הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אושרה בממשלה, וצפויה להתגלגל לפתחו של בג"ץ. הממשלה מנמקת את החלטת בחילוקי דעות מהותיים וחוסר אמון.
● המשרוקית | איך אמורים להדיח את היועמ"שית?
● סולברג הקפיא את הדחתה של בהרב-מיארה ואסר לפגוע בסמכויותיה
● היועמ"שית על ההדחה היום: "משיקולים זרים בזמן משפט נתניהו"
החלטת הממשלה משנת 2000, בעקבות דוח ועדת שמגר, מחייבת היוועצות בוועדה הציבורית־מקצועית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. נציג הממשלה בוועדה הוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר. אבל השר יריב לוין לא הצליח למצוא איש מהם שיסכים להתמנות ולתמוך בעמדת הממשלה.
בעקבות זאת, הקימה הממשלה ועדת חמישה שרים בראשות עמיחי שיקלי לקיים את השימוש לבהרב־מיארה. היועמ"שית סירבה להתייצב, בטענה שמדובר בהחלטה בלתי חוקית ובשימוע למראית עין, שהרי כל חברי הוועדה כבר תמכו בהדחתה. הוועדה המליצה בפני מליאת הממשלה להדיח אותה וההמלצה התקבלה.
"כתב אישום" רחב יריעה
לוין הכין "כתב אישום" של עשרות עמודים נגד בהרב־מיארה, והוא ועמיתיו - וגם מזכיר הממשלה יוסי פוקס - הטיחו בה טענות רבות. עיקרן: בהרב־מיארה מסכלת את פעולות הממשלה, היא לעומתית כלפיה ואף פועלת משיקולים זרים.
היועמ"שית השיבה כי מדובר בחלקיק קטן מכלל הפעולות; ברוב המכריע של המקרים - הייעוץ המשפטי מסייע לממשלה. במכתב ששיגרה לשרים ערב ההצבעה היא גם טענה, כי ההדחה נובעת משיקולים זרים הקשורים למשפט נתניהו ולחקירות פליליות אחרות, להשתמטות החרדים ולפוליטיזציה של השירות הציבורי.
עד כמה משפיעים אירועים שנויים במחלוקת בזירה הציבורית, כמו הדחת בכירים בשירות הציבורי או שינויים מרחיקי לכת בכללי המשטר הבסיסיים, על השווקים? אין לכך תשובה חד־משמעית.
ב־2023, לאחר הצגת הרפורמה המשפטית והמאבק הפנימי בעקבותיה, סבלה הבורסה בת"א מביצועי חסר משמעותיים ביחס למקבילותיה - וגם השקל נפגע. בתקופה זו נרשמה הסטת כספים משמעותית מישראל ובחברות דירוג האשראי הבינלאומיות נזעקו והחלו לעקוב מקרוב אחר הנעשה.

מאז זרמו הרבה מים בנהר, והשווקים התמודדו עם אירועים חריגים וחריפים בזמן המלחמה. ככל שחלף הזמן, המשקיעים הפכו אדישים יותר. הם כבר לא התרגשו מההודעה על הדחת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט (בפעם השנייה) וכך גם לא מזו שבישרה על הכוונה להדיח את ראש השב"כ היוצא, רונן בר. מתי כן נרשמה פאניקה? אי־שם בסוף חודש מרץ, כשהממשלה הצביעה "אי אמון" ביועצת המשפטית בהרב־מיארה. הפלאשבקים מימי 2023 חזרו, והמדדים המרכזיים בת"א רשמו את היום הגרוע ביותר מאז אוקטובר 2023. השאלה היא מה צפוי הפעם?
בשלב זה, ההחלטה להדיח את היועמ"שית לא מעוררת את השוק הישראלי כפי שקרה במרץ האחרון. אמנם הבורסה הגיבה בירידות, אך בימים האחרונים דוח התעסוקה החלש שפורסם בארה"ב ותוכנית המכסים של טראמפ השפיעו על המדדים בעולם.
גורמים בשוק מסבירים את התופעה בשני גורמים מרכזיים: קהות חושים של המשקיעים לאחר שנתיים של אירועים דרמטיים בתדירות גבוהה ודיסוננס קוגניטיבי של מי שכבר קנו מניות בעקבות העליות האחרונות.
"נראה שציבור המשקיעים בישראל באופן כללי צריך רף גירוי גבוה מאוד כדי שישפיע עליו", אומר יוטב קוסטיקה, מנכ"ל ומנהל השקעות ראשי במור קרנות נאמנות. לדבריו, "אירועים שהתרחשו אחרי 7 באוקטובר משפיעים הרבה פחות על ציבור המשקיעים כיום לאחר שנתיים של מלחמה והתפתחויות שלא דמיינו שיתרחשו".
קוסטיקה מציין כי חודש אוגוסט התחיל בחולשה לאחר שהתפוגגה האופטימיות שנמדדה עם ההישגים בתקיפה באיראן. "מבצע עם כלביא הביא לתקווה רבה להמשכיות - דרך הפסקת אש בגזרה הדרומית, התרחבות הסכמי אברהם למדינות חדשות ומינוף ההישג הצבאי להישגים כלכליים. עם זאת, כל אלו התאדו לאחר קריסת המו"מ", הוא מציין.
השאלה הגדולה: האם בג"ץ ייתן צו ביניים להקפאת החלטת הדחת היועמ"שית
מיד לאחר החלטת הממשלה בנוגע לוועדת השרים הוגשו עתירות לבג"ץ, המבקשות לבטל אותה וגם להוציא צו ביניים נגד יישומה.
השופט נעם סולברג דחה בשבועות האחרונים בקשות לצווים שיימנעו את השימוע ואת הדיון בממשלה, באומרו שהמועד לביקורת השיפוטית הוא לאחר ההחלטה, אך קבע שההדחה לא תיכנס לתוקפה מיידית, כדי לאפשר לעתור נגדה.
השופטת התורנית השבוע היא גילה כנפי־שטייניץ, מהאגף השמרני של ביהמ"ש, אבל מהחלטותיו של סולברג - ובעיקר ממדיניות הפסיקה - עולה שצו ביניים כנראה יינתן.
החלטה על צו ביניים היא תוצאה של מקבילית כוחות בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות. ככל שסיכוייה להתקבל גבוהים יותר, וככל שהנזק שייגרם מאי־הקפאת המצב הקיים יהיה רב יותר - כך גוברת הנטייה להוציא צו ביניים. כאן הנזק ברור: אם בג"ץ יאפשר להדיח את בהרב־מיארה, לא יהיה טעם לדון בעתירות; הרי לא סביר שבעוד אי־אלו שבועות או חודשים יחזירו אותה.
גם סיכויי העתירות אינם פחותים, בלשון המעטה, במיוחד כאשר מדובר בשינוי המשמעותי של ההליך ובסיבות לכך.
אם וכאשר יינתן צו ביניים, תהיה חשיבות רבה לניסוח שלו. האם הוא רק יקבע שהחלטת הממשלה מוקפאת, או שהוא יורה במפורש שלא לפגוע בבהרב־מיארה בצורה כלשהי? האם ייאסר על הממשלה לפתוח בהליכים לבחירת היועץ המשפטי הבא? הארץ פרסם בשבוע שעבר, שבכוונת הממשלה להחרים את בהרב־מיארה כמו את יצחק עמית; מחוות הדעת שלה היא כבר מתעלמת, אבל כעת יפסיקו להזמין אותה לישיבות. בג"ץ יכול לכל הפחות להורות להימנע מכך; אם הממשלה תציית - זו כבר שאלה אחרת.
השווקים פחות רגישים
סיבה אפשרית נוספת לחוסר התכונה בשוק נעוצה ב"דיסוננס קוגניטיבי של המשקיעים", כלשון בכיר בגוף מוסדי. "מי שהעביר את ההשקעה שלו באחרונה מ־S&P500 לישראל כי ראה שהמדדים כאן עולים, ולא ירצה למכור מיד למחרת".
אותו בכיר מציין תופעה מעניינת: "אחרי עליות גדולות השוק נותן פחות משקל לחדשות". לדבריו, המשקיעים מתייחסים לאי־הוודאות בציניות: "אם יכריזו על הדחת היועמ"שית ואחר כך בג"ץ יפסול את ההדחה - כל התהליך יידחה בחודשים. למה למכור עכשיו? במזרח התיכון שלושה חודשים זה נצח".
אך זו אינה תופעה מקומית. הבכיר עימו שוחחנו מסביר כי ברחבי העולם השווקים הפכו פחות רגישים לחדשות תקשורתיות, תופעה שהוא מייחס בין היתר לנשיא טראמפ. "יש עומס חדשות ושינויים - היום מורידים ריבית או שבעצם לא, מחר מעלים מכסים ואז משנים - המשקיעים אומרים לעצמם: התיק שלי הוא לטווח ארוך, אני לא רוצה לרוץ אחרי כל אמירה".
לדבריו, השוק השתנה: "בעבר, כשטראמפ היה מכריז על מכס לסין, השוק היה ישר צולל. היום, אחרי כל השינויים התדירים, השוק פחות מגיב". לדעתו, האדישות והעליות האחרונות הם שני הגורמים המרכזיים לחוסר ההתרגשות מהאירועים, לרבות הדחת היועמ"שית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.