השבוע הודיע חיל הים הפיני על הטמעה והפעלה של מערכת נשק ישראלית נוספת - טילי ים-ים מסוג "גבריאל" המיוצרים על ידי התעשייה האווירית - שנרכשה על יד הלסינקי ב־162 מיליון אירו. הטילים ישמשו את הצי הפיני, שמהווה כעת את הזרוע הצפון־מזרחית של נאט"ו מול רוסיה. זו הייתה רק אחת מבין עסקאות רבות שנחתמו עם פינלנד - שרכשה גם את מערכת "קלע דוד" להגנה אווירית - העוברת תהליך זריז של התעצמות צבאית בשלוש השנים וחצי שעברו מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה. השווי המוערך של הרכש הצבאי הפיני מישראל עבר סך של 800 מיליון אירו בעשור האחרון, לפי הערכות של כלי התקשורת במדינה.
● הקדימו בגלל רוסיה: אירופה החלה בהליך השבת הסנקציות על איראן
● מרוקו השלימה ניסוי מוצלח ברקטות ישראליות, ושוקלת רכישה נוספת
אך במקביל, פינלנד הזדרזה השבוע גם לגנות את הריגת העיתונאים והפרמדיקים בעזה, בהפצצה כפולה על בית החולים נאסר. היא גם הביעה בחודש שעבר תמיכה ביוזמה הצרפתית להכרה במדינה פלסטינית, שאליה ישראל מתנגדת בחריפות, וגם תמכה בבחינה מחדש של הסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד האירופי. הלסינקי אף תמכה בצעד שלא התקבל באיחוד האירופי בגלל התנגדות הונגרית - להטיל סנקציות והגבלות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
דעת הקהל בפינלנד ביקורתית כלפי ישראל במידה דומה לזו במדינות אירופיות אחרות, אך מעט פחות, לפי סקרי דעת קהל. כ־60% מהפינים מתנגדים לפעולות של צה"ל בעזה, לפי סקרים שהתפרסמו בקיץ. גם הממשלה לרוב "מיישרת קו" עם עמיתותיה לגוש הנורדי, שהוא לרוב ביקורתי יותר כלפי ישראל. עם זאת, הממשלה בפינלנד אינה מתחייבת בפני הציבור להטיל אמברגו נשק גורף על ישראל, ואינה מבטיחה להימנע מרכש צבאי מישראל. התוצאה: מדיניות הליכה על חבל דק, שאולי תאפיין מדינות נוספות בקרוב. ראש הממשלה הפיני, למשל, הבטיח לא לחתום על חוזים חדשים עם ישראל, אבל כן לאפשר "חוזי־המשך" לעסקאות שנחתמו בעבר. העסקה לגבי טילי גבריאל, למשל, היא חלק מהסכם שנחתם בעבר, הכולל עסקת המשך בשווי 193 מיליון אירו.
לא מתחייבים לאמברגו
הקרבה של פינלנד לרוסיה, הגבול הארוך שלה עם השכנה שכבר תקפה וכבשה את שטחה כמה פעמים בעבר, והעובדה כי פינלנד "ירדה מהגדר" והצטרפה לנאט"ו - יוצרים כולם פוזיציה שבה החשש המיידי מרוסיה מצדיק בעבורה רכש מישראל. "הרכש הצבאי מישראל הוא חשוב בצורה יוצאת דופן, הציוד באיכות עליונה והוא מתאים באופן טוב מאוד לצבא שלנו", אמר שר הביטחון הפיני אנטי הקנן, בראיון עם ערוץ השידור הציבורי במדינה (YLE), אחרי שנדרש לנושא. הקנן הוסיף כי פינלנד כמעט שאינה מייצאת נשק לישראל בנקודת הזמן הנוכחית, אבל שבכל מקרה הממשלה אינה מתכוונת להטיל אמברגו מוחלט על ישראל, כפי שעשו מדינות כמו איטליה וספרד.
בין הרכישות של הצבא הפיני, שנחשב למשמעותי וכולל מאות אלפי חיילים במילואים, נמצאים טילי ספייק, תחמושת לטנקי לאופרד, מערכות מכ"ם משוכללות ועוד. אך את רוב תשומת הלב הציבורית תופסת מערכת "קלע דוד", שנרכשה בעלות של כ־316 מיליון אירו עוד ב־2023, לפני המלחמה בעזה. "המערכת היא חלק חשוב מאוד ממערך ההגנה האווירי הפיני", הבהיר שר הביטחון. גם ההסכם הזה כולל "חוזה המשך", וגם אותו נראה שפינלנד נחושה לבצע.
חברות־בנות אירופיות
עצם הדרישה משר הביטחון ומראש הממשלה לנושא, וההבהרות שלהם כי העסקאות לא יבוטלו, ממחישים את הלחץ שבו נמצאות כעת ממשלות מערביות בנוגע לישראל. במיוחד בסקנדינביה, דווקא מדינות שבהן דעת הקהל עוינת את ישראל במיוחד, כמו דנמרק ושבדיה, הפכו מאז המלחמה הרוסית באוקראינה לצרכניות כבדות של יצוא ביטחוני ישראלי. בדנמרק, למשל, תותחים ישראלים תוצרת אלביט נכנסים לשימוש בו־בזמן שהמונים ממלאים את הכיכרות בקופנהגן בקריאות "מוות לצה"ל" (Death to the IDF).
"במדינות הנורדיות יש עניין עצום בנשק הישראלי", אומר לגלובס גורם ביטחוני ישראלי, המכיר את הדינמיקה באזור זה בשנים האחרונות. "אנחנו שומעים שם דברים שלא שמענו בעבר, מאנשי צבא ואחרים, לגבי ההבנה שמה שישראל מוכרת בתחום הזה הוא בדיוק מה שהם צריכים, שהציוד הוא ברמה גבוהה תוך שיתוף ידע מבצעי, ובזמני אספקה מהירים". "אבל בד בבד", מבהיר הגורם, "אנחנו מבינים שיש להם בעיה ציבורית. יש להם בעיה איך להעביר את העסקאות האלה בפרלמנטים שלהם ובוועדות הכספים ומול התקשורת. הם אומרים לנו את זה ישירות".
הפתרון שמצאו רוב החברות הישראליות הגדולות הוא לפעול באמצעות חברות־בנות אירופיות, מה שמספיק בשלב הזה כדי להתמודד עם דעת הקהל. המציאות הזאת, לדברי הגורם הביטחוני, "מגבירה את ההבנה בקרב התעשיות הביטחוניות הישראליות שהחשיבות שבנציגויות מקומיות באירופה היא הכרחית ואף בלתי נמנעת". לדבריו, בזמן הנוכחי של חרמות וקולות אנטי־ישראלים ש"מקשים על רבים לאשר עסקאות ביטחונות עם ישראל", הערוץ של החברות המקומיות "נהיה ווין־ווין לכל הצדדים".
יש מדינות שלא מסתפקות בפתרון זה. ספרד, למשל, ביטלה עסקה בשווי 310 מיליון אירו לטילי "ספייק" לטנקים, למרות שבייצורם הייתה אמורה להיות מעורבת חברה מקומית. אך במדינות אחרות פותחות חברות ישראליות בימים אלה פסי ייצור חדשים, "מייד אין אירופה", וישנם דיונים על רכש תשתיות ייצור וחברות מקומיות. "כרגע יש יתרון לתוצרת הביטחונית הישראלית, במיוחד בתחום ההגנה האווירית", אומר לגלובס גורם ביטחוני נוסף, "אולם מדובר בכזה שיישמר עד סוף העשור במקרה הטוב ביותר".
הדיון הציבורי יימשך
מהצד הישראלי, אם המדיניות הביקורתית הפינית כלפי ישראל תתבטא בגינויים בלבד, ללא סנקציות או צעדים מעשיים, אפשר יהיה להמשיך בעסקים כרגיל. אבל כמו במדינות אירופיות אחרות (הולנד, בלגיה ודנמרק, למשל), המלחמה בעזה והסכסוך הישראלי-פלסטיני כבר יוצרים חיכוכים פוליטיים ברמת הקואליציה. שרת החוץ הפינית, למשל, הודיעה כי פינלנד תומכת ביוזמה הצרפתית להכרה במדינה פלסטינית בספטמבר, בעוד חברי הממשלה מימין, כולל שרים בכירים, הבהירו כי לא מדובר בעמדה רשמית וכי לא התקבלה החלטה בנושא.
בינתיים, כל עוד הנושא ממשיך לעמוד לדיון ציבורי, והפוליטיקאים נדרשים להבהיר ולשנות את עמדותיהם, בלחץ התקשורת והציבור, קשה לפסול תרחישים עתידיים. האינטרסים המשותפים של התעשיות הצבאיות והצבא הפיני עשויים לעמוד למבחן ציבורי באופן תכוף יותר, ובמיוחד לאור הנעשה במדינות אחרות. וכדאי לשים לב לנימוקים של שר הביטחון הפיני להמשך רכש "קלע דוד": "אם נבטל את העסקה... השגת יכולות הגנה אווירית הכרחיות תידחה בכמה שנים ופינלנד תצטרך לשלם קנסות משמעותיים". כלומר, הכסף ילך לישראל, אבל פינלנד לא תשיג את ההגנה שהיא צריכה.
