מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב
שימוש דואלי הפך לתכונה נלווית נדרשת בכלל התעשיות הביטחוניות, למשל, בתחום הכטב"מים שעשויים לשמש למשימות צבאיות כדוגמת תקיפה או צילום, או למשימות אזרחיות. עם זאת, סטארט־אפ ישראלי צעיר מהתחום הביטחוני, החליט לפנות דווקא לעולם הגיימינג. לצד זאת, מערכת מגן אור של רפאל מהווה גאווה ישראלית, אבל יש חברה ישראלית שכבר עוקפת אותה בתחום היצוא. בה בעת, בטורקיה יש מי שלא עומדים במועדי האספקה, ובאוקראינה ממשיכים לשבור שיאים בהיקפי הפיתוחים בתחום הכטב"מים. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● החידה הביטחונית: מיהי המדינה שרוכשת מאלביט נשק בעסקת ענק?
● המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל
הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי שמתרחב לעולם הגיימינג
הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי קומבטיקה הספיק למתג את עצמו, בתוך כארבע שנים מהקמתו, כמוביל בתחום סימולציות האימונים. בה בעת, התחום הביטחוני הלך וצבר תאוצה לכיוון של שימוש דואלי - כלומר, צבאי ואזרחי. לאחרונה, קומבטיקה הגדירה מחדש את השימוש הדואלי, עם חניכת מתחם גיימינג ראשון של קומבטיקה, בעיר בוסיקה שבאוגנדה.
בחודשים הקרובים, צפוי להיפתח מתקן במודל דומה לזה האוגנדי בארה"ב, כשמתקן באירופה מיועד להתחיל לפעול ברבעון הראשון של השנה. לצד זאת, צפויה גם תשתית שכזו לקום בישראל. הפוטנציאל בארה"ב גדול גם בגלל היקף הנשק, והצורך ביכולת זמינה ונוחה להתאמן - ולאו דווקא במטווחים חיים.
קומבטיקה עוסקת באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות. לפני כחצי שנה, חשפה החברה את גרסת ה־2.0, שכוללת, בין השאר, יותר מ־50 תרחישים, שבע מפות ואף מצבים של הפעלת אמצעי ראיית לילה. מאז, המערכת התקדמה לקומבטיקה 2.1, הכוללת שיפור אנליטיקה ודאטה, שמאפשר ללוחם לבדוק את משך התגובה, ולקבל פירוט של מיקומי הפגיעות באויב או בו.
מגוון האפשרויות שמציגה המערכת במקום תרגילים "יבשים" בצבא, מביא לאימונים יעילים יותר, בעזרת שימוש במשקפי מטאוורס, והיכולת של המפעיל להנחית איומים חדשים תוך כדי תרגיל. כמו כן, לצורך הפעלתה בשטח, נדרשות שתי מזוודות בלבד, מה שהופך אותה לנגישה. בחודשים האחרונים שולשו המכירות של החברה הישראלית הצעירה, בישראל ובחו"ל כאחד.
בתוך כך, פירמת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, החליטה לאחרונה להעניק לחברה הוקרה כמובילת השוק הגלובלי לשנת 2025 בתחום פלטפורמות האימון הטקטיות. בפרוסט אנד סאליבן מצאו כי קומבטיקה מצטיינת ביכולת התאמת יוזמות אסטרטגיות בהתאם לצורכי השוק.
הלייזר האוסטרלי שעוקף את מגן אור ביצוא לאירופה
מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר מגן אור צפויה להיכנס לשירות מבצעי ברבעון האחרון של השנה, לאחר שפלטפורמות לייזר ישראליות כבר ביצעו יירוטים מבצעיים במהלך המלחמה. עם זאת, חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית הצליחה כבר כעת לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר), לאספקת מערכת הגנה מפני רחפנים, בהספק 100 קילו־וואט (בדומה למגן אור), למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.
האספקה של המערכת, כולל חלקי חילוף והכשרה, צפויה להתרחש החל מהשנה ועד 2028, כשחלק מהתהליך יתבצע ממרכז פיתוח הלייזרים של EOS. "זהו החוזה הראשון בעולם ליצוא מערכת הגנה באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט", התגאו האוסטרלים. "יכולת הלייזר החדשה נגד כטב"מים פותחה בחברה כדי לענות על הצורך המיידי של השוק להגנה מפני כמויות גדולות של כטב"מים".
