מישל מונץ, ראש תחום ניהול ההשקעות במשרד מנהל ההשקעות הראשי וחבר בוועדת ההשקעות בבנק יוליוס בר / צילום: באדיבות בנק יוליוס בר
מישל מונץ עוסק בתחום ההשקעות כבר כשלושה עשורים, ואחת הטעויות המרכזיות שהוא מזהה שמשקיעים עושים, זה הניסיון לחזות מתי יגיע המשבר או התיקון הבא בשוק. מונץ, ראש תחום ניהול ההשקעות בשוויץ ובשווקים הבינלאומיים בבנק השוויצרי יוליוס בר, סבור שזה מוביל ל"מסחר יתר" וכתוצאה מכך - לאובדן ערך. "מה שחשוב זה לבנות פורטפוליו השקעות חסין (resilient). ברגע שהפורטפוליו נכון, אין צורך בתגובת יתר", אומר מונץ בראיון לגלובס. "זה כמו שבונים בית, ומגיע מזג אוויר סוער - לא משנים את כל המבנה אלא דואגים רק לסגור את החלונות, כי מראש בונים אותו שיתאים גם לימי שמש וגם לימי סערה".
● נחתכה ב־40% מהשיא: איך הפכה איטורו מהנפקה נוצצת למניה בצניחה?
● המרוויחים מעסקת ורינט: ארבעת הבכירים שיקבלו מצנח זהב של מיליוני דולרים
מונץ הוא אורח מיוחד של גלובס בשני כנסים בשבוע הבא: כנס ההשקעות, שיתקיים ביום רביעי, 3.9, וכנס החברות המשפחתיות שיתקיים ביום חמישי, 4.9.
לדבריו, גם אם משקיע יידע מראש על אירוע צפוי, הוא לא בהכרח יתכונן כראוי. "אנשים נוטים להגיב ביתר ולהגזים, ובאופן טבעי מצפים לרע ביותר. אבל לפעמים אירוע מגיע ויוצר דווקא תגובות חיוביות, בניגוד לצפוי".
משקיע לטווח ארוך עלול להיתקל בטווח הקצר בסוגים שונים של מהמורות. אחד מהם הוא אירועים גיאופוליטיים, עליהם מונץ אומר כי "הדבר המעניין הוא שהשוק מתרגל יותר ויותר בקלות לחדשות הרעות".
דוגמה לאירוע נוסף שהשפיע על השווקים לרעה מוקדם יותר השנה היה המכסים שהטיל ממשל טראמפ (ולאחר מכן הקפיא את רובם, ועם חלק משותפות הסחר ארה"ב הגיעה להסכמים). גם במקרה זה, השוק בסופו של דבר עיכל את האירוע. "לחשוב יותר מדי על התיקון הבא זו לא הגישה הנכונה. עדיף לנצל (to capitalize) את התקופה החיובית להגדלת העושר וזה מה שמגן עליך מהתיקון הבא".
איך כדאי לבנות תיק השקעות?
מבנה הפורטפוליו צריך לדבריו לכלול אג"ח איכותיות ואג"ח בסיכון גבוה, מניות, חשיפה לאירופה ולאסיה (הוא מזכיר ספציפית את שוויץ והודו) וזהב, ובכך לייצר גידור טבעי בפורטפוליו "בלי צורך להגיב כל שתי דקות. לפעמים כן צריך להגיב, אבל פעם־פעמיים בשנה, אחרת זה הורס ערך".
בשבוע שעבר, נאום יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי (פד) ג'רום פאוול בוועידת הנגידים בג'קסון הול, הוביל להתגברות הציפיות להפחתת ריבית בספטמבר. מונץ משרטט תרחיש אפשרי, ובו תהיה האטה בצמיחה בארה"ב לצד האטה גדולה מהצפוי בתעסוקה: "זה תרחיש שהפד חושש ממנו וגם המשקיעים צריכים לחשוש ממנו. בתרחיש כזה, מניות של חברות עם צמיחה מהירה, חברות שכמעט חיות בעולם משלהן, יציגו ביצועי יתר". הכוונה בין היתר למניות הטכנולוגיה, אך הוא מדגיש שיש להיות סלקטיביים בבחירה משום שבתוך הסקטור יש חברות שעלולות להיפגע מ־AI.
עולם ההשקעות לא מסתיים כמובן בארה"ב. "באירופה נבנית רוח גבית עם הוצאות שגדלות על ביטחון ותשתיות. זה שינוי מעשורים קודמים בהן ההוצאות הפיסקאליות היו הדוקות". הוא מזכיר את ההסכם בנאט"ו להגדיל את ההוצאות הביטחוניות (בשיעור מהתוצר), מה שכמובן חיובי לחברות הביטחוניות, אך מסייג: "המניות הביטחוניות כבר היום יקרות למדי. לעומת זאת, תחום התשתיות עוד נמצא בשלב מוקדם. כמשקיע, בעיקר לטווח ארוך, זה משהו שכדאי שיהיה לך בתיק. יש רוח גבית שתומכת בתעשיות ובמניות האלה". בין היתר הוא מזכיר את תחומי הטלקום, לוויינים ואפילו משאיות - "אם אתה רוצה להוביל חיילים, אתה צריך משאיות. אנחנו מסתכלים על הדברים הפשוטים", הוא מסביר.
"שוויץ נענשה עם המכסים"
שוויץ סומנה כמדינה שנפגעת משמעותית מהמכסים של טראמפ, עם מכס של 39% על רוב הייצוא שלה. "עם הפשרה של אירופה (15% מכס על רוב הייצוא, ש.ח.ו) אפשר לחיות, אבל שוויץ נענשה עם 39%, וזה לא חיובי לתמ"ג", מציין מונץ. "גם כך שוק ההון בשוויץ תחת לחץ כי המטבע משפיע (התחזקות המטבע, שח"ו). מצד שני, אולי זה טריגר למשקיעים, כי החדשות הרעות מתומחרות". הוא מזכיר את תעשיית הפארמה הבולטת בשוויץ, ומעריך שבתחום זה יגיעו לפשרה, משום שזה אינטרס של ארה"ב: "אם שעון שוויצרי יעלה יותר, זה פחות חשוב לצרכן האמריקאי מאשר תרופות יקרות", הוא מזכיר.
"בסה"כ, המכסים יוצרים חיכוך לכל המדינות ולגלובליזציה. עוד קודם הייתה מגמה של החזרת ייצור. בהחלט ייתכן שייווצרו בארה"ב יותר מקומות עבודה, אבל את התועלת לאמריקאים עוד צריך לראות - חלק מהמכס יגולגל לצרכן האמריקאי. במקביל, הסינים יעבירו ייצוא לאירופה ושאר העולם".
איך אתה מסביר את החוסן של שוק ההון הישראלי, שעולה למרות המלחמה הארוכה?
"כמו שהזכרתי, לא תמיד התוצאות של אירועים הם מה שהיינו מצפים, והשוק הישראלי הוא דוגמה חיה. אני לא מומחה גיאופוליטי אבל רואים שהשוק מסתכל ומעריך שהמצב האזורי נוטה לטובת ישראל, וזה מרגיע אותם. התמונה מורכבת אבל יש יותר בהירות, וזה מוביל לעניין מצד משקיעים זרים".
"מניות משפחתיות נוטות לביצועי יתר"
"כשמסתכלים על השוק, תמיד חושבים על חברות עם סחורה צפה מלאה. אבל יש הרבה חברות שלא, בהן משפחתיות. למשל, הרמס (חברת אופנת העילית ששוויה 221 מיליארד אירו, ש.ח.ו) מוחזקת 66% על־ידי המשפחה. בחברות קטנות זה אפילו יותר בולט", מציין מונץ. "מה שמעניין הוא שחברות משפחתיות מסתכלות בדרך כלל לטווח היותר ארוך. לפעמים, חברות ציבוריות מסתכלות מרבעון לרבעון, ועלולות לנקוט בטקטיקות לטווח קצר. בחברות המשפחתיות העדיפות היא לטווח הארוך, הן שמרניות יותר ויש להן חוזק פיננסי".
מונץ מוסיף כי "במונחי ביצועים, מניות של חברות משפחתיות נוטות לעקוף את השוק בטווח הארוך, אם כי לא כולן, ולכן צריך לדייק בבחירה". הוא מציין שבאירופה ובאסיה יש מסורת ארוכה של עסקים משפחתיים.
מה הסיכון בהשקעה בחברה משפחתית? "סביבת המאקרו משתנה במהירות גדולה, ועסקים צריכים להתאים את עצמם מהר - להגיב למכסים, לאמץ טכנולוגיות וכ"ו. לפעמים, בעסקים כאלה יש פחות מנהלים מבחוץ שמגיעים עם מומחיות, ולכן התגובה לא מספיק מהירה", מציין מונץ. סיכון נוסף הוא חילופי דורות בהנהלה: "צריך להבטיח תוכנית מסודרת, כדי שמשקיעים לא ייפגעו מסכסוך משפחתי. הרבה פעמים יש מייסד אחד, אבל כמה ילדים ויותר נכדים".
גילוי מלא: יוליוס בר הוא בין השותפים של גלובס בכנס החברות המשפחתיות