כך סם אלטמן הביס את מאסק והפך לשותף ה-AI של טראמפ

שבועיים בלבד לאחר הפרידה הדרמטית של אילון מאסק מהנשיא טראמפ, אויבו המושבע של טייקון הטכנולוגיה פסע אל חדר האוכל במועדון הגולף של הנשיא בניו ג'רזי, לבוש בחליפה ועל פניו חיוך רחב.

● הם ברחו מרוסיה והושעו מהמסחר. אבל אז עשו את הריסטארט המושלם
● הצוותים הסודיים שמפענחים את התעלומות הגדולות של כספי הטרור

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI בן ה־40, זה עתה סיים פגישה ממושכת בארבע עיניים עם טראמפ, ושניהם עמדו לסעוד עם התורמים הבכירים של הנשיא. טראמפ הציג את אלטמן בפני חברי המועדון לקול מחיאות כפיים, כינה אותו "בחור מבריק מאוד" והוסיף: "אני מקווה שהוא צודק לגבי AI".

אותה קבלת פנים חמה ביוני הייתה רחוקה מאוד מהיחס הקר שאלטמן קיבל בשבועות שלאחר בחירתו של טראמפ. אלטמן היה בנתק משותפו לייסוד OpenAI, ותפקידו החדש של מאסק כחבר הקרוב של הנשיא הותיר אותו מחוץ לפגישות במאר־א־לאגו. גם בטקס ההשבעה הוא הוגלה לחדר הצפייה הנוסף במקום לעמוד על הבמה לצד מנכ"לי הטכנולוגיה האחרים.

אלא שאלטמן המתין לשעת כושר ותמרן בשקט מאחורי גבו של מאסק. הוא הרכיב עסקאות תשתית AI שטראמפ תמך בהן והתרחק מהחבר לשעבר, שתבע את OpenAI, יצרנית ChatGPT, בטענה שבגדה במטרתה.

הוא יצר מערכת יחסים משלו עם הנשיא, סעד עמו במאר־א־לאגו במרץ ושוחח עמו בטלפון מדי פעם. אלטמן, דמוקרט ותיק שבעבר השווה את טראמפ להיטלר, אמר למקורביו שכעת הוא מתחרט על הביקורת החריפה שהשמיע בכהונתו הראשונה של טראמפ ובמסע הבחירות לפניה.

ב־4 ביולי הוא פרסם פוסט ב־X (טוויטר לשעבר) וכתב כי הוא כבר אינו דמוקרט. לדבריו, המפלגה זזה שמאלה כל כך עד שהותירה אותו "חסר בית פוליטי".

זו הייתה הזדמנות טובה להחליף מחנה פוליטי. יציאתו הפתאומית של מאסק מהמעגל הפנימי של טראמפ הותירה לאלטמן נתיב פנוי שבאמצעותו יוכל להבטיח לעצמו תמיכה ממשלתית במאמץ אדיר לבניית תשתית AI עולמית שהוא זקוק לה - ולהשפיע על רגולציית התעשייה. עשויות להיות לכך השלכות על האופן שבו ממשלת ארה"ב תתייחס לתפקיד ה־AI בכל תחום, מחוזים ביטחוניים ועד מדיניות אנרגיה.

כאות להשפעתו הגוברת של אלטמן הוא היה הנואם המרכזי בכנס הפדרל ריזרב בחודש שעבר, והרצה לעובדי הבנקים המרכזיים על השפעת ה־AI על הכלכלה.

"הנשיא טראמפ חושב בגדול על בינה מלאכותית אמריקאית ובניית התשתית שנדרשת להם כדי להישאר מובילים", אמר דובר OpenAI. "אנחנו מצפים להמשיך בשיתוף הפעולה איתו כדי להביא לצמיחת הכלכלה ולוודא ש־AI מיטיבה עם כולם".

ההצצה ליחסים מאחורי הקלעים בין טראמפ לאלטמן מבוססת על ראיונות עם גורמים בבית הלבן, מנהלים בחברות טכנולוגיה, לוביסטים ותורמים לפוליטיקאים.

"טראמפ מאיים על אמריקה"

אלטמן וטראמפ הם בעלי ברית לא צפויים. במשך עשרות שנים אלטמן תרם כמעט אך ורק לדמוקרטים, בהתאם לערכים הפרוגרסיביים - גם אם בעלי גוון ליברטריאני מסוים - של קהילת ההייטק שסביבו.

אלטמן תמך בהילרי קלינטון ב־2016 ואף כתב בבלוג שלו: "דונלד טראמפ מהווה איום חסר תקדים על אמריקה". טראמפ "בלתי יציב, פוגעני ונוטה להתקפי זעם", אמר על הנשיא וטען כי נשיאותו תהיה "אסון לכלכלה האמריקאית". כמעט כולם בעמק הסיליקון, מלבד המנטור שלו פיטר ת'יל, חשבו כי הוא איש "דוחה", הוסיף.

