הצוותים הסודיים שמפענחים את התעלומות הגדולות של כספי הטרור

בחודש יולי האחרון פתח איש דת מעזה, בעל מיליון עוקבים בטיקטוק, בקמפיין גיוס כספים ב־GoFundMe, פלטפורמת גיוס המונים אמריקאית. המטרה הגלויה: גיוס 500 אלף אירו "לצרכים הומניטריים וסיוע לאזרחי בעזה". אבל מאחורי הקלעים צוות סודי ביקש לחשוף את המטרות האמיתיות שלו ואיתר במהירות קשרים שלו לאיש דת בשם אל־שריף, המשתייך לפורום המטיפים הפלסטיני המזוהה עם חמאס. בעזרת תוכנות לזיהוי פנים איתר הצוות תיעוד ברשתות שבו נראה המגייס קורא לנוער העזתי להפוך ל"חיילים של 7 באוקטובר הבא". תיק הראיות הועבר לאיש הקשר שלו ב־GoFundMe. התוצאה: קמפיין הגיוס הוקפא בתוך 36 שעות.

● הם ברחו מרוסיה והושעו מהמסחר. אבל אז עשו את הריסטארט המושלם
● כך סם אלטמן הביס את מאסק והפך לשותף ה-AI של טראמפ

בשבוע האחרון גם הצליח הצוות לסגור קמפיין נוסף, שביקש לגייס יותר ממיליון דולר ב־GoFundMe לטובת ארגוני טרור במסווה של סיוע לילדי עזה. מאחורי הקמפיין עמדה עמותה בשם "איברהים עיאש", שהוקמה בידי מקימי עמותת Gaza Now, שאת פעילותה חסם הממשל האמריקאי בחשד למימון טרור. "היא פשוט המשיכה בשם אחר, עם אותם מנהלים ובאותן דרכים", מספרת בכירה בצוות שחשף את האמת. "בכל פעם שהם מעלים קמפיין, אנחנו מיד מדווחים עליהם. הורדנו להם כמה וכמה קמפיינים עד שה־Leader שלהם כתב ברשתות החברתיות: 'הציונים עוד פעם הורידו לי את הקמפיין'. זה אנחנו, זה חשוב לנו ונמשיך לעשות את זה".

אותו צוות סודי שעומד מאחורי החשיפות לא שייך לשום רשות מדינתית, אלא מורכב ברובו ממתנדבים הפועלים כדי לסייע לישראל ולמדינות אחרות לאתר את צינורות הכסף לארגוני הטרור ברחבי העולם ולחסום אותם. הוא אחד מיני רבים בעמותה שהוקמה לאחר 7 באוקטובר בידי יזמים מהתחום הבנקאי והפינטקי, ומנהלת אותה יועצת משפטית בכירה לשעבר. עד היום סייע המידע של העמותה לסגור יותר מ־700 קמפיינים לגיוס כספים לארגוני טרור בהיקף של כ־400 מיליון דולר, ומידע שהעבירו לרשויות האכיפה מוערך במאות מיליונים רבים נוספים.

אלא שלמרות ההישגים הם מעדיפים לא להיחשף. "אנחנו יודעים שמחפשים אותנו. אנחנו נשארים מאחורי הקלעים בשביל להמשיך לעשות את העבודה בלי לסכן את עצמנו ואת המתנדבים שלנו באופן אישי", אומרת א', בכירה בעמותה.

"זה התחיל בפוקוס על חמאס ב־7 באוקטובר, אבל ככל שהתקדמנו בזמן ובמחקרים הגענו לעוד גורמי טרור ובהם חיזבאללה, איראן, אל־קאעידה ודאעש", מספרת א'. "אנחנו מקשרים בינם לבין ארגונים שנראים מאוד תמימים, אבל עבדו שנים רבות לבנות רשתות קשרים מסועפות בכל מיני מדינות, ובסוף מנסים להשתמש בכסף בצנרת המערבית".

"התחלנו את הפעילות בארה"ב אבל עברנו מאז דרך ארוכה והרבה מאוד מדינות - מאירופה, דרך קנדה ועד אוסטרליה - שם גילינו צינורות לא מעטים למימון טרור. זו לא בעיה רק של ישראל. קבוצות אנטישמיות הקימו רשתות ענפות, עמותות והמון חברות קש חוצות מדינות ויבשות. העבודה שלנו רק בתחילת דרכה".

"פחות מפחדים ולכן חולקים מידע, שמסייע"

גיוס כספים לארגוני טרור הפך מזמן לתעשייה שלמה שפועלת בשיטות רבות - מהעברות באמצעות חוואלות (שיטה מסורתית להעברת כספים באמצעות מתווכים, הנפוצה בעיקר במדינות דרום אסיה, אפריקה והמזרח התיכון), דרך קמפיינים בפלטפורמות למימון המונים ועד קמפיינים ברשתות החברתיות, אינסטגרם, טיקטוק ועוד.

על פי נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רבע מעבירות הלבנת ההון שזוהו מאז תחילת המלחמה קשורות למימון ארגוני הטרור. הרשות, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (מט"ל), השב"כ, אמ"ן ויתר גורמי המודיעין והביטחון הרלוונטיים פועלים לאתר את המממנים ולהגביל את פעילותם הפיננסית, וכך עושות מדינות רבות אחרות.

"רשויות אכיפת החוק עושות עבודה נהדרת ויש להן גישה לחומרים מודיעיניים מסווגים שלנו אין", אומרת א'. "גם הבנקים שאמורים לאתר פעילות כלכלית חשודה פועלים בזירה. אבל המערכות הטכנולוגיות וגם האנושיות הקיימות בבנקים לא מספיק מיומנות לעקוב אחר כל הכספים וכל הדרכים למימון טרור.

"לפעמים מדובר בחיבור נקודות של כמה עמותות שמתנהלות עם חשבונות חוקיים לגמרי ומטרות מאוד הומניטריות למען הילדים הרעבים, לשיקום בתי חולים, למען היתומים ועוד. הן מתאגדות בארה"ב באופן חוקי לגמרי, ולפעמים כל מה שהבנק יראה הוא עמותה שמעבירה 5,000 דולר מצד לצד במשך חודש. אבל אם יחברו את הנקודות בין עשר עמותות, יראו שכולן בבעלות אותו אדם שהוא בן דוד של סינוואר.

"מאז 7 באוקטובר הפעילות של הצד השני הרימה ראש מאוד. הם הרבה יותר גאים בגיוסי הכספים שלהם ובשימוש בכספים. הם הרבה פחות מפחדים ולכן הם גם הרבה יותר חולקים מידע, ואנליסט מיומן יכול להפיק ממנו הרבה מאוד. הביטחון העצמח ואפילו השחצנות שלהם מובילים לגילוי דברים שהם לא היו רוצים שיתגלו".

"בבנקים לא מצליחים לחבר את הנקודות"

לא רק עמותות פועלות בתחום - גם גופים עסקיים־מסחריים נכנסים לזירת המאבק בצינורות הכסף של ארגוני הטרור, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, עם שיטות בילוש מסורתיות יותר, כדי להתחקות אחר נתיב הכסף המסוכן. ב', בעלים של חברה לייעוץ בנושאי כספי טרור והלבנות הון, נכנס לזירה ב־7 באוקטובר ומאז חשף לא מעט ארגונים וגורמים פרטיים שהעבירו כספים לארגוני טרור. "אנחנו משתמשים רק במקורות גלויים, ברשתות ובמקורות אנושיים, כדי לבנות פרופיל מלא שמפליל את הגורמים המממנים את הפעילות הזאת", הוא מסביר.

ב' מייעץ לגופים פיננסיים ולבנקים איך לעמוד בכללי איסור הלבנת ההון ומימון טרור, אך הפרופילים שהחברה שלו בונה מגיעים גם לגורמי האכיפה הרשמיים. לאחרונה איתרו אנשיו גורם שהגדיר את עצמו כ־CFO של עמותה באיטליה הפועלת למטרות צדקה וסיוע, אבל התברר שהוא עמד קודם לכן בראש עמותה בעלת שם אחר שארה"ב הגדירה כגורם מממן טרור והוטלו עליה עיצומים. "חשוב ללכת אחורה לארכיון הרשת ולראות מי גייס כספים ונחסם, כי לרוב הוא ממשיך בפעילות בשם אחר", הוא אומר.

