ארקדי וולוז' (מימין) ורומן צ'רנין / צילום: רמי זרנגר, באדיבות נביוס
מאחורי החברה שתבנה את מחשב־העל של ישראל, שמעסיקה עשרות מהנדסים בתל אביב ושנחשבת שותפה מובילה של אנבידיה ישנו סיפור לא שגרתי. נביוס (Nebius) היא כמעט אלמונית ובת שנה בלבד - אבל צוות המייסדים שלה כולל כמה מהדמויות הבכירות ביותר לשעבר בענקית האינטרנט הרוסית יאנדקס, שאף זכתה לכינוי "גוגל הרוסית". בעקבות מלחמת אוקראינה הם עזבו עם שבריר מאחזקותיהם ונאלצו להתחיל מחדש כמעט מאפס. ההחלטה הזאת הפכה אותם לסיפור סינדרלה עם זינוק של 380% במניה בפחות משנה.
● הצוותים הסודיים שמפענחים את התעלומות הגדולות של כספי הטרור
● כך סם אלטמן הביס את מאסק והפך לשותף ה-AI של טראמפ
נחזור לחודש מרץ 2022. אז נפלו השמים על מייסד יאנדקס ארקדי וולוז' ומספר שתיים בחברה רומן צ'רנין. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוביל את הפלישה לאוקראינה, ובתגובה המערב החרים חברות גז, נפט וטכנולוגיה רוסיות והטיל סנקציות אישיות על בכיריהן. המסחר במניית יאנדקס בנאסד"ק ובבורסה בגרמניה הוקפא, והאיחוד האירופי הטיל סנקציות על ראש מחלקת החדשות של החברה טיגראן חודוורדיאן בעקבות קידום תעמולה רוסית - ובהמשך גם על וולוז', רוסי־יהודי בעל אזרחות ישראלית ומלטזית. ברקע צצו טענות שלפיהן הממשל הרוסי אוסף מידע על אזרחים באמצעות יאנגו דליברי ויאנגו טקסי, שירותי המשלוחים והמוניות של יאנדקס.
שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, ביוני 2022, וולוז', שחי בישראל מאז הפלישה לחצי האי קרים ב־2014 - החליט להתפטר. מאז ניהל קרב מאסף לטיהור שמו ויצא למסע היפרדות מהחברה, אותה ייסד יותר מ־20 שנה קודם לכן. צ'רנין היה סגנו והמלחמה תפסה אותו בביקור בחו"ל. למרות שלא הוטלו עליו סנקציות, גם הוא עשה את דרכו במהירות האפשרית מחוץ לרוסיה אל ישראל, ובסופו של דבר גם עזב את התפקיד היוקרתי.
היה ברור שהסיפור בין הקרמלין לבין בכירי יאנדקס - רובם יהודים ילידי רוסיה שמעולם לא התערבבו יתר על המידה בזירת האולגירכיה - נגמר. מאותו הרגע וולוז', צ'רנין, מהנדס תשתיות התוכנה אנדריי קורולנקו, שותפתם לניהול החברה אלנה בונינה ואחרים התמקדו במשימה אחת: כיצד למכור את מניותיהם ביאנדקס, שהחזיקה גם בפעילות גלובלית נרחבת ומשרדים באמסטרדם ובתל אביב - ולצאת לדרך חדשה.
"עבדנו על פרויקטים ומוצרים, ופתאום היינו צריכים לעזוב. זה סוג של טראומה", אומר צ'רנין בראיון בלעדי לגלובס. "ידענו שאנחנו רוצים לבנות משהו חדש, שמבוסס על יכולות שהוכחו בעבר, אבל לא ידענו אם יהיה לזה ביקוש. זה תסכל אותנו מאוד".
כללי מוסקבה
וולוז', שמתגורר בשכונת נווה צדק בתל אביב, החל לנהל משא ומתן עם הקרמלין להפרדת מבנה החברה שבבעלותו. היה ברור שידו של פוטין תהיה על העליונה וכי וולוז' צפוי להפסיד מיליארדים.
