ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke
קרן העושר הנורבגית הודיעה כי החליטה לחסל את החזקותיה בשש חברות ישראליות נוספות, הפעם בשל קשרים לפעילות בשטחים מעבר לקו הירוק. נכון לסוף יוני האחרון החזיקה החברה במניות 61 חברות ישראליות. בשבוע שעבר הודיעה כי מכרה החזקות ב- 17 חברות נוספות בשל קריטריונים כלכליים ושונים, וכעת היא מדווחת כי מכרה את החזקותיה בשש חברות נוספות. לפי העיתון הכלכלי הנורבגי E24, כעת בידי הקרן החזקות ב-38 חברות ישראליות בלבד, והיקף ההשקעות צומצם ב-400 מיליון דולר לפחות.
● ניתוח | הנורבגים מכרו בזול? למה בשוק ההון דווקא מרוצים מהמהלך האגרסיבי של הקרן
● פרשנות | הפטנט של קרן העושר הנורבגית להפסקת השקעות בחברות ישראליות
קרן העושר, המנהלת כ-2 טריליון דולר ברחבי העולם ולפני הצמצום ניהלה כ-2 מיליארד דולר בהשקעות בישראל, לא מסרה את שמות שש החברות שמהן היא נמצאת בתהליך יציאה כעת. היא הודיעה כי תעשה זאת ברגע שתהליך המכירה יסתיים. בשנה האחרונה מכרה הקרן את החזקותיה בבזק ובפז בשל מעורבות שלהן בפעילות בשטחים. ההחלטות לגבי הסטת השקעות בשל סכנה למעבר על החוק הבינלאומי מתקבלות על ידי ועדת האתיקה של הקרן, שדנה מחדש בעניין ישראל בשל בקשה של הממשלה בנושא בתחילת החודש.
לא מחסלת את כל ההחזקות בישראל
מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן הודיע בשבוע שעבר כי הקרן "מתכוונת למשוך את השקעותיה בחברות ישראליות נוספות", כפי שהוכרז היום. עם זאת, הקרן הודיעה כי אינה מחסלת באופן מוחלט את השקעותיה בישראל. במהלך הארגון מחדש של ההשקעות עליו הוכרז בשבוע שעבר, הודיעה הקרן כי גם מפסיקה את ההתקשרות עם המוסדות הפיננסיים שניהלו את ההשקעות בישראל, וכי היא תנהל אותן בעצמה.
טנגן הגיב לסערה הציבורית שהתעוררה במדינה בשבועות האחרונים, כאשר קבוצת פעילים למען פלסטין הציגה את העובדה כי הקרן החזיקה במניות של חברות מנועי בית שמש , וטענה לקשרים בין החברה לבין חיל האוויר הישראלי. הממשלה אמרה כי יש "לבחון ברצינות" את החברות בפורטפוליו של קרן העושר, והקרן התחייבה לעשות זאת עד מחרתיים (20 באוגוסט). טנגן לקח אחריות "באופן אישי" על כך שלא בחן את ההשקעות מוקדם יותר והמשיך להסתמך, לדבריו, על המוסדות הפיננסים הישראלים שניהלו את ההשקעות.
הסוגייה הפכה לפוליטית, כאשר רוב גדול במדינה של יותר מ-65% מעוניין שנורבגיה תחסל לחלוטין את כל השקעותיה בישראל, לפי סקרים. בחודש הבא הולכת נורבגיה לבחירות, כאשר ממשלת המרכז-שמאל העומדת בראשה נאבקת לשמור על כוחה. האופוזיציה משמאל בנורבגיה, כמו גם דעת הקהל הציבורית, פנו בחדות נגד ישראל מאז התקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
בהודעת הקרן שצוטטה בתקשורת הנורבגית נכתב "ההפרות (של ישראל) הפכו לחמורות יותר מאז ה-7 באוקטובר 2023, והן החמירו אפילו יותר ב-2025. ועדת האתיקה לפיכך, החמירה את הדרישות שלה מחברות הקשורות לעימות (הישראלי-פלסטיני). בהתאם לזאת, הקרן המליצה ביולי להסיט השקעות משש חברות ישראליות נוספות הנחשבות לכאלה התורמות להפרה של החוק הבינלאומי על ידי ישראל".