מוקדם יותר באותו הקיץ אלטמן כתב פוסט בבלוג שבו טען ש"טראמפ צודק בכמה דברים גדולים", כולל הטענות ש"הכלכלה אינה צומחת מספיק" ו"אנחנו טובעים בפוליטיקלי קורקט". אבל הוא התנגד נחרצות לאופן שבו הוא הציע להתמודד עם הנושאים האלה. "לכל מי שמכיר את ההיסטוריה של גרמניה בשנות השלושים", כתב אז, "זה מצמרר לראות את טראמפ בפעולה".

במקביל הוא פיתח חששות לגבי המדיניות הכלכלית של הדמוקרטים. כשממשל ביידן התכונן לחבילת התמריצים הכלכלית של עידן הקורונה, אלטמן הזהיר את מכריו בממשל שהזרמת הכספים תגרום לאינפלציה ותגדיל את החוב הלאומי. הוא נשאר דמוקרט נאמן, ואף תרם 200 אלף דולר לקמפיין הבחירה מחדש של ביידן ב־2023.

אלטמן גם התחיל להתפכח ממדיניות ה־AI של ממשל ביידן. הוא חשב שחוק השבבים והמדע, שנועד להחזיר את ייצור השבבים לאדמת אמריקה, הקצה תקציב קטן עד כדי גיחוך של 50 מיליארד דולר לפיתוח וייצור מוליכים למחצה, וחשב כי הוא שגוי בגישתו לפיזור הכסף.

המגבלות שהטיל ממשל ביידן על יצוא שבבים למדינות שבהן יריבות כמו סין עלולות לשים עליהם את ידיהן סיכלו את מאמציו ארוכי השנים של אלטמן לבנות תשתית AI במזרח התיכון - ולמשוך השקעות מהאזור.

לנצח את סין

באביב 2024 החלה OpenAI לחזר אחרי טראמפ כחלק ממאמציה לפנות לשתי המפלגות. אלטמן ומנהלים אחרים בחברה החליטו לפנות לרקע של טראמפ כיזם ולאהבתו למנצחים. התוכנית הייתה להציג את OpenAI כמובילה בתחום ה־AI, ואז להרשים אותו עם הטכנולוגיה שלהם. זה עבד.

ביוני אותה השנה מנהלי OpenAI נפגשו עם טראמפ במלון בלאס וגאס. הם הציגו בפניו את מחולל הטקסט לווידאו Sora, שאז טרם שוחרר, אך בסוף השנה כבר היה אחראי לצמרמורות של פחד בהוליווד. הם גם הציגו טיעון בעד השקעה ממשלתית בתשתיות AI, עקיפת רגולציות מקומיות ובדיקות סביבתיות - לנצח את סין.

כמה ימים לאחר מכן טראמפ אמר לפודקאסטר לוגאן פול שארה"ב צריכה "לעקוף את סין" ב־AI. "דרושה צריכת חשמל גדולה יותר מכל מה שאי פעם נזקקנו לו כדי לעשות AI ברמה הגבוהה ביותר. וסין תייצר את זה, כי היא תעשה כל מה שצריך, ואילו לנו יש אנשים שמדברים על השפעה סביבתית, והרבה אנשים שמנסים לעצור אותנו".

 טראמפ ואחד מצווי ה-AI, בחודש שעבר. קידום תשתיות והחלשת הרגולציה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

כשהגיעה הוועידה הרפובליקנית הלאומית ביולי, הצורך בבניית תשתית AI כבר הפך לחלק מהמצע של טראמפ. שבוע לאחר מכן אלטמן חזר על דברים ברוח דומה במאמר בוושינגטון פוסט, וטען כי "תשתית היא גורלית" במאבק בין AI "דמוקרטית" שנשלטת בידי ארה"ב ובעלות בריתה לבין AI "סמכותנית" שנשלטת בידי מדינות כמו סין ורוסיה.

למרות שאלטמן ראה עין בעין עם טראמפ בנושא הזה, הוא לא תמך במי מהמועמדים וגם לא תרם לשום קמפיין בשנה שעברה. אך הוא שב וחזר על חשיבות התשתיות ובספטמבר פרסם מאמר בו טען כי "אם אנחנו רוצים לשים את ה־AI בידיים של כמה שיותר אנשים, אנחנו צריכים להוריד את עלות החישוב ולהציע אותו בשפע (מה שדורש הרבה אנרגיה ושבבים)".

