דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל
הממשל האמריקאי מנהל משא ומתן עם יצרנית השבבים אינטל לרכישת חלק ממניות החברה, כך דווח בסוף השבוע בבלומברג ובוול סטריט ג'ורנל. גורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי היקף הרכישה והתמחור עדיין בדיונים, אבל הדיווחים הללו הספיקו למשקיעים כדי להקפיץ את מניית אינטל ב־7% ביום שישי ולהוסיף לשווי החברה 7 מיליארד דולר. למעשה, בקצת יותר משבוע המניה עשתה תשואה של כמעט 25% והפכה בתוך ימים מאחת המניות הגרועות בסקטור השבבים, לכזו שעקפה את המדד הענפי.
● נפתרה התעלומה: זוהי ההשקעה הסודית של וורן באפט
● תעשיית הקרנות בשיא כל הזמנים, ומוצר אחד צמח ביותר מ־700%
שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה
אין ספק שאינטל צריכה סיוע. בשנים האחרונות החברה מפגרת אחרי המתחרות כמעט בכל פרמטר. בייצור שבבים מתקדמים, TSMC הטיוואנית תפסה את ההובלה. בעיצוב שבבים לתחום ה־AI, אנבידיה הפכה לשליטה הבלתי מעורערת, ואפילו בתחום המעבדים למחשב והשרתים מעמדה מתערער בגלל התחרות מ־AMD .
בניסיון לחזור למגרש, אינטל הוציאה כמעט 40 מיליארד דולר במזומן בשלוש השנים האחרונות. ניסתה לקדם מפעלים חדשים בארה"ב ובעולם, כולל אחד בישראל, אבל ההוצאות הגדולות רק העמיקו את הבור אליו נכנסה, וחלק ניכר מאותם מפעלים, כולל בארץ, הוקפאו. בבלומברג ציינו כי ההשקעה הממשלתית הצפויה יכולה לקדם את אחד המפעלים המתוכננים - זה שבאוהיו שמוערך ב־20 מיליארד דולר.
אבל בינתיים, אינטל שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה. מאז שנת 2021 אינטל מציגה תזרים מזומנים חופשי (FCF) שלילי ובוול סטריט צופים שהמגמה תימשך עם תזרים שלילי של כ־10 מיליארד דולר השנה לפי Visible Alpha.
היא ניסתה כמעט כל דרך אפשרית כדי להיחלץ מהמשבר. היא הודיעה על פיטורים של כ־25 אלף עובדים ביולי האחרון ומצמצמת את מצבת העובדים שלה בהתמדה מאז שנת 2021. גם בישראל פוטרו לא מעט עובדים בשנים האחרונות, והגל האחרון החזיר את כוח האדם בארץ לרמות של 2012 עם פחות מ־9,000 עובדים.
חילופי המנכ"לים בשנה האחרונה, בין פט גלסינגר שעזב בדצמבר האחרון לליפ בו טאן שנכנס לתפקיד במרץ, טלטלו את הספינה. לפני עזיבתו, גלסינגר הודיע על פיצול בחברה שיאפשר לאינטל לייצר שבבים עבור חברות חיצוניות כמו אפל ואנבידיה. אבל הניסיון הזה כאמור לא צלח, ובעיקר בזבז הון עתק לחברה. בחודשים האחרונים נראה שטאן מנסה לאסוף את השברים, עם הקיצוצים האחרונים והבטחות לצמצם את שריפת המזומנים.
יחסי אהבה־שנאה בין טראמפ למנכ"ל
ואז הגיע דונלד טראמפ. אחרי הדיווחים מאינטל נמסר כי היא מחויבת למאמצים של טראמפ לחזק את המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מהבית הלבן מסרו ש"כל עוד אין הודעה רשמית של הממשל, יש להתייחס לעסקאות היפותטיות כאלו כספקולציות".
הנשיא האמריקאי מטפח יחסי שנאה־אהבה עם יצרנית השבבים מהרגע שנכנס (שוב) לתפקיד. רק לפני כשבועיים קרא למנכ"ל טאן להתפטר בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social: "אין פתרון אחר לבעיה הזו". ברויטרס דווח לפני כמה חודשים שטאן השקיע במספר חברות סיניות, כולל כמה שקשורות לצבא במדינה, וזה גרר מתקפה של כמה פוליטיקאים רפובליקנים על טאן.
המנכ"ל טאן תכנן מיד ביקור בבית הלבן שהוגדר בניו יורק טיימס כ"משימת חירום כדי להפיג את הביקורת על הניהול והמנהיגות שלו בחברה השבבים" - וזה עבד. לאחר הפגישה, טראמפ כתב ברשת החברתית שלו שהשיחה עם מנכ"ל אינטל הייתה "מעניינת מאוד", וכי טאן וחברי הקבינט ייפגשו ויגישו הצעות. הוא הוסיף גם מחמאה לטאן ש"הצלחתו ועלייתו הן סיפור מדהים".
