מרמי לוי ועד אל על: אלו על פי דיווח המניות שקרן העושר הנורבגית זרקה

מנהלי קרן העושר הנורבגית קיימו הבוקר (ג') מסיבת עיתונאים בנוגע לצמצום השקעות הקרן בישראל, נושא שזינק לראש סדר היום במדינה הסקנדינבית בשבוע האחרון. יושב-ראש הקרן, ניקולאי טנגן, אמר כי הקרן צמצמה את מספר החברות הישראליות שבהן היא מחזיקה מ-65 בתחילת השנה ל-61 במהלך השנה, ובשבוע האחרון מכרה את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות נסחרות נוספות.

לפי טנגן, התהליך של צמצום ההחזקות עדיין לא נגמר, ו"הקרן צפויה לסיים את השקעותיה בחברות ישראליות נוספות". הבנקאי הנורבגי לא ציין באילו חברות מדובר. לקרן יש עד ה-20 באוגוסט לענות לממשלה הנורבגית, שביקשה ממנה "לבחון מחדש" את כל השקעותיה בישראל.

● פרשנות | נכנעה ללחץ: מה עומד מאחורי ההוראה של נורבגיה לבחון מחדש את ההשקעות בישראל?
● פרשנות | ההכרזה על אמברגו נשק מעוררת ויכוח היסטורי בגרמניה וסימני מרד בקנצלר

העיתון הנורבגי "E24" הוא היחיד שפירסם נכון לעכשיו את רשימת החברות שאת מניותיהן מכרה קרן העושר הנורבגית. לפי הפרסום בעיתון, שלא קיבל אישור בפרסומים רשמיים של קרן העושר, מדובר ב-17 חברות שההחזקות בהן חוסלו בשנה החולפת, והן:

● קבוצת לוזון
● תורפז
● אזורים
● בית שמש
● דלק רכב
● אל על
● אנרג'יקס
● איטורו
● מקססטוק
● לווינשטיין הנדסה
● פריורטק
● רמי לוי
● ריט 1
● ריטיילורס
● סלע נדל"ן
● פריון נטוורק
● סקופ מתכות

לפי העיתון, אחרי ההליך הכולל של הסטת השקעות, תיוותר הקרן עם 44 חברות ישראליות בלבד.

"היינו צריכים לעשות את זה קודם"

לפי נתוני הקרן, היא הגדילה ב-500 מיליון קרונות נורבגיות (50 מיליון דולר) את השקעותיה בישראל בחצי הראשון של השנה, והחזיקה בחברות בשווי של 2.15 מיליארד דולר, לפני הליך הצמצום. ברחבי העולם, קרן העושר רשמה תשואה של כ-60 מיליארד דולר בחצי השנה הראשונה, על נכסים בשווי כ-2 טריליון דולר. הקרן מחזיקה ב-1.5% מכלל המניות הנסחרות בעולם.

בשבוע האחרון, בעקבות טענות לקשר בין חברת מנועי בית שמש, בה החזיקה הקרן לבין חיל האוויר הישראלי, ועל רקע הבחירות בחודש הבא בנורבגיה, הורתה ממשלת המרכז־שמאל באוסלו לקרן "לבחון מחדש" את ההחזקות בישראל. רוב הציבור בנורבגיה מעוניין להיפטר באופן מוחלט מההחזקות בישראל, לפי סקרים, אך הקרן הבהירה כי תחסל השקעות רק לפי קריטריונים מוגדרים.

בעבר ניפתה הקרן חברות ישראליות בשל פעילותן מעבר לקו הירוק, אך בהחלטתה בימים האחרונים, היא החליטה למכור החזקות ב-11 חברות ישראליות שאינן ב"מדד הבסיסי" של ההשקעות שלה, על בסיס קריטריונים כלכליים. כמו כן, הקרן חיסלה את יחסיה עם שלושה גופי השקעות ישראליים שניהלו את החזקותיה, ואמרה כי תפעל באופן עצמאי ותנהל לבד את ההשקעות.

טנגן אמר במסיבת העיתונאים כי הוא "לוקח אחריות" על כך שלא זיהה שעל הקרן "למשוך את ניהול הכספים שלה מגופים ישראלים, מכיוון שישראל היא מדינה במלחמה", ולבצע את ההשקעות שלה בישראל באופן עצמאי. "היינו צריכים לעשות את זה קודם, ואנחנו לוקחים בחשבון את הביקורת בסוגייה זו", אמר. הוא הוסיף כי חשוב לקרן "לשמור על האמון של העם הנורבגי".

לפי סקר בטלוויזיה הנורבגית אתמול, 62% מהנשאלים תומכים בהסטת כל ההשקעות מישראל בשל המלחמה בעזה, 19% מתנגדים לכך, ו-19% אמרו כי אינם בטוחים.