צילום: Shutterstock
השינוי בזרמי החינוך
מה אומרים הנתונים? חלקו של החינוך הממלכתי היהודי מצטמצם (מ־45% בקרב ילדי כיתה א' ב־2000 ל־37% כיום) ושל החרדי מתרחב (מ־14% ל־24%). יחד עם החינוך הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, התלמידים בזרמים החרדיים והלא־יהודיים הגיעו ל־47% מתלמידי כיתה א'.
● המשרוקית | האם הבורסה הישראלית והשקל נמצאים בשיא של כל הזמנים?
● המשרוקית | יוקר המחיה: הממשלה הקימה 3 גופים לטיפול בבעיה. מה קרה להם?
מה לומדים מזה? את ההסברים מספקים מוהנא פארס ואייל רם, שניהם בעברם סמנכ"לים במשרד החינוך והיום חברים בצוות החינוך שמובילה ד"ר יונית יעקובוביץ בתנועת פנימה, תנועה שפועלת לפיתוח פתרונות משותפים לסוגיות ליבה בחברה הישראלית.
"ככל שהדמוגרפיה משתנה ובלי שינויי מדיניות, ילמדו פחות את מקצועות הליבה במדע (STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)", אומר פארס, שהיה ממקדמי התוכנית להגברת לימודי מתמטיקה ברמת 5 יח"ל. "החינוך הממלכתי־יהודי קרוב למיצוי. כשבהוד השרון עומדים על 30% מהתלמידים שניגשים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה, אין הרבה פוטנציאל להגדלה משמעותית של השיעור הזה. לכן, הדבר הטבעי הוא להתמקד בקבוצות אחרות, כמו החברות החרדית, הערבית והבדואית בנגב. בינתיים זה לא קורה".
לפי רם, "התרחקנו מהחזון הבן־גוריוני של מערכת חינוך אחת שכולם לומדים בה. הגענו לארבע מערכות שונות, ברמה החברתית וברמה התודעתית. זה בא לידי ביטוי בלימודי ה־STEM, אבל גם בחינוך הזהותי. אלו ארבעה עולמות שונים. אם מערכת החינוך לא מייצרת ליבה משותפת שכולם מחויבים לה, הסיכון הוא שהחברה תתפרק למרכיביה".
מה אומר משרד החינוך? "מערכת החינוך מרחיבה את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה בחינוך הממלכתי־יהודי ובאוכלוסיות נוספות. בשנים האחרונות מוקדשים משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברות הערבית, הבדואית והחרדית" (התגובה המלאה תובא באתר).
מערכת החינוך בנסיגה
מה אומרים הנתונים? לפי המחקרים הבינלאומיים, החינוך בישראל הרבה מתחת לממוצע של העולם המפותח - וזה גם בלי לשקלל את בתי החינוך של הבנים החרדים שאפילו לא עומדים בתנאי הסף להשתתפות במחקר. ממבחני פיז"ה האחרונים שבוצעו ב־2022, עולה שמי ש"מושך" למטה את הישגי התלמידים הוא בעיקר החינוך הערבי, ובמידה פחותה גם החינוך הממלכתי־דתי. אבל גם החינוך הממלכתי לא מצטיין, והוא נמצא רק קצת מעל ממוצע ה־OECD.
הנתונים מראים גם שמערכת החינוך נמצאת בנסיגה: לפי מחקר טימס האחרון מ־2023 (שבוצע עוד לפני המלחמה), ישראל רשמה את הירידה החדה ביותר ב־OECD בהישגים במתמטיקה ובמדעים. למעשה, ישראל בתוצאה הנמוכה ביותר שלה מאז 2007. הנסיגה התרחשה בכל זרמי החינוך, כשמי שהוביל אותה היה שוב החינוך הערבי.
מה לומדים מזה? הפרופסורים דן בן־דוד ואיל קמחי, נשיא מוסד שורש וסגנו, כותבים במחקר שפורסם במוסד כי "רמת הידע הממוצעת של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה היא אחת מן הנמוכות מבין המדינות שהשתתפו בעקביות במבחני הפיז"ה מאז 2006. בה בעת, הפערים בהישגים בקרב הילדים בישראל הם הגבוהים ביותר, בהפרש גדול, מבין מדינות אלה".
