רשות המסים מפרסמת רשמית את נוהל הגילוי מרצון החדש שיעניק חסינות מהליך פלילי למי שיחשפו את הונם המוסתר, וישלמו את מלוא המס בשנה הקרובה.
המסלול החדש, המפורסם באיחור של שנה וחצי, וכ-6 שנים לאחר סיום הנוהל הקודם, פונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו שלא גילו את ההון שצברו בשנים האחרונות, ולא שילמו את המס הנדרש.
● המומחים על נוהל גילוי מרצון החדש: "מבטא החמרה ברורה במדיניות רשות המסים"
● בלעדי | טורקיה מממשת את האיום: חוסמת כניסת אוניה של חברה ישראלית
● "אני מבין באיך לסדר את העגבנייה": כך הסביר רמי לוי את הטעות שעלתה לו רבע מיליון שקל
כפי שנחשף בגלובס, נוהל גילוי מרצון החדש לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך יכלול מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הכריזה היום על החלת נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף לשנה - עד 31.8.26. על פי הוראות הנוהל, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ, שעברו עבירות על חוקי המס, יוכלו לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. בין התנאים, דרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
כך זה יעבוד
הבקשות לגילוי מרצון תוגשנה לגורם המוסמך אך ורק באמצעות טופס מקוון שיעלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. הבקשות יטופלו באחד משני מסלולים: מסלול רגיל ומסלול ירוק. במסלול הרגיל, ייחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי. בעוד המסלול הירוק נועד לזרז את הטיפול בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן נמוך יחסית.
במסגרת המסלול הירוק יטופלו בקשות המתייחסות להכנסות שמקורן בנכסים פיננסים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיתרה שלהם ל-31 בדצמבר 2024 נמוכה מ-4 מיליון שקלים, וכן לא היו הפקדות או העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי; או הכנסות משכ"ד למגורים בישראל ו/או בחו"ל בסכום שאינו עולה על 250,000 שקלים לשנה; או הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על סך של 500,000 שקלים לכל תקופת הגילוי, וכן שווים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31 בדצמבר 2024 אינו עולה על סך של 1.5 מיליון שקלים.
ההחלטה על המסלול שבו תטופל הבקשה תתקבל על ידי רשות המסים, לאחר אישור הבקשה.
במקרים שבהם הבקשה לא אושרה, רשות המסים לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר, בין אם בהליך אזרחי או במסגרת חקירה פלילית. רשות המסים תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי.
הנוהל צפוי להכניס כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה
הנוהל חל על שורת עבירות מס הכנסה, מע"מ ומכס ומיסוי מקרקעין, ומתייחס לכל סוגי ההכנסות. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
מדובר בנוהל גילוי מרצון שלישי לאחר שנהלים דומים הופעלו בעבר בשנים 2011-2012, 2014-2016 ו-2017-2019 (שני הנהלים האחרונים פורסמו במסגרת אחת). במסגרת נהלים אלה טופלו כ-9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקלים.
בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים לחדש את הנוהל מספר פעמים אך היוזמה נחסמה על ידי משרד המשפטים, שם סברו תחילה שלא צריך לתת הזדמנות נוספת לעברייני מס "להלבין" את הונם המוסתר. ואולם, במאי אשתקד הודיע מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' כי ניתן אישור היועצת המשפטית ו"בתוך מספר ימים" יפורסם נוהל גילוי מרצון חדש. המדינה כבר ציפתה לראות מיליארדים זורמים לקופת המדינה מחשיפת ההון הישראלי המסתובב בעולם, כאשר לפי ההערכות ברשות המסים, הנוהל החדש שגובש צפוי להכניס כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה, בעיקר מרווחי קריפטו. ואולם החודשים חלפו, ונוהל חדש לא פורסם - עד כה.
