גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוזניים בישראל היו צריכות להזדקף למשמע התפנית בגישת דונלד טראמפ

אסוציאציות מזרח תיכוניות: טראמפ חוזר בו מתוכנית שעליה הודיע עוד בחודש ינואר ● הוא מעניק לפוטין את היכולת להמשיך את המלחמה בחסות משא-ומתן לשלום ● זלנסקי מגיע מחר לוושינגטון לפגישה שאולי תחרוץ את גורל אוקראינה

נשיא רוסיה פוטין נפגש עם נשיא ארה''ב טראמפ / צילום: ap, Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin
נשיא רוסיה פוטין נפגש עם נשיא ארה''ב טראמפ / צילום: ap, Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin

האוזניים בישראל היו צריכות להזדקף אתמול למשמע התפנית בגישת דונלד טראמפ כלפי מלחמת רוסיה נגד אוקראינה; לא רק מפני שאוקראינה חשובה לשלום העולם, אלא בגלל מה שהשינוי הזה עשוי ללמד על הגיונו הדיפלומטי של טראמפ במזרח התיכון.

טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר
פרשנות | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה
פרשנות | פסגת אלסקה הסתיימה באופן מפתיע. מה צפוי עכשיו?

יומיים בלבד לאחר שנשיא ארה״ב חזר והתחייב לדבוק בתוכניתו המקורית להפסקת אש מיידית באוקראינה, טראמפ התהפך. הוא קיבל את דעתו של ולדימיר פוטין לוותר על שלבי-ביניים, ולחתור מיד אל הסכם שלום מלא. לא זה מה ששמעו מפיו ביום רביעי שעבר, בשיחת ועידה, חמישה מנהיגים אירופאים בכירים ונשיא אוקראינה.

עכשיו הוא חותר לשלום כולל, ללא הסכמי ביניים; שלום, לא הפסקת אש או שביתת נשק.

הדמיון בין אוקראינה לעזה מוגבל מאוד. מדובר כאן אפוא לא בדמיון של מצבים, אלא בדמיון של דינמיקות. מעוררת מחשבות היא הפתאומיות שבה טראמפ ויתר על רעיון, שהוא מלכתחילה הגה, קידם, עמד עליו, וכפה על אוקראינה ועל השותפות בנאט״ו. רק שעה קלה לפני נחיתתו באלסקה, ביום ו' בבוקר, הוא אמר כי אם הרעיון הזה לא יאומץ, הוא יהיה ״לא מאושר מאוד״ מפגישתו עם פוטין.

הוא יצא מן הפגישה ללא חדווה. זה התחוור מלשון הגוף שלו, מהבעות פניו, מתחושת העייפות שהוא הקרין. באופן לא-אופייני, הוא ויתר על מסיבת עיתונאים, שהיתה מעניקה לו את ההזדמנות להודיע על השגים, או לפחות להבטיח פריצות דרך.

בחוכמה שלאחר מעשה ברור למדי שהיו לטראמפ קשיי הבעה. בשלוש דקות וחצי של הצהרה לא מהוקצעת (פוטין קרא את הצהרתו מן הכתב, טראמפ אילתר), נשיא ארה״ב דיבר על ״הרבה, הרבה נקודות שעליהן הסכמנו", ואי-הסכמה ״על שתיים-שלוש נקודות גדולות״. הוא הוסיף, כי ״אין עסקה כל זמן שאין עסקה״, מליצה שחוקה בעגת העסקים האמריקאית. מנגד, פוטין דיבר על ״הבנה״ ועל ״הסכמות״. הניסוחים האלה עוררו אצל אחדים את הרושם הלא-מדויק שהפסגה ״נכשלה״.

אם רק אוקראינה תוותר על חמישית שטחה

טראמפ המתין עד עלות השחר של יום שבת כדי לפזר את הערפל. הפסגה הצליחה, הוא אמר, מפני שהוא ופוטין הסכימו לעלות מיד על נתיב של ״הסכם שלום״. הוא ניסה לספח אל ההסכמה הזו גם את נשיא אוקראינה ואת חמשת מנהיגי נאט״ו, שאיתם חזר ונועד וירטואלית. ״זה הוחלט על ידי כל הנוגעים בדבר״, הוא כתב בחשבון המדיה החברתית שלו על הנוסחה החדשה. אבל האירופאים התנערו בנימוס. הודעה משותפת שלהם הטעימה את הצורך להחמיר את הסנקציות הכלכליות על רוסיה ״כל זמן שיימשך ההרג באוקראינה״.

לפי הדיווחים בתקשורת, טראמפ אמר לאירופאים, שהסכם שלום יוכל להיחתם חיש קל אם זלנסקי יסכים לוותר על שאריותיו של אזור דונבאס במזרח אוקראינה.

רוסיה פלשה לדונבאס עוד ב-2014. זה אזור עתיר מינרלים, עשיר בפחם ובתעשייה כבדה. רוסיה שולטת כמעט לחלוטין באחד משני מרכיביו, מחוז לוהאנסק (לוגאנסק, בהגייה הרוסית). האוקראינים עדיין מחזיקים בערך ב-30% מן המרכיב השני, מחוז דונייצק. שם ניטשים עכשיו קרבות כבדים ונואשים. בשבועות האחרונים, הרוסים רשמו הצלחות מקומיות, והתקרבו להקיף עיר קטנה, פוקרובסק, המתוארת כחיונית למאמץ ההגנה האוקראיני.

פוטין רוצה שהאוקראינים יוותרו על שני מחוזות נוספים, ויכירו בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה, 11 שנה לאחר מעשה. ויתורים כאלה יכווצו את אוקראינה ל-80% ופחות של שטחה המקורי, ויעמידו בספק את יכולתה להגן על השאר. פוטין ממילא מצפה, שאוקראינה תוותר על יכולתה להתגונן: היא תפורז, צבאה יוקטן עד מינימום, יבוטל גיוס החובה, היא לא תוכל לקבל נשק או סיוע מצד נאט״ו.

לשם מוביל ללא כל ספק נתיב השלום-עכשיו של פוטין. החל מיום ו' נראה בעליל שלשם מוליך גם נתיב טראמפ. בהיעדר הפסקת אש, וכל זמן שתהליך השלום יימשך (תהליכי שלום תמיד נמשכים), פוטין יהיה חופשי להמשיך את מלחמת הדמים שלו נגד אוקראינה. הוא מניח, שידו על העליונה, והארכת תהליך השלום תעניק לו עוד ועוד קלפים. היתכן שטראמפ מבין כי הוא מאפשר לפוטין להמשיך את המלחמה מבלי להיענש? או שהוא מקווה כי האיום של המשכת המלחמה יביא את אוקראינה לוויתורים מפליגים, שיאפשרו את סיומה המיידי?

טראמפ אמר לאירופאים שהוא מוכן להציע ערובות ביטחון לאוקראינה. לא ברור לאילו ערובות הוא מתכוון. ארה״ב העניקה לאוקראינה ערובות לשלמותה הטריטוריאלית עוד לפני 31 שנה, כאשר הסכימה לוותר על הנשק הגרעיני שפירוק ברית המועצות השאיר בתחומיה. גם רוסיה העניקה ערובות כאלה. אנחנו יודעים מה עלה בגורל הערובות.

זלנסקי יגיע לוושינגטון מחר (יום ב') לפגישה עם טראמפ, שהתואר 'גורלית' אינו דרמטי מספיק בשבילה. יתכן שגם מנהיגים אירופאים יגיעו לשם, לחזק את ידי זלנסקי. החשש הגדול הוא שטראמפ ואנשיו יטמנו מלכודת חדשה לנשיא אוקראינה, ממין זו שבה נפל בפברואר, בשידור טלויזיה חי: הושפל, ננזף וגורש מן הבית הלבן. זלנסקי למד לקח, ויזהר יותר. מי יודע, אולי הוא אפילו יופיע בחליפה, כדי שלא להעניק תירוץ לאנשי-חצרו של טראמפ לבייש אותו ברבים. ספק אם נשיא ארה״ב ירעיף חיבה פומבית על זלנסקי מן המין שהרעיף על פוטין באלסקה. הוא בוודאי לא יחזור על המלים ״יש לי יחסים פנטסטיים איתו״.

״שוב עבדו עליו״

מה קרה באלסקה? אפשר רק לנחש. משקיפים ותיקים על טראמפ טוענים זה כבר, שהוא נוטה לאמץ את דעותיו של ״האיש האחרון בחדר״. יחסיו הקרובים עם פוטין תמיד עוררו פליאה, חשש וחשד.

אחדים מנחשים, שמשהו התרחש ב'מפלצת', רכב השרד המשוריין של טראמפ, שהוביל את השניים ממקום נחיתתם אל המיתקן הצבאי שבו נועדו. המסע היה אמנם קצר מאוד, אבל התרחש בלי נוכחות עוזרים או מתורגמנים. פוטין יודע קצת אנגלית, ואפשר שהיא הספיקה כדי לנהל שיחה. טראמפ הקדים להודיע, כי הוא יידע ״בתוך שתי דקות״ אם עסקה בינו לפוטין ממשמשת ובאה. איש לא העלה בדעתו ש״שתי הדקות״ האלה יתרחשו בלימוזינה.

איבו דאלדר, דיפלומט אמריקאי ותיק, שעבד בשירות נשיאים דמוקרטיים, והיה שגריר ארה״ב בנאט״ו, אמר אתמול ל'ניו יורק טיימס' על התנהלותו של טראמפ באלסקה:

"שוב עבדו עליו (got played). עם כל הבטחותיו להשיג הפסקת אש, עם כל הדיבורים על 'תוצאות כלכליות חמורות', ועל אכזבתו, היו נחוצות לו שתי דקות על השטיח האדום ועשר דקות ב'מפלצת', כדי שפוטין יחזור ויעבוד עליו. איזה חיזיון עגום״.

כמובן, טראמפ עשוי להפריך את כל זה, ולשלוף ארנב ממגבעתו. הכול יתכן, אם כי אולי לא בדרגה גדולה של סבירות.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מחק קנסות של 23 חללי העוטף ומסיבת ה"נובה"

הקנסות נמחקו ביוזמת מחלקת החנינות במשרד המשפטים ● הקלות ניכרות ניתנו על רקע המלחמה גם במאות קנסות אחרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מתוך העמוד הרשמי של דוברות ראש הממשלה

שר האוצר חתם: הדרך לתשלום מס המטרו נסללה

התקנות קובעות כי בעלי מקרקעין לאורך תוואי המטרו יחויבו בהיטל השבחה מוגדל כתנאי לרישום זכויות בטאבו ולהוצאת היתרי בנייה ● שיעור ההיטל יעמוד על 60% עד סוף העשור ויעלה ל־72% לאחר מכן ● ההכנסות הראשונות צפויות להיכנס לקופת המדינה כבר השנה

חודש מצוין לקרנות ההשתלמות והפנסיה ביולי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מיטב בראש, אלטשולר שחם בתחתית: מה עשה הכסף שלכם בחודש יולי

במסלולים הכלליים מיטב בצמרת, אלטשולר מאכזב למרות תשואות חזקות בוול סטריט ● החוסכים ב-S&P 500 עם חודש חזק במיוחד שמחזיר אותם לתשואה חיובית קטנה מתחילת השנה

תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים ● שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

חברת סינאל יוקנעם / צילום: פאול אורלייב

משפחת בוגנים מוכרת את השליטה בסינאל תמורת 93 מיליון שקל

גבי בוגנים נפרד מהשליטה בחברת שירותי השכר אותה ייסד לפני למעלה משלושה עשורים ● חברת שירותי התקשורת בניהולו של רונן שור תרכוש את השליטה לפי שווי של 134 מיליון שקל

מערכת חץ דורבן / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה "הסודית" שרוכשת נשק מאלביט ב-1.63 מיליארד דולר

חוזה בין אלביט למדינה באירופה, שיימשך על פני חמש שנים, כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך ● בעת הדיווח על ההעסקה ביקשה המדינה שלא להיחשף ● המדינה המדוברת, כך מתפרסם כעת, היא סרביה

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

"צריכה 40 מיליארד דולר": האם דווקא טראמפ יחתום על הצ'ק שיציל את אינטל?