השלטון ביקש לשמור לעצמו את הרוב המוחלט של עסקי החברה - קבוצת אנשי עסקים המקורבת לקרמלין רכשה את מנוע החיפוש הרביעי בגודלו בעולם, שירות החדשות והמפות, שירותי המשלוחים והמוניות וגם שירות הענן המצליח יאנדקס קלאוד, שנחשב עד אז לאחד הטובים בעולם. וולוז' וצ'רנין יצאו עם מה שנחשב בעיניהם כפירורים: חוות השרתים הגדולה בפינלנד, משרדי הענק בתל אביב ובאמסטרדם, הסימול המסחרי בנאסד"ק וכמה פעילויות שוליות שהיוו עד אז רק 5% מהכנסות יאנדקס: חלק מעסקי הענן, רובוטי המשלוחים, פיתוח מוניות אוטונומיות שטרם הבשיל, פלטפורמת שיתוף הקוד והאלגוריתמים טולוקה ומיזם לחינוך מהנדסים.
הקרמלין הסכים לשלם לוולוז', לצוותו ולפעילות האירופית לשעבר של יאנדקס 5 מיליארד דולר בלבד. מדובר במחצית מהשווי ההוגן של החברה בעת הפיצול בתחילת 2024, אך עבורם זה היה מחיר החופש.
אבל לבכירי יאנדקס לשעבר היה קלף אחד שברוסיה לא הביאו בחשבון: הטאלנטים. מאות מהם ברחו כל עוד נפשם בם - לארמניה, לגיאורגיה, לקזחסטן ולאיחוד האמירויות. רבים מהם הגיעו בסוף לישראל ולאירופה. וולוז' וצ'רנין סייעו להם להשיג ויזה לעבודה בהולנד או אישור עלייה לישראל, למצוא דירה ומסגרות לילדים וכמובן להיקלט בעבודה בחברה החדשה שהקימו - נביוס, ענן בלטינית, שם חדש, רחוק מכל קונוטציה רוסית.
אבל בכל זאת השוק התקשה לחבק את נביוס וראה בה מעין יאנדקס שנייה. ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני סירבה לאשר ויזות עבודה ליוצאי החברה ולאשר רכישת חברה מקומית - והתוכניות להקים משרד מרכזי בארץ המגף נגנזו. חלק מהעובדים שכבר הגיעו למילאנו ולרומא עברו לאמסטרדם, לאחר משא ומתן נמרץ עם הממשלה ההולנדית, שאישרה בסופו של דבר להנפיק להם ויזות. היתר השתקעו בישראל, רובם מכוח חוק השבות שכן היו בעלי רקע יהודי. אך בזכות הקשרים הטובים שיצר וולוז' עם הממשלות בישראל - קיבלו גם לא יהודים רבים ויזת עבודה ומגורים.
החברה מנוהלת מאמסטרדם, שם ממוקם מטה החברה, אך חלק ניכר מההנהלה ממוקם במרכז הפיתוח בתל אביב, שבה חי המנכ"ל וולוז'. צ'רנין, מייסד משותף בחברה וסמנכ"ל המכירות הראשון שלה, מחלק את חייו בין שתי הערים ובעיקר נמצא על הקו בין מדינות אירופה וארה"ב. אופיר נוה, בעברו עורך דין בכיר במשרדים הרצוג וארנון משמש כיום סמנכ"ל התפעול של נביוס וחבר דירקטוריון בה, ופעיל גם כן ממשרדי החברה בתל אביב.
בכירה נוספת שהתמקמה כאן היא בונינה, שניהלה את יאנדקס מ־2017 עד פברואר 2022. זמן קצר לאחר הפלישה לאוקראינה והטלת הסנקציות ארזה את חפציה והגיעה לישראל דרך קפריסין עם בעלה וארבעת ילדיה. בונינה, דוקטור לפיזיקה ומתמטיקה, לא מעורבת בניהול היומיומי של החברה. היא מנהלת מיזמים חינוכיים בחברה ומשמשת כמרצה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן.
מאמסטרדם מנהלים אנדריי קורולונקו ודנילה שטאן, שני המוחות הטכנולוגיים שהיו מהאחראים על פיתוח תשתיות הענן וה־AI של יאנדקס. בארה"ב מונה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל המכירות הבכיר של החברה מארק בורודיצקי, איש אורקל בעברו שניהל את התחום בענקיות הטק טוויליו וקלאודפלייר.
