הפטנט של קרן העושר הנורבגית להפסקת השקעות בחברות ישראליות

שתי מסיבות עיתונאים, שלל ראיונות של בכירי הממשלה הנורבגית, כמה הודעות לעיתונות והרבה מאוד כותרות בתקשורת המקומית - זה היבול של היממה האחרונה סביב פרשת "קרן העושר והשקעותיה בישראל" שזינקה לראש סדר היום הנורבגי בשבוע האחרון.

● מרמי לוי ועד אל על: אלו על פי דיווח המניות שקרן העושר הנורבגית זרקה
● פרשנות | ההכרזה על אמברגו נשק מעוררת ויכוח היסטורי בגרמניה וסימני מרד בקנצלר

בשורה התחתונה, הקרן הפסיקה את ההתקשרות עם גופי השקעות ישראלים שניהלו את החזקותיה בארץ ומכרה החזקות ב-20% מהפורטפוליו הישראלי שלה. אם רשימת החברות שהתפרסמה בעיתונות הנורבגית נכונה, הרי שאין להן קשר מיוחד לכיבוש, למלחמה בעזה, או לפעילות מעבר לקו הירוק. מניות צרכנות כמו "מקס סטוק", מניות תעופה כמו "אל-על" ומניות פיננסיות כמו "איטורו" הן לא בדיוק בעלות מכנה משותף הקשור לשטחים, ונראה כי מדובר בניסיון לכווץ את התיק בנימוקים שונים. יו"ר הקרן גם הבטיח לציבור הנורבגי הכמה "ככל הנראה לחסל את ההשקעות בעתיד בחברות ישראליות נוספות", בהתאם להליך בחינה סדור.

לא רוצים להרגיז את ארה"ב

הרקע הישיר למהלך הוא מצבה העגום של מדינת ישראל באירופה בשל המלחמה בעזה. בנורבגיה מצב העניינים אפילו קיצוני יותר. התמיכה בפלסטינים שוברת שיאים, הסלידה מישראל גם. הקהילה היהודית עומדת בפני אירועי אנטישמיות חסרי תקדים. בחודש הבא מתקיימות בחירות במדינה הסקנדינבית העשירה, שבה קואליציית המרכז-שמאל השולטת נאבקת לשמור על שלטונה. לכן, המצב הפוליטי חבר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולתמונות מרצועת עזה, ויצר סקנדל כלכלי שמרכזו עמדה קרן הנפט הנורבגית. הסערה הציבורית שפרצה לפני שבוע, עם טענות לגבי "שיתוף פעולה" של אחת מהחברות בפורטפוליו - "מנועי בית שמש" - עם חיל האוויר הישראלי, היתרגמה להוראה של הממשלה לקרן "לבחון מחדש" את התיק הישראלי שלה.

התיק כבר עבר ניפוי כבד בשנים האחרונות. כל חברה שאיכשהו קשורה ישירות לפעילות מחוץ לקו הירוק או למאמץ המלחמתי הישראלי סולקה. אבל בימים האחרונים קרן העושר - בלחץ דעת הקהל הציבורית שלחצה על הממשלה - חיפשה דרך לצמצם החזקות בחברות ישראליות מבלי לגלוש לחרם מוחלט על ישראל ולאימוץ העקרונות של ה-BDS.

הסיבה לחשש הזה אינה הוגנות-יתרה כלפי ישראל או שאריות של תמיכה בירושלים, אלא בעיקר חשש מתגובת ארה"ב. הממשל האמריקאי והממשלים במדינות השונות המרכיבות את ארה"ב מחויבים להגיב באופן חריף ליישויות המחרימות את ישראל מטעמים "מוסריים". לכן הקרן נאלצת ללכת על חבל דק בנושא. אם זה היה תלוי בתושבי נורבגיה, אגב, ישראל מזמן היתה מוסרת בבת-אחת מהפורטפוליו העצום של הקרן. 62% מהתושבים תומכים במהלך, 19% מתנגדים ו-19% אמרו כי אינם בטוחים, לפי סקר שפורסם השבוע בערוץ הטלוויזיה TV2.

הפטנט הנורבגי לשינוי השקעה בישראל

הפתרון שמצאו ראשי הקרן ללחץ היה להגדיר "מדד השקעות בסיסי" שיקבע אילו חברות "ראויות" להשקעה, ככל הנראה לפי קריטריונים כלכליים, ואילו לא. הקריטריונים עצמם נשארו עלומים, אבל העיצוב מחדש הזה גילח בהצלחה 11 חברות מתוך ה-61 שבהן החזיקה קרן בתחילת יולי האחרון. במקרה או שלא, בין החברות נכללת גם "מנועי בית שמש". על הדרך, הגדרת המדד החדש הזה, הסבירה הקרן, "מייתרת" את הצורך בקשר עם גופי השקעות ישראלים, והיא הפסיקה את ההתקשרות אתם. צמצמום התיק ב-20% (מבחינת מספר החברות) גם מאפשר לנורבגים "שליטה ופיקוח טובים יותר", כלומר מעקב אחרי החברות המשוקעות, המצב האתי שלהם ועוד.

לפי פרסומים בעיתון הנורבגי E24, ידה של הקרן עדיין נטויה, והיא מתכוונת להישאר עם 44 חברות בלבד. הרשימה שפורסמה של חברות שבהן מכרה את החזקותיה נעה בין מניות צרכנות לחברות בנייה. ההגיון מאחורי הניפוי הנוכחי נותר עלום.

יינס סטולנטברג, מזכ"ל נאט"ו לשעבר וכיום שר האוצר הנורבגי, הבהיר במסיבת עיתונאים לטובת שומעיו מעבר לאטלנטי כי נורבגיה "לא מחסלת לגמרי את ההשקעות שלה בישראל", אבל גם טרח לציין כי ייתכן שהקרן תמשוך את השקעותיה בעוד חברות ישראליות. במסיבת העיתונאים בבוקר יום שלישי, טנגן חזר על המחויבות "לבחון" ו"ככל הנראה להפסיק את ההשקעה בחברות ישראליות נוספות". בעידן הנוכחי, זו הפכה למעין הבטחת בחירות למרכז הפוליטי בנורבגיה.