איתי להט. ''נכנס בכל בציר לאולפן הקלטות מטאפורי'' / צילום: סיגל בראל
ענת אגמון היא בעלת תואר שני בכורמות וייננות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מעורבת במיזם היין "צ'ירז" ומבעלות השליטה בגלובס
היינות של איתי להט, מבכירי הייננים בישראל, מתעתעים במי שטועם אותם.
הלבנים שלו מתנהגים כמו אדומים. למרות רעננותם, הם עשירים, מורכבים ועמוקים, ויכולים ללוות ארוחה מקצה לקצה, מן הדג הנא ועד קדירת הבשר החורפית. ביינות האדומים תמצאו עדינות של תחרה, שרק יד אומן כשל להט מסוגלת לשלב עם מורכבות ועושר ארומטי מחד גיסא ושתיות מאידך גיסא. הרוזה החדש, שהושק ממש לאחרונה, הוא "מקף בין האדומים ללבנים".
● אשרי האיש שזהו מקומו: הדיי עפאים חי את האדמה, הפעם דרך היין
● היין שנדד מארצות הצפון לישראל ויכול לפאר את שולחן החג שלכם
אף שמדובר ביינות שקל לשתות, גם בקיץ הישראלי, הם לא קלילים, לפחות לא במובן השלילי של המילה. כשהיד נשלחת מעצמה לכוס מבינים למה להט נוהג לומר: "בקבוק יין טוב זה בקבוק ריק".
האיש שמאחורי היין
יליד ראשון לציון, איתי (53) גדל בסמוך למרתפים ההיסטוריים של "כרמל מזרחי". אולי משובות הנעורים בעבודות קיץ ביקב ("בהפסקות התגנבנו למחסן להשתכר") הן שהכניסו את חיידק היין עמוק עד כדי שיין יהיה עבורו "החיים עצמם".
אחרי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ומשרת סטודנט במכון היין הישראלי, איתי נשלח במימון יקבי "ברקן" ללמוד ייננות באוסטרליה. בתום תקופת התנסות ביקבים Down Under, חזר ליקב לקדנציה של 8 שנים כאגרונום וכיינן שאחראי על היינות הלבנים. השנה, במין סגירת מעגל, מונה יחד עם היינן אבי פלדשטיין כמנהל המקצועי של ברקן.
ב-2008 החל ליעץ ליקבים ברחבי הארץ. הוא ליווה אותם בנטיעת כרמים, בהחלטות שקשורות בבציר, בתהליכי הייננות, בהרכבת הבלנד ולפעמים גם במיתוג ושיווק. אגב כך למד מנהל עסקים, והכיר לעומק את מגוון הקרקעות של המדינה, ויקבים, כרמים וכורמים בכל הארץ.
"יש יועצים שמביאים איתם סגנון יינני מזוהה. אני הבנתי את תפקידי אחרת, וחיפשתי עם היינן את הטעם שלו, ואיך, בסיוע הניסיון המקצועי שלי, להביא את הטעם הזה לבקבוק תוך מיקסום הפוטנציאל של הטרואר ושל היקב", הוא מספר. "אפשר להגיד שהייתה לי התנסות מאד ארוכה כמלווה, שבמהלכה גיבשתי את הסגנון שלי והבנתי מה מעניין אותי לעשות ואיך לנסות לעשות את זה. ב-2012 הייתי רעב מספיק ובשל מספיק לשים את עצמי על הבמה, ולהט לבן, היין הראשון שלי, נולד. כשעבדתי על הרוזה התהליך בלט במיוחד. התאמנתי במשך שנים. חיכיתי שהפופולריות של רוזה תעבור ואוכל לצאת עם יין. לא עם רוזה".
איתי מתגורר עם משפחתו בהר חלוץ, סמוך למצפה חרשים, בבית מוקף חורש גלילי. "בחצר יש בלוטים, ובכל הכרמים אתם אני עובד, 17-20 חלקות שונות, יש בלוטים. כששרון אשתי הציעה וגם ציירה בלוט כסמל לטרואר הגליל המערבי, שבו אני מתמקד, זה היה בינגו".
ההשראה
להט עושה יין ישראלי, ים תיכוני, שגדל פה ושנכון לשתות עם הקולינריה העכשווית, שמתאפיינת בהרבה מנות קטנות ובטעמים עזים.
כשהתחיל לחשוב על יין משלו, הלבנים ששלטו בארץ היו שרדונה וסוביניון בלאן, שני זנים עם זהות מקור מאוד חזקה, שקשה לתת להם פרשנות חדשה. "שרדונה מישראל, לא משנה כמה טוב תעשה אותו, תמיד יחוויר מול הבנצ'מארק של טרואר המקור שלו, המקום האחר. ככה זה ביין: כל טרואר עושה את היין שלו, ובזנים כאלה מדובר בתחרות בלי סיכוי".
מה כן? "רציתי להיות כמו ייננים צעירים שחוזרים אחרי לימודים לבית שלהם ביוון, בספרד, בפורטוגל, אזורי יין עם היסטוריה שעושים יין בינוני, ואומרים - רגע, יש לנו טרואר טוב, כרמים עם פוטנציאל, למה שלא נשנה קצת את העבודה בכרם, נכוון לאיכות ביקב ונעשה יין טוב?".
השאיפה לאיכות מקומית, חדשה, הביאה את איתי לחפש זנים שהרפרנסים שלהם טרם התקבעו. "ישראל שייכת לעולמות הים התיכון. היין הראשון שלי שילב ויונייה ורוסאן, זנים צרפתיים מעמק הרון שגדלים תחת השפעה ים תיכונית".
השראה מעולמות המוזיקה ימצא כל מי שיכנס לאתר של להט ויתבונן בקטלוגים השונים. "בכל בציר אני נכנס לאולפן הקלטות מטאפורי ומוציא 'תקליט' ריבועי, קטלוג אדום וקטלוג לבן. הם מספרים את מאורעות אותה שנה. אלעד אברהם, המעצב, מקבל ממני הפניות לעטיפות תקליטים ומוזיקה שעוזרים להגיע למה שאני מחפש.
מארק הוליס, סולן Talk Talk, סיפר פעם שבתקליט המופתי שלו ספיריט אוף עדן הוא לקח טרקים שהיו out והכניס אותם ככה, קצת 'מלוכלכים'. אחרי הרבה ניסיונות זה מה שאני עושה היום עם הסירה של לייבו. מעז לעשות הפוך ממה שאני מלמד. עם השנים אני צובר ביטחון ו'זורם' יותר. יותר תחושה של ג'אז בידיים".
היקב
יינות להט מיוצרים כיום ביקב כישור שבכפר המיוחד כישורית; יקב חדש מתוכנן בקצה אזור התעשייה תפן, פתוח לנוף וסמוך לכרמים.
היינות
יקב להט מציע 3 יינות לבנים, רוזה ו-3 אדומים. הליין השלם מבהיר את תהליך ההתגבשות שעברו היינן והיקב.
להט לבן - רוסאן, ויונייה, מעט מרסאן, בציר ראשון: 2012, בציר עדכני: טרואר גליל עליון. יין עשיר והרמוני
להט לייכטר - רוסאן, גרנאש בלאן, מרסאן. בציר ראשון: 2018, בציר עדכני טרואר גליל עליון מערבי. יין חד ואלגנטי, קרוי בשם המשפחה המקורי של האב.
להט רוסאן - בציר ראשון: 2020, גליל עליון מערבי, כרם יחידני אלקוש, השריית קליפות והבגרה באמפורות חרס. יין סמיך ועשיר עם סיומת קולינרית, מעט מרירה.
להט אדום - סירה, קברנה סוביניון, בציר ראשון: 2014, בציר עדכני כרם אלקוש, גליל עליון מערבי. יין עסיסי מתובל ומפולפל, מהודק ומינרלי.
להט לייבו - גרנאש, סירה, מורבדר, בציר ראשון: 2016, בציר עדכני גליל עליון מערבי. כוחו בעדינותו, זהו יין מורכב ועשיר, תענוג אמיתי.
להט סירה - כרם אלקוש, גליל עליון מערבי, בציר ראשון: 2018. גוף קל לכאורה, צופן בחובו מאפיינים צפוניים של טעם, תיבול וטאנין שנדירים בישראל.
רוזה גאריג - בציר ראשון 2024, יין מורכב עם פוטנציאל התיישנות שהוא ״בראש ובראשונה יין, ורק אחרי זה רוזה״.
רמת מחיר: אמצעית, 120-160 שקלים