גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב
מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

שימוש דואלי הפך לתכונה נלווית נדרשת בכלל התעשיות הביטחוניות, למשל, בתחום הכטב"מים שעשויים לשמש למשימות צבאיות כדוגמת תקיפה או צילום, או למשימות אזרחיות. עם זאת, סטארט־אפ ישראלי צעיר מהתחום הביטחוני, החליט לפנות דווקא לעולם הגיימינג. לצד זאת, מערכת מגן אור של רפאל מהווה גאווה ישראלית, אבל יש חברה ישראלית שכבר עוקפת אותה בתחום היצוא. בה בעת, בטורקיה יש מי שלא עומדים במועדי האספקה, ובאוקראינה ממשיכים לשבור שיאים בהיקפי הפיתוחים בתחום הכטב"מים. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

החידה הביטחונית: מיהי המדינה שרוכשת מאלביט נשק בעסקת ענק?
המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי שמתרחב לעולם הגיימינג

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי קומבטיקה הספיק למתג את עצמו, בתוך כארבע שנים מהקמתו, כמוביל בתחום סימולציות האימונים. בה בעת, התחום הביטחוני הלך וצבר תאוצה לכיוון של שימוש דואלי - כלומר, צבאי ואזרחי. לאחרונה, קומבטיקה הגדירה מחדש את השימוש הדואלי, עם חניכת מתחם גיימינג ראשון של קומבטיקה, בעיר בוסיקה שבאוגנדה.


בחודשים הקרובים, צפוי להיפתח מתקן במודל דומה לזה האוגנדי בארה"ב, כשמתקן באירופה מיועד להתחיל לפעול ברבעון הראשון של השנה. לצד זאת, צפויה גם תשתית שכזו לקום בישראל. הפוטנציאל בארה"ב גדול גם בגלל היקף הנשק, והצורך ביכולת זמינה ונוחה להתאמן - ולאו דווקא במטווחים חיים.

קומבטיקה עוסקת באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות. לפני כחצי שנה, חשפה החברה את גרסת ה־2.0, שכוללת, בין השאר, יותר מ־50 תרחישים, שבע מפות ואף מצבים של הפעלת אמצעי ראיית לילה. מאז, המערכת התקדמה לקומבטיקה 2.1, הכוללת שיפור אנליטיקה ודאטה, שמאפשר ללוחם לבדוק את משך התגובה, ולקבל פירוט של מיקומי הפגיעות באויב או בו.

מגוון האפשרויות שמציגה המערכת במקום תרגילים "יבשים" בצבא, מביא לאימונים יעילים יותר, בעזרת שימוש במשקפי מטאוורס, והיכולת של המפעיל להנחית איומים חדשים תוך כדי תרגיל. כמו כן, לצורך הפעלתה בשטח, נדרשות שתי מזוודות בלבד, מה שהופך אותה לנגישה. בחודשים האחרונים שולשו המכירות של החברה הישראלית הצעירה, בישראל ובחו"ל כאחד.

בתוך כך, פירמת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, החליטה לאחרונה להעניק לחברה הוקרה כמובילת השוק הגלובלי לשנת 2025 בתחום פלטפורמות האימון הטקטיות. בפרוסט אנד סאליבן מצאו כי קומבטיקה מצטיינת ביכולת התאמת יוזמות אסטרטגיות בהתאם לצורכי השוק.

הלייזר האוסטרלי שעוקף את מגן אור ביצוא לאירופה

מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר מגן אור צפויה להיכנס לשירות מבצעי ברבעון האחרון של השנה, לאחר שפלטפורמות לייזר ישראליות כבר ביצעו יירוטים מבצעיים במהלך המלחמה. עם זאת, חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית הצליחה כבר כעת לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר), לאספקת מערכת הגנה מפני רחפנים, בהספק 100 קילו־וואט (בדומה למגן אור), למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.


האספקה של המערכת, כולל חלקי חילוף והכשרה, צפויה להתרחש החל מהשנה ועד 2028, כשחלק מהתהליך יתבצע ממרכז פיתוח הלייזרים של EOS. "זהו החוזה הראשון בעולם ליצוא מערכת הגנה באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט", התגאו האוסטרלים. "יכולת הלייזר החדשה נגד כטב"מים פותחה בחברה כדי לענות על הצורך המיידי של השוק להגנה מפני כמויות גדולות של כטב"מים".

