גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע כל כך הרבה אנשים מקבלים ייעוץ פיננסי שאינו נכון עבורם

יועצים מניחים לעתים קרובות מדי שלכל האנשים יש העדפות שהן דומות במידה מסוימת ● התוצאה היא שהחריגים – ויש רבים כאלה – מקבלים השקעות שאינן מתאימות לצרכיהם

הבליינד ספוט של הייעוץ הפיננסי / צילום: Shutterstock
הבליינד ספוט של הייעוץ הפיננסי / צילום: Shutterstock

אמריקאי טיפוסי צורך כ-4.5 ק"ג שוקולד בשנה. מדובר בהרבה שוקולד. אך ממוצעים יכולים להטעות: כ-10% מהאמריקאים כלל לא אוהבים שוקולד. מה הקשר בין סלידה משוקולד לתכנון פיננסי? לא מעט, למען האמת.

פרשנות | עכשיו הכל ברור: זו הסיבה שבגללה אנבידיה מעלה את ההימור על ישראל
וורן באפט שוב מעלה את ההימור על השוק הזה

בדיוק כפי שחלק מן האנשים דוחים שוקולד למרות הפופולריות שלו, לאמריקאים רבים יש העדפות פיננסיות החורגות מן ההנחות הקונבנציונליות. חלקם רוצים שהכסף שלהם יהיה נעול במקום ושלא יהיה נזיל. חלקם אינם מוטרדים במיוחד מהפסדי השקעות. ובעוד שלעתים קרובות ההנחה היא שאנשים מוטים להתמקד בהווה - שהם נוטים לבזבוז יתר ולחיסכון בחסר - אחוז משמעותי דווקא מוטה לעתיד ואולי אפילו חוסך יותר מדי. ויש עוד דוגמאות רבות.

אין שום דבר רע בלהיות שונה, כמובן. לא לכולם יש אותה הדעה בנוגע לנזילות, לסיכון או לחיסכון.

הבעיה היא שיועצים פיננסיים נוטים להתעלם מן החריגים הללו, ולעתים קרובות מסתמכים על כלי הערכה בסגנון "הכר את הלקוח" (Know Your Customer), שמבצעים מדידה צרה מדי של העדפות משקיעים. יועצים מכירים אמנם בשונות אנושית - יש אנשים שאוהבים שוקולד מריר ויש כאלה המעדיפים שוקולד חלב, אם אפשר לומר כך - אך הם נוטים לזלזל בטווח העצום של השונות הזו.

התוצאה היא שבסופו של דבר, אנו מציעים מגוון אינסופי של שוקולד לאנשים שמעולם לא רצו קינוח מלכתחילה. ולענייננו, זה אומר שאנשים רבים יבצעו השקעות שאינן מתאימות לצורכיהם - מבחינה פסיכולוגית או כלכלית.

נזילות: לא כולם רוצים גישה לכסף

נראה ברור שכולנו מעדיפים נזילות. מי לא היה רוצה גישה לכסף שלו? אלא שמחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שחלק מהאנשים מעדיפים חשבונות לא נזילים.

כך, לדוגמה, נערך מחקר שבו התבקשו המשתתפים להקצות כסף בין שני חשבונות, ששניהם מציעים את אותה תשואה שנתית. חשבון אחד היה נזיל לחלוטין. השני הגיע עם קנס של 10% על משיכה מוקדמת. ייתכן שתניחו שכולם הפקידו את כל כספם באפשרות הנזילה לגמרי. אבל למעשה, 39% מהנכסים הוקצו לחשבון הנזיל למחצה.

ומה קרה כאשר הקנס עלה ל-20%? החשבון הנזיל למחצה נעשה אטרקטיבי אפילו יותר, ומשך אליו 45% מהנכסים. וכאשר החשבון הפך לבלתי נזיל לחלוטין - ללא אפשרות למשיכה מוקדמת - הוא משך אליו 56% מסך הנכסים. באופן מפתיע, למעלה מרבע מהמשתתפים עדיין העדיפו את החשבון הנזיל פחות גם כאשר הוא הציע תשואה נמוכה יותר.

מדוע שמישהו יבחר לנעול את כספו? אפשרות אחת היא שאנשים רבים מודעים לשליטתם העצמית המוגבלת. הם יודעים שגישה נוחה לחסכונות עלולה להוביל להוצאות אימפולסיביות. חוסר נזילות, עבורם, הוא אילוץ מועיל. זהו כלי למניעת חרטות. עם זאת, העדפה זו זוכה לעתים קרובות להתעלמות.

יועצים פיננסיים שוללים לעתים קרובות השקעות נזילות פחות, כמו הון פרטי ואשראי פרטי, בהנחה שהן אינן מתאימות לרוב הלקוחות. אך המחקר מראה שעבור רבים, חוסר נזילות הוא מאפיין, לא בעיה. אין זה אומר שתיק ההשקעות של משקיעים אלה צריך להיות פתאום מלא בהון פרטי. אך משמעות הדבר היא שאין להדיר אותם באופן אוטומטי בגלל הנחות ישנות ושגויות בנוגע לחוסר נזילות. על היועצים לזהות את הלקוחות שרוצים את המאפיין הזה - ואת הסיבה שבגינה הם רוצים אותו - ולהתאים את המלצותיהם.

הטיית ההווה: לא כולם מתקשים לחסוך

אנו מניחים שכולם חיים בהווה - שאנחנו מחווטים לרדוף אחר סיפוקים מיידיים. עם זאת, מתברר שחלק מהאנשים ממוקדים יותר בעתיד. הם מעדיפים לחכות.

הטיית עתיד זו עשויה להיות נפוצה פחות מהעדפה לחוסר נזילות, אך מחקרים מצביעים על כך ש-22% מהאמריקאים מעריכים יתר על המידה את העתיד, וממעיטים בערכו של ההווה. מחקרים אחרים מגלים שכ-24% מהאנשים הם "חסכנים במיוחד"; הוצאת כסף גורמת להם חרדה ולחץ.

לחלק מן היועצים הפיננסיים אין הכלים הדרושים כדי לתמוך ב"חסכנים", משום שהם בדרך כלל אינם מודדים את הנטייה הזו או מביאים אותה בחשבון. אנו משקיעים משאבים עצומים כדי לעודד אנשים לחסוך יותר. לעיתים רחוקות אנו חושבים על הבעיה ההפוכה: אנשים שאולי חוסכים יותר מדי ומוציאים מעט מדי.

יש לעודד את בעלי הטיית העתיד לשקול להוציא קצת יותר היום, כדי שיוכלו למקסם את ההנאה מהחיים. כנראה שהם לא ישתכנעו לבזבז כסף על כרטיס טיסה במחלקת עסקים, אך ייתכן שהם כן ייהנו ממושב פרימיום במחלקת תיירים.

סלידה מהפסד: לא כולם חוששים להפסיד

כולם שונאים הפסדים. או כך לפחות אנו חושבים. הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי טבעו את המונח סלידה מהפסד כדי לתאר כיצד מידת הכאב מהפסדים גדולה פי שניים מן ההרגשה הטובה הנגרמת מרווחים באותו הגודל. כדי שיקבל הימור עם הפסד פוטנציאלי של 100 דולר, יש להציע לאדם 200 דולר לפחות.

אבל, שוב, הממוצע מסווה הבדלים משמעותיים. מחקרים מראים שכ-72% מהאנשים סולדים מהפסדים, אך עדיין יש הבדל דרמטי במידת הסלידה שלהם.

משמעות הדבר היא שכ-28% מהאנשים חורגים מדפוס זה. מהם כ-16% מתייחסים להפסדים ולרווחים באופן דומה, ו-12% מחפשים רווחים - ויכולים להיות מונעים יותר מהפוטנציאל לרווחים מאשר מן הרתיעה מהפוטנציאל להפסדים, אך יש צורך במחקר נוסף.

עבור אנשים אלה, המרגישים אחרת בנוגע להפסדים, שאלוני סבילות סיכון קונבנציונליים אינם מועילים במיוחד. לדוגמה, כאשר מסקירת השאלונים של חברות פיננסיות גדולות עולה שהם הצליחו למדוד רק אנשים המצויים בטווח הצר של סלידה מהפסד. ההעדפות של אלו שמתייחסים להפסדים ולרווחים באותו אופן, או נמשכים לרווחים, הן פשוטו כמשמעו מחוץ למדדים.

זו הסיבה שעלינו לחשוב מחדש על כלי ההערכה שלנו, ולעצבם כך שיוכלו ללכוד את מלוא הספקטרום של העדפות אנושיות - ולא רק את הטווח הצר שמגדירים כלים מסורתיים.

קחו לדוגמה את ההשלכות שעשויות להיות לכך על קרנות "באפר" (buffered funds), שצוברות פופולריות כעת. אלו השקעות אשר מוותרות על פוטנציאל עלייה מסוים בתמורה להגנה מפני ירידה, ומציעות חוויה יציבה יותר למשקיעים. רמת ההגנה יכולה להיות מותאמת אישית, לעתים קרובות על סמך העדפות. קרנות באפר מוגנות הן אטרקטיביות במיוחד עבור 72% מהאנשים הנרתעים מהפסד, אך סביר שהן לא מתאימות לאלו שאינם נרתעים מהפסד. הסיבה היא שהם משלמים פרמיה עבור רמת הגנה מפני ירידה שהם אינם צריכים או אפילו רוצים. המשקיעים האלה אינם נרתעים מהפסד, ויעדיפו כנראה את הפוטנציאל הגבוה יותר.

רבים מדי בתעשיית הייעוץ הפיננסי נוהגים להתעלם מן האפשרות של חריגים כאלה. הם אינם מבינים שבמילים פשוטות, עבור חלק מן המשקיעים, מה שלא טיפוסי הוא הטיפוסי.

עוד כתבות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות