גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני תרחישים לסיום המלחמה באוקראינה

מטרותיו של פוטין חורגות מעבר להשתלטות על שטחים, הוא שואף לכניעתה המלאה של אוקראינה ● קייב והמערב מקווים להציב גבול ברור

וולודימיר זלנסקי, ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ / צילום: Shutterstock
וולודימיר זלנסקי, ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

פסגת טראמפ-פוטין באלסקה הסתיימה, והשלום באוקראינה עדיין לא נראה באופק. עם זאת, מתחילים להתבהר שני התרחישים הסבירים ביותר לסיום הפלישה הרוסית.

פרשנות | האוזניים בישראל היו צריכות להזדקף למשמע התפנית של טראמפ
כותרות העיתונים בעולם | מערכת הנשק הרוסית שהגיעה לאיראן ומדאיגה את ישראל

אוקראינה עלולה לאבד שטחים אך לשרוד כמדינת לאום ריבונית ובטוחה - אם כי מצומצמת. לחלופין, היא עלולה לאבד גם שטח וגם ריבונות, ולשוב להיות מדינת חסות של מוסקבה.

איזה מהתרחישים יקרה - ומתי - זה עדיין לא ברור אחרי פסגת אלסקה, שהייתה אכזבה למי שקיוו לפריצת דרך דיפלומטית.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין דחה את הלחץ מצד ארה"ב ואירופה להפסקת אש שתשקף את קו החזית הנוכחי, ואחריה שיחות על שליטה באדמות אוקראיניות והתחייבויות לביטחונה של אוקראינה. במקום זאת, פוטין אותת שהוא ימשיך את המלחמה עד שאוקראינה והמערב יסכימו לספק את השאיפות הגאו-פוליטיות הרחבות יותר של מוסקבה.

"אנחנו משוכנעים שכדי שההסדר באוקראינה יהיה יציב וארוך-טווח, כל שורשי המשבר - שנדונו שוב ושוב - חייבים להיפתר, כל החששות הלגיטימיים של רוסיה צריכים להילקח בחשבון, ויש להשיב איזון צודק בתחום הביטחון באירופה ובעולם כולו", אמר פוטין לאחר הפסגה.

בנוסף, פוטין אמר שביטחונה של אוקראינה צריך להיות מובטח - אך שיחות עבר הראו שהשטן נמצא בפרטים הקטנים.

הדגש שלו על "שורשי הבעיה" - ביטוי קבוע שבו הוא משתמש על מניית לציין את רשימת התלונות על הנטייה של אוקראינה למערב והתרחבות נאט"ו - מראה שהוא לא ויתר על מטרותיו הכוללות: לשקם את ההשפעה הפוליטית של רוסיה על אוקראינה, לבנות מחדש את אזור ההשפעה של מוסקבה במזרח אירופה, ולחזור למעמד של מעצמת על עולמית. לשם כך הוא יצא למלחמה ב-2022.

ניסיון הכיבוש הישיר של קייב על ידי רוסיה נכשל, וסביר שהוא מעבר להישג ידה. ההגנה הנחושה של אוקראינה מגבילה את רוסיה להישגים זעירים בשדה הקרב ובמחיר כבד. גם התקוות של אוקראינה לגרש לחלוטין את הפולשים הרוסיים דעכו, בשל מצבו המתוח של הצבא.

זה מותיר שני תרחישים אפשריים שיסיימו את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. הנה המשמעות של כל אחד מהם, ומה יכריע אם יתממשו.

חלוקה עם הגנה

ההנהגה של אוקראינה קיבלה בשקט את העובדה שאין לה די כוח צבאי על מנת להשיב חזרה את כל גבולותיה. בשבוע שעבר, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי רמז על נכונותו לנהל משא-ומתן על טריטוריה בשיחות וידאו עם הנשיא טראמפ ומנהיגים אירופיים - לאחר הפסקת אש שתייצב את החזית הנוכחית.

קייב ומדינות אירופה אומרות שלעולם לא יכירו משפטית בכיבושים של רוסיה - צעד שהיה הופך את המשפט הבינלאומי לעידוד לכיבוש במקום טאבו. אך הן מאותתות שיוכלו לחיות עם מציאות של שליטה רוסית דה-פקטו.

התסריט הטוב ביותר עבור קייב ותומכיה באירופה הוא כנראה להגביל את רוסיה למה שהיא כבר שולטת בו - כחמישית מאדמת אוקראינה. הקרמלין ממשיך להתעקש שאוקראינה תיסוג מאזורים שהוא טוען שהם רוסים אך אינו שולט בהם - בעיקר אזור דונצק, שבו אוקראינה מחזיקה בשרשרת ערים מבוצרות שרוסיה טרם הצליחה לכבוש.

אך השאלה הגדולה היא מה יקרה ל-80% הנותרים של אוקראינה.

קייב ובעלות בריתה באירופה שואפות להגן על ביטחונה וריבונותה של השטחים שיישארו באמצעות צבא אוקראיני חזק וסיוע ביטחוני מערבי. קואליציה של מדינות, בראשות בריטניה וצרפת, רוצה לפרוס כוחות באוקראינה כהרתעה מפני תקיפה רוסית עתידית.