מנכ"ל EOS, אנדראס שוור, סיפר בתקשורת האוסטרלית כי מערכת הלייזר של החברה מסוגלת להתמודד עם עד 20 כטב"מים בדקה. "הקרן מיירטת את הכטב"ם לרוב בתוך 2-1 שניות", ציין. בדומה לכלל מערכות הלייזר, היתרון המהותי הוא כלכלת החימושים. שוור טען כי יירוט עם מערכת הלייזר שמייצרת החברה שלו עולה כ־10 סנט ליירוט, לעומת כ־2-0.5 מיליון דולר ליירוט באמצעות מערכות קינטיות.

המסוק החדש של צה"ל מתקדם

לוקהיד מרטין-סיקורסקי קיבלה לפס הההרכבה הסופי בסטרטפורד, קונטיקט, את חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K "פרא" הראשון של חיל האוויר הישראלי. הגעתם של שני החלקים, אשר הורכבו יחדיו, מהווה את תחילת תהליך ההרכבה הסופי של המסוק הראשון מתוך 12 שנרכשו על ידי משרד הביטחון. המסוק הראשון צפוי להגיע לישראל בשנת 2028, כמעט 60 שנה אחרי שחיל האוויר החל להפעיל את מסוקי היסעור מתוצרת סיקורסקי, בשנת 1969.

חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K / צילום: Spirit AeroSystems

מסוקי ה-CH-53K יותאמו לצרכים המבצעיים של חיל האוויר ומביאים עימם יכולת נשיאת משקל של עד פי שלושה ממסוקי ה-CH-53D יסעור הקיימים, מהירות טיסה גבוהה יותר, שרידות גבוהה בשדה הקרב ויעילות מבצעית ותפעולית. המסוק מביא עימו מערכות טיסה ובקרה דיגיטליות מתקדמות ביותר, שמסייעות לבטיחות הטיסה ולתחזוקה השוטפת.

חלקי תא הטייס והקבינה של ה-CH-53K, מיוצרים על ידי חברת ספיריט אירוסיסטמס, ספקית של סיקורסקי, והם רחבים יותר מדגמי ה-CH-53D ו-CH-53E. בכך, הם מאפשרים לשאת מטענים, כוחות וציוד רב יותר, כמו גם כלי רכב משוריינים. הציפוי החיצוני של שני החלקים מיוצר מסיבי פחמן מרוכבים, המאפשרים למסוק לעמוד בתנאים סביבתיים קיצוניים תוך שמירה על כלל הביצועים הנדרשים.

לוקהיד מרטין-סיקורסקי עובדת עם הספקים שלה לייצור והתאמת המסוקים לצרכי חיל האוויר הישראלי, שנחתמו בדצמבר 2021 כעסקת מכירת צבאית (FMS) בין משרד הביטחון הישראלי לבין הממשל האמריקאי. משרד הביטחון חתם על הסכם לרכש של 12 מסוקים, עם אופציה לשישה נוספים.

עם השלמת הרכבתם של המסוקים בפס הייצור הראשי בקונטיקט, ארה"ב, יועברו המסוקים לקו התקנות וייצור ייעודי שיוקם לצד קו ייצור המסוקים עבור התאמת המסוקים שמיוצרים בגרסה האמריקאית למסוקים בעלי מערכות ישראליות, המותאמים לצרכים המבצעיים שהגדיר חיל האוויר. זאת, כחלק מעסקה שנחתמה בין משרד הביטחון ללוקהיד מרטין-סיקורסקי במרץ האחרון לשילוב מערכות ישראליות במסוק ה-CH-53K בהיקף של מאות מיליוני דולרים. החבילה כוללת, בין השאר, מערכות אוויוניקה, ניווט, לוחמה אלקטרונית, שיספק משרד הביטחון ויותקנו על גבי המסוקים.

החברה הטורקית שהסתבכה עם זלנסקי

הביקושים העולמיים בתחום הביטחון מפיחים אופטימיות בענף, בו מקווים כי ימשיכו להישבר שיאי מכירות חדשים. עם זאת, הביקושים הללו מהווים גם אתגר, משום שכשחותמים על חוזה עם לקוח, צריכים לדעת כי מסוגלים לעמוד בו. זהו אינו המקרה של חברת אסאן הטורקית, שקיבלה מקדמות על הזמנה ממשרד ההגנה האוקראיני, ב־19 בדצמבר 2024. אך היא לא עמדה במועדי אספקה - כולל לאחר דחיות מתואמות.


בעקבות כך, בקייב מאיימים כי הם עלולים לפתוח בהליך משפטי נגד אסאן בבית הדין האוקראיני לפשעי מלחמה. ההסתבכות האוקראינית מתווספת לסיטואציה של אסאן בטורקיה עצמה, שבה משרד ההגנה באנקרה החליט לאסור על החברה להשתתף במכרזים במשך שנתיים, בגלל שלא עמדה בהתחייבויות. ככלל, עיכובים קורים גם בתעשיות הביטחוניות, אבל ככל הנראה, במקרה הנוכחי, זה עבר את גבול הטעם הטוב.