כאשר ב' מתאר את הליך בניית הפרופיל זה יכול להיראות כמו תסריט לסדרות מתח. "אנחנו מצמידים מספר טלפון או שם לאיש האמיתי ואז מתקשרים אליו ומדברים איתו בשפה הרלוונטית, לרוב ערבית שוטפת. אנחנו מזדהים עם המטרות שלו ומבקשים לתרום. משם אנחנו מגיעים לחשבונות בנק. במקרה הזה גילינו שיש מתנדבים איטלקים שעובדים בעמותה ופנינו דרכם. דיברנו בערבית עם ה־CFO, והגענו אל חשבון הבנק שהיה מפליל מאוד. העובדה שהוא מצליח לפתוח שוב חשבונות בבנקים אחרים מטורפת בפני עצמה, כי זה מראה שבבנקים לא מצליחים תמיד לחבר את הנקודות".

אחת הבעיות של הבנקים והגופים הפיננסיים היא שאין להם כלים להתמודד עם השינויים בשמות העמותות ולבחון מי עומד מאחוריהן, במיוחד כאשר השם של אותו אדם נכתב בצורות שונות. "לקצין ציות בבנק בארה"ב או אירופה אין מושג בשמות ערביים, אז כל הנושא בעייתי, במיוחד כאשר מדובר בשמות נפוצים. היכולת של המערכות בבנקים להבין באמת מי זה ואם הוא נמצא ברשימת הסנקציות נמוכה מאוד", מסביר ב'. "את השם מוחמד אפשר לרשום באנגלית בכמעט 40 דרכים, ואם שמו של הלקוח מאוית בצורה שונה מאשר במידע הקיים - לא יעלו עליו. אנחנו מתחקים אחרי כל השמות והפעילות שלו. זו ממש עבודת בלשות".

את הפרופיל מעביר ב' תחילה ללקוחות שלו, אך משם הוא מגיע כאמור לרשויות לאיסור הלבנת הון ברחבי העולם. "בארה"ב ובישראל יש כיום אפס סובלנות ומיד חוסמים את המימון ואת המממנים, אבל באירופה המצב הרבה יותר מורכב בגלל הלובי המוסלמי. האחים המוסלמים לא הוצאו מחוץ לחוק והם מגייסים המון כסף באירופה. במסגדים יש איסוף מזומנים. חמאס הוא זרוע של האחים המוסלמים, כספי עמותות שלהם מוצאים את דרכם לטרור, אבל לאירופים קשה מאוד להוכיח את זה".

אליהו כהן, מנכ"ל חברת 240 Analytics, המספקת תוכנה שמטרתה להתחקות אחרי גורמי מימון טרור, מסביר כי הרשימות השחורות של המדינות הן תמיד חלקיות. "הן אף פעם לא מכילות את כל הגורמים שיש להן קשרים לטרור. לחיזבאללה יש מאות ישויות ברמת הדיגיטציה הבינלאומית שנמצאות ברשימה שחורה, אבל אנחנו יודעים שיש אלפים כאלה. כשאתה כמוסד פיננסי לא מזהה אותן אתה בבעיה חמורה, כי אין לך יכולת להעריך את הסיכון ולקבל החלטה מושכלת אם לאפשר לגורם הזה לפעול דרכך".

בנקודה הזאת נכנסת לתמונה הטכנולוגיה. "אנחנו חיים בעידן דיגיטלי, שיש בו עושר של מידע שמצביע המון פעמים על קשרים לטרור, אך האתגר הגדול הוא איך הופכים את ה־big data למסקנות שימושיות", אומר כהן. "אם יש לי אזכור במדיה עם שם של בן אדם ואין לי פרטים נוספים, קשה לדעת למי לשייך אותו, אבל יכול להיות שהוא מלמד על פעילות טרור או מימון טרור".

כך, 240 Analytics פיתחה מוצר שאמור לקחת את כל המידע הלא קשור לכאורה וליצור גרף של קשרים. "החברה הוקמה רגע לפני 7 באוקטובר והפעילות שלה קיבלה משנה תוקף בעקבות האירועים. מאז יצרנו את המאגר הציבורי הגדול ביותר של גורמים שליליים שיש להם חלק במימון טרור, לשימוש המגזר הפרטי והמגזר הממשלתי".

 חמושים בשכם. ''אזור יהודה ושומרון שוחה בקריפטו'' / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh

הדרך החדשה של מגייסי הטרור

ואחרי הכול, מדובר במאבק סיזיפי ובלתי נגמר, שבמהלכו ארגוני הטרור מפתחים כל העת דרכים לגיוס והעברת הכספים. כך מלמד למשל הסיפור הבא: ארגון יהודי־אמריקאי אנטי־ישראלי ועל גבול האנטישמי גייס במשך שנים בלא מפריע תרומות במיליארדי דולרים לשנה. אחרי 7 באוקטובר הוא נקלע לבעיה: משרד האוצר האמריקאי גילה שהוא העביר כספים לפעילי חמאס, בהם עובדי אונר"א שהיו למעשה מחבלים, והטיל עליו עיצומים. הסכנה הגדולה ביותר מבחינת הארגון הייתה שהאוצר יפסיק להכיר בתרומות לצורכי מס.

הפתרון שנמצא היה שינוי במערך גיוס התרומות: לפני המלחמה המערך התבסס על העברות בנקאיות והמחאות, אך מאז הוא מבוסס בלעדית על מטבעות קריפטו. מי שנכנס לדף הפייסבוק של הארגון ורוצה לתרום, מקבל QR code ובו כתובת של ארנק דיגיטלי. המטרה היא לא להסתיר את התרומה, אלא להקשות על הרשויות לגלות לאן הכסף עבר הלאה - ונכון לעכשיו היא מושגת.

זו רק דוגמה אחת לשימוש הנרחב בקריפטו - ביטקוין ודומיו - לצורכי מימון טרור. האנונימיות שמבטיחים המטבעות האלה מושכת אליהם את מי שרוצים להסתיר את זהותם ופעולותיהם הפיננסיות. בתחילה היו אלו עבריינים. אבל בחמש השנים האחרונות תמצאו בתחום הזה את ארגוני הטרור הגדולים ביותר.

"אם אתה הולך להפגנה של שלוחת ארגון טרור או של תא סטודנטים שמזוהה איתו ואתה רוצה לתרום - זה בקריפטו. בתוך ארבע דקות יכולים להיות לך שני ביטקוינים ואיש לא ידע. זה כל כך קל והיכולת לעקוב כל כך מוגבלת", אומר עידן ברלב, מנכ"ל biwc, חברה לחקירות הונאות קריפטו וסייבר. "אתה נכנס לטלגרם של חמאס ויש לך רשימה של אמצעי תרומות; 99% הן אך ורק בקריפטו. הכסף הזה משמש ישירות לחמאס, בלי מתווכים או תאים בארה"ב ובאירופה. לאחר 7 באוקטובר ניסה האוצר האמריקאי להקפיא חלק מהארנקים, שהיו בהם עשרות מיליוני דולרים. אבל הארגונים מצאו דרך לעקוף את זה: בכל יומיים הם משנים כתובות ארנקים.

"יש בארה"ב תרומות עקיפות למלכ"רים שמממנים פעילויות של סטודנטים ודברים דומים, אבל חלק מהכסף הם מלבינים ומעבירים לחמאס במסווה של תרומה לעמותה מקומית בעזה. זו יכולה להיות עמותה שכביכול מצילה ילדים מרעב, אבל בפועל היא מעולם לא הוציאה שקל אחד על זה, אלא משלמת לפעילי חמאס. התורם האמריקאי בטוח שהוא נתן למטרה הכי טובה שיש, ואין לו מושג שהכסף שלו מממן טרור".

ולא מדובר רק בארה"ב. "לפני שלוש־ארבע שנים קמה ברוסיה בורסת קריפטו, שלכאורה הייתה קיקיונית. היא הציעה מטבעות זניחים, לא היה בה מסחר אמיתי", מספר ברלב. "אבל בלוגר אמריקאי הצליח לגלות תנועות שמשנות את המחזור בה באלפי אחוזים, והצליח לקשר בצורה ישירה בין הבורסה הזאת לבין מימון טרור. מדינות מבודדות הולכות יותר ויותר לעבר קריפטו כדי להסתיר פעולות שלהן. אנשי כוח וגנר הרוסי שנלחמו בסוריה קיבלו תשלום בקריפטו, וכך גם כיום חיילים צפון־קוריאנים שנלחמים באוקראינה".

הסכנה, כך אומר ברלב, קרובה אלינו גם פיזית. "אזור יהודה ושומרון שוחה בקריפטו שמגיע בהעברות מצדדים שלישיים, תרומות וארגונים פיקטיביים. במובן הזה איו"ש ועזה הם היינו הך. גם באיו"ש מדובר בעיקר בחמאס. הרשות הפלסטינית פחות מעורבת בסיפור, כי השב"כ מאפשר לה להחזיק חשבונות בנק".

ומה לגבי איראן?
"לאיראן יש היום בפועל שלושה מטבעות רשמיים: הריאל, הדולר וקריפטו. בגלל העיצומים הבינלאומיים הם החלו לבסס את מעמדם בשוק הקריפטו ב־15-10 השנים האחרונות. אי אפשר להטיל עיצומים על ארנק קר שיש בו חמישה מטבעות ביטקוין, שאיש חוץ ממשמרות המהפכה אינו יודע היכן הם. בכל כתבי האישום על ריגול ופעולות של ישראלים למען איראן נטען שהם קיבלו תשלום בקריפטו".

תרגיל העוקץ שחשף את כספי חמאס

מימון הטרור בקריפטו אינו תופעה חדשה, והיא רק מתגברת. באוגוסט 2020 הודיע משרד המשפטים האמריקאי על הצלחתו הגדולה ביותר בחיסול גיוס תרומות לארגוני טרור באמצעות המטבע הדיגיטלי. הללו נוהלו בידי גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס, אל־קאעידה ודאעש. בכל המקרים מדובר היה במהלכים מתוחכמים וחובקי עולם באמצעות רשתות חברתיות. בסך הכול ארה"ב תפסה מיליוני דולרים ב-300 חשבונות קריפטו, וסגרה ארבעה אתרי אינטרנט וארבעה דפים בפייסבוק.

כך למשל, בתחילת 2019, פרסמו גדודי עז א-דין אל-קסאם קריאה בחשבונותיהם ברשתות החברתיות, ולאחר מכן באתרים שלהם, לתרום בביטקוין לפעולות הטרור. בפניות נאמר כי לא ניתן לעלות על עקבותיהן של פעולות בביטקוין והובהר בדיוק למה מיועדות התרומות. באתרים הופיעו סרטוני וידאו שהסבירו כיצד לתרום בצורה אנונימית, תוך שימוש בכתובות ביטקוין ייחודיות לכל תורם.

החוקרים ביצעו תרגיל עוקץ, כשהקימו אתר ביטקוין שנחזה להיות כזה האוסף תרומות עבור חמאס. כך הצליחו לעלות על עקבותיהם של 150 חשבונות, אשר הלבינו את כספי חמאס ואיתרו תורמים אמריקאים. הם גם החרימו את הציוד ששימש להפעלת אתרי עז א־דין אל־קסאם בארה"ב.

במקביל, הקמפיין של אל־קאעידה וארגוני טרור המסונפים אליו נישא על גלי מלחמת האזרחים בסוריה, וכלל מערך להלבנת תרומות בביטקוין, באמצעות ערוצים בטלגרם וברשתות חברתיות אחרות. בכמה מקרים גויסו התרומות במסווה של ארגוני צדקה, למרות שבפועל הכספים נותבו לפעולות טרור. הארגונים הפעילו מערך הסוואה מתוחכם להסתרת התנועות הכספיות, אך הרשויות האמריקאיות הצליחו לחשוף 155 חשבונות קריפטו ששימשו אותם.

סוכנים אמריקאים סמויים יצרו קשר עם ארגון הצדקה־לכאורה Reminder for Syria, אשר אסף תרומות בביטקוין. אנשי הארגון אמרו במפורש שהם מייחלים לחורבנה של ארה"ב ודנו בשאלה כמה יעלה לרכוש טילי קרקע־אוויר. באחד הפוסטים של הארגון נאמר: "מי שמצייד חייל במלחמתו של אללה, נוטל חלק במלחמה". בפוסט אחר נראו אנשי הארגון מחזיקים כרזה שעליה נכתב: "תמיכה במוג'אהדין בסוריה בנשק, כסף ואמצעים אחרים, מסייעת לג'יהאד".