"אנבידיה הייתה שם בשבילנו"
סיור במשרדי החברה בתל אביב או באמסטרדם יגלה כי מרבית העובדים הם צעירים בגילאי ה־20 וה־30, דוברי רוסית, רובם מהגרים חדשים, לפי ההערכה מחציתם יוצאי יאנדקס. "לא היינו מתוסכלים מהתגובה שעוררנו בשוק עם ההשקה, כמו מהעובדה שהפיצול (מיאנדקס הרוסית - א"ג) ארך זמן רב יותר ממה שרצינו", אומר צ'רנין, שמארח אותנו בקומה הנוצצת של החברה באחד ממגדלי אלון.
בחברה לא חיכו אמנם לפיצול הרשמי כדי להתחיל ולפתח את המוצר, אבל צ'רנין מתאר תקופה מורכבת: "חיכינו למעשה כמעט שנתיים וחצי - מפברואר 2022 ועד יולי 2024 - וזה היה קשה. נסיבות החיים שלנו השתנו, ואז יש את המעבר הממושך בין החברות - שאפילו לא היה תלוי בנו. אתה תלוי על בלימה ושואל את עצמך: האם בכלל תצליח בסוף היום הזה?
"היה לנו צוות הנדסי גדול - כבר היו לנו אנשים באירופה ובישראל, עם שיווק בארה"ב, אבל היינו צריכים לבנות הכול מאפס", אומר צ'רנין. למרות שרבים הגיעו מהצוות המייסד של שירות הענן של יאנדקס, הוא מדגיש: "הטכנולוגיה הזאת נבנתה מאפס".
נביוס הפכה לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של אנבידיה בשנה האחרונה. זה קרה לא רק בגלל הצוות המגובש, הניסיון העסקי וכמה מהמוחות החריפים בתחום התשתיות והתוכנה שהיגרו מרוסיה למערב. החברה חיפשה באופן אקטיבי כיוון חדש ברגע מכונן בהיסטוריה: "הלסת שלנו נשמטה בנובמבר 2022, כש־OpenAI השיקה את ChatGPT. כולם הבינו את זה, אבל כמי שהגיע מיאנדקס והכיר את הפוטנציאל של AI זה היה יום בלתי נשכח", אומר צ'רנין.
"את ההחלטה לבנות את המוצר במיקוד של AI קיבלנו בסדנת מנהלים שערכנו במלון כרמים חצי שנה לאחר מכן, במרץ 2023. אבל לא היה רגע שכאילו נלקח מנטפליקס שבו אנשים יושבים בחדר, מישהו מסמן על לוח וכולם מהנהנים ומצביעים. ידענו שאנחנו רוצים לבנות ענן, אבל אז היה לנו רגע ChatGPT משלנו, והחלטנו לייעד את הענן הזה ל־AI. הזמנו מעבדים גרפיים ויצאנו לדרך. אנבידיה הייתה שם בשבילנו".
ואז מגיעה מדינה כמו איטליה ומטילה עליכם חרם.
"וזה רק מקרה אחד מתוך כמה. זה היה מאתגר מאוד להרבה אנשים בחברה, אבל בעיקר עבור המפתחים שלנו, שסמכו על ארקדי. הם היו יכולים ללכת לעבוד באמזון, גוגל או מיקרוסופט, אבל הם רצו להמשיך ולבנות משהו כקבוצה אחת. תחשוב כמה זה מאתגר - אתה לוקח משפחה לאיטליה או להולנד וממתין בינתיים בארמניה לוויזה בגלל שביורוקרט מסוים החליט שאם אתה רוסי אתה לא מספיק שווה".
כיום, שנה אחרי שהחברה הוקמה מחדש באופן רשמי ושנה וחצי לאחר הסרת הסנקציות מעל וולוז', נביוס הפכה לריסטארט המושלם עבור וולוז', צרנין, בונינה ושאר חברי ההנהלה. זאת תוך כדי שהיא מגייסת ענקים כמו אנבידיה, קרן ההון סיכון אקסל או ג'ף בזוס להשקעות בה לטובת רכישה ומימון של עשרות אלפי מעבדים גרפיים. בשנה שעברה החלה מניית החברה להיסחר בהתבסס על השלד הציבורי של יאנדקס, שהוקפא עוד לפני שלוש שנים. היא הפכה במהירות לאלטרנטיבה למניות ה־AI היקרות, תוך שהיא מגייסת לטובתה קהילת אנליסטים אוהדת.
