עו"ד רונאל פישר / צילום: רפי קוץ
בהסדר הטיעון במשפטו של עו"ד רונאל פישר הוא מודה בשלושה מבין 14 האישומים נגדו. התביעה תבקש לגזור עליו 18 חודשי מאסר, וההגנה תבקש להסתפק בעבודות שירות (עד תשעה חודשים). ההסדר הוגש היום (ה') לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, הדן בתיק מאז הוגש כתב האישום במאי 2015. הטיעונים לעונש יישמעו בחודש נובמבר.
● שלושה סעיפי אישום בלבד: הסדר הטיעון של רונאל פישר נחשף
● כתב אישום: עבירות בעשרות מיליוני שקלים במסגרת סחר בקנאביס רפואי
פישר מודה בניסיון תיווך לשוחד ובשיבוש מהלכי משפט בפרשת אלון חסן מנמל אשדוד; בעבירות מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, הוצאת מסמך ממשמורת, קבלת נכסים שהושגו בפשע ושיבוש מהלכי משפט בפרשת הקבלן יאיר ביטון; ובשיבוש מהלכי משפט בפרשת הפגישה הלילית. בשתי הפרשות האחרונות מואשמת גם פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) לשעבר, עו"ד רות דוד, ולכן עמד פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, על כך שפישר יודה בהן. כרגע אין משא-ומתן עם דוד, ביטון ומנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, שי ברס.
ראש צוות התביעה, עו"ד שירה קני-טל, נימקה את ההסדר בעיקר בקשיים ראייתיים משמעותיים ומהותיים. "במסגרת ניהול ההליך נשמעו עדויות של עדי מדינה מרכזיים - ערן מלכה ועדת המדינה [ע"י, העוזרת האישית של פישר], כבר בחקירה הנגדית שלהם עלו קשיים מהותיים, וביתר שאת בהמשך הדרך.
"הדברים שהתגלו במהלך המשפט ושלא היו עד אז בפני צוות התביעה, עומדים בסתירה מובהקת לדברים שמסר מלכה. למשל: שאלות שנוגעות למועד הפיכתו לעד מדינה, שאלות שנוגעות להטבות שקיבל, סתירות בגרסאות שלו, שינויים בגרסאות שלו במהלך המשפט, גרסאות חסרות שלו. ואלה רק כותרות ודוגמאות לא ממצות.
"כל אלה יחד, עם הערות בית המשפט ששמע את העדים והתרשם מהם באופן ישיר, והעיר לא אחת לאורך ההליך וביתר שאת לקראת סיום פרשת התביעה, כי לא ניתן לסמוך על עדותו של מלכה, ולא ניתן לקבוע על-פי ממצאים. הדברים נאמרו על סמך דברים שהתגלו באיחור רב במהלך המשפט, הערות שתביעה מקצועית וישרה חייבת לשקול בכובד-ראש.
"השילוב של הדברים הביא אותנו למסקנה שקשה להסתמך על עדי המדינה ובמיוחד על מלכה, ולעשות שימוש בעדותו כעמוד התווך בבסיס הראייתי נגד פישר. לכן נוסיף את הקשיים הראייתיים האחרים שעלו במהלך התיק. כבר בחקירה הנגדית של ע"י ניתן היה להבין שהיא לא יודעת, לא זוכרת וחוזרת בה מרבים מן הדברים.
"בעדות של עד המדינה ששון חי (בפרשת זוהר בוצ'ן) עלה קושי כפול: פעם אחת בשאלה של מעמדו כעד מדינה בעת מסירת עדותו במח"ש, העדר תיעוד של השיח עימו - דברים שהתגלו בשלבים מאוחרים במשפט - והן סתירות ופערים בין עדותו כאן לבין מקומות נוספים. אותן התפתחויות העלו קושי ראייתי והעלו קושי של ממש בשאלות של מהימנותו ואמינותו, כך שלא ניתן עוד להתבסס על עדותו להוכחת האישום.
