גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיפורה של מערכת החינוך הישראלית בחמישה גרפים

לקראת פתיחת שנת הלימודים צללנו לנתונים על מערכת החינוך, והם רחוקים מלהיות מעודדים ● ההשוואה הבינ"ל לא מחמיאה, ושיעור התלמידים במערכות החינוך החלשות הולך ועולה ● וצריך גם לדבר על שכר המורים ועל ההקלות לתלמידים

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

השינוי בזרמי החינוך

מה אומרים הנתונים? חלקו של החינוך הממלכתי היהודי מצטמצם (מ־45% בקרב ילדי כיתה א' ב־2000 ל־37% כיום) ושל החרדי מתרחב (מ־14% ל־24%). יחד עם החינוך הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, התלמידים בזרמים החרדיים והלא־יהודיים הגיעו ל־47% מתלמידי כיתה א'.

המשרוקית | האם הבורסה הישראלית והשקל נמצאים בשיא של כל הזמנים?
המשרוקית | יוקר המחיה: הממשלה הקימה 3 גופים לטיפול בבעיה. מה קרה להם?

מה לומדים מזה? את ההסברים מספקים מוהנא פארס ואייל רם, שניהם בעברם סמנכ"לים במשרד החינוך והיום חברים בצוות החינוך שמובילה ד"ר יונית יעקובוביץ בתנועת פנימה, תנועה שפועלת לפיתוח פתרונות משותפים לסוגיות ליבה בחברה הישראלית.

"ככל שהדמוגרפיה משתנה ובלי שינויי מדיניות, ילמדו פחות את מקצועות הליבה במדע (STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)", אומר פארס, שהיה ממקדמי התוכנית להגברת לימודי מתמטיקה ברמת 5 יח"ל. "החינוך הממלכתי־יהודי קרוב למיצוי. כשבהוד השרון עומדים על 30% מהתלמידים שניגשים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה, אין הרבה פוטנציאל להגדלה משמעותית של השיעור הזה. לכן, הדבר הטבעי הוא להתמקד בקבוצות אחרות, כמו החברות החרדית, הערבית והבדואית בנגב. בינתיים זה לא קורה".

לפי רם, "התרחקנו מהחזון הבן־גוריוני של מערכת חינוך אחת שכולם לומדים בה. הגענו לארבע מערכות שונות, ברמה החברתית וברמה התודעתית. זה בא לידי ביטוי בלימודי ה־STEM, אבל גם בחינוך הזהותי. אלו ארבעה עולמות שונים. אם מערכת החינוך לא מייצרת ליבה משותפת שכולם מחויבים לה, הסיכון הוא שהחברה תתפרק למרכיביה".

מה אומר משרד החינוך? "מערכת החינוך מרחיבה את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה בחינוך הממלכתי־יהודי ובאוכלוסיות נוספות. בשנים האחרונות מוקדשים משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברות הערבית, הבדואית והחרדית" (התגובה המלאה תובא באתר).

מערכת החינוך בנסיגה

מה אומרים הנתונים? לפי המחקרים הבינלאומיים, החינוך בישראל הרבה מתחת לממוצע של העולם המפותח - וזה גם בלי לשקלל את בתי החינוך של הבנים החרדים שאפילו לא עומדים בתנאי הסף להשתתפות במחקר. ממבחני פיז"ה האחרונים שבוצעו ב־2022, עולה שמי ש"מושך" למטה את הישגי התלמידים הוא בעיקר החינוך הערבי, ובמידה פחותה גם החינוך הממלכתי־דתי. אבל גם החינוך הממלכתי לא מצטיין, והוא נמצא רק קצת מעל ממוצע ה־OECD.

הנתונים מראים גם שמערכת החינוך נמצאת בנסיגה: לפי מחקר טימס האחרון מ־2023 (שבוצע עוד לפני המלחמה), ישראל רשמה את הירידה החדה ביותר ב־OECD בהישגים במתמטיקה ובמדעים. למעשה, ישראל בתוצאה הנמוכה ביותר שלה מאז 2007. הנסיגה התרחשה בכל זרמי החינוך, כשמי שהוביל אותה היה שוב החינוך הערבי.

מה לומדים מזה? הפרופסורים דן בן־דוד ואיל קמחי, נשיא מוסד שורש וסגנו, כותבים במחקר שפורסם במוסד כי "רמת הידע הממוצעת של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה היא אחת מן הנמוכות מבין המדינות שהשתתפו בעקביות במבחני הפיז"ה מאז 2006. בה בעת, הפערים בהישגים בקרב הילדים בישראל הם הגבוהים ביותר, בהפרש גדול, מבין מדינות אלה".

ואולם, "לא ניתן לתלות את שתי התוצאות העגומות הללו בתלמידים החרדים, שרובם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. ככל הנראה, אילו היו הילדים החרדים נבחנים, היו התוצאות בישראל גרועות אף יותר ממה שדווח כאן". לגבי האוכלוסייה הערבית, הם כותבים כי "ההישגים של דוברי הערבית במבחני הפיז"ה היו מתחת למדינות עולם שלישי רבות". המסקנה של בן־דוד וקמחי היא ש"כמחצית מהילדים בישראל זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי, והם משתייכים לקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הגידול המהיר ביותר. כבוגרים, הם יוכלו לקיים רק משק של עולם שלישי, שלא יוכל לתמוך במערכות בריאות ורווחה של עולם ראשון, שלא לדבר על יכולות הגנה ברמה של מדינת עולם ראשון באזור המסוכן ביותר בעולם".

רם מוסיף ש"הפערים אצלנו גם בתוך החינוך היהודי־ממלכתי הם מאוד גדולים. יש לנו שכבה שהיא ברמה בינלאומית טובה והיא במידה מסוימת גם המנוע של המשק, אבל אותה שכבה הולכת ונשחקת". ואכן, לפי מבחני טימס, יש בישראל פחות מצטיינים מבעבר: אם ב־2019 הנתון שיעור המצטיינים עמד על 15%, ב־2023 הוא עומד על 8% בקרב דוברי עברית. יחד עם זאת, רם מדגיש כי "המבחנים הבינלאומיים לא נותנים את התמונה החינוכית הכוללת - שכן חינוך מכיל אספקטים קריטיים נוספים הקשורים לעולם ערכי וזהותי". "הנדבכים האלה", לדבריו, "תופסים בישראל מקום מרכזי יותר ביחס לעולם".

מצב משכורות המורים

מה אומרים הנתונים? השכר בהוראה עולה עם הוותק. בהשוואה לשכר הממוצע למורים בחטיבה העליונה (16,716 שקלים), שכר מורים בעשור הראשון לעבודה נמוך ב־27% ובעשור השני ב־6%. לעומת זאת, מורים בעשור השלישי משתכרים ב־20% מעל הממוצע, ומורים בעלי ותק גדול יותר ב־33%. גודל הפערים בין שכר ממוצע של מורה בתחילת הדרך לבין מורה בשיא הוותק נמצא בצמרת מדינות ה־OECD.

לפי האוצר, רבע מהמורים בחינוך הרשמי הם בעלי ותק של חמש שנים ומטה, ומחצית מהמורים של עד 12 שנה. קרי, הרבה מורים מרוויחים מעט, ומעט מורים מרוויחים הרבה.

מה לומדים מזה? "פעם הייתה נהוגה הפנסיה התקציבית, והדבר החשוב היה המשכורת האחרונה", מסביר רם. "היום המודל הוא פנסיה צוברת, ולכן אין לזה משמעות. אבל הסכמי השכר עם המורים הם שרשור מתקופת הפנסיה התקציבית, והוותיקים עדיין נהנים מזה. לכן במשך שנים תוספות השכר היו באחוזים, מה שנתן יותר למי שהשתכר יותר. זה אבסורד. בשנים האחרונות עברו לתוספות שקליות, העלאה בסכום מוחלט דומה לכל המורים. כך, הגידול האחוזי למורים הצעירים היה גדול יותר. ועדיין לא הצלחנו לתת יותר לצעירים".