מנכ"ל EOS, אנדראס שוור, סיפר בתקשורת האוסטרלית כי מערכת הלייזר של החברה מסוגלת להתמודד עם עד 20 כטב"מים בדקה. "הקרן מיירטת את הכטב"ם לרוב בתוך 2-1 שניות", ציין. בדומה לכלל מערכות הלייזר, היתרון המהותי הוא כלכלת החימושים. שוור טען כי יירוט עם מערכת הלייזר שמייצרת החברה שלו עולה כ־10 סנט ליירוט, לעומת כ־2-0.5 מיליון דולר ליירוט באמצעות מערכות קינטיות.
המסוק החדש של צה"ל מתקדם
לוקהיד מרטין-סיקורסקי קיבלה לפס הההרכבה הסופי בסטרטפורד, קונטיקט, את חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K "פרא" הראשון של חיל האוויר הישראלי. הגעתם של שני החלקים, אשר הורכבו יחדיו, מהווה את תחילת תהליך ההרכבה הסופי של המסוק הראשון מתוך 12 שנרכשו על ידי משרד הביטחון. המסוק הראשון צפוי להגיע לישראל בשנת 2028, כמעט 60 שנה אחרי שחיל האוויר החל להפעיל את מסוקי היסעור מתוצרת סיקורסקי, בשנת 1969.
מסוקי ה-CH-53K יותאמו לצרכים המבצעיים של חיל האוויר ומביאים עימם יכולת נשיאת משקל של עד פי שלושה ממסוקי ה-CH-53D יסעור הקיימים, מהירות טיסה גבוהה יותר, שרידות גבוהה בשדה הקרב ויעילות מבצעית ותפעולית. המסוק מביא עימו מערכות טיסה ובקרה דיגיטליות מתקדמות ביותר, שמסייעות לבטיחות הטיסה ולתחזוקה השוטפת.
חלקי תא הטייס והקבינה של ה-CH-53K, מיוצרים על ידי חברת ספיריט אירוסיסטמס, ספקית של סיקורסקי, והם רחבים יותר מדגמי ה-CH-53D ו-CH-53E. בכך, הם מאפשרים לשאת מטענים, כוחות וציוד רב יותר, כמו גם כלי רכב משוריינים. הציפוי החיצוני של שני החלקים מיוצר מסיבי פחמן מרוכבים, המאפשרים למסוק לעמוד בתנאים סביבתיים קיצוניים תוך שמירה על כלל הביצועים הנדרשים.
לוקהיד מרטין-סיקורסקי עובדת עם הספקים שלה לייצור והתאמת המסוקים לצרכי חיל האוויר הישראלי, שנחתמו בדצמבר 2021 כעסקת מכירת צבאית (FMS) בין משרד הביטחון הישראלי לבין הממשל האמריקאי. משרד הביטחון חתם על הסכם לרכש של 12 מסוקים, עם אופציה לשישה נוספים.
עם השלמת הרכבתם של המסוקים בפס הייצור הראשי בקונטיקט, ארה"ב, יועברו המסוקים לקו התקנות וייצור ייעודי שיוקם לצד קו ייצור המסוקים עבור התאמת המסוקים שמיוצרים בגרסה האמריקאית למסוקים בעלי מערכות ישראליות, המותאמים לצרכים המבצעיים שהגדיר חיל האוויר. זאת, כחלק מעסקה שנחתמה בין משרד הביטחון ללוקהיד מרטין-סיקורסקי במרץ האחרון לשילוב מערכות ישראליות במסוק ה-CH-53K בהיקף של מאות מיליוני דולרים. החבילה כוללת, בין השאר, מערכות אוויוניקה, ניווט, לוחמה אלקטרונית, שיספק משרד הביטחון ויותקנו על גבי המסוקים.
החברה הטורקית שהסתבכה עם זלנסקי
הביקושים העולמיים בתחום הביטחון מפיחים אופטימיות בענף, בו מקווים כי ימשיכו להישבר שיאי מכירות חדשים. עם זאת, הביקושים הללו מהווים גם אתגר, משום שכשחותמים על חוזה עם לקוח, צריכים לדעת כי מסוגלים לעמוד בו. זהו אינו המקרה של חברת אסאן הטורקית, שקיבלה מקדמות על הזמנה ממשרד ההגנה האוקראיני, ב־19 בדצמבר 2024. אך היא לא עמדה במועדי אספקה - כולל לאחר דחיות מתואמות.
בעקבות כך, בקייב מאיימים כי הם עלולים לפתוח בהליך משפטי נגד אסאן בבית הדין האוקראיני לפשעי מלחמה. ההסתבכות האוקראינית מתווספת לסיטואציה של אסאן בטורקיה עצמה, שבה משרד ההגנה באנקרה החליט לאסור על החברה להשתתף במכרזים במשך שנתיים, בגלל שלא עמדה בהתחייבויות. ככלל, עיכובים קורים גם בתעשיות הביטחוניות, אבל ככל הנראה, במקרה הנוכחי, זה עבר את גבול הטעם הטוב.