בטורקיה מייחסים חשיבות רבה לסיטואציה הבעייתית בהסכם אוקראינה-אסאן, לאחר שהיקף היצוא הביטחוני הטורקי הגיע אשתקד לשיא חדש של 7.1 מיליארד דולר - זינוק מ־5.5 מיליארד דולר ב־2023. חמש החברות המובילות בתחום היצוא הביטחוני הטורקי הן בייקאר (מל"טים, 1.8 מיליארד דולר); התעשייה האווירית (פלטפורמות אוויריות, 750 מיליון דולר), ו־ASFAT (מספנות ורכבים צבאיים, 644 מיליון דולר).

אוקראינה מציגה: מערכת לייזר במשקל 50 ק"ג בלבד

אוקראינה הפכה ב־3.5 השנים האחרונות לשדה ניסויים יוצא דופן בתחום כלי הטיס הבלתי־מאוישים, כולל בכל הנוגע להגנה האווירית מולם. זה הביא לניסיון מבצעי נרחב של האוקראינים ולפיתוח מואץ של תעשייה ביטחונית מקומית בתחום, גם בשל ההשקעה האוקראינית - הגבוהה ביותר בתבל - בתחום הביטחון. תקציב הביטחון האוקראיני היווה אשתקד 34.48% מהתוצר, לאחר 36.53% ב־2023 וכ־25.64% ב־2022.

על אף השיחות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, באשר לאפשרות להגיע להפסקת אש, החברות האוקראיניות ממשיכות להאיץ פיתוחים, כשאחד הייחודיים שבהם הוא מערכת הלייזר סלים־בים שיצרה חברת פולטיים רובוטיקס, ונועד לטיפול ברחפני FPV. סלים־בים אמנם בעלת הספק של 1.5 קילו־וואט בלבד וטווח של עד 1 ק"מ, אבל היתרון המהותי שלה הוא בגודלה הקטן מאוד יחסית, ובמשקל של כ־50 קילו בלבד, שמאפשר להפעיל אותה אפילו מרכב פרטי.

אחת מאפשרויות ההפעלה של הטכנולוגיה האוקראינית כולל גם "עיווּר" סנסורים של כטב"מים, בניסיון לשבש אותם. אולם, בשורה התחתונה, זו מערכת שהגיעה לרמת אב־טיפוס, ומצפים לה עוד אתגרים טכנולוגיים רבים. "אנחנו עובדים על שיפור המעקב אחר המטרה", סיפר אחד ממפתחי המערכת לאובורונקה האוקראיני. "כרגע, עדיין לא מסוגלים לנעול על כטב"מים נעים לאורך זמן. אנחנו צריכים להחזיק את הקרן על המטרה למשך 15-5 שניות כדי להשמיד אותה, וכדי להשיג זאת - נידרש לזמן נוסף".

דנמרק תשקיע מיליארדים בהגנה אווירית, ולא דרך ישראל

ענף ההגנה האווירית הוא מהצומחים ביותר בתחום הדיפנס, וזה משתקף גם מנתוני סיב"ט, שמראים כי כ־48% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו של מערכות הגנה אווירית. זירה מרכזית של אותן הרכישות היא יבשת אירופה, כשאחד מהאירועים הבולטים במסגרת זאת, היה מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר; אך יש מדינות שיוצאות למסעות רכש ללא ישראל, ואחת מהן היא דנמרק.

המדינה הסקנדינבית החליטה להשקיע בהגנה אווירית כ־25 מיליארד קרונות (כ־3.4 מיליארד דולר), תוך שהיא עדיין בוחנת אילו מערכות לבחור. בהגנה האווירית לטווחים ארוכים, הדנים שוקלים את מערכת פטריוט האמריקאית או SAMP/T הצרפתית־איטלקית, כשלפי דיפנס ניוז - ההכרעה צפויה בסתיו הקרוב. עד תום השנה הנוכחית, רוצים בקופנהאגן להגיע למצב שחותמים על כלל החוזים הנדרשים.

בחודשיים החולפים, סגרו הדנים כבר חוזים עם שלושה יצרנים שונים, כ־20 שנה לאחר שפירקו את יחידות ההגנה האווירית שלהם, שהפעילו מערכות הוק. בניסיון לתת מענה מיידי עד שיגיעו מערכות חדשות, הם חכרו סוללות NASAMS מנורבגיה, קנו שתי יחידות VL MICA מחברת MBDA, וסוללות IRIS-T מחברת דיהל הגרמנית. בסיכומו של דבר, המערכות ייכנסו לשירות מבצעי במהלך השנה הנוכחית ועד תחילת 2027.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין