רכב ותחבורה / צילום: יח''צ
בשנה החולפת נתקל פלח הרכב החשמלי בישראל במחסום דרכים. בשבעת החודשים הראשונים של השנה צנחו המכירות בפלח בכ־27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כיום הוא תופס כ־16% בלבד מכלל המכירות.
● בלעדי | באוצר בוחנים: ביטול הטבות המס על רוב האבזור הבטיחותי במכוניות
● טסלה משיקה דגם עם שישה מושבים. כמה הוא יעלה?
בעבר התייחסנו לא אחת לסיבות לתופעה הזו ובהן ביטול של הטבות מס על כלי רכב חשמליים, חוסר ודאות לגבי שמירת הערך בעתיד וכניסה לשוק של דגמים חדשים עם הנעה אלטרנטיבית כמו רכבי פלאג־אין עם טווח ארוך וכלי רכב היברידיים מוזלים.
אבל את הסיבה המרכזית למחסום אפשר לסכם בחמש מילים: "יחס בין ממדים וטווח למחיר". כלומר היעדר היצע של דגמים חשמליים שהממדים שלהם שימושיים למשפחות ויש להם טווח "רב־תכליתי", של כ־400 ק"מ לפחות, במחיר "נגיש" - בסביבות 130־140 אלף שקל פלוס מינוס, לפני הנחות ומבצעים.
כתוצאה כך, חלק גדול מהביקוש לרכב עממי בטווח המחיר האמור מופנה בישראל לדגמי בנזין והייבריד משומשים ומגביל את צמיחת הפלח החשמלי. אומנם "ציידי מציאות" עדיין יכולים למצוא כיום בטווח המחיר הזה דגמי "אפס קילומטר" חשמליים משפחתיים, אבל זו אספקה זמנית ולא סדירה.
אלא שכיום נראה שהפלח החשמלי בישראל ניצב בפני עוד קפיצה אסטרטגית בזכות גל של דגמים חשמליים זולים יחסית, שייחשפו בתערוכת מינכן בחודש הבא וינחתו אצלנו ברבעונים הקרובים.
חשמליות זולות בדרך
הרשימה ארוכה ובניגוד לעבר כוללת כעת גם יצרנים אירופים וקוריאנים שמצטרפים לפלח. קבוצת פולקסווגן, למשל, תציג בספטמבר משפחה שלמה של דגמים חשמליים קומפקטיים של המותגים פולקסווגן, סיאט וסקודה. מחיר היעד ההתחלתי שלהם באירופה הוא כ־25 עד 32 אלף אירו, פלוס מינוס והם יציעו את העיצוב והערכים המוכרים של המותגים לצד תא מרווח יחסית עם בסיס גלגלים באורך 2.6 מ', בערך בין פולקסווגן פולו לפולקסווגן גולף.
הגרסאות הבכירות יציעו טווח של מעל 400 ק"מ ב־WLTP ועם קצת רצון טוב מצד היצרן ושער המטבע, המחירים בישראל עשויים להתחיל ב־140־150 אלף שקל. גם לרנו־ניסאן, פיז'ו, סיטרואן, פיאט ועוד מותגים אירופים יש בקנה דגמים רלוונטיים, שחלקם כבר מוצעים באירופה, כמו למשל רנו 5 החשמלית, שגם היא אמורה להגיע.
גם לקוריאנים יש כמה הפתעות בשרוול כולל דגמים חשמליים עירוניים כמו קיה EV2 ומקבילתה מבית יונדאי, איוניק 4, שגם ייוצרו באירופה. נזכיר, שקיה תיכנס עוד החודש לפלח הקרוס־אובר החשמלי־משפחתי בישראל עם ה־EV3, במחיר שעשוי להתחיל בכ־160־170 אלף שקל או למטה מכך (במבצעים) וזו טריטוריה חשמלית חדשה עבור המותג.
הסינים לא מתכוונים לוותר על הפלח הזה, שבו הם כבר שולטים עם דגמי בנזין והייבריד. חברת Leapmotor, למשל, תציג בתערוכה קרוס־אובר חשמלי משפחתי עם ממדים "משפחתיים" (4.51 מ' אורך) ותא נוסעים מרווח בזכות בסיס גלגלים של 2.73 מ'. המפרט של הדגם האירופי כולל טווח של עד כ־434 ק"מ ב־WLTP ומחיר התחלתי, שעשוי לנוע בישראל סביב 140 אלף שקל, פלוס מינוס בכפוף למסים ושער המטבע. השנה הוא בישראל.
גם לחברת GAC, שתיכנס בקרוב מאד לשוק יהיה מה להציע בפלח עם מכונית ההאצ'בק המשפחתית AION UT, שאורכה כ־4.3 מ' בלבד אבל בסיס גלגלים ענק של 2.75 מ' יאפשר לה להציע מרחב פנים משפחתי. הטווח ינוע סביב 420 ק"מ ב־WLTP. המחיר בארץ, כשתגיע אלינו בתחילת 2026, עדיין לא ידוע אבל בסין היא עולה סביב 14־17 אלף דולר. כמו "דולפין" של BYD, שנמכרת בישראל בפחות מ־150 אלף שקל. "גם BAIC מתכננת להשיק סדאן חשמלית משפחתית בכ-130 אלף שקל, ייתכן שעוד השנה. נציגות סיניות חשמליות בפלח "העממי" צפויות להגיע גם מקבוצת צ'רי המורחבת, שלה שלושה מותגים בישראל וזו רשימה חלקית.
בזכות מחיר הליתיום
מאחורי הדור החדש של חשמליות "משפחתיות עממיות" ניצבים שינויים גלובאליים, שאין להם קשר לישראל. בראשם הירידה החדה במחירי הסוללות בעקבות ירידת מחירי הליתיום בעולם.
בשלוש השנים האחרונות צנחו מחירי הליתיום בשוק העולמי ביותר מ־80% בשל עודף כושר ייצור ומלאים, ירידה בביקוש העולמי והתייעלות התעשייה. חלק מיצרניות הסוללות הגדולות ניצלו את המצב להגדלת רווחים אבל עדיין מחירי הסוללות, שמהווים כמעט מחצית מעלות הייצור של כלי הרכב החשמליים, צנחו מכ־130 עד 140 דולר לקילוואט לפני שנתיים לסביבות 60 עד 70 דולר לקילוואט כיום, בהתאם לסוג הסוללה.
כלומר סוללה טיפוסית של רכב חשמלי־משפחתי בקיבולת של 60 קילוואט עולה ליצרן פחות מ־4,000 דולר לעומת כ־7,800 דולר לפני שנתיים עם צפי להמשך ירידה. זהו שינוי שוק אסטרטגי, שמאפשר ליצרני הרכב להוזיל את מחיר הרכב החשמלי ולהציע דגמים חדשים עם טווח הגיוני במחירים דומים לאלה של דגמי בנזין או הייבריד.
סיבה נוספת לירידת המחירים היא "התבגרות" השוק. נזכיר, ששוק הרכב החשמלי התפתח בשנים האחרונות "מלמעלה למטה". כלומר השחקנים הראשונים בו, בהובלת טסלה, החלו בשיווק דגמי פרמיום יקרים, שניתן לגלגל אליהם בקלות את עלויות המו"פ והסוללות. בעקבות טסלה אימצו מתחרות רבות את הנוסחה של "דגמים חשמליים גדולים, כבדים ויקרים שמכוונים ללקוחות בחלק העליון של השוק". הטרנד הזה לא פסח על ישראל ובענף הרכב מעריכים כי המחיר הממוצע לעסקת מכר של רכב חשמלי חדש עמד בשנתיים האחרונות על כ־180 אלף שקל במחירי מחירון.
הוזלת הסוללות מאפשרת ליצרנים לתת מענה לביקוש הגדול לחשמליות משפחתיות זולות עם טווח סביר. בסין הטרנד בעיצומו ולמרות, שכל היצרנים הסינים ממשיכים לפתח ולהשיק דגמי יוקרה את טבלת המכירות מובילים דגמי סופר־מיני וקרוס־אובר חשמליים־עירוניים ומשפחתיים, בטווח מחיר של 11־15 אלף דולר.
בסוף המחיר ייקבע
קומץ דגמים כאלה כבר נמכרים כיום בישראל בטווח מחיר של 130־150 אלף שקל. ביניהם דגמים כמו SEAGULL של BYD, "בוקס" של דונגפנג, JAC ועוד. אבל המכירות בפלח הזה בישראל היו די דלילות בשל ההיצע המוגבל וגם בשל העובדה, שעם טווח מוצהר של כ־300־340 ק"מ לדגמים בפלח הזה, רוב הלקוחות מעדיפים רכבי בנזין מבוססים או מכוניות משומשות או חשמליות גדולות יותר, שנמכרות כיום ב־140־160 אלף שקל במבצעים.
אבל צריך להזכיר, שמחירי מחירון רשמיים הם רק המלצה בשוק הרכב החדש. אם הגל הנוכחי של חשמליות אכן יצליח לפצח את נוסחת הטווח/ממדים/מחיר של הפלח העממי והמחירים הריאליים, אחרי מבצעים והנחות, ינועו סביב 130־140 אלף שקל פלוס מינוס, השוק בהחלט עשוי להחליף פאזה, שוב.