כשטראמפ ניצח, אלטמן עשוי היה למצוא שותף נלהב לאג'נדה הזאת - לולא מאסק. בשלב זה מאסק כבר תבע את אלטמן והתחרה ב־OpenAI עם החברה שלו, xAI. הוא גם הפך לתורם הגדול ביותר של טראמפ וכמעט שלא מש מצלו. מאסק אף העניק לאלטמן כינוי בסגנון טראמפ, "סם הרמאי".

בעוד מנכ"לים אחרים יכלו לטוס למאר־א־לאגו בשבועות שלאחר הבחירות, אלטמן נאלץ לעבור דרך מתווכים. הכי קרוב שהצליח להגיע הייתה פגישה מתוחה בפאלם ביץ' עם הווארד לוטניק, בשעתו המועמד של טראמפ לשר המסחר, שצעק עליו שהוא שמאלני.

OpenAI, שהבינה שהיא זקוקה לעזרה חיצונית, שכרה את ג'ף מילר, מגייס תרומות ולוביסט משפיע של MAGA, ואת כריס לה־סיביטה, יועץ בקמפיין טראמפ 2024, ששניהם ערכו היכרויות עם אנשים במעגל של טראמפ. אדם נוסף שהמליץ על אלטמן היה לארי אליסון, מייסד־שותף של אורקל, שהכיר את טראמפ במשך שנים ועמד להרחיב את שיתוף הפעולה העסקי של אורקל עם OpenAI.

אלטמן תרם מיליון דולר להשבעה של טראמפ. זה העניק לו כרטיס כניסה, אך לא מושב על הבמה.

למחרת הוא הפתיע את מאסק כשהופיע בחדר הסגלגל לצד טראמפ בהכרזה על שותפות בשווי 500 מיליארד דולר בין OpenAI, אורקל וסופטבנק היפנית - שנקראה סטארגייט (Stargate) - לבניית מרכזי נתונים לאימון והפעלת מודלים של AI.

לאחר ששמע את פרטי העסקה בטלוויזיה מאסק תקף אותה בשרשרת פוסטים ב־X, וטען שלסופטבנק אין את הכסף לממן את העסקה. אלטמן השיב ב־X שהוא טועה. מאסק העלה מן האוב ציוץ ישן שלו שבו שיבח את משקיע ההון סיכון ריד הופמן על תפקידו במניעת בחירתו מחדש של טראמפ ב־2020.

אלטמן הגיב בפוסט על ההתפתחות הפוליטית שלו, ואמר: התבוננות בטראמפ "מקרוב יותר לאחרונה באמת שינתה את ההשקפה שלי עליו". הוא הוסיף: "הלוואי שהייתי חושב בצורה יותר עצמאית". עוד כתב: "אני לא הולך להסכים איתו על הכול, אבל אני חושב שהוא יהיה מדהים למדינה בהרבה דרכים!".

העימות נהיה כה מתוח עד שטראמפ התערב.

"הוא שונא את אחד מהאנשים בעסקה", ענה טראמפ לעיתונאי ששאל אם הביקורת של מאסק על סטארגייט מפריעה לו. "האנשים בעסקה הם אנשים חכמים מאוד, אבל אילון במקרה שונא את אחד האנשים. אבל גם לי יש שנאה מסוימת כלפי אנשים".

המסר היה ברור: טראמפ לא ייתן לביקורת של מאסק להכשיל את שיתוף הפעולה שלו עם אלטמן.

 טראמפ ומאסק בחדר הסגלגל. אלטמן נותר בחדר הצפייה / צילום: ap, Evan Vucci

פרויקט אבו דאבי

ברגע שטראמפ נכנס לתפקיד, הממשל שלו החל להשיק את סוג המדיניות הידידותית־לתשתיות ש־OpenAI דחפה לה, כולל צו נשיאותי ביום הראשון של טראמפ - "שחרור האנרגיה האמריקאית" - שיזרז את מתן האישורים לפרויקטי אנרגיה.

בפסגה ש־OpenAI ערכה בוושינגטון ב־30 בינואר נכח שר הפנים של טראמפ, דאג בורגום. קליאן קונווי, ששימשה כיועצת בכירה לטראמפ בכהונתו הראשונה ועודנה מקורבת לבית הלבן, ישבה בשורה הראשונה.

במרץ אלטמן השתתף בארוחת ערב עם טראמפ במאר־א־לאגו, שאירחה תורמים ששילמו מיליון דולר כל אחד לוועדת הפעולה הפוליטי שלו (Super PAC). בין יתר הסועדים באותו ערב היה גם דייוויד סאקס, צאר ה־AI של טראמפ.

במאי, OpenAI וממשל טראמפ כבר היו מוכנים להכריז על הצעד הבא בשותפות סטארגייט עם אורקל וסופטבנק - מרכז נתונים באבו דאבי. העסקה התאפשרה רק משום שהממשל החליט לבטל את מגבלות יצוא השבבים מתקופת ביידן, שינוי שתוכנן להתפרסם רשמית במהלך סיור במזרח התיכון באותו חודש.