ואולם, "לא ניתן לתלות את שתי התוצאות העגומות הללו בתלמידים החרדים, שרובם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. ככל הנראה, אילו היו הילדים החרדים נבחנים, היו התוצאות בישראל גרועות אף יותר ממה שדווח כאן". לגבי האוכלוסייה הערבית, הם כותבים כי "ההישגים של דוברי הערבית במבחני הפיז"ה היו מתחת למדינות עולם שלישי רבות". המסקנה של בן־דוד וקמחי היא ש"כמחצית מהילדים בישראל זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי, והם משתייכים לקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הגידול המהיר ביותר. כבוגרים, הם יוכלו לקיים רק משק של עולם שלישי, שלא יוכל לתמוך במערכות בריאות ורווחה של עולם ראשון, שלא לדבר על יכולות הגנה ברמה של מדינת עולם ראשון באזור המסוכן ביותר בעולם".
רם מוסיף ש"הפערים אצלנו גם בתוך החינוך היהודי־ממלכתי הם מאוד גדולים. יש לנו שכבה שהיא ברמה בינלאומית טובה והיא במידה מסוימת גם המנוע של המשק, אבל אותה שכבה הולכת ונשחקת". ואכן, לפי מבחני טימס, יש בישראל פחות מצטיינים מבעבר: אם ב־2019 הנתון שיעור המצטיינים עמד על 15%, ב־2023 הוא עומד על 8% בקרב דוברי עברית. יחד עם זאת, רם מדגיש כי "המבחנים הבינלאומיים לא נותנים את התמונה החינוכית הכוללת - שכן חינוך מכיל אספקטים קריטיים נוספים הקשורים לעולם ערכי וזהותי". "הנדבכים האלה", לדבריו, "תופסים בישראל מקום מרכזי יותר ביחס לעולם".
מצב משכורות המורים
מה אומרים הנתונים? השכר בהוראה עולה עם הוותק. בהשוואה לשכר הממוצע למורים בחטיבה העליונה (16,716 שקלים), שכר מורים בעשור הראשון לעבודה נמוך ב־27% ובעשור השני ב־6%. לעומת זאת, מורים בעשור השלישי משתכרים ב־20% מעל הממוצע, ומורים בעלי ותק גדול יותר ב־33%. גודל הפערים בין שכר ממוצע של מורה בתחילת הדרך לבין מורה בשיא הוותק נמצא בצמרת מדינות ה־OECD.
לפי האוצר, רבע מהמורים בחינוך הרשמי הם בעלי ותק של חמש שנים ומטה, ומחצית מהמורים של עד 12 שנה. קרי, הרבה מורים מרוויחים מעט, ומעט מורים מרוויחים הרבה.
מה לומדים מזה? "פעם הייתה נהוגה הפנסיה התקציבית, והדבר החשוב היה המשכורת האחרונה", מסביר רם. "היום המודל הוא פנסיה צוברת, ולכן אין לזה משמעות. אבל הסכמי השכר עם המורים הם שרשור מתקופת הפנסיה התקציבית, והוותיקים עדיין נהנים מזה. לכן במשך שנים תוספות השכר היו באחוזים, מה שנתן יותר למי שהשתכר יותר. זה אבסורד. בשנים האחרונות עברו לתוספות שקליות, העלאה בסכום מוחלט דומה לכל המורים. כך, הגידול האחוזי למורים הצעירים היה גדול יותר. ועדיין לא הצלחנו לתת יותר לצעירים".
לדעת רם, "את דור ההוראה החדש פחות מעניינים הקביעות והעתיד הרחוק - הם רוצים משכורת טובה כאן ועכשיו. שוק העבודה דינמי יותר, והמורים החדשים באים ל־5־10 שנים, בלי לשריין תוכניות לטווח ארוך יותר. בשנים אלו נותנים להם משכורת נמוכה, וכך מתקבעת בתודעה משכורת מורה שנמוכה בהרבה מהנתון ה'אמיתי' לגבי המשכורת הממוצעת בתחום".
מה אומר משרד החינוך? "פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם ייחודיים לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. בהסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים".
ההתאמות יצאו מפרופורציה
מה אומרים הנתונים? שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות הולך וגדל עם השנים, ובישראל התנפח ממש: בעוד שלפי הערכות בינ"ל, רק כ־15% מהתלמידים סובלים מלקויות למידה, בישראל כ־40% מקבלים התאמות. כשמוסיפים התאמות שניתנות ברמת המחוז, הרי שרוב התלמידים זוכים להתאמות.
ההתאמות שניתנות בבתיה"ס עומדות בקשר מובהק להישגי ביה"ס במתמטיקה. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית גבוהה היה פער גדול בציון הממוצע בין בתי ספר עם שיעורי התאמות גבוהים לכאלו עם שיעורים נמוכים - 12.6 נקודות. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית נמוכה הפער קטן יותר, 2.8 נקודות.
מה לומדים מזה? לפי מרכז טאוב, ההתאמות לתלמידים עם לקויות למידה תורמות לפערים חברתיים־כלכליים בהישגים בבחינות. שיעורי התאמות גבוהים אחראים למרבית העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בשנים האחרונות. הם מגדילים את פערי ההישגים בבחינות הבגרות בין בתיה"ס, שכן כאלו ממעמד חברתי־כלכלי גבוה יותר מעניקים יותר התאמות. לכן, במרכז טאוב טוענים שעיצוב מחדש של שיטת ההתאמות הוא חיוני, עבור תלמידים עם לקויות למידה ועבור מערכת החינוך כולה.
לדברי ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במרכז טאוב, "שיטת ההתאמות של משרד החינוך בבגרויות מחטיאה את מטרתה - במקום להעניק נקודת פתיחה שווה לתלמידים עם לקויות למידה היא תורמת להעמקת אי־השוויון על רקע חברתי־כלכלי, בכך שהיא מאפשרת לבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות לתת יתרון לתלמידיהם על חשבון אחרים".
מה אומר משרד החינוך? "שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות ביה"ס) בירידה בעשור האחרון, ועומד על כ־5%-11%".
בין ערבים ליהודים
מה אומרים הנתונים? במגזר הערבי התקצוב הוא הנמוך ביותר - הפער בתקצוב לכיתה בינו ובין החינוך הממלכתי העברי גדל בעשור מכ־7% לכ־10%, והפער בתקצוב לתלמיד גדל מכ־6% לכ־9%. חלק ניכר מההבדלים האלה קשורים למשתנים המעוגנים בנוסחאות התקצוב: אמידה של התקצוב לכיתה מדגישה את החשיבות המצרפית של משתנים שקשורים לרעיון התקצוב הדיפרנציאלי, המפצה מוסדות המשרתים אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית־כלכלית; אמידה של התקצוב לתלמיד, לעומת זאת, מדגישה את ההשפעה של גודל המוסד ושל קיומן של כיתות חינוך מיוחד. דווקא המשתנה של "מגזר וסוג פיתוח" לא תורם משמעותית להסברת הפערים. ואולם, עדיין יש שונות בלתי מוסברת של 29% בפערי התקצוב לתלמיד ושל 43% בתקצוב לכיתה.
מה לומדים מזה? "אף על פי שיש שיפור לאורך השנים, מודל התקצוב כיום הוא עדיין מודל בעייתי", סבור פארס. "מדובר במודל מיושן שבנוי 'טלאי על טלאי', שלדעתי לא נותן מספיק משקל למאפיינים סוציו־אקונומיים". גם לדעתם רם, "אנחנו רואים שבסופו של דבר, התקציב לא סוגר את הפערים במערכות החינוך. אף על פי שהישגי החינוך הערבי נמוכים במיוחד, בשורה התחתונה הוא עדיין זוכה לפחות כסף מאשר החינוך העברי".
ממה זה נובע? פארס מצביע על כך שיש תקציב גדול במשרד החינוך שניתן במסגרת "קול קורא" למיזמים שונים, למשל הקמת חדרי מוזיקה. "פעמים רבות", הוא אומר, "מסיבות חברתיות, בחינוך הערבי יש פחות עניין במיזמים כאלה - ולכן תהיה היענות נמוכה מצדם לקולות הקוראים האלה, והכספים יעברו לזרמי החינוך האחרים". פארס גם מצביע על שיטת המצ'ינג (מימון שלטוני תמורת השתתפות מקומית) כחסם נוסף בפני מוסדות החינוך הערביים, שכן יותר קשה להם לעמוד בדרישה להשתתפות במימון.
מה אומר משרד החינוך? "הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה". לטענת המשרד, "כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי בבתי הספר היסודיים", הפערים צומצמו באופן משמעותי בחטיבת הביניים - ובתיכון תהליך צמצום הפערים נמצא בשלבי יישום מתקדמים. בנוסף, טוענים במשרד, "מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו־אקונומיים".
התגובה המלאה של משרד החינוך:
לימודי STEM: מערכת החינוך ממשיכה להרחיב את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה גם בחינוך הממלכתי-יהודי וגם באוכלוסיות נוספות. לצד ההשקעה בפריפריה ובחברה היהודית, מוקדשים בשנים האחרונות משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברה הערבית, החברה הבדואית והחברה החרדית - בין היתר במסגרת תכנית "ישראל ריאלית" והחלטות ממשלה ייעודיות כגון 550 (חברה ערבית ובדואית), תוכניות למזרח ירושלים ולחברה הדרוזית.
תקצוב החברה הערבית: הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה. משרד החינוך הוציא אל הפועל תוכנית רחבת היקף לתקצוב דיפרנציאלי החל מהחינוך היסודי, המשיך לחטיבות הביניים, וכיום נמצא בתהליך מואץ גם בחטיבה העליונה. מהלך זה, שעוגן בהחלטות ממשלה (550, 226), הוביל בפועל להגדלת התקציב לתלמיד בחברה הערבית:
ביסודי (א'-ו'): כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי.
בחטיבות הביניים (ז'-ט'): הפערים ששררו בעבר צומצמו באופן משמעותי בעקבות יישום מדורג של התקצוב הדיפרנציאלי בתשע״ה-תשע״ט.
בחטיבה העליונה (י'-י״ב): התהליך נמצא בשלבי יישום מתקדמים וצפוי להניב בשנים הקרובות עלייה ניכרת בתקצוב לתלמידי החברה הערבית, עד לסגירת פערים מערכתית.
מדובר במגמה ברורה ומתמשכת של צמצום פערים, שניכרת כבר בשלבי הגיל המוקדמים ותלך ותתחזק ככל שהמהלך יושלם גם בחטיבה העליונה.
מודל התקצוב: מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו-אקונומיים. תכנית "הגמישות הניהולית הפדגוגית" בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים יצרה מפתחות תקצוב חדשים המיטיבים עם בתי ספר ורשויות חלשות יותר, תוך מתן קדימות ברורה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולאוכלוסיות מוחלשות, כדי לצמצם פערים ולחזק את שוויון ההזדמנויות.
פערי השכר בין מורים: פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם תופעה ייחודית לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. חשוב להדגיש כי במסגרת הסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים באופן משמעותי, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים.
התאמות בדרכי היבחנות: הטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וההתאמות בדרכי היבחנות בישראל מבוסס על בחינה מקצועית מעמיקה ביחס למדיניות בינלאומית ולמחקר בתחום. המשרד מפעיל את תוכנית "מלקויות ללמידה" במחצית מחטיבות הביניים, הכוללת איתור, טיפול ובמידת הצורך אבחון ובחינת זכאות להתאמות. במחצית מבתי הספר הנוספים נבחנת הזכאות בקפדנות על ידי ועדות מחוזיות מקצועיות. הזכאות ניתנת רק לאחר שנעשו התערבויות פדגוגיות מותאמות, נבחנה הנחיצות, והתלמיד רכש ידע במקצוע הנלמד. שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות בית ספר) נמצא בירידה בעשור האחרון, ועומד כיום על כ־5%-11% מהנבחנים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים השומרים על שוויון הזדמנויות לצד טוהר הבחינות.