לדעת רם, "את דור ההוראה החדש פחות מעניינים הקביעות והעתיד הרחוק - הם רוצים משכורת טובה כאן ועכשיו. שוק העבודה דינמי יותר, והמורים החדשים באים ל־5־10 שנים, בלי לשריין תוכניות לטווח ארוך יותר. בשנים אלו נותנים להם משכורת נמוכה, וכך מתקבעת בתודעה משכורת מורה שנמוכה בהרבה מהנתון ה'אמיתי' לגבי המשכורת הממוצעת בתחום".

מה אומר משרד החינוך? "פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם ייחודיים לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. בהסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים".

ההתאמות יצאו מפרופורציה

מה אומרים הנתונים? שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות הולך וגדל עם השנים, ובישראל התנפח ממש: בעוד שלפי הערכות בינ"ל, רק כ־15% מהתלמידים סובלים מלקויות למידה, בישראל כ־40% מקבלים התאמות. כשמוסיפים התאמות שניתנות ברמת המחוז, הרי שרוב התלמידים זוכים להתאמות.

ההתאמות שניתנות בבתיה"ס עומדות בקשר מובהק להישגי ביה"ס במתמטיקה. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית גבוהה היה פער גדול בציון הממוצע בין בתי ספר עם שיעורי התאמות גבוהים לכאלו עם שיעורים נמוכים - 12.6 נקודות. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית נמוכה הפער קטן יותר, 2.8 נקודות.

מה לומדים מזה? לפי מרכז טאוב, ההתאמות לתלמידים עם לקויות למידה תורמות לפערים חברתיים־כלכליים בהישגים בבחינות. שיעורי התאמות גבוהים אחראים למרבית העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בשנים האחרונות. הם מגדילים את פערי ההישגים בבחינות הבגרות בין בתיה"ס, שכן כאלו ממעמד חברתי־כלכלי גבוה יותר מעניקים יותר התאמות. לכן, במרכז טאוב טוענים שעיצוב מחדש של שיטת ההתאמות הוא חיוני, עבור תלמידים עם לקויות למידה ועבור מערכת החינוך כולה.

לדברי ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במרכז טאוב, "שיטת ההתאמות של משרד החינוך בבגרויות מחטיאה את מטרתה - במקום להעניק נקודת פתיחה שווה לתלמידים עם לקויות למידה היא תורמת להעמקת אי־השוויון על רקע חברתי־כלכלי, בכך שהיא מאפשרת לבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות לתת יתרון לתלמידיהם על חשבון אחרים".

מה אומר משרד החינוך? "שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות ביה"ס) בירידה בעשור האחרון, ועומד על כ־5%-11%".

בין ערבים ליהודים

מה אומרים הנתונים? במגזר הערבי התקצוב הוא הנמוך ביותר - הפער בתקצוב לכיתה בינו ובין החינוך הממלכתי העברי גדל בעשור מכ־7% לכ־10%, והפער בתקצוב לתלמיד גדל מכ־6% לכ־9%. חלק ניכר מההבדלים האלה קשורים למשתנים המעוגנים בנוסחאות התקצוב: אמידה של התקצוב לכיתה מדגישה את החשיבות המצרפית של משתנים שקשורים לרעיון התקצוב הדיפרנציאלי, המפצה מוסדות המשרתים אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית־כלכלית; אמידה של התקצוב לתלמיד, לעומת זאת, מדגישה את ההשפעה של גודל המוסד ושל קיומן של כיתות חינוך מיוחד. דווקא המשתנה של "מגזר וסוג פיתוח" לא תורם משמעותית להסברת הפערים. ואולם, עדיין יש שונות בלתי מוסברת של 29% בפערי התקצוב לתלמיד ושל 43% בתקצוב לכיתה.