הפתרון יגיע מהממשל או השוק הפרטי?
אבל צ'ק מוושינגטון לא בהכרח יציל את אינטל. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר מסביר: "טראמפ רוצה שאינטל תצליח ותהיה חברה מובילה בתחום השבבים. איך עושים את זה? צריכים להתקדם במפת הפיתוח ובשביל זה צריך הרבה כסף, מה שאין לאינטל.
"אני לא מאמין שההשקעה של הממשל זה דבר נכון, כי לא משיגים שום מטרה. כשמישהו משקיע כסף צריך שיהיה לו אינטרס ברור למה הוא משקיע, ולממשל אין תמריץ כלכלי שתומך בהשקעות". אז מה כן אפשר לעשות? וסצ'ונוק מזכיר מאמר שפרסם אחד המנכ"לים הקודמים של אינטל, קרייג בארט (1998-2005) ב־fortune לפני כשבוע. בארט שרטט את מסלול ההחלמה של החברה דרך השוק הפרטי: "אינטל דלה במזמונים ולא יכולה להרשות לעצמה את הקיבולת הדרושה להחליף את TSMC. היא כנראה צריכה הזרמה של כ־40 מיליארד דולר כדי להיות תחרותית. המקום היחיד שהמזומן יכול להגיע ממנו זה הלקוחות, אם 8 מהם יהיו מוכנים להשקיע 5 מיליארד דולר כל אחד, לאינטל יש סיכוי. הלקוחות ישקיעו עבור נתח מאינטל ואספקה מובטחת של שבבים, ביטחון לאומי, ומינוף מול TSMC".
אבל יש מי שחושב שהאפיק הממשלתי הוא פתרון טוב. גיל לוריא, ראש מחקר טכנולוגיה בחברת השירותים הפיננסים D.A. Davidson אמר ל־CNBC כי ההתערבות הממשלתית באינטל היא "חיונית" למען הבטיחון הלאומי. "כולנו קפיטליסטים, אבל זה עניין של ביטחון לאומי". לדבריו, עסקה כזו נחוצה כדי להחיות את החברה ולהפחית את התלות של המדינה בחברות כמו TSMC וסמסונג. "לאינטל היו הזדמנויות רבות במשך עשרות שנים לעשות את זה נכון וזה לא קרה. אז אנחנו צריכים להתערב", סיכם.
מטים קוק ועד ג'נסן הואנג: דפוס שהפך קבוע
מערכת היחסים המורכבת בין טראמפ לבין מנכ"לים של ענקיות טכנולוגיה הפכה לשגרה בכהונה הנוכחית עם דפוס שנראה כמעט קבוע. הנשיא האמריקאי מאיים במנוף לחץ כמו רגולציה חדשה או מכסים, בכירי ענף הטכנולוגיה רצים לבית הלבן בבהלה, ולאחר משא ומתן מאומץ ההייטקיסטים מתחמקים מהרגולציה, וטראמפ יוצא מורווח.
כך קרה לאנבידיה ול־TSMC שהשקיעו בארה"ב כדי להינצל ממגבלות מכירת השבבים לסין והמכסים. וכך קרה גם לאפל רק בשבועות האחרונים. טראמפ אמר ש"הייתה לו בעיה קטנה עם טים קוק (המנכ"ל)", איים במכסים גדולים ובמהירות שיא הגיע קוק לבית הלבן, הבטיח להשקיע עוד 100 מיליארד דולר בארה"ב וזכה להקלות רגולטוריות.
"זה טראמפ במיטבו", אומר וסצ'ונוק. "ככה הוא פועל עם רוסיה, עם ישראל, עם המכסים ועם אפל. הוא מתחיל באיומים, ואז מיישרים קו, ככה הוא מקבל מה שהוא רוצה".
מה האינטרס של טראמפ מול אינטל? אם תוכניות המפעל באוהיו יתקיימו, ייווצרו עוד מקומות עבודה וקווי ייצור בארצות הברית. בדיווח בבלומברג הגדירו את המהלך כ"טשטוש הגבולות בין המדינה לתעשייה". ועשוי להיות לכך מחיר. בוול סטריט ג'ורנל הזהירו כי אם הממשל יפעיל לחצים על חברות לייצר שבבים אצל אינטל, הדבר עלול לגרום לנחיתות טכנולוגית של ארה"ב ולפגוע במטרה המרכזית: ניצחון במלחמת השבבים מול סין.