טראמפ מודיע על כוונתו לשלוח את המשמר הלאומי לוושינגטון, לצד התובעת הכללית ושר ההגנה / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי הוא שולח 800 חיילי משמר לאומי לוושינגטון ונוטל באופן זמני שליטה על משטרת העיר. מדובר בצעד חריג של הפעלת סמכות נשיאותית בבירת המדינה. הוא אף הציע לנסות לשלול מוושינגטון את האוטונומיה שלה ולבצע השתלטות פדרלית מלאה עליה.
● פרוטקשן נוסח טראמפ? מס היצוא החדש שהוטל על ענקיות השבבים
● מנכ"ל אינטל הבטיח להציג לטראמפ "תוכניות חדשות" - והמניה קפצה
כדי לבצע את המהלך טראמפ הפעיל סעיף בחוק המאפשר לנשיא להשתלט על כוחות המשטרה ל־30 יום כאשר קיימים תנאי "חירום". טראמפ הכריז על "מצב חירום לביטחון הציבור" בעיר.
המהלך של טראמפ, שעוקף את מנהיגי העיר הנבחרים, מהווה עוד סימן דרך לגישתו בכהונה השנייה - שבה הוא מפעיל סמכות ביצועית בדרכים שכמעט ואין להן תקדים בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית.
הנשיא הציג את פעולותיו כהכרחיות כדי "להציל" את וושינגטון מגל פשיעה. זאת על אף שהסטטיסטיקה מדגימה כי הפשיעה האלימה בה, שעלתה בחדות מאז שנת 2023, נמצאת בירידה מסוימת.
"כנופיות אלימות ופושעים צמאי דם השתלטו על עיר הבירה שלנו; מטורפים תחת השפעת סמים וחסרי בית. לא ניתן לזה לקרות יותר. לא נסבול זאת", אמר טראמפ במסיבת עיתונאים שקיים בבית הלבן בנושא. "אני מודיע על פעולה היסטורית להצלת בירת האומה מפשע מדמם, מהכאוס ומהעליבות. זהו יום השחרור של וושינגטון אנחנו הולכים להשתלט בחזרה על עיר הבירה שלנו", הוסיף והצהיר כי הוא מתחייב "לנקות את זה ממש מהר, כמו שעשינו בגבול הדרומי" עם ההגירה הבלתי חוקית והבטיח גם לפנות מחנות אוהלים של חסרי בית.
כדי להצדיק את פעולתו הציג הנשיא גרף לפיו בוושינגטון אירעו יותר מקרי רצח לנפש מאשר בערי הבירה של קולומביה (הנגועה בהברחת קוקאין), מקסיקו (שסובלת מפשיעת קרטלים), ועיראק (המהווה מוקד לטרור).
"גם אתם, העיתונאים, נפגעים כך", הטיח בשומעיו. "רבים מכם נוטים לצד הליברלי. אבל אינכם רוצים להישדד, להיאנס, או שיירו בכם למוות. ואתם מכירים אנשים, חברים שלכם, שזה קרה להם". טראמפ ציין פשעים בולטים רבים שהתרחשו לאחרונה בבירה, כולל התקיפה ב־3 באוגוסט של אדוארד קוריסטין, בן 19, לשעבר עובד במחלקת יעילות הממשל (DOGE) שהתפרסם לפני כמה חודשים בכינוי Big Balls (ביצים גדולות, א.ו) במהלך ניסיון חטיפת רכב; וכן את רצח המתמחה בקונגרס אריק טרפיניאן־ג'כים, בן 21, ב־30 ביוני בירי מרכב חולף, את הירי הקטלני בילדה בת שלוש ביולי ועוד.
עוד ערים בקנה
זו הפעם השנייה בקיץ הנוכחי שהנשיא שולח חיילים לעיר הנשלטת בידי דמוקרטים. בהקשר לכך החל בסן פרנסיסקו משפט פדרלי שדן בסוגייה: האם טראמפ הפר את החוק האמריקני כאשר שלח חיילי המשמר הלאומי ללוס אנג'לס ביוני ללא אישורו של מושל קליפורניה, גאווין ניוסום.
טראמפ רמז שעוד ערים גדולות בארצות הברית עם הנהגה דמוקרטית עשויות להיות הבאות בתור, כולל שיקגו, שסובלת זמן רב מפשיעה אלימה, אם כי זו ירדה משמעותית במחצית הראשונה של השנה, וגם ניו יורק או לוס אנג'לס.
לאור הנחיות הנשיא, מאות קצינים וסוכנים מיותר מתריסר סוכנויות פדרליות יתפרסו ברחבי וושינגטון. מי שתפקח בזמן הזה על המשטרה המקומית היא התובעת הכללית של ארה"ב פאם בונדי, אמר טראמפ. הצבא האמריקאי הודיע שחיילי המשמר הלאומי יבצעו מספר משימות, כולל "תמיכה מנהלית, לוגיסטיקה ונוכחות פיזית בתמיכה לאכיפת החוק" ויקצה לכך בין 100 ל־200 חיילים.
פגיעה היסטורית בבירה
ראשת העיר הדמוקרטית של וושינגטון, מוריאל באוזר, דחתה את טענות טראמפ על אלימות בלתי מרוסנת, וציינה כי הפשיעה האלימה בעיר נמצאת בירידה משמעותית.
מהנתונים עולה, כאמור, כי הפשיעה האלימה, כולל מקרי רצח, זינקה ב־2023, מה שהפך את וושינגטון לאחת הערים הקטלניות ביותר במדינה. עם זאת, היא ירדה ב־35% ב־2024, על פי נתונים פדרליים; וב־26% נוספים בשבעת החודשים הראשונים של 2025, על פי משטרת העיר.
באוזר נקטה טון דיפלומטי במסיבת עיתונאים שערכה בנושא והבהירה כי היא ושאר בעלי התפקידים בעיר יעבדו עם הממשל הפדרלי. בעוד שבאוזר אמרה כי הצעד של הנשיא נראה כנותן לו סמכות רחבה לנטילת שליטה זמנית על כוחות המשטרה בעיר, התובע הכללי של וושינגטון הבירה, בריאן שוואלב, כינה את פעולות טראמפ "בלתי חוקיות" ואמר שמשרדו "שוקל את כל האפשרויות הניצבות לפנינו".
בכירים במפלגה הדמוקרטית ומנהיגים מקומיים בוושינגטון גינו בחריפות את החלטת טראמפ. חברת הקונגרס מטעם מחוז קולומביה (וושינגטון, א.ו), אלינור הולמס נורטון כינתה אותה: "פגיעה היסטורית בשלטון העצמי של וושינגטון" ו"החרמה מסלימה ולא מועילה של משאבי העיר". חבר הקונגרס ג’יימי רסקין, האשים את טראמפ אמר כי מדובר ב"עוד הזדמנות לנקום".
בכירים דמוקרטיים בזירה הלאומית הצטרפו גם הם לביקורת. יו"ר הוועדה הדמוקרטית הלאומית, קן מרטין, תיאר את ההשתלטות כ"ניצול ציני של כוח" ו"מהלך פוליטי", כשהוא מציין את סירובו של טראמפ להזעיק את המשמר הלאומי במהלך אירועי ההתפרעות וההסתערות על גבעת הקפיטול ב־2021. הסנאטור כריס ואן הולן ודמוקרטים נוספים הודיעו כי יקדמו חקיקה שתשלול מהנשיא את הסמכות שבמסגרתה פעל תחת 'חוק השלטון העצמי'.
החלטה מתוזמנת
החלטתו של טראמפ צפויה להגיע עם תג מחיר כבד למשלמי המסים בארצות הברית. אף שהממשל לא פרסם נתונים רשמיים על התקציב למהלך, השוואה לאירועים דומים מספקת נקודת ייחוס. נוכחות המשמר הלאומי בבירה במהלך מחאות 2020 עלתה כ־21 מיליון דולר, בעוד שפריסה של כמה אלפי חיילים בלוס אנג'לס במשך 60 יום לאחרונה הגיעה לעלות של 134 מיליון דולר.
לנוכח היקף הפעולה הנוכחית, ההערכה היא כי עלות המשימה בוושינגטון עשויה להגיע במהירות לעשרות מיליוני דולרים - במיוחד אם השליטה הפדרלית תורחב מעבר לתקופת 30 הימים שמאפשר 'חוק השלטון העצמי'.
ראוי לציין כי בחודשים האחרונים ניצבה וושינגטון בפני קיצוצים חדים בתקציב, שנבעו מצעדי הרפובליקנים בקונגרס וממהלכי הממשל טראמפ. במרץ 2025, בית הנבחרים שבשליטת המפלגה הרפובליקנית לא אישר את תקציב העיר לשנת הכספים 2025, מה שהביא לקיצוץ של יותר מ־1.1 מיליארד דולר והכריח את עיר הבירה לחזור לרמות מימון נמוכות יותר.
העירייה טוענת כי הגירעון שנוצר אילץ אותה להקפיא גיוסי עובדים ולשקול פיטורים, חופשות כפויות וצמצום שירותים. בנוסף לכך, ממשל טראמפ קיצץ 20 מיליון דולר מתקציב מענק הביטחון העירוני (Urban Area Security Initiative) - ירידה של 44%, הקיצוץ באחוזים הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בארה״ב.
אף שהנשיא עצמו הציג את הפשיעה האלימה כעילה להשתלטותו על משטרת העיר. מבקרי המהלך טוענים כי הקיצוצים החלישו את יכולתה של העיר לממן שירותים חיוניים, כולל ביטחון ציבורי, וזאת בתזמון מדוייק להצהרת טראמפ על "מצב חירום" כדי להצדיק התערבות ישירה בענייני העיר.