לפני שלושה חודשים השלימה קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית Thoma Bravo גיוס עצום של 34.4 מיליארד דולר עבור שלוש קרנות שונות שלה. הגיוס שזכה לביקושים גבוהים הגיע בתקופה לא מאוד טריוויאלית: בוול סטריט ג'ורנל כתבו כי ישנה האטה מסוימת בשוק הפרייבט אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות) וכי לא מעט קרנות מתקשות למכור חברות פורטפוליו ברווח, לאחר שרכשו אותן בתקופת השיא של 2021 במכפילים נדיבים במיוחד.
● אחת ולתמיד: איפה עדיף לשים את הכסף, בחברת ביטוח או בבית השקעות?
● לוקחים הלוואה כדי לקנות מניות: כמה גדול התיאבון לסיכון בוול סטריט?
● הבליינד ספוט של הייעוץ הפיננסי: האנשים שפשוט מתפספסים
עם זאת נכתב שם כי הקרנות הגדולות, בהן תומא בראבו, ממשיכות להצליח גם בסביבה זו. תומא בראבו עצמה כתבה בהודעה שלה על הגיוס, שבשנה שקדמה לו היא הייתה מעורבת בעסקאות שונות, הן כרוכשת והן כמוכרת, המייצגות שווי מצטבר של 35 מיליארד דולר.
הפעלתנות העסקית של הקרן לא האטה אחרי השלמת הגיוס, ובתקופה הקצרה שחלפה מאז היא הספיקה להודיע על שורת עסקאות ארוכה, האחרונה שבהן קשורה לישראל: רכישת חברת התוכנה הוותיקה ורינט, ספקית פתרונות למוקדי שירות, תמורת 2 מיליארד דולר (כולל חוב) במזומן. עוד קודם לכן נחשף בגלובס כי חברת אבטחת הסייבר ארמיס סקיוריטי, שהקימו יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, נמצאת במגעים למכירתה לתומא בראבו לפי שווי שצפוי להגיע ל-5 מיליארד דולר, ייתכן שכשלב מקדים להנפקתה בוול סטריט.
"הקרן מגדילה את ההשקעות שלה בתחום הסייבר", אומר בכיר ישראלי שעבד בחברה שנרכשה בעבר על ידי תומא בראבו. "מטבע הדברים, זה מביא אותה להסתכל יותר על חברות ישראליות. יש כאן המון חברות סייבר שמנוהלות בצורה שאפשר לשפר - וזה כר פורה לפעילות של תומא בראבו".
בד בבד, דיווחה הקרן על רכישה גדולה יותר, של Dayforce, ספקית פתרונות תוכנה לניהול הון אנושי, תמורת סכום של 12.3 מיליארד דולר. במקביל נרכשה על-ידי תומא בראבו גם חברת Olo, המספקת תוכנה לניהול מסעדות, בסכום זהה לשל עסקת ורינט; ובוצעה השקעה בסכום שלא דווח בחברת TT המספקת טכנולוגיה לבנקים ומנהלי נכסים.
פילנתרופיה ואומנות
תומא בראבו, שהמטה שלה נמצא בשיקגו, היא היום בין קרנות ההשקעה הגדולות בעולם, בפרט אלו הממוקדות בתחומי התוכנה. לפי נתוני הקרן, היא מנהלת כיום נכסים בהיקף של 181 מיליארד דולר, ולאורך שנות פעילותה השקיעה בכ-555 חברות תוכנה וטכנולוגיה ששוויין המצטבר הוא כ-285 מיליארד דולר (כולל השקעת מיעוט). בפורטפוליו שלה כיום כ-75 חברות.
לפי אתר האינטרנט של תומא בראבו, הקרן דוגלת בעבודה משותפת עם צוותי ההנהלה הקיימים בחברות בהן היא משקיעה, במטרה לייצר יחד תוצאות תפעוליות וחדשנות. זאת, תוך מינוף של הידע הנרחב שיש לה בסקטור והניסיון הרב. "אנחנו תומכים בחברות באמצעות השקעה ביוזמות צמיחה וביצוע רכישות אסטרטגיות, שנועדו לייצר ערך לטווח ארוך", מציינת הקרן. תומא בראבו גם הודיעה שבכוונתה להתרחב אסטרטגית לאירופה, שם היא מזהה הזדמנות בשוק התוכנה.
