סחורה ממתינה לייצוא בנמל באינסטנבול / צילום: Shutterstock
הצעדים האנטי־ישראליים החדשים של ארדואן, שנחשפו בגלובס, מתחילים לתת את אותותיהם בשטח: לגלובס נודע מפי גורם ישראלי וגורם טורקי שמעורים בפרטים, כי רשות הנמלים הטורקית סירבה ביום שישי האחרון לאפשר לאוניית צים לעגון בנמל איסטנבול, בשל היותה בבעלות ישראלית. בעקבות כך, האונייה נדרשה להמשיך לנמל פיראוס ביוון, וכרגע כלל המטענים של צים שאמורים להגיע מנמלי טורקיה, או אליהם, נותרו ללא פתרון.
● משבר ממשלתי בהולנד: המלחמה בעזה מטלטלת את המערכת הפוליטית
הגורם הטורקי מספר לגלובס כי בתחום השילוח הבינלאומי עדיין מחכים להוראות ברורות מהרשויות באנקרה. "כל קשר לישראל אסור", הוא מספר, תוך שמדגיש כי גם העמסת סחורות שייעדן הרשות הפלסטינית אסורה.
לעומת ספינות עם קשר מובהק לישראל, כדוגמת של חברת צים, שהקשר בינן לבין ישראל מובהק יותר - ענקיות ספנות בינלאומיות כדוגמת MSC ומארסק עדיין מחכות להנחיות חד־משמעיות, שהרי בענף כבר מבינים כי דגל הספינה אינו מבטיח דבר מול הטורקים. "הצעד הטורקי החדש הוא סיכול ממוקד של צים", אומר הגורם הישראלי.
כפי שנחשף בגלובס ביום חמישי, כשנה ושלושה חודשים לאחר שטורקיה הטילה אמברגו סחר על ישראל, המדינה מרחיבה את הפעולות האנטי־ישראליות, והחליטה להפסיק את תנועת הספינות הטורקיות לישראל כליל.
מעתה והלאה, נאסרה עגינה בטורקיה של ספינות שמדינת הדגל שלהן ישראלית או כאלו שנמצאות בבעלות ישראלית. מנגד, חל איסור על ספינות שאוניות הדגל שלהן טורקיות לעגון בישראל.
התקנות הטורקיות החדשות כוללות איסור טיפול במטען שיעדו ישראל, אך זה לא באמת דרמטי, בגלל שאין סיבה ממשית כי מטען שהוטען, למשל, ביוון, בספינה שתגיע לחיפה - יירד בטורקיה לצורך העמסה מחודשת. באנקרה הורו גם לנמלים הרבים ברחבי טורקיה, כי עליהם לדרוש מבעלי הספינות לחתום על הצהרה כי לכלים שברשותן אין קשר לישראל, והן לא נושאות מטען צבאי או אחר לישראל.
מכה נוספת לצים
הצעד האחרון מהווה מכה לצים, שבמילא בתקופה לא פשוטה - לאחר שבשבוע שעבר פרסמה החברה דוחות תקופתיים שאכזבו את המשקיעים. צים, בניהולו של אלי גליקמן הציגה ברבעון השני נפילה של 94% ברווח, שהסתכם ב-24 מיליון דולר בלבד. זאת, לאחר שברבעון הראשון הציגה צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, שקפץ אז ל־296 מיליון דולר.
אולם, החברה העלתה את ממוצע טווח התחזיות שלה לשנה הנוכחית. צים צופה כעת רווח לפני פחת מסים והפחתות (EBITDA) מתואם של 1.8 עד 2.2 מיליארד דולר ורווח בנטרול ריבית ומס (EBIT מתואם) לטווח של 550 עד 950 מיליון דולר. מתחילת השנה איבדה מניית חברת הספנות בוול סטריט 38%, ושווי השוק שלה כעת עומד על 1.73 מיליארד דולר.
מטעם צים נמסר: "בעקבות ההחלטות האחרונות שהתקבלו על ידי הרשויות בטורקיה בנוגע לספינות בעלות קשר ישראלי, ברצוננו לעדכן כי צים תמשיך להציע את שירותנו ברמה גבוהה ללקוחותינו הטורקיים, תוך עמידה בתקנות החדשות".
היבוא מטורקיה עמד על כ־5.3 מיליארד דולר בשנה
הצעד הטורקי מתרחש לאחר שבדוח של בנק ישראל מחודש מרץ צוין, כי ב-15 השנים האחרונות, הייתה טורקיה מקור משמעותי ליבוא לישראל. ב־2023, עמד היקף יבוא הסחורות מתוצרת טורקית על כ־5.3 מיליארד דולר, שהם כ-6.3% מסך היבוא הישראלי. ערך היבוא שנרכש בטורקיה עמד על כ־4.6 מיליארד דולר, וסחורות מתוצרת טורקיה בערך של לפחות 660 מיליוני דולרים נרכשו דרך משקים שלישיים.
באופן מיוחד, טורקיה הייתה עבור ישראל מקור חשוב ליבוא של תשומות לבנייה ולייצור: כמחצית מסך יבוא המלט, הגבס ומוצריהם, וכחמישית מסך יבוא הברזל והפלדה היו מטורקיה. כמו כן, ייבאה ישראל מטורקיה, בהיקף נרחב, פלסטיק ומוצריו, כלי רכב, מכונות ומיכון אלקטרוני.
מנגד, היצוא לטורקיה היה מוגבל בהיקפו, ועמד בשנת 2023 על כ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־2.5% מסך יצוא הסחורות. מוצרי היצוא העיקריים לטורקיה היו מוצרים כימיים, פלסטיק ומוצריו, וגרוטאות מתכת ופלדה. יצוא השירותים העסקיים לטורקיה ומספר התיירים מטורקיה היו זניחים. כלומר, לישראל היה גירעון ניכר בסחר הסחורות והשירותים עם טורקיה.
מאז הטלת האמברגו במאי, פחת היצוא הישראלי לטורקיה ב־2024 בכמיליארד דולר, בהשוואה ל־2023. הפחתת היצוא לטורקיה תרמה לירידה הכוללת של יצוא מוצרי הכימיה במהלך 2024, ואילו השפעתה על ענפים אחרים הייתה שולית. בעקבות הטלת האמברגו, ירד היקף היבוא של תוצרת טורקית מכ-550 מיליון דולר בחודש בתחילת שנת 2024, לכ-100-200 מיליון דולר בחודש בסופה - והירידה ניכרת ברוב הקטגוריות של המוצרים העיקריים.