הוא גדל בבית חילוני, שירת בגולני, חזר בתשובה והפך ליזם ושותף בחברת ריגול

אישי: בן 48, נשוי + 5, כפר מונאש
מקצועי: מנכ"ל צ'רידי, שפיתחה פלטפורמה למימון המונים

ילדות ומשפחה: נולדתי בבת ים למשפחה חילונית. אבי עבד באגודת ברית פיקוח, המעניקה שירותי ראיית חשבון לקיבוצים ולמושבים. אמי עבדה בסניף חולון של יצרנית רכיבי האלקטרוניקה האמריקאית Vishay. בגיל 8 פתחתי עסק ראשון - בייביסיטר באמצע היום. תמיד אהבתי את תחושת העצמאות ושיש לי כסף בכיס. משם עברתי לעבוד במכולת ואחר כך אצל הירקן. בגיל 15 התחלתי לעבוד כעוזר צלם ואז התקדמתי לצלם ראשי באירועים ובתצוגות אופנה. סיימתי י"ב עם בגרות חלקית.

● פורטפוליו | בלי תואר ראשון, הצעיר שקיבל תפקיד יוקרתי בהייטק
● פורטפוליו | "פיצוי על 65 שנים של הקרבה": מנהל בית החולים שנפגע מטיל איראני חולם על העתיד
● פורטפוליו | הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

צבא: התגייסתי לגולני, אבל נפצעתי בטירונות והוצבתי בקורס קשר. הייתי בגדוד כשנה, עד שהציעו לי להיבחן ליחידת חיל קשר מטכ"ל בקריה. התקבלתי ושירתי שם שנה וחצי מטורפות, שבהן למדתי המון. אחד הרגעים הקשים היו כשקרה אסון השייטת בלבנון והייתי בחמ"ל עם מפקד תורן צעיר. הייתי צריך לתפקד כמעט לבד.

ניו יורק: אחרי השחרור טסתי לעבוד אצל מכר ישראלי בארה"ב, שהיה לו עסק בתחום השיווק הישיר. המשרדים היו באמפייר סטייט בילדינג במנהטן, התחלתי כאיש מכירות ושיפרתי את האנגלית שלי תוך כדי. עם עליית האינטרנט הקמנו אתר, וכבר ביום הראשון מכרנו ב־80 דולר. בהמשך העסק זינק להכנסות של מיליוני דולרים.

החזרה בתשובה: בסביבת המשרדים חסידי חב"ד שכנעו אנשים להניח תפילין. אחד מהם קנה לי את "ספר התניא" וקראתי אותו בין מסיבות לאירועים. התחלתי לשמור כשרות ושבת והחלטתי לחזור לארץ, למרות שזו הייתה תקופת האינתיפאדה השנייה. מצאתי בישראל עבודה בשיווק, אבל בשלב מסוים הבנתי שאני רוצה להשלים את החזרה בתשובה ועברתי ללמוד בישיבה.

חב"ד: באותה התקופה התחתנתי, ובישיבה מאוד רצו שאפתח בית חב"ד כי הם ראו שאני טוב עם אנשים. אשתי ואני חיפשנו מקום ובסוף התמקמנו במכללת רופין. הצטרפתי להנהלת הארגון והייתי אחראי על קשרי הממשל, מול השרים וחברי הכנסת. גם הובלתי מסלול גיוס לאנשי חב"ד, שאפשר להם לצאת בגיל 18 ללימודי ישיבה בחצר הרבי מלובביץ' ומיד אחר כך להתגייס למסלולי מודיעין וטכנולוגיה כמו "שחר כחול" ו"בינה בירוק" או לנח"ל החרדי.

כפר מונאש: אשתי ואני עברו לכפר מונאש לפני 20 שנה. מאז 7 באוקטובר אני יו"ר ועדת הביטחון של המושב וראש כיתת הכוננות. השנה הדלקתי שם משואה ביום העצמאות. הראיתי שאפשר אחרת, גם בימים לא פשוטים של ויכוחים על חוק הגיוס.

מג"ב: ב־12 השנים האחרונות אני גם מתנדב במג"ב. עשיתי קורס מתנדבים בסיסי ואחרי זה עשיתי גם קורס בילוש ואני עובד עם כל מיני יחידות, גלויות וסמויות.

צ'רידי: החברה הוקמה ב־2013 בידי שלושה יהודים אמריקאים עם הרעיון לקחת את הטכנולוגיה של מימון המונים ולהפגיש אותה עם עולם הארגונים והעמותות. התחלתי שם לפני תשע שנים, ב־2016 מוניתי למנהל תפעול ראשי וב־2023 קודמתי למנכ"ל, בין השאר עקב היכרותי עם השוק האמריקאי. המטה שלנו יושב בניו יורק, אבל אנחנו מחזיקים משרדים גם בוושינגטון, מיאמי ולוס אנג'לס. מחוץ לארה"ב יש לנו נוכחות בברזיל, מקסיקו, אוסטרליה, אנגליה, צרפת, ישראל ועוד.

המוצר: פיתחנו פלטפורמה שמכסה כל דבר שקשור לגיוס כספים, כולל אמצעי סליקה מכל הפלטפורמות. אנחנו מלווים את הארגון כחודש וחצי לפני תחילת הקמפיין ולמעשה משמשים לו one stop shop לגיוס, כולל בניית הסטוריטלינג. בארץ התחום עדיין נתפס קצת כשנור חרדי, אבל בחו"ל זה מאוד מקובל במוסדות רפואה, אוניברסיטאות ועוד. פה עבדנו בין היתר עם האגודה למלחמה בסרטן, מד"א, זק"א, איחוד הצלה וגדולים מהחיים. בחו"ל עבדנו גם עם קרן של הקונגרס האמריקאי בקורונה וקרן הקורבנות של האו"ם.

עד היום גייסנו כ-4 מיליארד דולר וקיבלנו יותר מ־12 מיליון תרומות. אנחנו מעסיקים יותר מ־100 עובדים, כ־40 מהם בישראל. חברת Carta האמריקאית העניקה לנו שווי חברה של כ־100 מיליון דולר.

סברה: ב־2017־2019, במקביל לעבודתי בצ'רידי, הייתי מנכ"ל חברת סברה, המספקת שירותי מודיעין לשוק הפרטי. המייסד ערן בכר הוא חבר ילדות שלי עוד מהימים בבת ים. העבודה שלנו התבצעה בעיקר בחו"ל בגלל אילוצים רגולטוריים, אבל כל העובדים שלנו יוצאי מוסד או שב"כ. אני עדיין שותף שם באחוזים בודדים.

חוק הגיוס: לציבור החרדי יש רצון חזק להתפרנס בכבוד. הבעיה היא בעיקר בהנהגה. אם הפוליטיקאים לא היו לוקחים את זה למקום שאליו לקחו את זה, היינו רואים מספרים שונים מבחינת גיוס.