סטארלינק, חברת האינטרנט הלווייני של אילון מאסק, השיקה את השירות שלה בערב יום חמישי האחרון, וכפי שנחשף לראשונה בגלובס, פרסמה תמחור ראשוני לשירות למשקי בית: אינטרנט ביתי במהירות שנעה בין 40 ל־200 מגה במחיר שמתחיל ב־230 שקל לחודש. כמה מורכב להתחבר לשירות, מי צריך לשלם כל כך הרבה כסף עבור חיבור לאינטרנט לווייני, ואילו תושבים בישראל לא יכולים להתחבר אליו גם היום? גלובס עושה סדר.
● בלעדי | המדינה שתשקיע עשרות מיליונים בישראל, למרות המלחמה
● הדיל עם טראמפ סידר לאפל את השבוע הטוב ביותר מ-2020. האם זה יימשך?
מהו אינטרנט לווייני ומה עושה סטארלינק?
אינטרנט לווייני איננו המצאה חדשה, אך השירות שפעיל כבר כמה עשרות שנים מספק אינטרנט יקר מאוד ועם קצב שיהוי גבוה. זאת בשל העובדה שהלוויינים הסטנדרטיים מרחפים בגובה רב של 35 אלף ק"מ. כתוצאה מכך, זמן העברת הנתונים בין המשתמשים ללוויין - או משך השהיה - הוא ממושך ויכול להגיע אף ל־600 מילי־שניות. הדבר מקשה על צפייה בתכנים בעלי נפח גבוה - כמו בשירות סטרימינג, משחקי וידיאו או שיחות זום.
הלוויינים של סטארלינק משייטים בגובה נמוך הרבה יותר כ־550 ק"מ, ולכן מכונים גם "לוויינים נמוכי מעוף" (LEO), כך שזמן ההשהיה שלהם נמוך יותר ומגיע, לטענת החברה, לאזור ה־25 מילי־שניות. סטארלינק היא חברת הלוויינים נמוכי המעוף הגדולה בעולם בתחום החיבור לרשת האינטרנט, עם מעל ל־8,000 לוויינים. מזנבת בה המתחרה "פרוג'קט קויפר" של אמזון, ששיגרה לחלל עד כה 54 לוויינים בלבד.
איך מתחברים לסטארלינק?
בעוד שבחברות התקשורת יש צורך להזמין טכנאי שמספק ללקוח ממיר אותו הוא מחבר לסיב אופטי או לכבלים, סטארלינק בנויה על שירות עצמי. לפיכך היא גם איננה מחזיקה במערך טכנאים ושירות במדינות היעד שלה. ע"מ להתחבר, יש להיכנס לאתר סטארלינק, ולהזמין לביתנו את הערכה להרכבה עצמית. בשוק מסבירים שעדיין כדי להפעיל את השירות בשטח נדרש מכשיר נייח המחובר למקור חשמלי. צריך לומר כי אפשר לרכוש מוצרים משלימים, בין אם זה מערכת סולארית או כל דבר שיספק חשמל בשטח, אבל זה לא חלק מהערכה שמקבלים.
חשוב להגיד כי החברה מתחייבת לעד 200 מגה, ומומחים אומרים כי צריך לבחון לאורך זמן כמה מגה יסופקו בפועל - מאחר והמילה "עד" משחקת תפקיד. כדי להבין זאת, צריך לזכור שאינטרנט לווייני מושפע מרוחב הפס ומספר המשתמשים ברגע נתון. לכן ככל שיש יותר משתמשים ברוחב פס מסויים המהירות תרד. מנגד זכרו כי מדובר בלוויין בגובה נמוך יחסית של 500 קילומטר, והיתרון המרכזי שלו הוא בשיהוי הנמוך יותר. עם זאת, כדי לאפשר פריסה רחבה, זה צריך לוודא שיש כמות גבוהה יותר של לוויינים.
כמה זה יעלה לנו?
ערכת Starlink Standard תעלה באתר 1,500 שקל, וכוללת בתוכה טרמינל (אנטנה), רגלית/בסיס, נתב, ספק כוח וכבלים. ישנה גם עלות חודשית של 230 שקל עבור שימוש פרטי/מגורים. החברה מאפשרת לבטל את המנוי בתוך 30 יום ללא עלות. לעסקים, מדובר ב־300 שקל לחודש; 670 שקל עבור דגם TB1 ו־1,400 שקלים בחודש ל-2TB. לכל אלו תוסיפו דמי טיפול ומשלוח בגובה 86 שקל.
מי לא יכול להשתמש בשירות?
סטארלינק מתהדרת בשירות שזמין גם ממקומות מרוחקים שבהם הקליטה איננה מיטבית. היא מאפשרת לתושבים המתגוררים ביישובים מרוחקים בנגב או בגליל, למשל, לזכות באינטרנט מהיר - גם אם אין באזור תשתית מתאימה. עם זאת, מפת השירות של סטארלינק מחריגה את שטחי יהודה ושומרון בשל העובדה שהיא מחשיבה אותן כשטחי הרשות הפלסטינית.
אחד השירותים הנוספים שמציעה סטארלינק, זה להתחבר לאינטרנט גם "בדרכים" - המשמעות היא גם בטיולים בשטח רחוק, אבל גם על ספינות או כל כלי שיט אחר. כך ישנן תוכניות שונות של Starlink Roam, המותאמת עבור מי שקרוב לחוף, ועבור מי שנמצא בלב האוקיינוס. התוכנית הבסיסית המאפשרת חיבור בכל מדינה בה קיים שירות מתחילה מ־500 שקל לחודש לאזור מוגבל, או 680 שקל לחודש לכלל המדינות המחוברות. עבור מנוי לכלים ימיים, המאפשר לשוט תוך חיבור לווייני תשלמו 850 שקל.
למי בעצם מיועד השירות כאן?
כאמור, גם התוכנית הזולה ביותר של סטארלינק מתחילה ממחיר גבוה למדי של 230 שקל לחודש, לא כולל ממיר, שמספק החל מ־40 מגה לשנייה. לפיכך מי שירכשו את המוצר צפויים להיות בעיקר עסקים וארגונים שמעוניינים להציע רציפות של חיבור לאינטרנט, תוך צמצום הסכנה לניתוק בשל אסונות טבע או אירועי סייבר ומלחמה - כמו למשל בתי חולים, בנקים, מוסדות ציבור, עסקים ואפילו בתים וכיתות כוננות ביישובי פריפריה שמעוניינים להיות מוכנים לכל מצב חירום.
מול מי עובד השירות בישראל?
בעולם סטארלינק חברה לעשרות משווקים מורשים במדינות רבות - המאפשרים לרכוש מהם את המוצרים ולקבל מהם תמיכה ושירות. בישראל, עם זאת, החברה פועלת ללא משווקים מורשים ואין כתובת מקומית לפנות אליה לייעוץ, רכישה או קבלת שירות (למעט אתר האינטרנט של החברה). סטארלינק מאפשרת למשווקים מקומיים להגיש בקשה להצטרפות לתוכנית המשווקים המורשים שלה, אך העובדה שהשיקה את השירות בישראל גם מבלי להתקשר עם אחד כזה מעידה כי הדבר איננו נמצא בראש סדר העדיפויות שלה.
האם כניסת סטארלינק לכאן הייתה קלה?
בין שר התקשורת שלמה קרעי לבין אילון מאסק, מייסד סטארלינק עבר חתול שחור בתחילת המלחמה, על רקע הרצון לחבר את עזה לסטארלינק.
לאחר מכן בעת ביקורו של מאסק בישראל בזמן המלחמה, קרעי פרסם כי השניים הגיעו להסכמות בכל הקשור לשירות האינטרנט של סטארלינק - לפיהן הדרך היחידה להפעיל את המסופים שלו הוא באישורו של משרד התקשורת הישראלי בלבד, "לרבות ברצועת עזה".
האם קיימות עוד אפשרויות לאינטרנט לווייני?
יש כמה סוגים של פתרונות לוויינים, אך לסטארלינק יתרון בשיהוי הנמוך. כך למשל, חברת גילת שמספקת פתרון שכזה לעסקים, שמבטיח מהירות גבוהה יותר, אך גם יקר יותר. מיזם נוסף הוא זה של חיליק מגנוס, המציע מכשיר לווייני שכולל לחצן מצוקה לחילוץ מהשטח. המכשיר מספק הודעות לווייניות ולא חיבור אינטרנט של ממש.
ומה אומרים בשוק על השחקן החדש?
חברות התקשורת לא מרגישות מאוימות, מהמיזם. רבים סבורים כי הפוטנציאל קטן, והמחיר אינו תחרותי ביחס למה שמוצע בשוק. יש מי שגורסים כי השירות יתאים לצה"ל ולמי שפועלים באזורים עם תנאים קשים ואולי גם לחקלאים, וחברות המעוניינות לא להיות תלויות בתשתית המקומית.
