תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock
על פי דוח מרשם פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, כמות גזי החממה שנפלטה לאוויר בשנת 2024 הייתה גבוהה יותר ב-2% לעומת השנה שלפניה. זאת כאשר ייצור החשמל בישראל עלה ב-5%. סך העלות החיצונית של זיהום האוויר, המחושבת באמצעות הנזק המשוקלל שנגרם מכל סוגי המזהמים, דווקא ירד ב-2%. פליטת גזי פלואור גדלה ב-30% בשל "ייבוא גזי פלואור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם". לגזי פלואור שימושים רבים, מגז מזגנים ועד העשרת אורניום.
● בזק היא ספקית החשמל אליה עברו הכי הרבה לקוחות. מי נותרה מאחור?
● היוזמה של משרד האנרגיה שתעזור לכם להתקין פאנלים סולאריים על הגג
סך הזיהום נמדד בעלויות חיצוניות בשקלים בשנה, הן של גזי חממה והן של זיהום אוויר אחר.
סך הפליטות של התחנה המזהמת ביותר ירד ב-10%
"אורות רבין" בחדרה, תחנת הכוח הגדולה ביותר של חברת החשמל, היא המפעל המזהם ביותר בישראל, היוצרת עלות חיצונית של 3.2 מיליארד שקל בשנה. הפליטות שלה ירדו השנה ב-10%, על רקע הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל. אך תחנת "נתיב האור" הקטנה הצמודה לה דווקא מזהמת 248% יותר מאשר בשנה שעברה, מה שמביא לכך שסך הזיהום בחדרה לא קטן מאוד.
במקום השני נמצא מפעל "נשר" למלט, שיוצר עלות חיצונית של 1.2 מיליארד שקל בשנה והפחית את הזיהום שלו ב-5%. במקום השלישי נמצאת תחנת הכוח השנייה בגודלה בארץ, גם של חברת החשמל, רוטנברג באשקלון (1.2 מיליארד שקל בשנה). תחנת הכוח הפרטית המזהמת ביותר היא אשכול, שיצרה עלו חיצונית של 572 מיליון שקל בשנה.
ככלל, אין הרבה מפעלים שאינם תחנות כוח ברשימת 20 המפעלים המזהמים ביותר של המשרד להגנת הסביבה. שאר המפעלים המזהמים שאינם תחנות כוח הם בז"ן (465 מיליון בשנה), מפעל ייצור הדשנים רותם אמפרט נגב (433 מיליון בשנה), מפעלי ים המלח (313 מיליון בשנה), בית זיקוק אשדוד (273 מיליון בשנה) ומטמנות אפעה (211 מיליון בשנה). אך ככלל, הגורם מספר אחד לפליטת מזהמים הוא בכלל ענף התחבורה (10.9 מיליארד בשנה). אחריו ייצור החשמל (10.4 מיליארד), ואז 4.8 מיליארד מתעשייה 4 מיליארד מפסולת ו-2.8 מיליארד מגידול בעלי חיים.
עלייה של 16% בחומרים המסרטנים
בשנת 2024, חלה ירידה של 6% בפליטת תחמוצות החנקן והגופרית, עקב הירידה בשימוש בפחם בתחנות הכוח, אך הייתה דווקא עלייה של 2% בחומרים החשודים או ידועים כמסרטנים. אם מחשיבים רק את 560 המפעלים הגדולים שנעקבים על ידי מרשם הפליטות לסביבה, נרשמה השנה עלייה של 16% בחומרים המסרטנים הנ"ל. זאת, בעיקר, בשל ירידה בשיעור איסוף ביוגז במטמנות ועלייה בפליטות מביו-גנרטורים. העלייה הקיצונית ביותר נרשמה בגזי פלואור, בשל "הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרות ייבוא גזי פלואור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם". בדו"ח לא ברור למה הכוונה, או לאיזה גזי פלואור מדובר. זו משפחה יחסית רחבה של גזים המשמשים לצרכים שונים, ובדו"ח נאמר שהם "משמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום". בנוסף, גז פלואור בשם אורניום שש-פלואורי, הוא רכיב קריטי בהעשרת אורניום לדלק ונשק גרעיני.
פליטת גזי החממה כמעט ללא שינוי בעשור האחרון
פליטת גזי החממה בישראל נשארה כמעט זהה לזו שנרשמה ב-2015, כ-80 מיליון טון של שווה-פד"ח. זאת בניגוד לירידה של כ-10% בארה"ב, 20% באיחוד האירופי ו-30% בבריטניה. אך מהצד השני, גידול האוכלוסייה בעשור הזה היה גדול יותר בישראל מאשר בכל אחד מהאזורים הנ"ל. ועדיין, אנחנו בינתיים לא מתקרבים ליעד של 2030, של 57 מיליון טון שווה-פד"ח. בנושאים אחרים, כמות שריפות החורש הגיעו השנה לשיא של עשור, כנראה בשל שריפות שהתלקחו עקב לחימה בחזית הצפונית (לרבות פעולות חישוף מכוונות של צה"ל).
תגובת ניר סהר מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון כרמל: "נתוני המפל״ס לשנת 2024 מעידים כי ממשלת ישראל ממשיכה להנציח את זיהום האוויר החמור ביותר בארץ - דווקא באזור המזהם בישראל. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שהיא המפעל המזהם ביותר בישראל כבר עשרות שנים, ממשיכה לפעול בניגוד להיגיון הסביבתי והבריאותי. זאת, למרות שהיתר הפליטה הורה במפורש על סגירת יחידות הפחם המזהמות 1-4, הממשלה בוחרת לא רק להימנע מהפסקתן אלא אף פועלת להאריך את פעילותן לעוד שלוש שנים.
"לכך מתווספת החלטה בלתי נתפסת על הקמת תחנת כוח פחמית חדשה - OPC2 - סמוך לתחנה קיימת (OPC1). מהלכים אלה משקפים אזלת יד חמורה של מדינת ישראל בתחום האנרגיה, שמובילה להמשך זיהום מתמשך, פגיעה ישירה בבריאות הציבור ולקיצור חיים של תושבי המרחב - בהיקף של לפחות חמישים מקרי מוות מוקדם מדי שנה".
תגובת התאחדות התעשיינים: "התעשייה ביצעה שיפורים דרמטיים מאז שנת 2012: ירידה של עשרות אחוזים בפליטות תחמוצות חנקן (74%), תחמוצות גופרית (87%) וחלקיקים נשימים (73%) - בעיקר כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, השקעות בהתייעלות אנרגטית ועמידה בהיתרי הפליטה המחמירים. גם בתחום של פליטות גזי חממה הפחיתה התעשייה את הפליטות ב-25%. התאחדות התעשיינים מדגישה כי חשוב להציג את התמונה המלאה בנוגע לתרומת התעשייה הישראלית להפחתת מזהמים. למרבה הצער, המשרד להגנת הסביבה ממשיך להבליט את התעשייה כגורם משמעותי בפליטות, למרות שהנתונים מראים בבירור מציאות אחרת: עיקר העלויות הסביבתיות נובעות דווקא מתחבורה וייצור חשמל. התמקדות יתר בתעשייה מטשטשת את האתגרים האמיתיים ומקשה על מציאת פתרונות יעילים באמת".