תומא בראבו פעילה עוד משנת 1980, כשקרן גולדר תומא הוקמה על ידי השותפים סטנלי גולדר וקארל תומא. בהמשך שם הקרן שונה לא פעם, על רקע שינויים בהנהגתה ופיצול עסקי, אך מאז שנת 2008 היא מוכרת בשמה ובפעילותה הנוכחית. המייסד המקורי תומא הוא שותף מנהל בקרן עד היום, ולצידו כמייסד נוסף ושותף מנהל ניצב אורלנדו בראבו, שמוכר כמי שהוביל את כניסת הקרן לתחום הרכישות של חברות תוכנה ומיקד אותה בעולם הזה. בראבו סיפר בעבר שכשסיים את לימודיו (שניהם מחזיקים בתארי MBA מאוניברסיטת סטנפורד) נטה לתחום השקעות הטכנולוגיה, אך אז בשנת 1998 עוד לא היו הרבה קרנות פרייבט אקוויטי בתחום התוכנה, והתחום נשלט על-ידי קרנות הון סיכון מעמק הסיליקון.
"קארל תומא שכר אותי ויישמתי את עקרונות השקעות הערך שלו בתעשיית התוכנה, הסקטור שהכי עניין אותי", סיפר. הוא הוסיף שבתקופה שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום הוא שמע גם מחברים בתעשיית ההון סיכון וגם מחברים העוסקים ב-buyouts (רכישת שליטה בחברות), שהוא "משוגע" וזה מסוכן מדי להשקיע בחברות תוכנה, אך התעקש לעשות זאת לאחר שבחן את היסודות הכלכליים של החברות.
הונו של תומא מוערך כיום על-ידי מגזין פורבס ב-5.7 מיליארד דולר; הוא ואשתו מרילין ידועים כפילנתרופים ואספני אמנות, והם מחלקים מלגות ומענקים לתמיכה במיזמי אמנות. הונו של בראבו מוערך בפורבס ב-12.8 מיליארד דולר, והוא יצר תקדים כשהפך למיליארדר הראשון שהגיע מפורטו ריקו.
בראבו גדל באי הקריבי עד גיל 15, אז עבר לפלורידה במטרה לפתח קריירת טניס - מה שלא קרה לבסוף, אך סלל לו את הדרך ללימודים ולקריירה בעולם ההשקעות. בראבו ידוע גם הוא כפילנתרופ ותורם למטרות כמו יצירת הזדמנויות לצעירים פורטו ריקנים וליזמות באי, ותרם לשיקום וסיוע הומניטרי אחרי הוריקנים שפגעו בפורטו ריקו.
בשיחה בין השניים בפודקאסט שהקליטו בשנה שעברה, אמר תומא שמבחינתו טעויות הן אבני דרך להצלחה, משום שיש ללמוד מהן. על כך השיב בראבו: "היית אומר לי, 'אתה יכול לעשות טעויות, אבל אל תעשה את אותן טעויות שוב'". באותה שיחה, הם דיברו על לקיחת סיכון בעסקאות, ותומא הביע תסכול מכך שלפעמים יש מי שכל כך מעוניין לעשות עסקה, שהוא מתעלם מהסיכון. בראבו סיפר על תחילת דרכו ועל טעויות שעשה בהבנת הסיכון של תעשיית שירותי ה-IT.
בשלב מסוים בשיחה הוא סיפר כי "הדברים הלכו גרוע. חשבתי שתפטר אותי בשנת 2000. חשבת על זה באמת?", ותומא השיב שלא וצחק: "כבר הפסדתי 50 מיליון דולר עליך, אני לא יכול לפטר אותך. קיבלת הרבה ניסיון טוב ביוקר".
"רואה הכל דרך אקסלים"
כיום נחשבת תומא בראבו לאחת מבין כמה קרנות פרייבט אקוויטי גדולות שעוסקות ברכישת שליטה בחברות, השבחה ומכירתן ברווח - לצד קרנות דוגמת בלקסטון, אינסייט פרטנרס, TPG ופרנסיסקו פרטנרס - שכולן פועלות בישראל באופן זה או אחר.
"תומא בראבו נחשבת לקרן אגרסיבית במיוחד", אומר משקיע ישראלי שעבד בעבר עם הקרן ומוכן להתראיין בעילום שם. "כמו קרנות הפרייבט אקוויטי הקלאסיות, גם היא בוחנת את הדברים אך ורק דרך 'אקסלים' - כל השאר לא מעניינה". הקרן, לדברי המשקיע, מכניסה לחברות הפורטפוליו יועצים חיצוניים ופנימיים שעוסקים בעיקר במציאת דרכים חדשות להפחתת הוצאות והגדלת הרווחיות, בין שבאופן אורגני או באמצעות מיזוגים ורכישות.
כקרן פרייבט אקוויטי, מעוניינת הקרן בסופו של דבר במכירת חברת המטרה לאחר תהליך השבחה. בנושא זה, מעידים בכירים, "חשוב לה לממש מהר ובתשואה גבוהה - לפחות פי 4 מסכום ההשקעה המקורי. בין הקרנות הם נחשבים לחסרי סבלנות לעיתים - המטרה שלהם היא להיכנס מהר, ולצאת מהר".
בכיר אחר, שעבד בחברה זרה שנרכשה בידי תומא בראבו, מתאר את הקרן כ"מכונה": את תהליך הרכישה וההשתלטות שלהם הוא מאפיין כ"הפיכה של חברת הייטק לחברה - פשוטו כמשמעו", הוא אומר. "מבחינתם חברת תוכנה אינה שונה מחברת תעופה או יצרנית מכוניות. בכל המקרים האלה חברה צריכה להיות בריאה ורווחית, או שמתנהלת באופן שיביא אותה לרווחיות.
"במובן הזה, הם יודעים לקחת חברות שלפעמים נוצרו בזמן בועת הטכנולוגיה ומנוהלות באופן לא יעיל, והם נכנסים, משנים את הדברים ומסדרים אותם מחדש כפי שהם רוצים", הוא מוסיף. "הם נחשבים כ'כאלה שיודעים מה הם עושים', ופועלים לפי הספר.
"זה כמעט תמיד כרוך בהחלפת המנכ"ל, הבראה משמעותית או גל פיטורים גדול, התייעלות ברמת המערכות הטכנולוגיות שאיתן עובדים וצורת העבודה בכל אחת מהמחלקות. לא כל העובדים נהנים מכך: הבכירים זוכים להרוויח מה'אפסייד', כלומר מהעלייה בהכנסות וברווחיות לאחר סיום התהליך, אבל העובדים הרגילים פחות ישימו לכך לב". עם זאת, הוא מודה כי אין מדובר בקרן קרה או מנוכרת לעובדים - היא סובלנית למשל כלפי שירות מילואים של עובדים ומתנהלת באופן הגון עם מנהליה.
התוכניות לגבי ורינט
לורינט, החברה שעל רכישתה הודיעה תומא בראבו השבוע, יש שורשים בישראל והיא מעסיקה חלק קטן מעובדיה בהרצליה. החברה, שמנוהלת מאז הקמתה ב-1994 על ידי דן בודנר, מספקת לארגונים פתרונות לניהול מוקדי שירות, הכוללים אנליטיקה ו-AI. היא הוקמה כחלק מחברת קומברס טכנולוג'י (אז בהובלת קובי אלכסנדר) והונפקה כחברה בת בנאסד"ק ב-2002. בהמשך, ורינט פוצלה מקומברס והפכה לחברה עצמאית. בשיאה (2022) נסחרה ורינט במחיר מניה ששיקף לה שווי של כ-3.7 מיליארד דולר. עם זאת, בשנים האחרונות היא איבדה מעל 60% מערכה.
בדומה לחברות אחרות בתחום (ביניהן נייס), ורינט סובלת מסנטימנט שלילי בשל החשש שתחום הבינה המלאכותית יפגע בפעילות החברה, כשסוכני AI יחליפו עובדים במוקדי שירות, ובכך יפגעו במכירות מוצריה. בכוונת תומא בראבו לשלב את ורינט עם חברת הפורטפוליו Calabrio ממיניאפוליס, שאותה רכשה ב-2021, במטרה לדבריה ליצור ספקית מובילה של פתרונות אוטומציה עבור חוויית לקוח (CX), עם היקף שוק של מעל 50 מיליארד דולר. לדברי הקרן, השילוב ביניהן ייצר הזדמנויות רבות יותר.
לא מדובר כאמור בהשקעה הראשונה של תומא בראבו בחברה מישראל, והיא כבר השקיעה כאן במספר חברות תוכנה. בשנת 2018 היא רכשה את חברת הסייבר אימפרבה שהקים שלמה קרמר ב-2.1 מיליארד דולר, וכעבור כ-5 שנים מכרה אותה ב-3.6 מיליארד דולר לתאלס הצרפתית.
ב-2020 תומא בראבו הצטרפה לטרנד ה-SPAC כשהנפיקה חברה כזו בניהולה, ושנה לאחר מכן מיזגה לתוכה את איירון סורס הישראלית, שפיתחה פלטפורמה למוניטיזציה עבור מפתחי אפליקציות, והייתה בעבר אחת החברות הרווחיות בישראל. זה היה מיזוג ה-SPAC הגדול ביותר של חברה ישראלית, לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר. עם זאת, פחות משנה וחצי לאחר אותו מיזוג איירון סורס מוזגה לחברת יוניטי לפי רבע מהשווי, בעסקת מניות.
עוד חברה ישראלית שסופחה לתומא בראבו היא אטיוניטי של שמעון אלון, הפועלת בתחום של פתרונות תוכנה לשיתוף נתונים, שב-2019 נמכרה ב-560 מיליון דולר ל-Qlik, חברת פורטפוליו של הקרן.
עסקה נוספת של תומא בראבו בישראל הייתה כשהודיעה ב-2021 על השקעה אסטרטגית בסטארט-אפ אפליטולס, בסכום שלפי הערכות עשוי היה להגיע עד 300 מיליון דולר. אפליטולס הישראלית-אמריקאית פיתחה טכנולוגיה לניטור בעיות בממשק משתמש של אתרים ואפליקציות.
הרווח מסייברארק
מי שנקשרה לתומא בראבו דווקא בעקבות עסקת רכישה מידיה, היא חברת אבטחת הסייבר סייברארק הפועלת בתחום של ניהול זהויות בארגונים, שנמכרה לאחרונה לפאלו אלטו בעסקת מניות ומזומן לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר. תומא בראבו הפכה לבעלת 5% ממניות סייברארק הישראלית לאחר שזו רכשה מידיה אשתקד את חברת ונאפי (Venafi) תמורת 1.54 מיליארד דולר - רכישה שכשליש ממנה שולם במניות. בעקבות הזינוק במניית סייברארק מימשה הקרן מחצית ממניותיה בדצמבר, ואת היתרה בחודשים האחרונים, ברווח מוערך של כרבע מיליארד דולר.
תומא בראבו עדיין מחזיקה במניות של חברות ציבוריות אחרות, בהן Sailpoint, חברת אבטחת סייבר שהונפקה השנה ונסחרת בשווי 11.3 מיליארד דולר, שלוש שנים אחרי שהקרן רכשה אותה ב-6.9 מיליארד דולר.
בניגוד להצלחות בסייבר, בתומא בראבו נשבעים לא להתקרב יותר לקריפטו. בראיון ל-cnbc בשנה שעברה, בראבו אמר שנכוו מהתחום ולא ישקיעו בו שוב, לאחר שהשקעה שלהם בבורסת הקריפטו FTX, בסך 900 מיליון דולר, הסתיימה כש-FTX פשטה רגל, אחרי הונאה של המייסד סם בנקמן-פריד.
