האם הבורסה הישראלית והשקל נמצאים בשיא של כל הזמנים?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד משמעי

שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
תכנית: פגישה עם רוני קובן, כאן 11
ציטוט: "הבורסה בשיא כל הזמנים, השקל בשיא כל הזמנים"
תאריך: 23.8.25
ציון: לא מדויק

המצב במדינת ישראל מביא לתחושה שהכלכלה במצב קשה, ורבים מאשימים את הממשלה המכהנת בכך. שר התרבות והספורט מיקי זוהר, בפגישה עם רוני קובן, טען שלא רק ה-7 באוקטובר באחריות הממשלה אלא גם התוצאות הטובות, הכוללות: "הבורסה בשיא כל הזמנים, השקל בשיא כל הזמנים". האם הם באמת בשיא? והאם משתמע מכך שהכלכלה הישראלית בשיאה?

במהלך הקיץ הבורסה אכן הגיעה לשיא. ב-23 ביולי מדד ת"א-35 הגיע לגובה של 3,071.44 נקודות - שיא מאז השקת המדד בשנות התשעים. באוגוסט הייתה ירידה, אך בחצי השני של החודש התחילה שוב עלייה למספרים מרשימים. ב-25 באוגוסט המדד עמד על 3,048.08 נקודות. גם במדד ת"א-125 נרשמה מגמה דומה. התופעה לא הייתה ייחודית לישראל, וגם בורסות נוספות ברחבי העולם שברו שיאים של כל הזמנים: מדד ה-FTSE-100 הבריטי הגיע ב-26 לאוגוסט ל-9,274.51 נקודות, מדד NIKKEI-225 היפני ב-18 לאוגוסט הגיע ל-43,714.31 נקודות, והמדד העולמי MSCI שבר שיא ב-31 ליולי (אין נתונים לאוגוסט עדיין) עם 19,293.05 נקודות.

ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, מסביר: "זה סימן חיובי שהבורסה עולה. זה לא בהכרח מעיד על מה שקורה בכלכלה עכשיו, אלא על ציפיות לגבי הרווחים העתידיים של חברות ישראליות. זה קשור, אבל זה לא אותו דבר כמו מצב המשק. אפשר לראות את הקשר בזה שיש חדשות טובות על עתיד המשק, וזה אחד הגורמים לעליית מניות. אבל יש גם סיבות נוספות.

"מאז שהתרחבה המלחמה בלבנון - מבצע הביפרים - המניות בישראל משלימות פערים שספגו בשנתיים הקודמות ביחס למדדים אחרים. ההסבר הסביר ביותר הוא שהמצב האסטרטגי של ישראל השתפר בעקבות התבוסה של חיזבאללה, העובדה שאיראן בצרות וכן הלאה. יש שיקום באופק ארוך הטווח של המשק הישראלי, אבל זה לא פרוקסי מושלם. אלה בהחלט חדשות טובות שיש עליות בבורסה שלא מוסברות רק על ידי מגמות עולמיות או סיבות אחרות שקל לזהות, כמו שינויים בשערי הריבית - דברים שלא בהכרח מעידים על צמיחה כלכלית מהירה יותר". עם זאת, לשפיצר יש הסתייגות: "יש כאן דיסוננס. כי אנחנו יודעים שהמשק לא צומח בשנתיים האחרונות".

פרופ' ערן ישיב, מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, משווה את תשואות ת"א-35 ל-S&P 500 האמריקאי על פני הזמן: "מדד תל אביב עלה הרבה יותר מאז ינואר. אבל על פני עשר השנים האחרונות אפשר לראות שמדד תל אביב מפגר קשות אחרי ה-S&P 500 - פער של עשרות אחוזים לרעת ת"א-35. זה לא מוכיח שעל פני עשר שנים המשק האמריקאי היה הרבה יותר טוב מהמשק הישראלי, אלא שהשוק האמריקאי היה הרבה יותר טוב מהשוק הישראלי. השנה, אם משהו גרם לשוק האמריקאי לא לעלות כמו בשנים קודמות, זו המדיניות רוויית הזעזועים של טראמפ בנושא המכסים. מה שכן, החוזק של ת"א-35 מראה שציפו בישראל לרווחיות גבוהה של חברות, והוא מושפע מאוד מחברות ביטוח ובנקים - שלהן יש כעת רווחיות גבוהה, בין היתר כי הריבית יחסית גבוהה ודברים מהסוג הזה". למרות הירידות בשווקים האמריקאים, מדד S&P 500 שוב זינקה והגיע ב-25 לאוגוסט ל-6,439.32 נקודות.

ומה לגבי ערך השקל? לפי בנק ישראל, אם נסתכל על שער חליפין לדולר האמריקאי - הסטנדרט לבדיקת מט"ח - נראה שמאז תחילת המלחמה הוא אכן התחזק. ב-7 ביולי זה היה היום החזק ביותר עם 3.31 שקל לדולר. הנתון המעודכן ביותר, ב-25 באוגוסט, עמד על 3.38 שקל לדולר. לא מדובר רק בשיא לימי המלחמה, אלא לימי הממשלה הנוכחית כולה (בינואר 2023 היו ימים של 3.38 שקל לדולר). אלא שהפעם לא מדובר בשיא של "כל הזמנים".

מאז השקת השקל החדש ב-1985, היו כמה פעמים שהוא היה חזק מול הדולר. אחרי חקיקת חוק מטבע השקל החדש ב-1985 השער עמד על כ-1.4 לדולר, ונחלש מדי שנה עד שב-1997 הגיע ל-3.4 (בדומה להיום) ומשם נחלש עוד.

היו דוגמאות גם במאה הנוכחית בהן השקל היה חזק יותר לעומת היום. ביולי 2008 השער עמד על 3.25 שקל לדולר. מנובמבר 2021 ועד אפריל 2022 הוא נע סביב 3.1-3.35, ואף ירד שוב באוגוסט 2022 ל-3.2-3.3 שקל לדולר, ושוב בדצמבר 2022 ל-3.37.

ד"ר שפיצר מסביר: "שער הדולר יכול להיות מושפע מכמה דברים אחרים, כמו ריבית וציפיות לאינפלציה. וזה גם בהשוואה למה שקורה בארה"ב. יכולות להיות הרבה סיבות לכך שהשקל מתחזק מול הדולר. זה מדד פחות טוב למצב המשק, כי יש כאן גורמים נוספים שיכולים להשפיע ולגרום לכך שהתוצאה תהיה תלויה בהקשר. לא הייתי קופץ למסקנות חזקות רק מכך שהשקל מתחזק מול הדולר בלא מידע נוסף".

פרופ' ישיב מסכים ומוסיף זווית נוספת: "השקל התחזק מול הדולר בכ-7%. אבל צריך לשים לב שהשקל נחלש מול היורו והפאונד, שהם גם מטבעות מרכזיים בשוק מט"ח העולמי. בשנת 2025 הדולר נחלש, ותמונת המראה היא שהיורו והפאונד התחזקו. הרבה מזה נובע מכך שמשקיעים בורחים מארה"ב בעקבות מכסי טראמפ".

ובהחלט אפשר לראות שלעומת היורו והפאונד השקל לא בשיא. השקל ב-25 לאוגוסט 2025 עומד על 3.95 ליורו, ובימיו הכי חזקים הקיץ (ביולי) עמד על כ-3.8. הפעם לא מדובר אפילו בשיא לממשלה הנוכחית: בינואר ופברואר 2025 השער עמד על סביבות ה-3.7 שקל ליורו. בשנים האחרונות, זה היה אף יותר חזק. באוגוסט 2022, זה עמד על 3.25.

בשער חליפין עם הלירה שטרלינג (הפאונד הבריטי), ב-25 לאוגוסט השער עמד על 4.56 שקל ללירה. בסוף יולי הוא עמד על כ-4.48, שזה שיא לעונה, אבל לא מגיע לשיא השנה. בינואר השער הגיע ל-4.37 ופברואר ל-4.42. ב-2022 נשבר השיא לשנים האחרונות, אז הלירה הגיעה עד 3.78 שקל.

"כדאי להסתכל על שער החליפין של השקל מול סל מטבעות," ממשיך ישיב. "סל מטבעות זה לא מטבע מסוים שקיים, אלא ממוצע משוקלל שבנק ישראל בונה מהמטבעות המרכזיים, והוא מודד את שער החליפין מולו. זה מעיד על שער החליפין של השקל מול המטבעות שאיתם אנחנו סוחרים. הרי אנחנו לא סוחרים רק עם ארה"ב.

"מתחילת השנה עד עכשיו שער השקל מול הסל כמעט לא השתנה. במהלך השנה השקל נחלש, אבל בתחילת השנה והיום הוא כמעט זהה. השקל נשאר יציב בתמונה הגדולה. צריך להסתכל על זה בשני מישורים: מול העולם השקל יציב השנה, ולעומת זאת בתוך סל המטבעות חלו שינויים גדולים - הדולר נחלש והיורו והפאונד התחזקו. זה לא קשור לישראל, וישראל ממלאת בזה תפקיד אפסי".

שפיצר מסביר את הקשר בין התחזקות הבורסה והשקל: "זה לא מקרי. זה הפוך ממה שקרה בזמן הרפורמה המשפטית ב-2023. כיום המניות הישראליות נהיו יותר אטרקטיביות, מה שמגביר את הביקוש לנכסים שקליים ולכן מעלה את ערך השקל מול הדולר. ייתכן מאוד שיש קשר בין התהליכים הללו".

באופן עקרוני, ישיב מציע לקחת בעירבון מוגבל את הטענות המבקשות להסיק מההתנהגות בשווקים הפיננסיים על עוצמת הכלכלה: "כשמדברים על כלכלה חזקה מתכוונים לפעילות ריאלית: כמה צומח התוצר, כמות התעסוקה, תוצר לנפש וכו'. הקשר בין פעילות ריאלית לשווקים פיננסיים הוא חלש מאוד. בזמני מלחמות סביר שהוא עוד יותר חלש. נכון שהבורסה והשקל התחזקו, אבל הביצועים הריאליים חלשים מהממוצע. הנתונים של השנה האחרונה לא מעידים כלל על קשר חזק".

מטעם השר מיקי זוהר לא נמסר תגובה.

לסיכום, הבורסה בשיאה אך ערך השקל לא. כמו כן, הכלכלנים מסבירים שהיכולת של מדדים אלו לשקף את חוזק הכלכלה היא מוגבלת. לכן, טענתו של השר מיקי זוהר לא מדויקת.