התוכנית הייתה לבנות קמפוס עצום של מרכזי נתונים בהספק חמישה גיגה־ואט באבו דאבי לאימון והפעלת מודלים של AI, בשיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה המקומית G42.

לפי התוכנית, OpenAI תקבל את הגיגה־ואט הראשון ואת הנתחים הבאים צפויות לקבל חברות טכנולוגיה אחרות, כולל, ככל הנראה, xAI של מאסק, אף שעל אלה היה מוקדם מדי להכריז.

מאסק בנה קשרים משל עצמו עם השייח' טחנון בן זאיד, ששולט ב־G42 ושקרן MGX שלו השקיעה גם ב־xAI וגם ב־OpenAI.

ב־14 במאי, עיתונאים שנסעו עם הנשיא קיבלו תדרוך על ההכרזה, שהייתה אמורה להתקיים עם טראמפ ו־OpenAI ביום למחרת. אבל כשמאסק שמע שאלטמן נמצא בסיור במזרח התיכון ומתכנן לעמוד לצד הנשיא ו־G42 בהכרזה, הוא התחיל להציף את עוזרי טראמפ ואת אנשי הקשר שלו ב־G42 בתלונות. המצב הסלים עד לרמה שטראמפ נאלץ לצאת מפגישה כדי לטפל בו.

G42, שחששה מהתפרצויותיו של מאסק, החליטה לבטל את ההכרזה. העיתונאים קיבלו הוראה לא לפרסם עד להודעה חדשה. כדי לפייס את מאסק, הבית הלבן הסכים שאף אחד מהממשל האמריקאי לא יהיה נוכח בעת ההכרזה, והחדשות יידחו בשבוע - עד שטראמפ יסיים את סיורו במזרח התיכון. העסקה הוכרזה שבוע לאחר מכן, עם פחות תהודה מהמתוכנן.

האירוע הזה הפריע לכמה בכירים בבית הלבן. זמן קצר לאחר ש"הוול סטריט ג'ורנל" דיווח ב־28 במאי על ניסיונותיו של מאסק לחסום את העסקה, מנכ"ל טסלה הכריז שהוא עוזב את הבית הלבן והחל למתוח ביקורת בפומבי את "החוק הגדול והיפה" של טראמפ.

לאחר שטראמפ סירב לבחור במועמד של מאסק לראשות נאס"א, ההתקפות של מאסק על חוק המיסים וההוצאות הידרדרו למלחמת השמצות מהגדולות אי פעם, שבמהלכה קרא להדחתו של טראמפ. בתוך שבוע מעסקת אבו דאבי, יחסי מאסק עם טראמפ היו הרוסים לחלוטין.

אלטמן, מצדו, המשיך לחזק את הקשרים. ב־16 ביוני, הודיעה OpenAI על חוזה בשווי 200 מיליון דולר עם הפנטגון.

 אלטמן בכנס הפדרל ריזרב. בעבר השווה את טראמפ להיטלר, אבל התחרט / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ממשל טראמפ חשף את תוכנית הפעולה שלו בתחום ה־AI בחודש שעבר. OpenAI לחצה שיכללו בה צעדים שיקלו על בניית תשתיות AI. כפי שהג'ורנל דיווח, הבית הלבן מעוניין להקצות קרקעות פדרליות לחברות טכנולוגיה עבור מרכזי הנתונים הנדרשים לאימון המודלים שלהן.

"אני מאמין בטכנו־קפיטליזם", כתב אלטמן לאחרונה ב־X, כשהסביר את החלטתו לעזוב את המפלגה הדמוקרטית. "אנחנו צריכים לעודד אנשים לעשות המון כסף ואז גם למצוא דרכים לחלק את העושר ולשתף את הקסם המצרפי של הקפיטליזם".

הוא הציג השקפת עולם לפיה מדי שנה אנשים מתעשרים בזכות מדע וטכנולוגיה, השווקים עובדים טוב יותר מממשלות, והחינוך עוזר לאמריקה לשמור על היתרון שלה.

"האמנתי בזה כשהייתי בן 20, כשהייתי בן 30, ועכשיו אני בן 40 ואני עדיין מאמין בזה", אמר. "המפלגה הדמוקרטית הייתה פחות או יותר מסונכרנת עם זה כשהייתי בן 20, איבדה את הכיוון כשהייתי בן 30, ועכשיו היא עברה לחלוטין למקום אחר. אז עכשיו אני חסר בית פוליטי".

אלטמן לא מחשיב את עצמו רפובליקני, אבל אמר לאנשים שהוא יכול לראות את עצמו מצביע לרפובליקנים בבחירות הבאות.