רבים מהם רואים בה חלופה צומחת יותר ל־CoreWeave, חברת הנאו־ענן שהייתה לאחת מהנפקות הטכנולוגיה המסקרנות של השנה. במסגרת מה שמכונה נאו־ענן חברות גדולות ובינוניות שוכרות "אשכול" של עיבוד AI - מעין תוכנה ייעודית המשמשת לצורך אימון מודלי שפה משלהן. אלא שבעוד שמניית קורוויב ירדה בחודש האחרון ב־28%, מניית נביוס צמחה ב־35% וכבר נסחרת לפי שווי שוק שמתקרב ל־17 מיליארד דולר.
"לבנות את המטוס באוויר"
בשבוע שעבר השלימה נביוס את מסע הניצחון שלה כשחשפה את הכנסותיה לרבעון השני של השנה: 105 מיליון דולר, זינוק של לא פחות מ־625% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מדובר בקצב הכנסות שנתי שיאפשר לה לסיים את השנה עם הכנסות בטווח ממוצע של כמיליארד דולר - נתון שמעיד על קפיצה מרשימה בביקוש לשירות שלה: שרתי AI להשכרה עבור חברות בינוניות או גדולות וכן עבור מדינות שרוצות לאמן ולהפעיל מודלי שפה באופן מאובטח.
"לא מזמן הרמנו כוסית כאן לציון שנה להקמת החברה", מספר צ'רנין. "יש לנו עובדים שלא מכירים את תקופת ההקמה. סיפרתי להם שכשהתחלנו היינו צריכים להסביר במשך 20 הדקות הראשונות של שיחות עם ספקים, לקוחות פוטנציאלים או משקיעים שאנחנו לא יאנדקס ושהתנתקנו מרוסיה. היום כבר כולם יודעים מי אנחנו - ואנחנו סוף כל סוף יכולים לעשות עסקים מבלי לספק הסברים. בספטמבר עוד בזבזנו זמן להסביר מי אנחנו, ובחודש מרץ, בכנס המרכזי של אנבידיה (כנס GTC בסן חוזה - א"ג) כבר הגדירו אותנו כאחת מאבני הבניין המרכזיות של התעשייה. המציאות השתנה די מהר".
באוקטובר 2024, יותר מחצי שנה לאחר שהוסרו הסנקציות מעל וולוז' והושלם הפיצול מיאנדקס הרוסית, הורשתה מניית החברה לחזור למסחר, הפעם תחת הסימול NBIS. החברה נבדקה שתי וערב בידי רשות ניירות הערך בארה"ב, ולאחר שהחברה הודיעה על סיבוב גיוס פרטי לפני הנפקה (PIPE) של 700 מיליון דולר מאנבידיה וקרן אקסל (Accel), המניה יצאה לדרך - ומאז עלתה בכ־380%. באותה התקופה עלתה מניית אנבידיה בכ־38% בלבד.
"נביוס היא החברה הנסחרת היחידה בהיסטוריה שהושעתה מהמסחר למשך שלוש שנים וחזרה לשוק עם עסק חדש לחלוטין, גיאוגרפיה חדשה, מוצר חדש וצוות חדש - למעט הצוות המייסד", אומר צ'רנין. "גם כשחזרנו לשוק, היה קשה לעכל אותנו כך שתקופה ממושכת אנליסטים לא הכירו אותנו ולא סיקרו אותנו. היה קשה לשוק להבין את המקום שבו אנחנו נמצאים, מי אנחנו ואיך אנחנו מייצרים הכנסות. אנחנו בעצם סטארט־אפ אבל כזה שהוא ממומן למשעי. לכאורה אנחנו נהנים משני העולמות: גמישות של סטארט־אפ והון. אבל לדעתי יש לנו גם את הגרוע מכל העולמות - האחריות של חברה ציבורית עם בלגן של סטארט־אפ. זה כמו לבנות מטוס תוך כדי מעוף".