בטורקיה מייחסים חשיבות רבה לסיטואציה הבעייתית בהסכם אוקראינה-אסאן, לאחר שהיקף היצוא הביטחוני הטורקי הגיע אשתקד לשיא חדש של 7.1 מיליארד דולר - זינוק מ־5.5 מיליארד דולר ב־2023. חמש החברות המובילות בתחום היצוא הביטחוני הטורקי הן בייקאר (מל"טים, 1.8 מיליארד דולר); התעשייה האווירית (פלטפורמות אוויריות, 750 מיליון דולר), ו־ASFAT (מספנות ורכבים צבאיים, 644 מיליון דולר).
אוקראינה מציגה: מערכת לייזר במשקל 50 ק"ג בלבד
אוקראינה הפכה ב־3.5 השנים האחרונות לשדה ניסויים יוצא דופן בתחום כלי הטיס הבלתי־מאוישים, כולל בכל הנוגע להגנה האווירית מולם. זה הביא לניסיון מבצעי נרחב של האוקראינים ולפיתוח מואץ של תעשייה ביטחונית מקומית בתחום, גם בשל ההשקעה האוקראינית - הגבוהה ביותר בתבל - בתחום הביטחון. תקציב הביטחון האוקראיני היווה אשתקד 34.48% מהתוצר, לאחר 36.53% ב־2023 וכ־25.64% ב־2022.
על אף השיחות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, באשר לאפשרות להגיע להפסקת אש, החברות האוקראיניות ממשיכות להאיץ פיתוחים, כשאחד הייחודיים שבהם הוא מערכת הלייזר סלים־בים שיצרה חברת פולטיים רובוטיקס, ונועד לטיפול ברחפני FPV. סלים־בים אמנם בעלת הספק של 1.5 קילו־וואט בלבד וטווח של עד 1 ק"מ, אבל היתרון המהותי שלה הוא בגודלה הקטן מאוד יחסית, ובמשקל של כ־50 קילו בלבד, שמאפשר להפעיל אותה אפילו מרכב פרטי.
אחת מאפשרויות ההפעלה של הטכנולוגיה האוקראינית כולל גם "עיווּר" סנסורים של כטב"מים, בניסיון לשבש אותם. אולם, בשורה התחתונה, זו מערכת שהגיעה לרמת אב־טיפוס, ומצפים לה עוד אתגרים טכנולוגיים רבים. "אנחנו עובדים על שיפור המעקב אחר המטרה", סיפר אחד ממפתחי המערכת לאובורונקה האוקראיני. "כרגע, עדיין לא מסוגלים לנעול על כטב"מים נעים לאורך זמן. אנחנו צריכים להחזיק את הקרן על המטרה למשך 15-5 שניות כדי להשמיד אותה, וכדי להשיג זאת - נידרש לזמן נוסף".
דנמרק תשקיע מיליארדים בהגנה אווירית, ולא דרך ישראל
ענף ההגנה האווירית הוא מהצומחים ביותר בתחום הדיפנס, וזה משתקף גם מנתוני סיב"ט, שמראים כי כ־48% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו של מערכות הגנה אווירית. זירה מרכזית של אותן הרכישות היא יבשת אירופה, כשאחד מהאירועים הבולטים במסגרת זאת, היה מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר; אך יש מדינות שיוצאות למסעות רכש ללא ישראל, ואחת מהן היא דנמרק.
המדינה הסקנדינבית החליטה להשקיע בהגנה אווירית כ־25 מיליארד קרונות (כ־3.4 מיליארד דולר), תוך שהיא עדיין בוחנת אילו מערכות לבחור. בהגנה האווירית לטווחים ארוכים, הדנים שוקלים את מערכת פטריוט האמריקאית או SAMP/T הצרפתית־איטלקית, כשלפי דיפנס ניוז - ההכרעה צפויה בסתיו הקרוב. עד תום השנה הנוכחית, רוצים בקופנהאגן להגיע למצב שחותמים על כלל החוזים הנדרשים.
בחודשיים החולפים, סגרו הדנים כבר חוזים עם שלושה יצרנים שונים, כ־20 שנה לאחר שפירקו את יחידות ההגנה האווירית שלהם, שהפעילו מערכות הוק. בניסיון לתת מענה מיידי עד שיגיעו מערכות חדשות, הם חכרו סוללות NASAMS מנורבגיה, קנו שתי יחידות VL MICA מחברת MBDA, וסוללות IRIS-T מחברת דיהל הגרמנית. בסיכומו של דבר, המערכות ייכנסו לשירות מבצעי במהלך השנה הנוכחית ועד תחילת 2027.