רק לפני שבועיים הנשיא האמריקני קרא למנכ"ל אינטל להתפטר, אבל בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשל שוקל לקנות מניות של יצרנית השבבים ● מול התקווה להוציא את אינטל ממשבר של שנים, מומחים בשוק, כולל מנכ"ל עבר של החברה משוכנעים שמשם לא תגיע הישועה

מטוס של דלתא איירליינס / צילום: Reuters, Nicolas Economou

מיילים שווים מיליארדים: כך מייצרות חברות התעופה רווח עצום

הכירו את ה־winwin של חברות התעופה: מכירת מיילים (נקודות) למנפיקי כרטיסי אשראי - שניתנים לצבירה ולשימוש על מגוון רכישות, שלאו דווקא קשורות לטיסות ● בחו"ל המודל הזה מגלגל עשרות מיליארדים, אצלנו הוא עדיין בחיתוליו

מערכת הנשק הרוסית שהגיעה לאיראן ומדאיגה את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בעולם מתפלאים מהפגנה הענק בישראל אתמול, רוסיה העבירה מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת לאיראן, ממשלת אוסטרליה משקיעה בנשק ישראל, והמדינה שכנה שמחזירה את שירות החובה בצבא ● כותרות העיתונים בעולם 

ספינת סער 6, הובילה את המתקפה הלילית / צילום: תע''א

הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן

בניסיון להגביר את הלחץ על החות'ים, חיל הים תקף לפנות בוקר תשתיות אנרגיה בתימן ● אילו כלי שיט השתתפו בתקיפה, אילו אמצעים ימיים נוספים יש לישראל, והעסקאות שנחתמו לאחרונה בתחום ● גלובס עושה סדר

מטוס וויזאייר, לוטון לונדון / צילום: Shutterstock

חצי מהנוסעים נעלמו. האם היעד שהיה נחשק יעשה קאמבק ללוח הטיסות

וויזאייר מחדשת טיסות בקו ישראל־לונדון, שכבר כמה חודשים פועלות בו רק חברות תעופה ישראליות ● בינתיים מספר הנוסעים הישראלים ליעד הפופולרי צנח על רקע הירידה בתחרות ● וגם: על ההבדלים בין נמלי התעופה בלונדון, ולאילו מהם אפשר לטוס מישראל?

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

תקלת הענק החריגה שהשביתה את התנועה: חמש שאלות על המחדל ברכבת

קריעת כבלי מתח במסילת החוף השביתה קווים בכל הארץ והותירה מאות אלפי נוסעים ללא מענה ● ברכבת ישראל מעריכים שהתיקון יימשך כשבוע וחצי, אך לא מספקים תשובות ברורות לגבי הסיבה לתקלה, עלות השיקום ואופן המימון ● האם המדינה תתערב בתחקור המחדל?

דאטה סנטר של גוגל בהולנד / צילום: Reuters, IMAGO/Jochen Tack

האם מרכזי הנתונים של ה־AI הם תשתית של העתיד או תשתית למשבר הבא?

ענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומי עתק בהקמת דאטה סנטרים לבינה מלאכותית, תוך הסתמכות גוברת על מימון באמצעות קרנות חוב פרטיות ● אלא שכאשר חלק מהמממנים הם בנקים ומבטחים, סטייה קלה בתחזיות ההכנסות עלולה להשפיע על המערכת הפיננסית כולה

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ההימור של ביג על אירופה השתלם, אבל המבחן הבא יגיע ממקום אחר

הכנסות הקבוצה רשמו עלייה של 18% ברבעון הראשון, ביחס לשנה שעברה ● הסיבה העיקרית: פרויקטים חדשים בארץ ובחו"ל ● ביג צפויה לפתוח מרכזים נוספים. האם הם יעמדו בציפיות?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות מוצרי הבנייה שנהנו ברבעון מהזינוק מהביקוש לתשתיות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● שפיר הנדסה נהנתה ברבעון מהצמיחה במגזר התשתיות, שם נרשמה עליה של 41% בהכנסות, תרומת הסקטור לרווח יותר מהכפילה את עצמה ● אקרשטיין: זינוק של בכ-14% ברווח ברבעון השני בזכות העלייה ברווח הגולמי ● אחרי דחיית פרסום הדוחות בגלל יום המחאה, ביג עם עלייה בהכנסות וגידול בפדיונות

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

מקור דיפלומטי: תגובת חמאס הועברה לישראל

גורם בחמאס לאל-ג'זירה: "הסכמנו להצעת המתווכות לעסקה" ● ראש הממשלה ביקר היום באוגדת עזה לקראת הפעולה הצבאית ● ההצעה החלקית, כך לפי מקור פלסטיני בכיר שצוטט בערוץ אל-מיאדין הלבנוני , כוללת נסיגה ישראלית לעומק של כאלף מטרים בצפון ובמזרח הרצועה - למעט שכונת שג'אעיה ובית לאהיא ● 50 חטופים - 682 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Oleksii Fedorenko

"פגעו בתחרות": ניואפרם וחברת התרופות BMS ישלמו 44 מיליון שקל

במהלך אכיפה ראשון של רשות התחרות נגד חברת תרופות בינלאומית, נמצא כי BMS וניואפרם סיינטיפיק פעלו להקשות על תחרות בתכשיר האימנוביד נגד סרטן הדם ● עוד הוחלט במסגרת צו מוסכם עם החברות כי נושא משרה באחת מהן ישלם כ-200 אלף שקל ● ניאופרם בתגובה: עמדת רשות התחרות שגויה

רכב חשמלי במרכז קניות / צילום: דלית אייזק לויתן

היברידית, פלאג־אין או חשמלית: מה כדאי לבדוק לפני שקונים מכונית "ירוקה" יד שנייה?

אחת משתי מכוניות חדשות שנמכרו אשתקד שייכת לקטגוריות הירוקות - היברידיות או חשמליות ● מגמה זו משנה גם את פני שוק היד שנייה: מצד אחד המגוון והתחרות על לב הצרכן בעלייה, אבל מאחורי כל עסקה מסתתר סימן שאלה גדול

קניון עזריאלי תל אביב / צילום: איל יצהר

ההכנסות של עזריאלי משכירות בקניונים נשחקו, אך הרווח הנקי הוכפל ברבעון

קבוצת עזריאלי מפרסמת את התוצאות הכספיות לרבעון השני ומדווחת כי ההכנסות משכירות בקניונים נשחקה ל-239 מיליון שקל, ירידה של 4% ● הרווח הנקי הוכפל ל-320 מיליון שקל, בין היתר הודות לזינוק חד בהתאמות שבוצעו בשווי ההוגן של נכסי הקבוצה ● פרסום הדוחות מתרחש על רקע הודעתו אמש של מנכ"ל עזריאלי רון אבידן כי הוא עוזב את הקבוצה לאחר ארבעה חודשים בלבד בתפקיד

רמי אונגר, ג'ורג' חורש, משפחות עיני ודנון, יעקב שחר, משפחת קרסו / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, ענבר לוי, עינת רום

הנפקה, השקעה או הכנסת שותף: הדילמה של טייקוני הרכב הוותיקים

מי שבמשך עשרות שנים העדיפו להתנהל מתחת לרדאר ולצבור הון עתק מאימפריות של יבוא מכוניות, מגדילים לאחרונה את חשיפתם לשוק ההון באמצעות הנפקות, מהלכי השתלטות והשקעות מגוונות ● בין הסיבות למגמה: העברה בין-דורית של ההון המשפחתי וכניסת הרכבים הסיניים לישראל