כיום, ארבעה חודשים אחרי ההנפקה המוצלחת יחסית של המתחרה CoreWeave, שנסחרת בשווי של 46 מיליארד דולר, גבוה ב־140% ביחס למחיר ההנפקה באפריל, אין אנליסט שמכבד את עצמו שלא מפיק המלצה לפחות על אחת מהן. הקונצנזוס סביב נביוס חיובי: שישה מתוך שבעה אנליסטים מובילים ממליצים בשלב זה על קנייה, ורק אחד שומר על המלצה ניטרלית. איש מהם אינו ממליץ על מכירה - הציפייה היא כי המניה תעלה ל־90 דולר בעוד כשנה, ביחס לפחות מ-70 כיום. בחודש שעבר, כשהמניה עמדה על 46 דולר, פרסם גולדמן זאקס המלצת קנייה עם מחיר יעד של 68 דולר. נכון לירידת הכתבה לדפוס מחיר מניית החברה עומד על 69 דולר. גם בנק ההשקעות די.איי דיווידסון העלה את מחיר היעד ל-75 דולר, בעקבות ביצועי הרבעון השני.
"למה שיבחרו בנביוס?"
אבל יש גם דעות אחרות. האנליסט דניל סרדה מסיקינג אלפא טוען כי החברה נסחרת במכפיל גבוה מדי בהשוואה למתחרות וטוען כי רוב פוטנציאל הצמיחה כבר מגולם בשווי המניה, שזכתה לביקוש גבוה בשל החשיפה שלה לתשתיות AI ולאנבידיה. סרדה מציין כי קיים חוסר חפיפה בין קצב עליית ההכנסות לבין העלייה האיטית יותר בתחזית ההכנסות, כי הצמיחה שלה מוגבלת לקצב בניית חוות שרתים ומספר המעבדים הגרפיים שהקצתה לה אנבידיה וכי נביוס פועלת בשוק תחרותי - אל מול חברות נאו־ענן נוספות וכן אל מול ספקיות שירותי AI גדולות כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל.
צ'רנין עצמו מסכים עם ההנחה ש־CoreWeave היא המתחרה המרכזית כרגע, וכי "בטווח הארוך התחרות שלנו תהיה עם גוגל, מיקרוסופט, אורקל ואמזון". לדבריו, "90% מהביקוש מונע בידי סטארט-אפים - חברות שצצות וצומחות במהירות, בין שזו OpenAI (לקוחה של CoreWeave - א"ג), Lovable או Cursor. כל אחד מהסטארט-אפים האלה יכול להתפתח במהירות לארגון גדול. זה הדור החדש של ענקיות הטכנולוגיה, אלה חברות של ממש שיהפכו למכונות של הכנסות ויזדקקו לעיבוד רב של AI".
אבל צ'רנין מביט גם לכיוונים אחרים. "אני מאמין שגם החברות הגדולות שקמו לפני עידן ה־AI, למשל סמסונג, איביי, אובר, וויקס ודורדאש, ייווכחו לדעת עד כמה AI יעזור לעסק שלהם - ולאחר שירכשו שירותי AI, נוכל לסייע להם גם עם מוצרי סייבר, אינטגרציה, כלי פיתוח, מערכות של סוכנים ונוכל להתחרות בגוגלים ומיקרוסופטים של העולם מהכיוון השני.
"למה להן לא ללכת לגוגל או מיקרוסופט? אנחנו קיימים בעולם שיש בו מודעות לתחרות ושבו חברות לא רוצות להיות תלויות בפלטפורמה אחת. האם תרצה עולם שנשלט בידי שתיים או שלוש אימפריות של AI? העולם יהיה טוב יותר אם יהיו לנו יותר אפשרויות". ולמה שהן יבחרו דווקא בנביוס? בשורה התחתונה, הוא אומר, "אנחנו מאמינים שיש לנו את הגישה הטובה ביותר לטאלנטים בצד המזרחי של האוקיינוס האטלנטי".