וגם דאעש כאמור היה בחגיגה כאשר ניצל את הקורונה כדי לבצע תרמית שהעשירה את קופתו. את המבצע ניהל פעיל דאעש מוראט קאקאר, ובמרכזו עמדה "מכירת" ציוד מגן מזויף באמצעות האתר FaceMaskCenter.com וארבעה דפי פייסבוק שקידמו אותו. האתר התיימר למכור מסכות שקיבלו את אישור ה־FDA) ומפעיליו טענו שברשותם מלאי כמעט בלתי מוגבל שלהן. המסכות הוצעו ללקוחות ברחבי ארה"ב, שהתבקשו לשלם במטבעות קריפטו.

"לניאו-נאצים יש המון ארנקי קריפטו"

נקפוץ בדיוק ארבע שנים, אל אוסטריה של אוגוסט 2024. המשטרה המקומית עצרה את מוצטפא עיאש, אשר רשמית עמד בראש סוכנות הידיעות Gaza Now News Network ממקום מושבו בעיר לינץ. הרשת טענה שהדבר נעשה "בעקבות לחץ מסיבי של הפקידים במשטר התל־אביבי", כחלק מ"הניסיונות של שלטונות הכיבוש לרדוף כל מי שקשור לתקשורת הפלסטינית, בניסיון להשתיק את קולה של עזה הפצועה ולמנוע את חשיפת סבלו של העם הפלסטיני ואת הטבח של נשים, ילדים וזקנים".

אך האמת שונה והיא מובילה בכלל להונג קונג, אל אחד המומחים המובילים בעולם בתחום מימון הטרור, יוצא משטרת בריטניה. בשל רגישות עבודתו נקרא לו ג'ורג'. לדבריו, עיאש אינו עיתונאי תמים, אלא פעיל מרכזי בגיוס כספים עבור חמאס וחוליה ממערך מסועף במיוחד, הקשור גם לדאעש.

"עקבנו אחרי הארנק האלקטרוני שלו", הוא אומר. "הכסף הועבר ממנו ל־47 ארנקים אלקטרוניים אחרים. בכל ארנק היו 3,000 ביטקוין - ובערך הנוכחי זה מיליארדים. היו שם הונאות של כריית ביטקוין. היו שם תרמיות של 'אם איבדת את הגישה לארנק שלך, נשחזר לך אותה תמורת 1,000 דולר', שנגמרו כמובן בלקיחת הכסף בלי לסייע. היו שם תרמיות בתחום הרומנטי. היה שם סחר בבני אדם. היו שם מכירות סמים בכל העולם. היה שם אתר מזויף שכביכול גייס תרומות כדי לעזור לילדים באפגניסטן ואיראן.

"אומרים שאי אפשר למצוא כלום כאשר עושים העברות בקריפטו. אבל לפעמים כן אפשר, תלוי איך אתה מסתכל. בכל העברת ביטקוין יש כתובת IP ואנחנו ידענו כיצד לעקוב אחרי הכתובות הללו. שמונה כתובות נקשרו לכריית ביטקוין ולכספומטים של ביטקוין באירופה, וזה דבר מדאיג במיוחד - שרשתות כאלה יכולות לשלוט בכספומטים", מספר ג'ורג'.

עיאש כמובן לא לבד. "יש הרבה אתרים שמבקשים סיוע ומימון נגד הכיבוש. האנשים האלה נמצאים בכל מקום באינסטגרם. יש מאות חשבונות אינסטגרם של סטודנטים שתומכים בפלסטינאים. יש אתרים שאומרים שהם אוספים תרומות כדי לעזור לצעירים בדרום סודן, באפגניסטן ובמקומות נוספים. לניאוַ־נאצים יש המון ארנקי קריפטו".

עושה רושם שהמאבק נגדם הוא כמו לייבש את הים בכפית.
"הבעיה היא שלא סוגרים את האתרים הללו. עיתונאי אחד בדק ומצא לאחרונה שהרשתות החברתיות הורידו רק 1% מהחשבונות הללו, כי זה עסק גדול מבחינתן. 97% מהחדשות שמגיעות מעזה ושעושות שטיפת מוח, מקורן בחמאס. אם אפשר היה להגיע למקור שלהן ולהוריד אותו - זה היה מועיל".