מנהיגים באירופה מקווים שארה"ב תצטרף להבטחות הביטחוניות לאוקראינה, והם התעודדו בימים האחרונים מהנכונות לכאורה של טראמפ לכך. תפקידה של ארה"ב בעניין עדיין לא ברור.

תרחיש כזה יהיה דומה לסיום של מלחמת קוריאה ב-1953, שהשאירה את חצי האי מחולק, אך דרום קוריאה מוגנת מאז, בין היתר בזכות כוחות אמריקאים.

עבור פוטין, עם זאת, תוצאה בסגנון קוריאה תיחשב ככישלון היסטורי.

הוא יחזיק ב-20% מאדמת אוקראינה - חלקים ממנה הרוסים עד היסוד - אך יאבד את רוב אוקראינה לצמיתות, בזמן שהוא צופה בכוחות מערביים מגנים על מדינה שהוא מתעקש שהיא אחות לרוסיה.

הסיבות האפשריות של פוטין לנסיגה כזו עשויות להיות פחד מהשלכות כלכליות ופוליטיות בלתי-נסבלות על היציבות הפנימית ברוסיה - או פחד מהסלמה של סנקציות בראשות ארה"ב. עם זאת, רוב הפרשנים אינם רואים לכך סימנים ממשיים.

"העמדה הרוסית כרגע היא שהמלחמה אינה בת-קיימא - אבל אוקראינה אפילו פחות בת-קיימא, ועד שהבעיות הכלכליות יחייבו את סיום המלחמה, אוקראינה כבר תפסיד", אמר יאניס קלוגה, מומחה לכלכלת רוסיה מהמכון הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחוניים בברלין.

טראמפ וגורמים אמריקאים אחרים רמזו שוושינגטון יכולה לפגוע בכלכלה הרוסית דרך פגיעה בהכנסות מנפט - עם מכסי גומלין, סנקציות על עסקאות בנקאיות, איסור על צי הספנות החשאי של רוסיה ועוד. רוב האנליסטים מעריכים שניתן להדק את הסנקציות, אך השפעות משמעותיות ייקחו זמן.

ומלבד החשש של פוטין לשלטונו האישי, אין לדעת מתי יבחר לשים את השיקולים הכלכליים לפני האובססיה ההיסטורית שלו לאוקראינה ושאיפתו "להחזיר את רוסיה לגדולתה".

חייל אוקראיני בהכנות ליריית תותח הוביצר לעבר עמדות רוסיות בחזית / צילום: ap, Andrii Marienko

חלוקה עם כפיפות

דרישותיה של רוסיה מאז הפלישה ב-2022 כוללות את צמצום גודלו של הצבא האוקראיני, הגבלת החימוש והסיוע המערבי, ושינוי המשטר - כולל החוקה, ההנהגה, והמדיניות כלפי שפה, היסטוריה וזהות לאומית.

הסכנה הגדולה ביותר לאוקראינה אינה רק לאבד את המזרח והדרום. אלא שהשטח הנותר לא יוכל לעמוד בפני פלישה רוסית שלישית, אחרי אלו של 2014 ו-2022. האיום הזה עלול לכפות על קייב להיכנע לדרישות מוסקבה בנוגע להנהגתה ולמדיניותה - הפנימית והחיצונית.

תוצאה כזו תהפוך את אוקראינה למדינת חסות של רוסיה. עבור אומה השואפת לדמוקרטיה ולהשתלבות עם אירופה והמערב, זו תהיה כניעה של ממש. זה בדיוק מה שהאוקראינים נלחמים למנוע - יותר מאשר אובדן שדות וערים במזרח.

שדה הקרב הפך לדרכו היחידה של פוטין לכפות תנאים כאלה. אף שכוחות רוסיה ממשיכים להשיג רק הישגים מוגבלים מבחינה גאוגרפית, מטרתם העיקרית היא לשחוק את צבא אוקראינה - ואת רצונו של העם להילחם.

אחרי שלוש וחצי שנות מלחמה רצופה, חיילי אוקראינה עייפים, פחותים מספרית, וחסרי שביעות רצון ממפקדיהם. אך הם ממשיכים להתנגד. וטבען של המלחמות בימינו - עם שליטת הרחפנים - נוטה להעדיף הגנה על פני התקפה.

"אני לא רואה את הצבא האוקראיני קורס. אבל לאורך זמן, אם אוקראינה לא תפתור את בעיות גיוס וניהול הכוחות שלה, היא אולי לא תובס ישירות, אבל תתעייף יותר ויותר", אמר מייקל קופמן, מומחה צבאי ממכון קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון.

היתרונות של רוסיה באוכלוסייה, במספר החיילים והמשאבים הכספיים - הופכים את מאמצי המלחמה ליותר ברי-קיימא, אומרים רוב האנליסטים. "אבל ההיסטוריה של המלחמה הזו מראה שאוקראינה הוכיחה עצמה כגמישה וחסונה", אמר קופמן.

בניגוד לכל הסיכויים, אוקראינה הצליחה עד כה להאריך את ההתנגדות שלה ולהשאיר את תרחיש סיום המלחמה עם סוף פתוח.

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל