פרקליט המדינה, עמית איסמן, תקף היום (ג') את החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. באיגרת ששיגר איסמן לעובדי הפרקליטות כתב פרקליט המדינה כי ההחלטה מנוגדת לדעתו לדין. איסמן הגדיר את הדחת היועמ"שית "אירוע חריג ביותר וראשון מסוגו, המאתגר את עקרונות היסוד של עצמאות התביעה הכללית והייעוץ המשפטי, כמו-גם את שלטון החוק".
● הממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
● בחינות לשכת עורכי הדין: מוסד הלימוד שכולם נכשלו בו ומי האוניברסיטה המובילה
עוד הדגיש פרקליט המדינה את החלטתו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, ולפיה פיטורי היועמ"שית לא ייכנסו לתוקף עד להכרעת בג"ץ. "סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה נותרות בעינן, ועמדותיה המשפטיות מחייבות את רשויות השלטון כל עוד לא נקבע אחרת על-ידי בית המשפט", כתב איסמן בהתייחסו לפסיקת סולברג.
איסמן הבהיר כי הפרקליטות תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם בהרב-מיארה, והדגיש בהקשר זה את עצמאות מערכת התביעה והאינטרס הציבורי. לדבריו, "במציאות שנוצרה, חשוב שנמשיך בעבודתנו באופן מקצועי, שקול ועצמאי, בהתאם לחוק ולתפקידנו הציבורי. עלינו להישאר ממוקדים בשליחותנו, ולפעול באחריות ובמחויבות לשמירה על שלטון החוק ועל תפקודה התקין של מערכת המשפט".
פרקליט המדינה הוסיף וכתב, כי היועמ"שית פעלה לאורך כהונתה "באחריות, ביושרה ובמקצועיות, תוך מחויבות מלאה לחוק, לאינטרס הציבורי ולערכי הדמוקרטיה גם נוכח אתגרים ולחצים לא מבוטלים".
בממשלה לא מצאו תומכים להדחה
כאמור, הממשלה החליטה אתמול (ב') פה אחד להדיח את היועמ"שית מכהונתה. ההחלטה התקבלה אחרי שוועדת שרים מיוחדת שהקימה הממשלה, בראשותו של השר עמיחי שיקלי, המליצה על ההדחה. זאת, לאחר שהממשלה לא הצליחה לאייש את הוועדה לאיתור היועמ"שית, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, בשר משפטים או ביועץ משפטי לשעבר שתמכו בהדחה. שר המשפטים, יריב לוין, והשר שיקלי, הבהירו בעמדה שהגישו לבג"ץ כי זו הייתה הסיבה שבעטיה בחרה הממשלה לעקוף את ועדת גרוניס ולהעביר את ההמלצה לגבי פיטורי היועמ"שית לוועדה פוליטית.
בהרב-מיארה נמנעה מלהתייצב לשימוע שאליו זימנה אותה ועדת שיקלי, והסבירה כי מדובר בהחלטה ידועה מראש אחרי שחברי הוועדה הביעו זה מכבר את תמיכתם בפיטוריה. היועמ"שית אף עמדה על חוסר החוקיות שבהליך ההדחה שקבעה הממשלה בהתאם להצעת לוין.
ערב החלטת הממשלה על הפיטורים, בג"ץ נמנע מלהוציא צו שיימנע את ההחלטה. השופט סולברג קבע כי הנושא ייבחן על ידי בית המשפט רק אחרי שהממשלה תקבל החלטה. ואמנם, מיד אחרי ההחלטה הוגשו נגדה עתירות לבג"ץ על ידי לשכת עורכי הדין, התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה ויש עתיד. השופט סולברג, אשר קבע כאמור כי בהרב-מיארה תישאר בשלב זה בתפקידה וסמכויותיה לא ייפגעו, קבע גם כי העתירות יידונו עד ל-4 בספטמבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.