מה לומדים מזה? "אף על פי שיש שיפור לאורך השנים, מודל התקצוב כיום הוא עדיין מודל בעייתי", סבור פארס. "מדובר במודל מיושן שבנוי 'טלאי על טלאי', שלדעתי לא נותן מספיק משקל למאפיינים סוציו־אקונומיים". גם לדעתם רם, "אנחנו רואים שבסופו של דבר, התקציב לא סוגר את הפערים במערכות החינוך. אף על פי שהישגי החינוך הערבי נמוכים במיוחד, בשורה התחתונה הוא עדיין זוכה לפחות כסף מאשר החינוך העברי".

ממה זה נובע? פארס מצביע על כך שיש תקציב גדול במשרד החינוך שניתן במסגרת "קול קורא" למיזמים שונים, למשל הקמת חדרי מוזיקה. "פעמים רבות", הוא אומר, "מסיבות חברתיות, בחינוך הערבי יש פחות עניין במיזמים כאלה - ולכן תהיה היענות נמוכה מצדם לקולות הקוראים האלה, והכספים יעברו לזרמי החינוך האחרים". פארס גם מצביע על שיטת המצ'ינג (מימון שלטוני תמורת השתתפות מקומית) כחסם נוסף בפני מוסדות החינוך הערביים, שכן יותר קשה להם לעמוד בדרישה להשתתפות במימון.

מה אומר משרד החינוך? "הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה". לטענת המשרד, "כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי בבתי הספר היסודיים", הפערים צומצמו באופן משמעותי בחטיבת הביניים - ובתיכון תהליך צמצום הפערים נמצא בשלבי יישום מתקדמים. בנוסף, טוענים במשרד, "מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו־אקונומיים".

התגובה המלאה של משרד החינוך:

לימודי STEM: מערכת החינוך ממשיכה להרחיב את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה גם בחינוך הממלכתי-יהודי וגם באוכלוסיות נוספות. לצד ההשקעה בפריפריה ובחברה היהודית, מוקדשים בשנים האחרונות משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברה הערבית, החברה הבדואית והחברה החרדית - בין היתר במסגרת תכנית "ישראל ריאלית" והחלטות ממשלה ייעודיות כגון 550 (חברה ערבית ובדואית), תוכניות למזרח ירושלים ולחברה הדרוזית.

תקצוב החברה הערבית: הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה. משרד החינוך הוציא אל הפועל תוכנית רחבת היקף לתקצוב דיפרנציאלי החל מהחינוך היסודי, המשיך לחטיבות הביניים, וכיום נמצא בתהליך מואץ גם בחטיבה העליונה. מהלך זה, שעוגן בהחלטות ממשלה (550, 226), הוביל בפועל להגדלת התקציב לתלמיד בחברה הערבית:

ביסודי (א'-ו'): כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי.
בחטיבות הביניים (ז'-ט'): הפערים ששררו בעבר צומצמו באופן משמעותי בעקבות יישום מדורג של התקצוב הדיפרנציאלי בתשע״ה-תשע״ט.
בחטיבה העליונה (י'-י״ב): התהליך נמצא בשלבי יישום מתקדמים וצפוי להניב בשנים הקרובות עלייה ניכרת בתקצוב לתלמידי החברה הערבית, עד לסגירת פערים מערכתית.

מדובר במגמה ברורה ומתמשכת של צמצום פערים, שניכרת כבר בשלבי הגיל המוקדמים ותלך ותתחזק ככל שהמהלך יושלם גם בחטיבה העליונה.

מודל התקצוב: מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו-אקונומיים. תכנית "הגמישות הניהולית הפדגוגית" בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים יצרה מפתחות תקצוב חדשים המיטיבים עם בתי ספר ורשויות חלשות יותר, תוך מתן קדימות ברורה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולאוכלוסיות מוחלשות, כדי לצמצם פערים ולחזק את שוויון ההזדמנויות.

פערי השכר בין מורים: פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם תופעה ייחודית לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. חשוב להדגיש כי במסגרת הסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים באופן משמעותי, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים.

התאמות בדרכי היבחנות: הטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וההתאמות בדרכי היבחנות בישראל מבוסס על בחינה מקצועית מעמיקה ביחס למדיניות בינלאומית ולמחקר בתחום. המשרד מפעיל את תוכנית "מלקויות ללמידה" במחצית מחטיבות הביניים, הכוללת איתור, טיפול ובמידת הצורך אבחון ובחינת זכאות להתאמות. במחצית מבתי הספר הנוספים נבחנת הזכאות בקפדנות על ידי ועדות מחוזיות מקצועיות. הזכאות ניתנת רק לאחר שנעשו התערבויות פדגוגיות מותאמות, נבחנה הנחיצות, והתלמיד רכש ידע במקצוע הנלמד. שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות בית ספר) נמצא בירידה בעשור האחרון, ועומד כיום על כ־5%-11% מהנבחנים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים השומרים על שוויון הזדמנויות לצד טוהר הבחינות.

עוד כתבות

אינפלציה ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה באוגוסט מתחת ל-3% - לראשונה זה שנה; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

האינפלציה עלתה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בהתאם לצפי ● הסעיפים שבלטו בעליות: תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת וירקות טריים ● בחודשים יוני-יולי 2025 מחירי הדירות ירדו ב-0.2%, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, בהשוואה למחירים במאי-יוני

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

סין קבעה שאנבידיה הפרה את חוקי המונופול עם רכישת מלאנוקס

גורם רשמי בסין אמר היום כי "אנבידיה הפרה את חוקי המונופול ברכישת מלאנוקס", אך לא פורסמו אילו צעדי ענישה יינקטו, ורק צוין כי החקירה תימשך ● בשנת 2020 בייג'ינג אישרה את עסקת הרכישה עם מספר תנאים מתלים ● מאנבידיה נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק בכל היבט. נמשיך לשתף פעולה עם כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

הסכר נפרץ: החברות הישראליות שמכוונות להנפקה בוול סטריט

הצפי להורדת ריבית בארה"ב וליציבות האינפלציה מביא כמה מהחברות לשקול הנפקה בשוק האמריקאי ● ביניהן ארמיס, שנמצאת כעת בסבב גיוס לפי שווי של 5 מיליארד דולר, ו־וואסט דאטה, אחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בתחום ניהול אחסון מידע

אינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה בישראל?

היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש אוגוסט 2025, שעפ"י ההערכות צפוי להצביע על עלייה בשיעור גבוה יחסית של 0.6%-0.7% ● עם זאת, האינפלציה השנתית צפויה להתכנס לראשונה אל תוך יעד המחירים שהציב בנק ישראל - עם התמתנות מ־3.1% ל־2.8%

צילום: Shutterstock

18 המניות שיובילו את הראלי הבא בוול סטריט, וסיבת בונוס אחת

ניתוח היסטורי שנערך במרקטווץ' מעלה כי לקראת סוף שנה, מניות גדולות נוטות להניב ביצועים טובים יותר ממניות קטנות ● האנליסט מרק הולברט מצביע על סיבה מפתיעה לתופעה - וגם מסמן 18 מניות גדולות שלדעתו יובילו בשווקים ברבעון האחרון של 2025

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום לאחר דברי נתניהו על המצב המדיני-כלכלי של ישראל

ת"א 35 נפל בכ-0.3% ● המניות הביטחוניות איבדו גובה ● ספק אם מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום יגרום לבנק ישראל להוריד את הריבית ● השקל נחלש מול הדולר ● באופנהיימר מעלים את מחיר היעד של טאואר ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נחזור לתקופת האבן": הבכירים מנתחים את נאומו החריג של נתניהו, ומי פחות נבהל?

כלכלנים בכירים, גם כאלו שצברו שעות עבודה רבות מול נתניהו, תהו מה פשר אמירותיו החריגות, שאף הביאו לירידות בבורסה ● "משק אוטרקי יהיה אסון לכלכלת ישראל וישפיע על איכות החיים של כל אזרח", הזהיר נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר ● אמיר איל, הבעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים: "'אוטרקי' נשמע מבודד, אבל אני רואה בזה עוצמה ויכולת עמידה"

עשן עולה מעל עזה, הערב / צילום: ap, Leo Correa

גורם ביטחוני: התקיפות מהאוויר בעיר עזה - עצימות ומשמעותיות

הרמטכ"ל אחרי השלמת ההכנות לכניסה לעזה: "אנחנו פועלים בנחישות להסרת איומים, ופועלים לשימור עליונות מבצעית בכלל הזירות ● אמיר קטאר: "נחושים לעשות כל מה שנדרש כדי להתמודד עם התוקפנות הישראלית" ● מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו למשפחות חטופים: "עובדים על עסקה כוללת למרות שאנחנו יודעים שחמאס תמיד ינסה להשאיר אצלו חטופים" ● 48 חטופים - 710 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

פרשת מאי גולן שנחשפה בחדשות 12: המשטרה פשטה על משרדה של השרה מאי גולן

בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12: המשטרה פשטה על משרדה של השרה לשוויון חברתי מאי גולן בירושלים ועצרה עו"ד מוכר ששימש בעבר כיועץ הפרלמנטרי שלה • במהלך פשיטה על ביתה של היועצת לשרה נתפסה מעבדת סמים • במשטרה החליטו: גולן תזומן לחקירה היום אחה"צ

פרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן / הדמיה: DBLK - ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטן אדריכלים; 3dvision

מגדל המגורים הגבוה בישראל יוצא לדרך. מי יגור בקומה 72, וכמה דמי ניהול ישלמו?

400 מהדירות במגדל ברמת גן מיועדות להשכרה לטווח ארוך במסגרת "דירה להשכיר", עם דגש על קהל יעד של משפחות צעירות ● גובה שכר הדירה ודמי הניהול טרם נקבע, אך בפרויקט מבטיחים בשורה: "החלפנו את עובדי הניקיון ברובוטים וחסכנו כמעט 50% מהעלויות" ● גלובס עושה סדר

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בנק הפועלים מאמין בנחשון קיויתי; משקיע בבסר לפי שווי של מיליארד שקל

ב.ס.ר הנדסה, הפועלת לגיוס אג"ח של 150 מיליון שקל, עדכנה את התשקיף על הסכם השקעה שנחתם עם פועלים אקוויטי שיחזיק בנתח שעשוי להגיע ל-15% ומכין את הקרקע להנפקת מניות • החברה פועלת להקמת פרויקטים של דיור ומשרדים בערים מרכזיות

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו: 3 בכירים שהיו בצוות ההקמה של הבנק הוחלפו

שלושה מבכירי בנק וואן זירו, שהיו שותפים להקמתו, מסיימים את תפקידיהם ● במקביל הודיע הבנק על מינויו של יובל בירנבוים ל־CTO ועל איחוד חטיבות הטכנולוגיה ● המנכ"ל אייל גפני: "היסודות שנבנו הם בסיס איתן להמשך ההתפתחות כמחולל תחרות במערכת הבנקאית"

רוברט פ. קנדי, שר הבריאות של ממשל טראמפ / צילום: Reuters, Elizabeth Frantz

הדיווח שגרם לצניחת המניות והעקיצה של מנכ"ל פייזר: חברות החיסונים תחת מתקפה

פרסום על כך ששר הבריאות של טראמפ מתכוון להציג נתונים על נזקי החיסונים לקורונה הובילו לירידות של מניות פייזר, מודרנה וביונטק ● מה עומד מאחורי הדיווח, עד כמה החברות צפויות להיפגע ומדוע בשוק כבר יש מי שצופים את פרישת השר המתנגד לחיסונים

תקיפת צה''ל ברצועת עזה / צילום: Amir Cohen

תקיפות עוצמתיות בעיר עזה; משפחות חטופים ושורדי שבי הקימו אוהלים מול מעון רה"מ

עדות מתוך הרצועה: הפצצות בכל רגע, "חגורת אש" ופצצות תאורה; גורם ביטחוני: מספר העזתים שפונו מאפשר התחלת תמרון ● בצל התקיפות העזות ברצועה: משפחות חטופים העבירו את הלילה בהפגנות מול מעון רה"מ בירושלים ● שר החוץ האמריקאי למשפחות חטופים: "עובדים על עסקה כוללת, זה הולך להיות מורכב" ● טראמפ: "ישראל לא תתקוף יותר את קטאר" ● 48 חטופים - 711 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

השופט יוסף אלרון / צילום: דוברות הרשות השופטת

הדיל במינוי, ההחמרה בענישה ודעת המיעוט: השופט שיצא נגד המערכת מסכם כהונה

השופט יוסף אלרון, שהדהים את מערכת המשפט כאשר התמודד על נשיאות העליון בניגוד לשיטת הסניוריטי, יפרוש השבוע בתום יותר מ־30 שנה על כס השיפוט ● מי שנודע בדעות מיעוט בעד ביטול עילת הסבירות ומינוי דרעי לשר, היה גם "פליליסט" שהחמיר בענישה - כולל בפרוטקשן

ראש עיריית איסטנבול המודח, אקרם אימאמאולו ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Emrah Gure, Markus Schreiber

ארדואן ממשיך לסגור חשבונות עם האופוזיציה ומטלטל את הבורסה באיסטנבול

נשיא טורקיה מסלים את המאבק נגד מפלגת העם הרפובליקנית, במקביל לניסיונות להציב "נאמנים" בהנהגת האופוזיציה ● בזמן שהמערכת הפוליטית סוערת, מאבקים אלימים שוטפים את הרחובות ● המשקיעים, שחוששים מערעור היציבות, מטלטלים את שוקי ההון הטורקיים

דונלד טראמפ וצ'ארלי קירק / צילום: ap, Andrew Harnik

"אי אפשר להחליף את קירק": הרצח שמטלטל את אמריקה, ולא עוצר שם

מותו של צ'ארלי קירק, פעיל פוליטי שמרני, בעל דעות שנויות במחלוקת שסחפו מליוני אנשים, טלטל את ארה"ב החצויה פוליטית ● את החשוד בירי תפסו במרחק 3 שעות מהמקום בו נרצח ● והפרס העצום שהציעו למי שיסגיר אותו

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

נתניהו קרא להסתגל לאוטרקיה. מה זה אומר?


אחרי שבמשך מאות שנים הכלכלה העולמית נפתחה למסחר בינלאומי, רה"מ נתניהו אמר שישראל תצטרך לשנות מגמה ● מה משמעות המונח "אוטרקיה", כיצד מתייחס אליה המחקר הכלכלי, ואיפה זה נוסה בעולם? ● המשרוקית של גלובס

אילן רום, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: ברוך גרינברג

מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון מתנהל בלי תקרה וחורג מכללי המינהל התקין"

מנכ”ל משרד האוצר אילן רום מתח ביקורת חריפה על ניהול תקציב הביטחון וטען כי התקציב הכפיל את עצמו מאז פרוץ המלחמה מבלי שננקטו צעדי התייעלות ● רום התריע כי ניהול ימי המילואים מתבצע "ללא בקרה וללא אחריות" ומשליך על המשק כולו ● במקביל, תקציב 2025 צפוי להתרחב ב־31 מיליארד שקל ולהעמיק את הגירעון ל־5.2% ● עלות המבצע הנוכחי לכיבוש העיר עזה עדיין לא נכללה – ועלולה להביא לפריצת מסגרת נוספת