נגמ''ש נמר / צילום: מנהלת המרכבה והרק''ם במשרד הביטחון
מאז 7 באוקטובר 2023 הולכת ומתעמקת ההפנמה בישראל לגבי הצורך בהגברת העצמאות הישראלית הביטחונית. בהתאם, ועדת השרים להצטיידות אישרה את תוכנית משרד הביטחון וצה"ל להגדלה של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של יותר מ־5 מיליארד שקל.
● בלעדי | רחפן לכל חייל? צה"ל ירכוש 5,000 רחפני תקיפה מאקסטנד
● בלעדי | מכפיל כוח בתחום יירוט הכטב"מים? הפרויקט של רפאל והסטארט-אפ מחיפה
מדובר בפרויקט אסטרטגי שאותו מובילה מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) בראשות תא"ל אורן גיבר, בשיתוף מנהל הרכש הביטחוני, אגף התכנון, זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. במסגרת התוכנית, משרד הביטחון יפעל להגדלת מספר הרק"מים, תוך הגברת קצב ייצור טנקי מרכבה ברק, נגמ"ש נמר והנגמ"ש איתן, כולל גרסת איתן עם צריח 30 מ"מ. עד כמה ישראל עצמאית בתחום, מי החברות הביטחוניות שמשולבות בתוכנית ובאילו טנקים משתמשים כיום בצה"ל? גלובס עושה סדר.
מהו מרכבה ברק ומה עלות הטנק?
אלו טנקים מהדור החמישי של מרכבה שצה"ל החל לקלוט בספטמבר 2023, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. עלות הדור החמישי, לפי משרד הביטחון, דומה לזו של מרכבה סימן 4. כלומר, לפי פרסומים זרים, מדובר בכ־3.5 מיליון דולר עבור צה"ל (המחיר של מרכבה לצבאות זרים מוערך בכ־5 מיליון דולר). זהו מחיר נמוך משמעותית ממקבילות בעולם כמו לקלרק AMX-56 מתוצרת צרפת, שעומד על כ־9.3 מיליון דולר ובלק פנתר K2 מתוצרת קוריאה הדרומית, שעולה כ־8.5 מיליון דולר.
במסגרת הטכנולוגיות שמוטמעות בו ניתן למצוא, בין השאר, את מערכת Iron Vision של אלביט, המאפשרת לחימה משופרת במדפים סגורים, כוללת מערכת ראייה היקפית משולבת AI ומשקף מתקדם למפקד הטנק המציג אל מול עיניו את המתרחש בחוץ. זאת, תוך שילוב המידע הרלוונטי על גבי התמונה.
לצד מערכות אלביט, מופעל מכ"ם מתוצרת אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית ומערכת ההגנה האקטיבית מעיל רוח מתוצרת רפאל. אותה מערכת מהווה סיבה מרכזית למספר הנפגעים הנמוך ביחס להיקף ירי הנ"ט חסר התקדים בעזה. מעיל רוח מבצעי כבר כ־13 שנה והוא מאפשר לטנק הגנה של 360 מעלות עם שיעורי יעילות גבוהים במיוחד.
מדוע מצטיידים הן בנגמ"שי נמר והן בנגמ"שי איתן?
תא"ל גיבר אומר לגלובס כי אלו שתי יכולות שונות. הפלטפורמות החדשות של הנמרים הן בעלות 1,500 כוח סוס. בנוסף, יש בהן מסכי 4K ויכולות זום גבוהות שמאפשרות איתור אויב בשטחים בנויים. איתן הוא רכב קרבי משוריין בעל 8 גלגלים, שמיגונו מבוסס על טכנולוגיות המרכבה והנמר ומסוגל לשאת 12 לוחמים. האיתן, שפותח במנת"ק, הוא בעל 750 כוחות סוס ומסוגל להגיע למהירות של כ־90 קמ"ש.
ועד כמה ההרחבה משמעותית? לפני כשנתיים שר הביטחון לשעבר יואב גלנט סיפר כי מערכת הביטחון צפויה לקלוט עשרות מרכבה ברק נוספים ברמה השנתית. ראש מנת"ק אמנם לא נוקב במספרים כעת, אבל אומר שבמסגרת הפרויקט הנוכחי צפויה הגדלה משמעותית מאוד: "זה לא דומה למה שעשינו קודם".
מיהן החברות המעורבות בפרויקט?
"כל שלושת התעשיות הגדולות נמצאות עמוק בתוך התהליכים - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל", מספר תא"ל גיבר. "יש עוד עשרות רבות של חברות שפרוסות מהצפון ועד הדרום שנמצאות בתהליך, והשקענו לא מעט בתהליך ההכוונה שלהן, כדי לאפשר להן להשתלב".
מה היקף הפעלת הרק"ם של צה"ל מתחילת המלחמה?
"הרק"ם עשה מאז פרוץ המלחמה מעל מיליון ק"מ, זה בלתי נתפס ומדהים ביחס למה שנערכנו", אומר ראש מנת"ק. "זה קורה משתי סיבות מרכזיות: הראשונים אלו לוחמי האחזקה, אנשי הטנ"א (טכנולוגיה ואחזקה, דש"א) שלוחמים בחזית לצד הלוחמים ומתקנים את הכלים. שנית, הכלים הללו המשיכו לעבור שיפורים ושינויים. השיפורים והשינויים שהוכנסו הגדילו את האמינות, והמלחמה הוכיחה זאת".
באילו מרכבות, נמרים ואיתנים משתמש צה"ל כיום?
צה"ל משתמש בימים אלה במרכבות 3 או 4 על גרסותיהן השונות, כשזו המתקדמות ביותר מבין סדרה 4 זו ברק. נמרים נמצאים בתוך גרסה שנייה שבה קפצו ל־1,500 כוח סוס, ובאיתנים מטמיעים גרסה חדשה, שתכלול מערכות מתקדמות.
יותר מ־70% מטנקי המרכבה הם מתוצרת ישראל. "זה מתוך בחירה", אומר לגלובס ראש מנת"ק. לעומת זאת, הנמר הוא כמעט לחלוטין כחול־לבן.
"אנחנו מתכננים ומייצרים את הרק"ם בארץ. לכן, יש לנו מידה גדולה של חופש והחלטה לגבי מה נכנס ומה לא. זה עניין של החלטה. עצם העובדה שאחרי כל המלחמה, הרק"ם מתמרן ויכול לתמרן, זה אירוע חסר תקדים. זה מראה שנערכנו נכון, רתמנו את האנשים החזקים. זה לא רק מלאים, אלו אנשי האחזקה, תהליך הפיתוח שהתבצע, והתעשיות הביטחוניות".