פאנל חדשנות במסגרת כנס "מובילות בתעשייה הישראלית" הפגיש שלושה שחקנים מרכזיים באקו־סיסטם הישראלי: אבי בן אסאייג, מנכ"ל קבוצת אסם־נסטלה; דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות; וניר קידר, נשיא מכללת ספיר.

● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | מנכ"ל אסם: "הניצחון יהיה בפתיחתם של עוד עשרות מפעלים בפריפריה"
● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | מנכ"ל ארגון פתחון לב: "אנחנו טובים בלהיחלץ מקשיים, אבל לא במניעת בעיות"
● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | נשיא התאחדות התעשיינים: "חייבים לשמור על הגרעין המקומי בתוך עולם גלובלי"

השלושה שוחחו על מקומה של החדשנות בעידן של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים - וקבעו פה אחד: מתוך המשבר נולד פרק חדש בסיפור של מדינת ישראל. העתיד, לדבריהם, לא ייבנה רק במגדלי תל אביב ולא רק בעולמות הסייבר, אלא גם בפריפריה, בתעשייה ובחיבור ההכרחי שבין מחקר ואקדמיה לשטח.

"אני כבר 30 שנה בהייטק וראיתי איך בכל משבר, גם הקשה ביותר, הוא יוצא מחוזק", אמר בין.

"גם הפעם זה קורה. אנחנו רואים אקזיטים בסדרי גודל שלא נראו פה מעולם, ואנחנו רואים מהלך עומק של יזמות חדשה. מאות אלפי ישראלים יצאו מהשגרה ומאזור הנוחות שלהם, במילואים, בהתנדבות, ופגשו אנשים ורעיונות. עכשיו זה מתפוצץ, ואנחנו מזהים בייבי בום של סטארט־אפים. יש גל של חדשנות".

התפקיד של המדינה

לדברי אבי בן אסאייג, הכוח המקומי טמון בשילוב שבין תרבות יזמית פרועה לבין תשתיות תומכות שמאפשרות לה לפרוח. "אנחנו טובים בליזום, בלשבור מוסכמות, בלא לקבל כלום כמובן מאליו, וזה בדיוק מה שצריך כדי לייצר חדשנות". לדבריו, "לתעשייה יש אחריות לא רק ליישם חדשנות, אלא גם להכשיר אנשים, לבנות שותפויות ולרתום את המערכת".

דרור בין חיזק את דבריו והוסיף, כי "אין מתכון אחד לחדשנות, והיא בוודאי לא נוצרת על ידי גורם בודד. היא מתרחשת כשכל המרכיבים פועלים יחד, ממשלה, אקדמיה, תעשייה, יזמים, משקיעים".

התפקיד של המדינה, לטענתו, הוא "לזהות היכן חסר משהו, מימון, רגולציה, תשתיות, ולוודא שהפערים נסגרים. אבל את החדשנות אי אפשר לתכלל מלמעלה".

ניר קידר התריע מפני נתק בין האקדמיה לבין השטח: "99% מהסטודנטים ילכו לשוק העבודה. אם נמשיך להתייחס אליהם כאל תלמידים בלבד, נפספס את העיקר. האקדמיה לא יכולה להרשות לעצמה להסתגר. היא צריכה להיות חלק מהמערכת, מחוברת לתעשייה, פתוחה לחברה, פעילה בכלכלה. וזה דורש שינוי עמוק בתפיסה".

שינוי כיוון באקדמיה

"אנחנו לא רק מייצרים מזון, אנחנו מייצרים חדשנות", אמר בן אסאייג כשהציג את המהפכה שעוברת התעשייה המסורתית בישראל.

לדבריו, אסם כבר הטמיעה בינה מלאכותית בכל קווי הייצור, הכשירה את כל שדרת הניהול לשימוש בכלים מתקדמים, ומובילה תהליך של חדשנות פנים־ארגונית שבמסגרתו מאות עובדים הציעו רעיונות, מהם נבחרו עשרות שהפכו לפרויקטים עסקיים.

"חדשנות היא לא פרויקט זמני, היא המנוע שלנו לצמיחה", אמר, והוסיף כי במסגרת יוזמה משותפת עם מכללת ספיר הוקמה גם קרן הכשרה אזורית בשדרות, להכשרת מומחי תעשייה בתחומים כמו אוטומציה, רובוטיקה וחשמל, תחומים שהוזנחו במשך עשרות שנים בפריפריה.

בהמשך לכך, הדגיש דרור בין את הפערים המבניים שמונעים מההייטק הישראלי להגיע למלוא הפוטנציאל שלו. "האקזיטים הגדולים מגיעים מסייבר ופינטק, אבל האתגרים האמיתיים של האנושות נמצאים בתחומים אחרים: תזונה, אנרגיה, בריאות, תחבורה", אמר.

"העולם צריך דיפ־טק, פתרונות עמוקים, מבוססי מדע, ודווקא פה לישראל יש יתרון יחסי. אם רק נדע לבנות את התשתית".

לדבריו, הרשות מפעילה כיום 14 מרכזי חדשנות בפריפריה, כל אחד עם התמחות ייחודית, מפוד־טק בקריית שמונה ועד חקלאות ימית באילת, שמטרתם לחבר את היזמים שנמצאים מחוץ למעגלי ההייטק המוכרים: "מי שלא שירת ב־8200 ולא למד בטכניון, אבל יש לו רעיון, דרייב ויכולת, צריך לקבל גישה למערכת. לא כדי לצמצם פערים, אלא כדי להזניק את החדשנות קדימה".

ניר קידר תיאר כיצד האקדמיה משנה כיוון כדי לענות על הצורך הזה: "אנחנו מקימים פקולטה לטכנולוגיה שתתמקד באגרו־טק, פוד־טק ומדעי הנתונים, לא רק כדי ללמד, אלא כדי לחבר בין הסטודנטים לבין התעשייה המקומית כבר מהיום הראשון. לא מדובר בהשקעה חברתית בפריפריה, אלא במהלך אסטרטגי לבניית הכלכלה של מחר".

שעת האפס

"47 מבני הקהילה שלנו נרצחו באירועי אוקטובר. אי אפשר להמשיך כרגיל", אמר ניר קידר, כשנשאל בסיום הפאנל כיצד ייראה הארגון שלו בעוד חמש שנים. "זו שעת האפס של החברה הישראלית, זמן לבנות מחדש: מודלים חדשים של יזמות, חדשנות, חינוך וקהילה. אנחנו קמים כל בוקר עם כאב, אבל גם עם הרבה מאוד תקווה".

קידר הביע אמונה בתפקיד המרכזי שייקחו על עצמם מוסדות ההשכלה הגבוהה בשיקום הדרום, לא רק ברמה החינוכית אלא כבסיס לצמיחה אזורית.

דרור בין בחר להסתכל אחורה כדי להסביר מדוע הוא אופטימי: "במהלך 30 שנה בהייטק ראיתי את התעשייה יוצאת מחוזקת מכל משבר. גם הפעם, למרות המורכבות הביטחונית והמדינית, אנחנו רואים אקזיטים חסרי תקדים, עלייה בהשקעות, והתעניינות של קרנות זרות. משקיעים מבינים שהטכנולוגיה שפותחה כאן, AI, רחפנים, לייזרים, היא לא רק צבאית אלא אזרחית. הם רוצים להיות חלק מהדבר הזה".

בן אסאייג סיכם באותה הרוח ואמר כי "האנשים הם הנכס הגדול ביותר שלנו, לא המותגים, לא המפעלים ולא המכונות. כולנו עוברים שינוי: אני, ההנהלה, העובדים. ואנחנו עושים את זה ביחד".

לדבריו, "החדשנות לא נמצאת אצל כמה מפתחים בחדר סגור, היא טבועה בדי.אן.איי של הארגון כולו. והדי.אן.איי הזה, אני מאמין, רק ילך ויתחזק".

*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף אסם־נסטלה