחות לפחות 300 מיליון דולר בכל סבב. גם היום, לאחר שביצענו גיוס נוסף לפי 1.4 מיליארד, עדיין אין לנו מצגת. בין המשקיעים שלנו: הקרנות סקויה ולייטספיד ושורה של אנג'לים בולטים בישראל ובחו"ל. עומרי כספי הוא המשקיע הישראלי הגדול בחברה.
מכונת הכסף: לא רציתי שהחברה תהיה יוניקורן לפני שכל השוק מסכים שזה הגיוני. בתעשייה שלנו כולם מדברים עם כולם כל הזמן, כמו רכלניות זקנות. באוקטובר 2024, עוד לפני שעבר הכסף של האנג'לים מהסבב לפי 750 מיליון דולר, חתמנו על מסמך עקרונות לגיוס לפי 1.4 מיליארד דולר. כמות הכסף שכוונה להייטק הישראלי בסוף 2024, בעיצומה של המלחמה, הייתה הכי גדולה שראיתי מ־2021.
מבט לעתיד: אני רוצה להגיע להכנסות משמעותיות מלקוחות גדולים, ואז כבר נראה לאן הולכים. מי שאומר שהוא יודע מה המטרה הסופית של החברה שלו משקר לך או משקר לעצמו. איך אפשר לדעת, לדוגמה, האם חלון ההנפקה יהיה בכלל פתוח כשזה יהיה רלוונטי ל־EON?