"מחדלים, קשיים ופגמים התגלו במהלך המשפט"
"ביחס לפרשת לובינסקי: כבר בעדותו של מלכה עלו קשיים, והם הלכו והתעצמו במהלך המשפט וביתר שאת בפרשת ההגנה, שהציגה מסמכים שהיו בסתירה לדברים שהיו בפני התביעה במועד הגשת כתב האישום. התביעה הגיעה למסקנה, שגם באישום זה התשתית הראייתית קרסה".
נימוק נוסף, אמרה קני-טל, הוא "מחדלים, קשיים ופגמים שהתגלו במהלך המשפט, שחובת התביעה לתת את הדעת עליהם ושיש להם השפעה משמעותית על התשתית הראייתית. ראיות חדשות שצצו במהלך ניהול המשפט, למשל מזכר של משה סעדה (ח"כ כיום, לשעבר סגן ראש מח"ש - א"ל), שצץ לאחר תשע שנים בדרך לא דרך. בית המשפט כבר קבע שזה חומר חקירה מהותי. בעקבות המזכר הזה התברר במהלך העדויות שהושמעו בסוף פרשת התביעה (של סעדה - א"ל) על המידע המודיעיני שמסר מלכה בנוגע לאירועי כתב האישום, שתוכנם אינו ידוע לנו על היום".
לדברי קני-טל, שאלה מרכזית נוספת הייתה שאלת מועד הפיכתו של מלכה לעד מדינה. העדויות בסוף פרשת התביעה - של עו"ד עופר ברטל (שייצג את מלכה) והעדות של מלכה עצמו, "ששינה לחלוטין את גרסתו וטען שהוא עד מדינה מהיום הראשון" - לימדו ששאלה זו אינה חפה מקשיים, בלשון המעטה.
"בשל ההתפתחויות האלה, ולא רק, בית המשפט העיר לא אחת כי יש קושי משמעותי לקבוע ממצאים עובדתיים בתיק", הזכירה קני-טל. היא אמרה כי הערותיו של סובל על הקשיים הראייתיים והפגיעה בהגנתו של פישר מילאו גם הן תפקיד בהחלטה להגיע להסדר.
קני-טל ציינה כי חלקים משמעותיים בכתב האישום המקורי לא נכללים בהסדר, וכי פישר נוטל אחריות על העבירות בהן מודה. "התביעה חייבת לבחון כל העת את התשתית הראייתית בתיק, היא לא רשאית להישאר מקובעת עם מה שיצאה איתו לדרך אם מתגלים דברים מהסוג שמתגלה כאן, היא לא רשאית להתעלם מהראיות וסיכויי ההרשעה בתיק. מי שעקב אחרי המשפט הזה, יודע את הדברים היטב.
"ההסדר הזה הוא גם לקיחת אחריות מצד התביעה. היא שקלה ובחנה את מה שנשאר בחומר הראיות, את הקשיים והפגמים ונתנה להם את המשקל שיש לתת להם. ההגעה להסדר משקפת את ההכרה של התביעה בנסיבות שנוצרו. יש צורך שהפרשה תסתיים בעניינו של פישר אחרי זמן כה רב".
שיבוש מהלכי משפט וקבלת נכסים שהושגו בפשע
לדבריה, שיקול משני הוא חיסכון ויעילות בזמן שיפוטי. "אפשר לגחך ולומר: עשר שנים, על מה את מדברת. הניהול הזה - בעקבותיו התגלה מה שהתגלה, והקשיים התגלו בעקבות הניהול הזה. המטרה של משפט היא חקר האמת. עוד הייתה צפויה פרשת הגנה ארוכה ומרובת-עדים, דבר שהיה צפוי להערכתנו להתארך לחודשים ארוכים וכנראה שנים".
סנגורו של פישר, עו"ד אלי פרי, אמר: "המדינה הגישה כתב אישום זניח ביחס למקורי. ההר לא הוליד עכבר, אלא חדף - היונק הכי קטן בעולם. במסגרת הבירור של התיק התגלה שלא מדובר בתיק השחיתות הגדול ביותר, אלא בתיק של התנהלות פסולה חמורה ביותר של מח"ש.
