נכנעה ללחץ: מה עומד מאחורי ההוראה של נורבגיה לבחון מחדש את ההשקעות בישראל?

ההחלטה של קרן העושר הנורווגית "לבחון מחדש" את שלל השקעותיה בישראל משקפת בעיקר את הלחץ הציבורי העצום במדינה הסקנדינבית בנוגע לנעשה בעזה, ואת העובדה כי תדמית ישראל הפכה לכה רעילה עד כי ביכולתה ליצור סערה ציבורית, יש מאין.

● הקמפיין נגד ישראל הפך לאיום פנימי: הקבוצה שהוכרזה כארגון טרור בבריטניה
● "חמאס רוצה שנרעב": הפרשן מעזה שמסביר איך ארגון הטרור מרוויח

האחזקות של הקרן ב"מנועי בית שמש" היו ידועות היטב כבר במשך שנתיים, וכך גם האחזקות שלה בשורת חברות ישראליות אחרות. ועדת האתיקה של הקרן, והנהלתה, הגנו עליהן ואמרו כי הסטנדרטים האתיים של השקעות הקרן אינן מחייבים את חיסולן. אבל אז, בתוך יממה אחת, הספיקו טענות שהתפרסמו על ידי קבוצה הנקראת "היסטוריונים למען פלסטין" בעיתון נורבגי, בנוגע למעורבות אפשרית של החברה הישראלית בעסקאות עם חיל האוויר הישראלי, כדי ליצור סערה ציבורית שנמצאת כעת בראש סדר היום בנורבגיה. המסגור של הפעילות העסקית של החברה, לפיו היא "מרוויחה" מהמלחמה בעזה, וכך גם אזרחי נורבגיה המשקיעים בה, היה יותר מדי בעבור הציבור במדינה במצב העניינים הנוכחי.

זה אינו החיכוך הראשון של קרן העושר הנורבגית עם ישראל, אבל נדמה כי במקרה הנוכחי הלחץ הציבורי הכריע את הממשלה. הקרן הפסיקה השקעות בעבר בחברות ה"פעילות בשטחים", בין אם כאלו בתחום הבנייה, בתחום התשתיות, אפילו בתחום הטלפוניה ("בזק") ולאחרונה בתחום אספקת האנרגיה והדלק ("פז"). לאט לאט נופו חברות ישראליות מהשקעות הקרן - המנהלת 1.9 טריליון דולר - בנימוקים אתיים שונים. חברת "דלק" למשל, בכלל נזרקה מהפורטפוליו בעקבות הסכם גז ונפט של חברת "ניו-מד" במערב מרוקו, אזור שהשליטה בו שנויה במחלוקת.

כאשר המלחמה בעזה פרצה אחרי התקפות הטרור של ה7 באוקטובר 2023, ודעת הקהל הנורבגית פנתה בחדות נגד ישראל, הודיעה הקרן על בחינה מחדש של כל השקעותיה. לבסוף היא הסתפקה בכמה חברות בודדות, כולל בארה"ב. הדרישה שעלתה בעבר - לסלק את כל המוסדות הפיננסים הישראלים מרשימת ההשקעות - לא נענתה. איגוד העובדים הגדול במדינה פירסם מכתב פומבי שבו קרא לממשלה לחסל את כל השקעותיה, אבל הקרן לא נכנעה. האופוזיציה דרשה צעדים דומים, אך הממשלה לא התקפלה. כלי התקשורת, בליווי פעילים למען פלסטינים, פירסמו מכתבים פומביים ועתירות, אך אוסלו נשארה בעמדתה המקורית. שר האוצר ינס סטולנטברג, לשעבר מנכ"ל נאט"ו, הבהיר כי הקריטריונים האתיים אינם מחייבים חרם על כל חברה ישראלית, למרות שזה למעשה היה הלך הרוח בציבור.

הלחץ הגיע לשיא

אבל התזמון הנוכחי, על רקע התמונות של המשבר ההומניטרי בעזה ומספרי ההרוגים הגדלים, הראו כי הלחץ הגיע לשיא. העיתון "אפטנפוסטן" פירסם תוצאות ה"חקירה" של הארגון הלא-ממשלתי, לפיה חברת "מנועי בית שמש" סיפקה שירותים לחיל האוויר הישראלי. זה היה מספיק. הקשר לחיל האוויר שמפציץ בעזה עשה את שלו. גם העובדה כי הקרן הגדילה מעט את אחזקותיה בחברה, המייצרת חלקים למנועי סילון, עוררה סערה, למרות שמדובר במידע פומבי. סטולנטברג לפתע אמר כי מדובר בנושא מדאיג, וראש הממשלה קרא לקרן לבחון מחדש את כל השקעותיה בישראל.

לפתע, ההשקעה ב-65 חברות ישראליות, בשווי 2.2 מיליארד דולר, לפי הדיווח האחרון, מוטלת בספק.

מנהל הקרן, ניקולאי טנגן, הבהיר ביממה האחרונה כי עדיין לא ברור הקשר בין מנועי בית שמש למלחמה בעזה, וכי "אין דגלים אדומים בנוגע לפעילות שלה". מול הטענות של "היסטוריונים למען פלסטין" בנוגע למעורבות של עוד חברות בשליטה הישראלית בשטחים, אמר ביממה האחרונה מנהל ועדת האתיקה של הקרן כי "חלק גדול מההאשמות נמצא מחוץ למה שנחשב אסור על ידי ההנחיות". העיתון "אפטנפוסטן" כתב כי אם זה המצב, "הרי שצריך לשנות את ההנחיות".

כעת, העיתונים בנורבגיה עוסקים בשאלה מי ידע מה, ומתי. דיווחים על כך שמנהלי הקרן הפנו "כתף קרה" לפעילים הפרו-פלסטינים הופכים לכותרות ראשיות. התדמית של ישראל בנורבגיה מעולם לא היתה גרועה יותר. נורבגיה אולי מעוניינת לרכוש נשק מישראל, והחברה מבית שמש מייצרת חלקים ל-F-35 אותו אוסלו רוכשת מהאמריקאים, אבל זה לא מספיק. הנורבגים לא רוצים שום קשר עם המלחמה. ולממשלה אין ברירה אלא להיכנע ללחץ. "אני רואה את אותן תמונות כמו כולם - זה נורא לראות", אמר טנגן במסיבת עיתונאים היום באוסלו, לפני שהבטיח לשקול את "המידע החדש" שפורסם.