המתקפה הכלכלית נגד ישראל / צילום: Shutterstock, AP - Achmad Ibrahim
החלטת נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לאסור על עגינת ספינות ישראליות בטורקיה ועל שיט של ספינות טורקיות לישראל, שנחשפה בגלובס ביום חמישי, מאותתת: הוא מחריף את צעדיו נגד ישראל, וייתכנו אף מהלכים קיצוניים יותר אם היא תחליט להרחיב את המערכה ברצועת עזה.
● פרשנות | מערי אמריקה עד ג'ון בולטון: מסע הנקמה של טראמפ ביריביו מגיע לשיאים חדשים
● שלושת מטוסי הקרב הישראליים שמפחידים את האויב
מבחינה פוליטית, ארדואן נמצא בסיטואציה לא נעימה. לא רק שהוא חסר השפעה על המתרחש ברצועת עזה, בעולם מציגים כיצד מדינות מוסלמיות רבות מצניחות סיוע הומניטרי לרצועה, ואילו אנקרה נדרשת לשלוח את הסיוע דרך הים - ולבטח לא מהווה תפקיד של "מעצמה" אזורית, כפי שמעוניין נשיא טורקיה למתג אותה. גם אותו אמברגו סחר שהוטל במאי 2024 עורר גיחוך בשל פרצות שונות בו, בהן רישום יעד הסחורות בתור הרשות הפלסטינית והעברת הבעלות עליהן בנמלים בישראל.
אם כך, מה כולל הצעד החדש של ארדואן, מה חושבים על כך בעולם, ולאן נשיא טורקיה רוצה לקחת את המצב מכאן? שלוש הערות בעקבות חשיפת גלובס.
1 השינויים ביחסים והמשמעויות לישראל
טורקיה הרחיבה את האמברגו נגד ישראל בשורת צעדים, שברמה המעשית מהווים הכרה בכך שמהלכיה מאז מאי אשתקד היו מעין גבינה שוויצרית. מעתה אסורה העגינה בטורקיה של ספינות שמדינת הדגל שלהן ישראלית או כאלו שנמצאות בבעלות ישראלית. בנוסף, חל איסור על ספינות עם דגל טורקיה לעגון בישראל. עם זאת, לרוב ספינות שנמצאות בבעלות טורקית ומגיעות לישראל כלל לא שטות עם דגל טורקיה. עוד הורו לנמלים לדרוש מבעלי הספינות לחתום על הצהרה שאין להן קשר לישראל וכי הן לא נושאות מטען צבאי או אחר לישראל.
התקנות הטורקיות החדשות כוללות גם איסור טיפול במטען שיעדו ישראל, אך בשל האופן שבו הסחר הימי הבינלאומי מתבצע זה לא באמת דרמטי: לכל חברה יש קווי שיט קבועים, כאשר בשל קרבתן של טורקיה וישראל קווים רבים כוללים את שתי המדינות. לכן, אין סיבה שמטען שהוטען, למשל, ביוון, בספינה שממילא תגיע לחיפה - יורד בטורקיה לצורך העמסה מחודשת.
טורקיה היוותה מקור משמעותי ליבוא לישראל, בעיקר עבור תשומות לבנייה ולייצור. על פי דוח של בנק ישראל מחודש מרץ, ב־2023 כמחצית מסך יבוא המלט, הגבס ומוצריהם, וכחמישית מסך יבוא הברזל והפלדה היו מטורקיה. כמו כן, יובאו בהיקף נרחב פלסטיק ומוצריו, כלי רכב, מכונות ומיכון אלקטרוני. בסך הכל, היקף יבוא הסחורות מתוצרת טורקית עמד באותה שנה על כ־5.3 מיליארד דולר - כ־6.3% מסך היבוא הישראלי - מהם כ־660 מיליון דולר בעבור סחורות טורקיות שנרכשו דרך משקים שלישיים.
מנגד, היצוא לטורקיה היה מוגבל בהיקפו, ועמד בשנת 2023 על כ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־2.5% מסך יצוא הסחורות. היצוא כלל בעיקר מוצרים כימיים, פלסטיק ומוצריו, וגרוטאות מתכת ופלדה. יצוא השירותים העסקיים לטורקיה זניח.
הטלת האמברגו במאי 2024 הביאה לירידה של כמיליארד דולר ביצוא הישראלי לטורקיה באותה השנה, בהשוואה ל־2023. בעקבות זאת נרשמה ירידה ביצוא הכולל של מוצרי הכימיה במהלך 2024, אך ההשפעה על ענפים אחרים הייתה שולית. גם היבוא מטורקיה כמובן ירד בעקבות הטלת האמברגו, מכ־550 מיליון דולר בחודש בתחילת שנת 2024, לכ־100-200 מיליון דולר בחודש בסופה.
2 ממחמאות ועד ביקורת: הכותרות ברחבי העולם
לאחר החשיפה של גלובס, כלי תקשורת מכל העולם התייחסו בהרחבה לנושא - מכלי התקשורת הטורקיים שניכר שבאו לשרת, כרגיל, את מכונת התעמולה של ארדואן, לבין כאלו שהתייחסו לצעד באופן ביקורתי יותר. "טורקיה הטילה איסור מוחלט על תנועה ימית לישראל", כתבו ב"סבאח" הטורקי. "זהו הצעד האחרון של טורקיה, שהפסיקה כל סחר עם ישראל לפני יותר משנה, בעקבות מתקפות רצח העם הישראליות בעזה, ונותרה מבקרת ברורה של המדיניות שלה".
בתקשורת הטורקית אף התייחסו בקול אחד לקשר בין הצעד של אנקרה לבין הפעולות של המורדים החות'ים בים האדום. "הצעד עשוי להעמיק אף יותר את קשיי המשלוחים לישראל במזרח הים התיכון. החות'ים מתימן שקשורים לאיראן תקפו ספינות בים האדום מאז 2023, בגלל מה שהם מגדירים כפעולות סולידריות עם הפלסטינים".
אצל היריבה הגדולה של טורקיה, יוון, התייחסו לאופן שבו התבצע ההליך. "רשויות הנמלים בטורקיה החלו לדרוש באופן בלתי רשמי מסוכנויות שילוח, הצהרות כי הספינות חסרות קשר לישראל", דווח ב"אקת'מריני" היווני. "המקורות מספרים שמינהל הנמלים דרשו את ההצהרה הזו מהסוכנויות באופן מילולי". בסוכנות הידיעות רויטרס הגדירו זאת בתור "צעד נוסף" שטורקיה נוקטת נגד ישראל, לאחר ש"קטעה" את הסחר בין המדינות, שעמד על 7 מיליארד דולר בשנה.
בסוכנות החדשות בלומברג דווח כי "נתונים רשמיים מראים שההעברות בין שתי המדינות צנחו לאפס. אולם תקשורת מקומית דיווחה כי חלק מהתנועה מצאה פרצות, דרך מדינות שלישיות". אותן פרצות נחשפו בזו אחר זו בגלובס. ב"לוידס ליסט" הלונדוני, ממקורות המידע המכובדים ביותר לעולם הימי, סיפרו כי הגיע לידיהם מסמך שדורש את ההצהרה - עוד בטרם הגעת ספינות למדינה. בדומה למקורות האחרים, לוידס ציינו שההנחיה הטורקית ניתנה לנמלים בעל פה.
3 מנגנון האסקלציה המדאיג של ארדואן
מאז 7 באוקטובר 2023, ארדואן מוצא עצמו בין הפטיש לבין הסדן: בין רצונות מקורביו ותורמיו לאורך שנים, אילי ההון הגדולים של טורקיה, שמעוניינים להמשיך בסחר עם ישראל - לבין בסיס קהל המצביעים שלו, שרובם ככולם אסלאמיסטים אנטי־ישראלים.
מנגנון האסקלציה של ארדואן הוא זה שצריך להדאיג את ישראל. בזמן שניכר כי נשיא טורקיה מרגיש כי הוא מוכרח להציג לתומכיו צעדים נגד ישראל בעקבות ההתקרבות להעמקת המלחמה בעזה, ברור גם שסל הכלים שלו הולך ומצטמצם. בה בעת, זו הפעם הראשונה שבה הוא פועל באופן ממשי נגד ישראל לאחר ההפיכה בסוריה, שהפכה אותה למדינת בובה של טורקיה.
על כן, לישראל יש סיבות לדאגה מפני צעדים קיצוניים, משום שארדואן לא יהיה מסוגל מבחינה פוליטית לא להציג פעולות ממשיות - בסיטואציה שבה ישראל משתלטת באופן ממשי על רצועת עזה ומחסלת סופית את משטר חמאס. ההפיכה בסוריה הוכיחה כי לטורקיה יש יכולת להזין גופים צבאיים או סמי־צבאיים בג'יהאדיסטים, כפי שקרה עם אחמד א־שרע. במקרה של האחרון, כדאי לקוות כי הטורקים לא ידרשו ממנו לקטוע את מגעי הנורמליזציה עם ישראל, בגלל המתרחש בעזה.