"מדינה שלא מייצרת בגבולותיה לא שורדת", אומר מנכ"ל ענקית המזון אסם אבי בן אסאייג, בכנס "מובילות בתעשייה הישראלית" של גלובס. בעיניו "רק מי שמייצר כאן בארץ הזו יכול להבטיח המשכיות, ביטחון תזונתי, ביטחון כלכלי וביטחון לאומי".
● מנכ"ל ארגון פתחון לב: "אנחנו טובים בלהיחלץ מקשיים, אבל לא במניעת בעיות"
בן אסאייג חולק מספרים מהתעשייה המקומית: 380 אלף עובדים ב־6,500 מפעלים מייצרים מוצרים בשווי 220 מיליארד שקל בשנה, שהם 12% מהתוצר. בעוד שמדינות אחרות "מבקשות להחזיר את התעשייה פנימה אל ארצן", בישראל, הוא אומר, "מתרחש דיון חסר אחריות בשאלה אם יש הצדקה לקיומם של מפעלי פלדה, דלקים, מלט, מזון, ועוד תעשיות מסורתיות כשאפשר לכאורה לייבא הכול". לדבריו, אמנם ניתן לייבא מוצרים רבים, אבל "לא ניתן לייבא חוסן. לא ניתן לייבא קהילה וחברה בריאה. תעשייה מקומית היא ביטחון כלכלי, חברתי וביטחוני כאחד. היא עצמאות, היא מובילות בינלאומית ובעיקר אחריות אינסופית".
"לפתוח את השווקים לתחרות"
בן אסאייג מבהיר שזו אינה קריאה להגבלת החופש הכלכלי, אלא להפך: "אני קורא לכל מי שיכול להשפיע בממשלת ישראל לפעול ללא לאות להסרת כל החסמים לפתיחת השווקים בכלל התחומים לתחרות מלאה".
אך מהצד השני, הוא מדגיש, "תחרות היא לא תירוץ לאפליה". הוא מעוניין ש"משאבי הייצור של התעשיין הישראלי יהיו דומים לאלו של התעשיין באירופה" - זאת במחירי חומרי הגלם, עלויות ייצור ועבודה (כולל של זרים), תשתיות, רגולציה ותמיכות ממשלתיות.
מנכ"ל אסם מזהיר מ"אתגרים שיחריפו ככל שנדחה את ההתמודדות איתם", כמו פריון נמוך, תשתיות לא מותאמות, עלויות רגולציה חריגות ו"מחסור חמור בכוח אדם מקצועי". לדבריו המחסור בעובדים הוא "חסם לצמיחה" של ממש, ומבחינתו נדרשת הן השקעה ארוכת טווח בדור העתיד והן כלים מידיים להשלמת המשימה.
"אנחנו מכשירים מדי שנה עשרות רבות של עובדים במקביל לפיתוח ההון האנושי המקומי", הוא מפרט, אך מציין כי בטווח הקצר "נדרשת הסרת חסמים לגיוס כוח אדם פשוט ומקצועי ממדינות אחרות" - זאת לעומת "תהליכי בירוקרטיה מסורבלים ואי התאמה לתנאי השוק הבינלאומי", לדבריו, שיש היום.
מפעל אסם בשדרות הפך בשנים האחרונות לדוגמה לאופן שבו התעשייה הישראלית מסוגלת לפעול בתנאי קיצון תוך שמירה על רציפות בייצור ועל ביטחון העובדים. רק פעם אחת בתולדות אסם נסגר המפעל - ב־8 באוקטובר 2023. "עשרות עובדים איבדו את יקיריהם, עובד ורעייתו נרצחו בביתם ובני משפחה רבים נפצעו ונחטפו", מספר בן אסאייג. "אך שלושה ימים לאחר מכן המפעל הזה, בלב העוטף כאשר הרעש מסביב עוד גועש, היה הראשון לחזור לייצר. זה לא סיפור של כלכלה בלבד, זה סיפור של אמונה. של סולידריות ישראלית שאין שנייה לה בכל העולם".
"מייצרים תקווה, לא רק מזון"
הערכים האלה, הוא מסביר, הם אלה שהובילו ליצירת קרן אסם־שדרות. "הקרן משקיעה מדי שנה מיליוני שקלים בהכשרת עשרות מנהלים ואנשי מקצוע לעבודה בתעשייה, תוך כדי הענקת עשרות מלגות להשכלה גבוהה לתושבי האזור". לדברי בן אסאייג, "הדיבידנד שאנחנו קוטפים הוא בלתי נתפס. בשנים הללו גם השקענו יותר מ־100 מיליון שקל בהרחבת המפעל בשדרות, בהוספת קווי ייצור, באוטומציה ודיגיטציה. ובכלל, במפעלי הדרום הושקעו מעל 220 מיליון שקל בתקופה הזו".
תנופת ההשקעות הזו, הוא העריך, תימשך גם בשנים הקרובות. "זה מסר שמפעל אסם שדרות ממשיך לייצר תחת אש. הוא לא מייצר רק פסטה, מרקים וחטיפים. הוא מייצר תקווה, אמון ועצמאות". מבחינתו, "מי שמשקיע היום בצפון או בדרום לא עושה טובה. הוא בונה עתיד מבטיח לעצמו, לאזור ולמדינת ישראל. הניצחון על אתגרי התקופה לא יהיו במילים, אלא בפתיחתם של עוד עשרות מפעלים בפריפריה".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף אסם נסטלה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
