גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע כל כך הרבה אנשים מקבלים ייעוץ פיננסי שאינו נכון עבורם

יועצים מניחים לעתים קרובות מדי שלכל האנשים יש העדפות שהן דומות במידה מסוימת ● התוצאה היא שהחריגים – ויש רבים כאלה – מקבלים השקעות שאינן מתאימות לצרכיהם

הבליינד ספוט של הייעוץ הפיננסי / צילום: Shutterstock
הבליינד ספוט של הייעוץ הפיננסי / צילום: Shutterstock

אמריקאי טיפוסי צורך כ-4.5 ק"ג שוקולד בשנה. מדובר בהרבה שוקולד. אך ממוצעים יכולים להטעות: כ-10% מהאמריקאים כלל לא אוהבים שוקולד. מה הקשר בין סלידה משוקולד לתכנון פיננסי? לא מעט, למען האמת.

פרשנות | עכשיו הכל ברור: זו הסיבה שבגללה אנבידיה מעלה את ההימור על ישראל
וורן באפט שוב מעלה את ההימור על השוק הזה

בדיוק כפי שחלק מן האנשים דוחים שוקולד למרות הפופולריות שלו, לאמריקאים רבים יש העדפות פיננסיות החורגות מן ההנחות הקונבנציונליות. חלקם רוצים שהכסף שלהם יהיה נעול במקום ושלא יהיה נזיל. חלקם אינם מוטרדים במיוחד מהפסדי השקעות. ובעוד שלעתים קרובות ההנחה היא שאנשים מוטים להתמקד בהווה - שהם נוטים לבזבוז יתר ולחיסכון בחסר - אחוז משמעותי דווקא מוטה לעתיד ואולי אפילו חוסך יותר מדי. ויש עוד דוגמאות רבות.

אין שום דבר רע בלהיות שונה, כמובן. לא לכולם יש אותה הדעה בנוגע לנזילות, לסיכון או לחיסכון.

הבעיה היא שיועצים פיננסיים נוטים להתעלם מן החריגים הללו, ולעתים קרובות מסתמכים על כלי הערכה בסגנון "הכר את הלקוח" (Know Your Customer), שמבצעים מדידה צרה מדי של העדפות משקיעים. יועצים מכירים אמנם בשונות אנושית - יש אנשים שאוהבים שוקולד מריר ויש כאלה המעדיפים שוקולד חלב, אם אפשר לומר כך - אך הם נוטים לזלזל בטווח העצום של השונות הזו.

התוצאה היא שבסופו של דבר, אנו מציעים מגוון אינסופי של שוקולד לאנשים שמעולם לא רצו קינוח מלכתחילה. ולענייננו, זה אומר שאנשים רבים יבצעו השקעות שאינן מתאימות לצורכיהם - מבחינה פסיכולוגית או כלכלית.

נזילות: לא כולם רוצים גישה לכסף

נראה ברור שכולנו מעדיפים נזילות. מי לא היה רוצה גישה לכסף שלו? אלא שמחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שחלק מהאנשים מעדיפים חשבונות לא נזילים.

כך, לדוגמה, נערך מחקר שבו התבקשו המשתתפים להקצות כסף בין שני חשבונות, ששניהם מציעים את אותה תשואה שנתית. חשבון אחד היה נזיל לחלוטין. השני הגיע עם קנס של 10% על משיכה מוקדמת. ייתכן שתניחו שכולם הפקידו את כל כספם באפשרות הנזילה לגמרי. אבל למעשה, 39% מהנכסים הוקצו לחשבון הנזיל למחצה.

ומה קרה כאשר הקנס עלה ל-20%? החשבון הנזיל למחצה נעשה אטרקטיבי אפילו יותר, ומשך אליו 45% מהנכסים. וכאשר החשבון הפך לבלתי נזיל לחלוטין - ללא אפשרות למשיכה מוקדמת - הוא משך אליו 56% מסך הנכסים. באופן מפתיע, למעלה מרבע מהמשתתפים עדיין העדיפו את החשבון הנזיל פחות גם כאשר הוא הציע תשואה נמוכה יותר.

מדוע שמישהו יבחר לנעול את כספו? אפשרות אחת היא שאנשים רבים מודעים לשליטתם העצמית המוגבלת. הם יודעים שגישה נוחה לחסכונות עלולה להוביל להוצאות אימפולסיביות. חוסר נזילות, עבורם, הוא אילוץ מועיל. זהו כלי למניעת חרטות. עם זאת, העדפה זו זוכה לעתים קרובות להתעלמות.

יועצים פיננסיים שוללים לעתים קרובות השקעות נזילות פחות, כמו הון פרטי ואשראי פרטי, בהנחה שהן אינן מתאימות לרוב הלקוחות. אך המחקר מראה שעבור רבים, חוסר נזילות הוא מאפיין, לא בעיה. אין זה אומר שתיק ההשקעות של משקיעים אלה צריך להיות פתאום מלא בהון פרטי. אך משמעות הדבר היא שאין להדיר אותם באופן אוטומטי בגלל הנחות ישנות ושגויות בנוגע לחוסר נזילות. על היועצים לזהות את הלקוחות שרוצים את המאפיין הזה - ואת הסיבה שבגינה הם רוצים אותו - ולהתאים את המלצותיהם.

הטיית ההווה: לא כולם מתקשים לחסוך

אנו מניחים שכולם חיים בהווה - שאנחנו מחווטים לרדוף אחר סיפוקים מיידיים. עם זאת, מתברר שחלק מהאנשים ממוקדים יותר בעתיד. הם מעדיפים לחכות.

הטיית עתיד זו עשויה להיות נפוצה פחות מהעדפה לחוסר נזילות, אך מחקרים מצביעים על כך ש-22% מהאמריקאים מעריכים יתר על המידה את העתיד, וממעיטים בערכו של ההווה. מחקרים אחרים מגלים שכ-24% מהאנשים הם "חסכנים במיוחד"; הוצאת כסף גורמת להם חרדה ולחץ.

לחלק מן היועצים הפיננסיים אין הכלים הדרושים כדי לתמוך ב"חסכנים", משום שהם בדרך כלל אינם מודדים את הנטייה הזו או מביאים אותה בחשבון. אנו משקיעים משאבים עצומים כדי לעודד אנשים לחסוך יותר. לעיתים רחוקות אנו חושבים על הבעיה ההפוכה: אנשים שאולי חוסכים יותר מדי ומוציאים מעט מדי.

יש לעודד את בעלי הטיית העתיד לשקול להוציא קצת יותר היום, כדי שיוכלו למקסם את ההנאה מהחיים. כנראה שהם לא ישתכנעו לבזבז כסף על כרטיס טיסה במחלקת עסקים, אך ייתכן שהם כן ייהנו ממושב פרימיום במחלקת תיירים.

סלידה מהפסד: לא כולם חוששים להפסיד

כולם שונאים הפסדים. או כך לפחות אנו חושבים. הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי טבעו את המונח סלידה מהפסד כדי לתאר כיצד מידת הכאב מהפסדים גדולה פי שניים מן ההרגשה הטובה הנגרמת מרווחים באותו הגודל. כדי שיקבל הימור עם הפסד פוטנציאלי של 100 דולר, יש להציע לאדם 200 דולר לפחות.

אבל, שוב, הממוצע מסווה הבדלים משמעותיים. מחקרים מראים שכ-72% מהאנשים סולדים מהפסדים, אך עדיין יש הבדל דרמטי במידת הסלידה שלהם.

משמעות הדבר היא שכ-28% מהאנשים חורגים מדפוס זה. מהם כ-16% מתייחסים להפסדים ולרווחים באופן דומה, ו-12% מחפשים רווחים - ויכולים להיות מונעים יותר מהפוטנציאל לרווחים מאשר מן הרתיעה מהפוטנציאל להפסדים, אך יש צורך במחקר נוסף.

עבור אנשים אלה, המרגישים אחרת בנוגע להפסדים, שאלוני סבילות סיכון קונבנציונליים אינם מועילים במיוחד. לדוגמה, כאשר מסקירת השאלונים של חברות פיננסיות גדולות עולה שהם הצליחו למדוד רק אנשים המצויים בטווח הצר של סלידה מהפסד. ההעדפות של אלו שמתייחסים להפסדים ולרווחים באותו אופן, או נמשכים לרווחים, הן פשוטו כמשמעו מחוץ למדדים.

זו הסיבה שעלינו לחשוב מחדש על כלי ההערכה שלנו, ולעצבם כך שיוכלו ללכוד את מלוא הספקטרום של העדפות אנושיות - ולא רק את הטווח הצר שמגדירים כלים מסורתיים.

קחו לדוגמה את ההשלכות שעשויות להיות לכך על קרנות "באפר" (buffered funds), שצוברות פופולריות כעת. אלו השקעות אשר מוותרות על פוטנציאל עלייה מסוים בתמורה להגנה מפני ירידה, ומציעות חוויה יציבה יותר למשקיעים. רמת ההגנה יכולה להיות מותאמת אישית, לעתים קרובות על סמך העדפות. קרנות באפר מוגנות הן אטרקטיביות במיוחד עבור 72% מהאנשים הנרתעים מהפסד, אך סביר שהן לא מתאימות לאלו שאינם נרתעים מהפסד. הסיבה היא שהם משלמים פרמיה עבור רמת הגנה מפני ירידה שהם אינם צריכים או אפילו רוצים. המשקיעים האלה אינם נרתעים מהפסד, ויעדיפו כנראה את הפוטנציאל הגבוה יותר.

רבים מדי בתעשיית הייעוץ הפיננסי נוהגים להתעלם מן האפשרות של חריגים כאלה. הם אינם מבינים שבמילים פשוטות, עבור חלק מן המשקיעים, מה שלא טיפוסי הוא הטיפוסי.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

כלל בשת"פ עם אאורה: תשקיע עד 650 מיליון שקל בפרויקטי התחדשות עירונית

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"