שותפות אמת עם אנבידיה
ענקית ה־AI אנבידיה לא הובילה את ההשקעה בנביוס סתם כך. נביוס היא אחת משתי השותפות החשובות שלה, עם CoreWeave, בתחום השכרת המעבדים הגרפיים. אנבידיה רואה בתחום ערוץ מכירות חדש יש מאין, ומתעדפת את CoreWeave ונביוס באספקת המעבדים החדשים ביותר שלה.
"בעידן הנוכחי הדרישות לכוח מחשוב ועיבוד הפכו כה גבוהות עד שחברות הענן המסורתיות - ובראשן גוגל, אמזון ומיקרוסופט - מספקות מענה חלקי לאתגר", מסביר יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון DTC. "לפי התחזיות, ענקיות הענן יוכלו לספק רק 7%-5% מתצרוכת העיבוד עד 2030. המענה מגיע בינתיים משוק אחר, זה של ה'נאו עננים', שמקורו בכלל בחוות הקריפטו שקמו לפני עשור או יותר - החוות האלה הפכו להיות סוג של דלת מסתובבת עבור אנבידיה: היא משקיעה בהן כסף, ובכסף הזה הן קונות מעבדים גרפיים יקרים".
"אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים לספק שירות טוב יותר מכל חברת ביג טק קיימת", אומר צ'רנין. "בנינו את כל התשתית שלנו - הרשת, הבקרה, העיבוד - במיוחד עבור שימושי AI. הרי בסוף, מדוע חברה כמו OpenAI רוכשת שירות מקורוויב? התשובה היא שמיקרוסופט לא יכלה לספק זאת בעצמה. עבור חברות ותיקות, קשה להקים שכבת תוכנה חדשה ולצפות שזה פשוט יעבוד באותה מהירות ועוצמה מאשר תשתית שנבנתה במיוחד לשם כך.
"אנבידיה צריכה חברות כמו נביוס בגלל שאנחנו בונים מערכת שלמה - וההצלחה שלהם תלויה במערכת, לא במעבד או בשרת בודד. זה אומר שהם רוצים להשקיע בסוגים שונים של מערכות - בין אם אלה מערכות אחסון מתקדמות, בחברות כמו ווקה או וואסט; או חברות שבונות מודלי שפה - כמו מיסטראל ו-AI21; או מערכות כמו קורוויב ונביוס שמשמשות עבורם כערוץ הפצה".
צ'רנין מדגיש מה מייחד את נביוס ואומר כי "רוב שותפי הענן שלהם עוסקים בבניית תשתיות פיזיות, הם בונים, משכירים או פורסים אשכולות AI ומפעילים אותם. אנחנו בנוסף לכל גם חברת תוכנה בזכות לא מעט אנשי תוכנה שהגיעו אלינו מיאנדקס, אנשים שמביאים איתם שנים של ניסיון בתשתיות תוכנה ובממשקי משתמש. אנחנו בין היחידים שמאמינים בבנייה של כל זה - חומרה, תוכנה ושירותים נוספים. תחשוב עלינו כעל סוג של גוגל או אמזון ל-AI".
משה זילברשטיין, שותף כללי בקרן Next47 שמשקיעה בחברות בתחום ה־AI ותשתיות התוכנה אומר כי "יש לחברות הנאו-ענן מוניטין של שחקניות שיודעות לספק מעבדים גרפיים באופן מהיר ואמין ללקוחות, למרות שבפועל ענקיות הטק כמו מיקרוסופט, גוגל או אמזון יכולות לספק שירותים דומים - ועובדה ש-OpenAI בוחרת לרכוש אשכול AI דווקא מקורוויב". לדבריו, "אנחנו בעולם שבו הביקוש למעבדים גרפיים גבוה מההיצע, ולכאורה יש מספיק מקום לכל החברות הללו - אבל צריך לזכור שרק מעטות החברות שצורכות מעבדים גרפיים כל היממה, כל השבוע, וזה יכול להשפיע על תחזיות הצמיחה של השוק".
מלקוח ראשון למחשב-על
לפני שנה בלבד נביוס החתימה את הלקוח הראשון שלה, עם כמה שרתים בחווה הוותיקה שלה בפינלנד - שסיפקה שירותי עיבוד AI בנפח של 20 מגואט בלבד, ירושה שקיבלה מיאנדקס הגדולה. כיום החברה כבר מעבדת AI בנפח של כ-400 מגה-וואט בארבע חוות שרתים נוספות באיסלנד, בצרפת, ושתיים בארה"ב, בניו ג'רזי ובקנזס. בחודשיים הקרובים יושקו מתקנים גם בבריטניה ובישראל.
בהולנד ובאיחוד האירופי מחבקים את החברה הישראלית-הולנדית ורואים בה מנוע צמיחה מקומי כשותפה הטובה של אנבידיה באזור. לפני כשנה הבטיחה נביוס להשקיע יותר ממיליארד דולר בתשתיות AI באירופה עוד השנה - ובראיון לתקשורת ההולנדית, אישרה החברה כי היעד הושג, ולא בכדי - החברה התחילה את פעילותה עם הון בהיקף של 2.6 מיליארד דולר ועוד 700 מיליון בגיוסי הון פרטיים.
עם זאת, את עיקר הצמיחה שלה נביוס רואה בארה"ב. שם ממוקמים רוב לקוחותיה, רובם סטארט-אפים קטנים וחברות בינוניות, והרגולציה בתחום מקלה על הגידול בביקוש ועל בניית חוות שרתים חדשות. עבור השוק הזה בונה כעת נביוס את חוות השרתים הגדולה ביותר שלה, אחת הגדולות הנבנות בימים אלה לאספקת שירותי AI - בהספק חשמלי של עד 300 מגה-ואט.
בישראל, החברה בונה בהשקעה של חצי מיליארד שקל חוות שרתים גדולה (במתקן של חברת מגה די.סי בבעלות קבוצת מגה אור) המיועדת להשכרת שירותי AI. המתקן שמוקם במודיעין יכיל 4,000 מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200), ובאמצעותו זכתה במכרז הממשלתי שניהלה רשות החדשנות להקמת מה שהיא מכנה "מחשב העל של ישראל". מחשב העל - בפועל כאלף מתוך 4,000 המעבדים הגרפיים במתקן, המחוברים ביניהם באמצעות שרתים מהירים - יוקם במימון מצד המדינה בסך 160 מיליון שקל. הוא יאפשר למשרדי ממשלה, לחוקרי אקדמיה או לסטארט-אפים להריץ שאילתות של צ'ט בוטים או לאמן מודל שפה ריבוני, שלכאורה מוגן מפני מניפולציות סייבר.
מחשב העל הלאומי זכה לביקורות על כך שמדובר בחזקת מעט מדי, מאוחר מדי - 1,000 מעבדים גרפיים בלבד לא יספיקו לכלל דרישות עיבוד ה־AI. ועדת נגל, לבחינה מחדש של אסטרטגיית ה־AI הלאומית, המליצה רק ב תחילת החודש על הקמת חווה בת לפחות 16,000 מעבדים. זאת בעקבות דוח חריף של מבקר המדינה שקבע כי מדיניות ה-AI הלאומית נכשלה.
"אני לא חושב שישראל פספסה בתחום ה־AI", משיב צ'רנין לביקורת הנשמעת תדיר על כך שישראל אינה מהמדינות המובילות בהכשרה של חוקרי AI, בניית חוות שרתים או יצוא מודלי שפה. "אני לא חושב שישראל צריכה בהכרח להיות יצואנית של מודלי שפה - כיום כבר אפשר להשתמש בקוד פתוח שהוא באיכות לאו דווקא פחותה יותר; ואנחנו לא חייבים לרשת את כל הארץ בחוות שרתים של 5 גיגה-ואט, לא כולם חייבים להעתיק את המודל של האמירויות - אפשר בהחלט לשרת את הישראלים עם הרבה פחות מזה. בנינו כאן מתקן לא קטן לא רק בגלל שאנחנו רואים ביקוש יפה מהשוק המקומי, אלא כי אנחנו חושבים שלקוחות ממדינות אחרות ירצו להשתמש בו. מה שאנחנו בונים היום בישראל לא יישאר כמו שהוא - יש לנו אינדיקציה לביקוש נרחב".