יוקר המחיה: הממשלה הקימה שלושה גופים לטיפול בבעיה. מה עלה בגורלם?

המושג:

ועדות יוקר המחיה: שלושה גופים ממשלתיים שהוקמו ב־2023 במטרה להוביל את המאבק ביוקר המחיה במהלך 2023, נולדה רפורמה ממשלתית שאפתנית שהמטרה שלה היא להקל על יוקר המחיה. לצד תיקוני חקיקה שבוצעו (כמו איסור מיזוגים בין ספקים או יצרנים גדולים ומתן תמריצים לפעילות יצרנים קטנים), הוקמו שלושה גופים ממשלתיים שתפקידם לנהל את המאבק. מיהם ומה הם עושים?

● המשרוקית | הכלכלה הישראלית התכווצה בחדות? זה מה שעומד בבסיס הנתונים

הוועדה הציבורית

במאי 2023, הוקמה מתוקף החלטת ממשלה 560 "הוועדה הציבורית להפחתת הריכוזיות בשוק המזון והטואלטיקה". הוועדה הוקמה כגוף חיצוני־ציבורי הכולל נציגי ממשלה לצד נציגי ציבור, במטרה להביא נקודת מבט בלתי תלויה, שקופה, ולשמש כ"שומר סף" שמאתר בעיות בזמן אמת. על הוועדה הוטל לבחון מגמות בשוק המזון והטואלטיקה, לאתר כשלי שוק (כמו ריכוז כוח בידי ספקים גדולים או הסדרים כובלים בחקלאות) ולהגיש המלצות מדיניות בהתאם.

בפועל, הוועדה התכנסה רק פעם אחת אי שם בספטמבר 2023, פרסמה קול קורא לציבור והחלה לאסוף מידע. זמן קצר לאחר מכן פרצה המלחמה, והוועדה הקפיאה את פעילותה לחלוטין. לא נבדקו בפועל נושאים מרכזיים כמו בחינת כוחם של הספקים הגדולים או איתור הסדרים כובלים, לא גובשו מסקנות ולא הוגשו המלצות.

הצוות הבין־משרדי

כחלק מרפורמה ממשלתית שהתמקדה בשוק המזון, הוחלט על הקמת צוות בין־משרדי בהובלת משרד האוצר שאמור היה לשמש כזרוע הביצוע של הרפורמה. תפקידו היה לעקוב אחר יישום חקיקה לעידוד תחרותיות בשוק המזון, לבדוק אם היא משיגה את מטרותיה (הפחתת ריכוזיות והורדת מחירים) ולהמליץ על תיקונים או הארכת ההוראה אם נדרש. הרעיון היה ליצור מנגנון עדכון דינמי שמאפשר למדינה לשפר את הכלים תוך כדי תנועה.

הבעיה: הצוות כלל לא הוקם. המשמעות היא שאין איסוף נתונים שיטתי, אין ניתוחים רשמיים ואין גוף מרכזי שמתרגם את המציאות בשוק להמלצות למקבלי ההחלטות. בשל כך נוצר פער מהותי בין החקיקה ליישום, וכרגע אין גוף אחד שיודע להגיד האם הרפורמה החקיקתית שינתה דבר בהתנהגות השוק.

ועדת השרים

ביוני 2023 נכנס לתמונה הדרג הממשלתי הבכיר ביותר - עם הקמתה של ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. מטרת הוועדה לרכז את ניהול המדיניות בתחום יוקר המחיה, לתאם בין משרדים, להסיר חסמי יבוא, להפחית רגולציה ולבחון רפורמות רוחביות. הוועדה נועדה להיות "גג" אסטרטגי שמחבר בין כל הגופים והמהלכים.

עד שפרצה המלחמה הוועדה דווקא הראתה סימני פעילות: היא התכנסה שש פעמים ודנה במגוון נושאים הקשורים ליוקר המחיה, כשמשרדי הממשלה השונים הופיעו בפניה והציגו את פעולותיהם בעניין. אבל מאז המלחמה הוועדה התכנסה רק עוד פעם בפברואר 2024, לפני שנה וחצי.

חוץ מזה, ממילא אין מנגנון קבוע שמחבר את הוועדה לנתונים ולעבודת הוועדה הציבורית או הצוות הבין־משרדי (שלא הוקם). כל גוף פועל בנפרד, ללא תיאום עמוק. בלי ביקורת מתמדת ומנגנוני פיקוח, המאבק הממשלתי ביוקר המחיה עלול להיתקל בחסמים משמעותיים.

לקריאה נוספת :
● המוניטור: המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
● החלטת ממשלה 192 (פברואר 2023): הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק
● מוצרי המזון והטואלטיקה החלטת ממשלה 560 (מאי 2023): הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה