היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
העתירות נגד הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, יידונו ב-3 בספטמבר בפני הרכב של תשעה שופטים - כך קבע היום (ה') נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
● פרקליט המדינה עמית איסמן: הדחת היועמ"שית בלתי חוקית
● פורום העסקים: פיטורי היועמ"שית והדחת אדלשטיין - קו אדום
● סולברג הקפיא את הדחתה של בהרב-מיארה ואסר לפגוע בסמכויותיה
● הדחת היועצת המשפטית לממשלה: המכשולים והתגובה בשווקים
● המשרוקית | איך אמורים להדיח את היועמ"שית?
בפני בג"ץ תלויות ועומדות שש עתירות נגד הדחת היועמ"שית. חלקן עוסקות בהחלטת הממשלה להקים ועדת שרים לעריכת השימוע לבהרב-מיארה (במקום לפעול דרך הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות אשר גרוניס), חלקן מתמקדות בהחלטת ההדחה שהתקבלה השבוע, וחלקן תוקפות את שתי ההחלטות.
מוקדם יותר השבוע קבע השופט סולברג כי הדיון יתקיים תוך חודש, והוציא צו ארעי (אך לא צו ביניים) האוסר על מימוש ההדחה, המשמר את כל סמכויותיה של בהרב-מיארה והמונע להתחיל בהליך למינוי מי שיחליף אותה.
לוין ושיקלי לא מבקשים לבטל את הצו הארעי
בעקבות שש העתירות נגד ההדחה, השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי הודיעו הערב כי הם מתנגדים בתוקף להוצאת צו ביניים נגד מימוש הדחתה של גלי בהרב-מיארה מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אך אינם מבקשים מבג"ץ לבטל את הצו הארעי המקפיא את המהלך עד להחלטה אחרת.
לוין ושיקלי טוענים כי הפרקליטות צריכה לייצג אותם, ואילו על בהרב-מיארה לשכור עורך דין פרטי; הם אינם אומרים כיצד יפעלו אם בהרב-מיארה תקבע שעל הממשלה ליטול ייצוג פרטי, כמו במקרים קודמים של חילוקי דעות ביניהם. במצב הנוכחי, הם אומרים, הממשלה נאלצת להסתפק בהפניה להחלטותיה בנושא ההדחה.
לדברי לוין ושיקלי, הממשלה רשאית להדיח את היועץ המשפטי שלה, וטענתה של בהרב-מיארה בדבר עצמאות מוחלטת של היועץ והיעדר פיקוח של הממשלה עליו - מנוגדת לחוק ולמקובל בעולם.
לדבריהם, נושא הוועדה לעניין ההדחה (ועדת גרוניס או ועדת השרים בראשות שיקלי) הוא שולי, והממשלה רשאית לשנות את כללי המשחק "בהתאם לבחירה הדמוקרטית העכשווית ובהתאם לצרכים המתחדשים".
לטענתם, בהרב-מיארה היא שמציעה "שבירה מוחלטת של המשחק הקיים ופיזור כל כליו, תוך יצירת מוסד שלטוני חדש, חסר כל פיקוח דמוקרטי מטעם העם".
לטענת לוין ושיקלי, איש - כולל העותרים - אינו יכול להכחיש שקיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים המונעים את המשך כהונתה של בהרב-מיארה. היא והעותרים "מבקשים מתוך שיקולים זרים לכפות על הממשלה ועל אזרחי ישראל שיתוק תפקודי בלתי נסבל בעיצומה של התמודדות לאומית עם אתגרים אדירים". קבלת העתירות, הם אומרים, לא תפתור את הבעיה, אלא תהיה "חסימה מלאה של כל פתרון למצב".
לוין ושיקלי מכנים "תירוצי סרק" את טענתה של בהרב-מיארה, ולפיה הדחתה קשורה למשפט נתניהו או לגיוס החרדים. לטענתם, הבקשה לצו ביניים היא בלתי ישימה, שכן הוא "לא יוכל להפוך חוסר שיתוף-פעולה יעיל לשיתוף-פעולה יעיל".
הרכב השופטים בעתירות
הרכב השופטים בעתירות בנוגע להדחת היועמ"שית נקבע על-פי עיקרון הסניוריטי, להוציא את השופטת דפנה ברק-ארז (אשר תהיה בחופשה שנקבעה מראש): הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב.
אלרון פורש מכהונתו ב-20 בספטמבר 2025, אך יוכל לחתום על פסקי דין עד 20 בדצמבר. כיוון שכך, זהו המועד האחרון שבו יוכל בג"ץ לפרסם את פסק דינו בנושא, אם כי סביר להניח שיבקש ממילא לעשות זאת בהקדם בשל חשיבות האירוע.