"צעקנו את הדברים פה מהיום הראשון של התיק", הוא מוסיף. "זעקנו שמדובר בעדים זוממים שקרנים, זעקנו שמח"ש גייסה עדים כאלה, שנעשו פשעי חקירה ממש, עוולות ומחדלים שאין להם תקדים ואין להם שיעור. כשהתחלנו להציף את הדברים, בית המשפט אמר, ובצדק, שהם צריכים להתברר בדרך של ניהול המשפט. אני אומר מח"ש, כדי להבדיל מפרקליטות מחוז ירושלים המקצועית והאחראית".
"הראנו לאורך הדרך, כאשר חקרנו את החוקרים ואת סעדה, איך כאשר משהו קשור לפישר - חוקרים; משהו קשור לאנשים אחרים - לא נוגעים בזה".
פרי אמר כי הוא מבקש לזכות את פישר מכל העבירות שנמחקו ובראשן עשרות עבירות השוחד, לאחר קריסת עדויותיהם של עדי המדינה בעקבות החקירות הנגדיות. הוא ייחס תוצאה זו לכך שפרקליטות המחוז, שנכנסה מאוחר מדי לתיק, הבינה שכתב האישום בקושי עומד על כרעי תרנגולת. "יש אישומים שאסור היה להגיש מלכתחילה".
לטענת פרי, "מח"ש ידעה מלכתחילה שמדובר בעדויות שקריות" של עדי המדינה, וייחס ידיעה זו במפורש לסעדה ולראש צוות החקירה, דובי שרצר (שניהם עדים מטעם ההגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - המיוצג בידי עו"ד עמית חדד, העומד בראש המשרד בו עובד פרי).
לדבריו, "לא נותר אישום אחד שיש בו העברת כספים או קבלת כספים. השיטה הזאת - של שיחות, של פגישות, של הסכמים עם צוות החקירה והנהלת מח"ש עם כל עדי המדינה - אין להם זכר בחומרי החקירה. הסכמים נעלמו מהתיק, כמו ההסכם הראשון עם מלכה. שנים הכחישו שאילון מכלוף הוא עד מדינה, ובחקירה הנגדית הוא תיאר שחתם על הסכם עם סעדה - הסכם שמעולם לא ראינו אותו".
לדברי פרי, התיק "יכול היה להסתיים בזיכוי מהדהד. למרות זאת, ולמרות רוח הקרב שפעמה בכולנו ככל שהתגלו המעשים של מח"ש, אנחנו חיים בעולם מעשי, וחשבנו שיש להיעתר להצעת הפרקליטות לסיים את התיק. חשבנו שנכון שפישר ישים את הפרק הזה מאחוריו, למרות הרצון העז שלו לעמוד על חפותו".
סנגוריתו של ברס, עו"ד גליה כהן, טענה כי המשך ההליך כעת נגדו הוא הזיה, ואמרה שתבקש מן הפרקליטות לזכות אותו (כמו את פישר) או שתגיש לבית המשפט בקשה מתאימה.
סנגורו של ביטון, עו"ד איתן פלג, הדגיש כי אין שחר להודאתו של פישר בעובדות המתייחסות למרשו. "ביטון הוא בן-ערובה בידי התביעה. כמעט כל האישומים בהם מודה פישר קשורים לרות דוד; לביטון אין שום קשר לתיק הזה, והגיע הזמן לסיים את העניין הזה".
במרכז פרשת פישר עומדים קשריו עם רב-פקד לשעבר ערן מלכה, שהיה קצין ביחידה הארצית לחקירות כלכליות בלהב 433. מלכה הודה כי העביר לפישר מידע סודי על חקירות רגישות, כך שפישר יכול היה לסחור בו. לטענת המדינה, פישר פנה למי שנגדם נוהלו החקירות הסמויות והציע לייצג אותם, ובכמה מקרים הבטיח להם שיוכל לגרום לסגירת התיקים תמורת שוחד לקציני משטרה. במקרים אחרים, נטען, פברקו מלכה ופישר חקירות, כך שפישר "ייצג" את הלקוחות, קיבל שכר-טרחה, התחלק בו עם מלכה ואז הודיע להם שהתיק נסגר.
פישר כפר בכל ההאשמות נגדו וטען כי גרסתו של מלכה נועדה להקל על האחרון את העונש על עבירות שביצע לבדו. גם דוד, ביטון וברס מכחישים את ההאשמות נגדם. האחים הקבלנים אביב ויוסי נחמיאס הגיעו להסדר טיעון, שלפיו נמחקו האישומים נגד אביב, ואילו יוסי הודה רק בשיבוש מהלכי משפט ונדון לחודשיים עבודות שירות.
על-פי כתב האישום, מלכה הדליף לפישר את החשדות נגד ביטון בנוגע לקשריו עם העבריין יצחק אברג'יל (פרשה שבה הורשע ביטון חלקית) ואת השאלות שתכננו חוקריו להציג לו. פישר ודוד, שעבדה אז במשרדו, נפגשו עם ביטון בבודפשט ותדרכו אותו לקראת החקירה. מאוחר יותר מסר פישר לביטון את מועד מעצרו המתוכנן, הלה התאשפז, ומעצרו נדחה. פישר, דוד וביטון מואשמים בפרשה זו בשיבוש מהלכי משפט ובקבלת נכסים שהושגו בפשע.
"להרוג את הפרשה"
פרשה מרכזית שנייה נוגעת לאלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי התפעול בנמל אשדוד. פישר ייצג אותו בעת החקירה נגדו (שהסתיימה בזיכויו מרוב העבירות), ועל בסיס הדלפות שקיבל ממלכה על הסגירה הצפויה של חלק מהתיקים - הציע לחסן להעביר דרכו שוחד לחוקרים כדי "להרוג את הפרשה".
לאחר מעצרו של חסן אמר לו פישר כי תמורת 150 אלף דולר - ידאג שלא יועמד לדין בשתיים מהפרשות. חסן פנה למח"ש, חוקריה תיעדו את מסירת מזוודת הכסף לפישר, וכך החלה הפרשה. פישר טוען כי היה זה סיפור בדים שנועד להוציא מחסן את שכר-הטרחה שהגיע לו. בפרשה זו מואשם פישר בעבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים; במסגרת ההסדר יימחקו עבירות המרמה ומתן השוחד.
הפגישה הלילית התקיימה באפריל 2014 בביתו של פישר והשתתפו בה פישר, דוד וע"י. על-פי כתב האישום, השלושה נפגשו לאחר שבטעות קיבלו סנגוריה של ע"י החלטה של בית המשפט, המתירה למשטרה לעיין בתוכן הטלפונים הסלולריים שלה ושל פישר. ע"י הביעה חשש מן החדירה הצפויה, והמשתתפים דנו באפשרות שהיא תעזוב את הארץ ודוד הדריכה אותה כיצד להתנהג בחקירתה. פישר ודוד מואשמים בשיבוש מהלכי משפט.
בעניינו של ברס טוענת המדינה כי פישר אמר לו שמתנהלת חקירה נגדו - למרות שלא הייתה כזאת - והציג בפניו מידע מודיעיני שמסר לו מלכה. הוא גם ביים מעקב אחריו, שאותו ביצעה בפועל העוזרת האישית של פישר, שהפכה לעדת מדינה. ברס נתן לפישר 77 אלף אירו, במטרה שהלה ישחד שוטר תמורת מידע, ופישר התחלק בכסף עם מלכה. פישר וברס מואשמים בפרשה זו בעבירות שוחד ובשבועת שקר, ופישר - גם במרמה והפרת אמונים ובהלבנת הון.
*** חזקת החפות: רות דוד, יאיר ביטון ושי ברס לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.