"אני מבין באיך לסדר את העגבנייה": כך הסביר רמי לוי את הטעות שעלתה לו רבע מיליון שקל

רמי לוי, הבעלים והמנכ"ל של הרשת הקמעונאית החולשת על עשרות סניפים, מעסיקה אלפי עובדים ונסחרת בבורסה לפי שווי של 4.2 מיליארד שקל, הפך מזמן למותג ישראלי המזוהה עם מחירים תחרותיים. אך האם כעת יהפוך לוי למזוהה עם תקדים משפטי שהחמיר את האחריות של מנכ"לים לטעויות בדיווחים?

● ביהמ״ש אישר: איתי שטרום ישלם 7.5 מיליון שקל על הנפקת החברים
● הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה

בשבוע שעבר הטילה ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך עיצום כספי בגובה 1.4 מיליון שקל על חברת רמי לוי שיווק השקמה בעקבות טעות בדוחות הכספיים ב־2023. הוועדה אף הטילה קנס אישי בגובה 250 אלף שקל על רמי לוי עצמו, אשר נקבע כי התרשל בפיקוח על הכנת הדוחות. סמנכ"ל הכספים של החברה באותה תקופה, עופר בהרל, ספג קנס של 200 אלף שקל ומניעת כהונה בחברה ציבורית למשך שנה.

הראשון שזיהה, אך כשל ניהולית

במוקד הפרשה מצויה טעות בדוח החברה לרבעון הראשון של 2023. הדוח הציג רווח כולל הגבוה בכ־44.5 מיליון שקל לעומת הרווח האמיתי. לפי רשות ני"ע, מדובר היה בטעות מהותית, אשר הוגדרה על ידי ועדת האכיפה כ"תקלה חמורה", ואשר השפיעה על כ־65.4% מהרווח הנקי ועל כ־7.8% מההון העצמי של החברה. הטעות תוקנה בדוחות הרבעון השני.

לוי חתם על הסדר אכיפה מוסכם עם רשות ני"ע בתיק, אך סירב להודות כי כשל. ואמנם, אין מחלוקת כי לוי היה הראשון לזהות את החריגה ברווח הגולמי. לוי הוא זה שפנה אל בהרל והסב את תשומת לבו לכך שמדובר ברווח חריג, שאינו מתאים לחודש מרץ בו מעניקה הרשת הנחות לקראת פסח. בהרל לא הצליח לתפוס את האחראי על איסוף המידע מהספקים ולוודא מולו כי הנתונים מעודכנים לפני שהם שולבו בדוח.

ועדת האכיפה החמיאה ללוי על כך שזיהה את התקלה ואף הדגישה כי הטעות לא נועדה להפיק רווח. מה הוביל אם כך את הוועדה לקבוע כי הצעדים שנקט לוי לא היו מספיקים וכי מדובר בכשל ניהולי?

התשובה נעוצה בגישה שהובילה רשות ני"ע, ולפיה לוי נושא ב"אחריות פיקוחית". לפי הרשות, לוי לא פיקח מספיק על סמנכ"ל הכספים, הסתפק בקיום שיחות בעל פה איתו ללא תיעוד, והתרשל בכך שלא פיקח על נהלים ובקרות בנושאי הדיווח. לוי אף חתם על הצהרת מנהלים לפיה "וידאתי קביעתם וקיומם של בקרות ונהלים תחת פיקוחי" למרות שלא עשה כן. הרשות הוסיפה, כי לוי היה צריך לפעול להקמת מערכת מקוונת שהייתה חוסמת שילוב של מידע לא מעודכן מספקים.

"אני מבין באיך לסדר את העגבניה"

מנגד, לוי תהה מה יכול היה לעשות יותר מכפי שעשה. הוא הסביר כי הסתמך על אנשי מקצוע: "אמרו לי בדקנו את הניירת, בדקנו את המלאי, יותר מזה אני לא מבין. אני מבין במה, איך לסדר את העגבניה על המדף, איך שהעגבניה תגיע למדף ואיך לשרת... מה שאני לא יודע אני מביא אנשים פי מאה יותר טובים ממני שינהלו ומשלם להם הרבה כסף. כדי שלא יהיו טעויות במערכת שלי".

כאמור, ההסברים הללו לא עזרו ללוי. ועדת האכיפה קבעה, כי בעל שליטה בחברה ציבורית, הבוחר לשמש כמנכ"ל - ועוד בחברה עם היקף פעילות משמעותי - חייב לאחוז בידע פיננסי וחשבונאי ולהבין את כל התהליכים בחברה "על בוריים". העסקת מומחים אינה פוטרת אותו מהחובה לפקח. הוועדה אף ציינה, כי ניתן היה למנוע את הטעות וכי רמת הזהירות המוטלת על מי שמגייס כסף מהציבור היא גבוהה.

תקדים המבשר רעות לחברות?

עו"ד ערן שחם שביט, ראש תחום צווארון לבן במשרד הרצוג, שייצג את לוי, בהרל והחברה בהליך, סבור כי מדובר בתקדים המבשר רעות לגבי אחריות מנכ"לים. "זה חלק מגל ההחמרה שהרשות מבקשת להתהדר בו בתקופה האחרונה, וההחמרה הזו עלולה לייצר אפקט מצנן".

לדבריו, אין מחלוקת כי התקלה נבעה מטעות אנוש שביצע עובד במערך הכספים בתום לב. בשל כך, החלטת הוועדה צפויה בעיניו להרתיע מנכ"לים ולפגוע ביכולת שלהם להסתמך שלהם על גורמי מקצוע. עוד הוא מזהיר, כי חברות עלולות לאמץ נהלים בירוקרטיים ויקרים, שכל מטרתם תהיה להתגונן מפני ביקורת.

"הציבור רוצה וצריך מנכל"ים כמו רמי לוי", אומר שחם שביט. "כאלה שמכירים את העסק, ששואלים שאלות, שמרימים דגלים ומבקשים לאתגר את אנשי המקצוע".

עו"ד שרון דרורי־ויצ'לבסקי, שותפה במחלקת שוק ההון במשרד וקסלר ברגמן, מעריכה כי לנוכח חומרת ההפרה ביקשה הרשות "להעביר מסר תקיף". היא תומכת בהצבת רף גבוה למנהלים כדי שיפקחו אך שותפה לחשש מפני "הרתעת יתר" וקוראת להיזהר מהטלת אחריות "לא מידתית" שתפגע בחברות.

מי ימצא את עצמו בהמשך על הכוונת

לעומתם, עו"ד אמיר עסלי, ראש תחום שוק ההון במשרד ש. הורוביץ, מסרב להתרגש. הוא מסכים כי מדובר בהמשך מגמת ההחמרה במדיניות האכיפה של רשות ני"ע - אך מסביר כי לא מדובר בשינוי סדרי עולם. "הרשות החלה לאכוף הפרה של אחריות פיקוחית כבר לפני כעשור. הסטנדרט הנדרש כאן ממנכ"לים הוא גבוה, בדומה לזה שבארה"ב. לא מספיק לטעון שהסתמכת על מומחים".

ד"ר לאה פסרמן־יוזפוב, מומחית לדיני תאגידים ומרצה בכירה בקריה האקדמית אונו, אשר שימשה בעבר כחברה בוועדת האכיפה המנהלית, תומכת בהטלת האחריות על רמי לוי. "מנכ"ל לא אמור להבין בכל תחומי הפעילות של החברה, אבל עליו לדאוג לנהלי עבודה מסודרים שיימנעו כשלים".

מנגד, היא מתנגדת לקביעת הוועדה כי מנכ"ל נדרש למומחיות חשבונאית ופיננסית. "החוק דורש זאת לגבי חלק מהדירקטורים, לא לגבי מנכ"ל. לוי ציין בכל הדוחות כי אין לו מומחיות כזו, כמו מנהלים אחרים דוגמת הראל ויזל, מנכ"ל פוקס. ויזל ולוי הם אשפים בשיווק קמעונאי, וזו הגדולה שלהם כמנכ"לים".

ומה עכשיו? דומה, כי מבחינת רשות ני"ע מדובר בתיק דגל, המסמן כי פניה להחמרת האכיפה כלפי נושאי משרה. ספק אם ברשות מתרגשים מהאזהרות על הפגיעה במנכ"לים, שכן מבחינתם הדרישה איננה כי המנהלים יצללו בעצמם לגליונות האקסל אלא שיפקחו על הנעשה בחברה שלהם - במיוחד אם זיהו בעיה. אין להתפלא אפוא, אם בקרוב ימצאו עצמם בכירים נוספים על הכוונת של הרגולטור.