גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיפורה של מערכת החינוך הישראלית בחמישה גרפים

לקראת פתיחת שנת הלימודים צללנו לנתונים על מערכת החינוך, והם רחוקים מלהיות מעודדים ● ההשוואה הבינ"ל לא מחמיאה, ושיעור התלמידים במערכות החינוך החלשות הולך ועולה ● וצריך גם לדבר על שכר המורים ועל ההקלות לתלמידים

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

השינוי בזרמי החינוך

מה אומרים הנתונים? חלקו של החינוך הממלכתי היהודי מצטמצם (מ־45% בקרב ילדי כיתה א' ב־2000 ל־37% כיום) ושל החרדי מתרחב (מ־14% ל־24%). יחד עם החינוך הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, התלמידים בזרמים החרדיים והלא־יהודיים הגיעו ל־47% מתלמידי כיתה א'.

המשרוקית | האם הבורסה הישראלית והשקל נמצאים בשיא של כל הזמנים?
המשרוקית | יוקר המחיה: הממשלה הקימה 3 גופים לטיפול בבעיה. מה קרה להם?

מה לומדים מזה? את ההסברים מספקים מוהנא פארס ואייל רם, שניהם בעברם סמנכ"לים במשרד החינוך והיום חברים בצוות החינוך שמובילה ד"ר יונית יעקובוביץ בתנועת פנימה, תנועה שפועלת לפיתוח פתרונות משותפים לסוגיות ליבה בחברה הישראלית.

"ככל שהדמוגרפיה משתנה ובלי שינויי מדיניות, ילמדו פחות את מקצועות הליבה במדע (STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)", אומר פארס, שהיה ממקדמי התוכנית להגברת לימודי מתמטיקה ברמת 5 יח"ל. "החינוך הממלכתי־יהודי קרוב למיצוי. כשבהוד השרון עומדים על 30% מהתלמידים שניגשים לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה, אין הרבה פוטנציאל להגדלה משמעותית של השיעור הזה. לכן, הדבר הטבעי הוא להתמקד בקבוצות אחרות, כמו החברות החרדית, הערבית והבדואית בנגב. בינתיים זה לא קורה".

לפי רם, "התרחקנו מהחזון הבן־גוריוני של מערכת חינוך אחת שכולם לומדים בה. הגענו לארבע מערכות שונות, ברמה החברתית וברמה התודעתית. זה בא לידי ביטוי בלימודי ה־STEM, אבל גם בחינוך הזהותי. אלו ארבעה עולמות שונים. אם מערכת החינוך לא מייצרת ליבה משותפת שכולם מחויבים לה, הסיכון הוא שהחברה תתפרק למרכיביה".

מה אומר משרד החינוך? "מערכת החינוך מרחיבה את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה בחינוך הממלכתי־יהודי ובאוכלוסיות נוספות. בשנים האחרונות מוקדשים משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברות הערבית, הבדואית והחרדית" (התגובה המלאה תובא באתר).

מערכת החינוך בנסיגה

מה אומרים הנתונים? לפי המחקרים הבינלאומיים, החינוך בישראל הרבה מתחת לממוצע של העולם המפותח - וזה גם בלי לשקלל את בתי החינוך של הבנים החרדים שאפילו לא עומדים בתנאי הסף להשתתפות במחקר. ממבחני פיז"ה האחרונים שבוצעו ב־2022, עולה שמי ש"מושך" למטה את הישגי התלמידים הוא בעיקר החינוך הערבי, ובמידה פחותה גם החינוך הממלכתי־דתי. אבל גם החינוך הממלכתי לא מצטיין, והוא נמצא רק קצת מעל ממוצע ה־OECD.

הנתונים מראים גם שמערכת החינוך נמצאת בנסיגה: לפי מחקר טימס האחרון מ־2023 (שבוצע עוד לפני המלחמה), ישראל רשמה את הירידה החדה ביותר ב־OECD בהישגים במתמטיקה ובמדעים. למעשה, ישראל בתוצאה הנמוכה ביותר שלה מאז 2007. הנסיגה התרחשה בכל זרמי החינוך, כשמי שהוביל אותה היה שוב החינוך הערבי.

מה לומדים מזה? הפרופסורים דן בן־דוד ואיל קמחי, נשיא מוסד שורש וסגנו, כותבים במחקר שפורסם במוסד כי "רמת הידע הממוצעת של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה היא אחת מן הנמוכות מבין המדינות שהשתתפו בעקביות במבחני הפיז"ה מאז 2006. בה בעת, הפערים בהישגים בקרב הילדים בישראל הם הגבוהים ביותר, בהפרש גדול, מבין מדינות אלה".

ואולם, "לא ניתן לתלות את שתי התוצאות העגומות הללו בתלמידים החרדים, שרובם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. ככל הנראה, אילו היו הילדים החרדים נבחנים, היו התוצאות בישראל גרועות אף יותר ממה שדווח כאן". לגבי האוכלוסייה הערבית, הם כותבים כי "ההישגים של דוברי הערבית במבחני הפיז"ה היו מתחת למדינות עולם שלישי רבות". המסקנה של בן־דוד וקמחי היא ש"כמחצית מהילדים בישראל זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי, והם משתייכים לקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הגידול המהיר ביותר. כבוגרים, הם יוכלו לקיים רק משק של עולם שלישי, שלא יוכל לתמוך במערכות בריאות ורווחה של עולם ראשון, שלא לדבר על יכולות הגנה ברמה של מדינת עולם ראשון באזור המסוכן ביותר בעולם".

רם מוסיף ש"הפערים אצלנו גם בתוך החינוך היהודי־ממלכתי הם מאוד גדולים. יש לנו שכבה שהיא ברמה בינלאומית טובה והיא במידה מסוימת גם המנוע של המשק, אבל אותה שכבה הולכת ונשחקת". ואכן, לפי מבחני טימס, יש בישראל פחות מצטיינים מבעבר: אם ב־2019 הנתון שיעור המצטיינים עמד על 15%, ב־2023 הוא עומד על 8% בקרב דוברי עברית. יחד עם זאת, רם מדגיש כי "המבחנים הבינלאומיים לא נותנים את התמונה החינוכית הכוללת - שכן חינוך מכיל אספקטים קריטיים נוספים הקשורים לעולם ערכי וזהותי". "הנדבכים האלה", לדבריו, "תופסים בישראל מקום מרכזי יותר ביחס לעולם".

מצב משכורות המורים

מה אומרים הנתונים? השכר בהוראה עולה עם הוותק. בהשוואה לשכר הממוצע למורים בחטיבה העליונה (16,716 שקלים), שכר מורים בעשור הראשון לעבודה נמוך ב־27% ובעשור השני ב־6%. לעומת זאת, מורים בעשור השלישי משתכרים ב־20% מעל הממוצע, ומורים בעלי ותק גדול יותר ב־33%. גודל הפערים בין שכר ממוצע של מורה בתחילת הדרך לבין מורה בשיא הוותק נמצא בצמרת מדינות ה־OECD.

לפי האוצר, רבע מהמורים בחינוך הרשמי הם בעלי ותק של חמש שנים ומטה, ומחצית מהמורים של עד 12 שנה. קרי, הרבה מורים מרוויחים מעט, ומעט מורים מרוויחים הרבה.

מה לומדים מזה? "פעם הייתה נהוגה הפנסיה התקציבית, והדבר החשוב היה המשכורת האחרונה", מסביר רם. "היום המודל הוא פנסיה צוברת, ולכן אין לזה משמעות. אבל הסכמי השכר עם המורים הם שרשור מתקופת הפנסיה התקציבית, והוותיקים עדיין נהנים מזה. לכן במשך שנים תוספות השכר היו באחוזים, מה שנתן יותר למי שהשתכר יותר. זה אבסורד. בשנים האחרונות עברו לתוספות שקליות, העלאה בסכום מוחלט דומה לכל המורים. כך, הגידול האחוזי למורים הצעירים היה גדול יותר. ועדיין לא הצלחנו לתת יותר לצעירים".

לדעת רם, "את דור ההוראה החדש פחות מעניינים הקביעות והעתיד הרחוק - הם רוצים משכורת טובה כאן ועכשיו. שוק העבודה דינמי יותר, והמורים החדשים באים ל־5־10 שנים, בלי לשריין תוכניות לטווח ארוך יותר. בשנים אלו נותנים להם משכורת נמוכה, וכך מתקבעת בתודעה משכורת מורה שנמוכה בהרבה מהנתון ה'אמיתי' לגבי המשכורת הממוצעת בתחום".

מה אומר משרד החינוך? "פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם ייחודיים לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. בהסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים".

ההתאמות יצאו מפרופורציה

מה אומרים הנתונים? שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות הולך וגדל עם השנים, ובישראל התנפח ממש: בעוד שלפי הערכות בינ"ל, רק כ־15% מהתלמידים סובלים מלקויות למידה, בישראל כ־40% מקבלים התאמות. כשמוסיפים התאמות שניתנות ברמת המחוז, הרי שרוב התלמידים זוכים להתאמות.

ההתאמות שניתנות בבתיה"ס עומדות בקשר מובהק להישגי ביה"ס במתמטיקה. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית גבוהה היה פער גדול בציון הממוצע בין בתי ספר עם שיעורי התאמות גבוהים לכאלו עם שיעורים נמוכים - 12.6 נקודות. בבתי ספר ברמה חברתית־כלכלית נמוכה הפער קטן יותר, 2.8 נקודות.

מה לומדים מזה? לפי מרכז טאוב, ההתאמות לתלמידים עם לקויות למידה תורמות לפערים חברתיים־כלכליים בהישגים בבחינות. שיעורי התאמות גבוהים אחראים למרבית העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בשנים האחרונות. הם מגדילים את פערי ההישגים בבחינות הבגרות בין בתיה"ס, שכן כאלו ממעמד חברתי־כלכלי גבוה יותר מעניקים יותר התאמות. לכן, במרכז טאוב טוענים שעיצוב מחדש של שיטת ההתאמות הוא חיוני, עבור תלמידים עם לקויות למידה ועבור מערכת החינוך כולה.

לדברי ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במרכז טאוב, "שיטת ההתאמות של משרד החינוך בבגרויות מחטיאה את מטרתה - במקום להעניק נקודת פתיחה שווה לתלמידים עם לקויות למידה היא תורמת להעמקת אי־השוויון על רקע חברתי־כלכלי, בכך שהיא מאפשרת לבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות לתת יתרון לתלמידיהם על חשבון אחרים".

מה אומר משרד החינוך? "שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות ביה"ס) בירידה בעשור האחרון, ועומד על כ־5%-11%".

בין ערבים ליהודים

מה אומרים הנתונים? במגזר הערבי התקצוב הוא הנמוך ביותר - הפער בתקצוב לכיתה בינו ובין החינוך הממלכתי העברי גדל בעשור מכ־7% לכ־10%, והפער בתקצוב לתלמיד גדל מכ־6% לכ־9%. חלק ניכר מההבדלים האלה קשורים למשתנים המעוגנים בנוסחאות התקצוב: אמידה של התקצוב לכיתה מדגישה את החשיבות המצרפית של משתנים שקשורים לרעיון התקצוב הדיפרנציאלי, המפצה מוסדות המשרתים אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית־כלכלית; אמידה של התקצוב לתלמיד, לעומת זאת, מדגישה את ההשפעה של גודל המוסד ושל קיומן של כיתות חינוך מיוחד. דווקא המשתנה של "מגזר וסוג פיתוח" לא תורם משמעותית להסברת הפערים. ואולם, עדיין יש שונות בלתי מוסברת של 29% בפערי התקצוב לתלמיד ושל 43% בתקצוב לכיתה.

מה לומדים מזה? "אף על פי שיש שיפור לאורך השנים, מודל התקצוב כיום הוא עדיין מודל בעייתי", סבור פארס. "מדובר במודל מיושן שבנוי 'טלאי על טלאי', שלדעתי לא נותן מספיק משקל למאפיינים סוציו־אקונומיים". גם לדעתם רם, "אנחנו רואים שבסופו של דבר, התקציב לא סוגר את הפערים במערכות החינוך. אף על פי שהישגי החינוך הערבי נמוכים במיוחד, בשורה התחתונה הוא עדיין זוכה לפחות כסף מאשר החינוך העברי".

ממה זה נובע? פארס מצביע על כך שיש תקציב גדול במשרד החינוך שניתן במסגרת "קול קורא" למיזמים שונים, למשל הקמת חדרי מוזיקה. "פעמים רבות", הוא אומר, "מסיבות חברתיות, בחינוך הערבי יש פחות עניין במיזמים כאלה - ולכן תהיה היענות נמוכה מצדם לקולות הקוראים האלה, והכספים יעברו לזרמי החינוך האחרים". פארס גם מצביע על שיטת המצ'ינג (מימון שלטוני תמורת השתתפות מקומית) כחסם נוסף בפני מוסדות החינוך הערביים, שכן יותר קשה להם לעמוד בדרישה להשתתפות במימון.

מה אומר משרד החינוך? "הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה". לטענת המשרד, "כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי בבתי הספר היסודיים", הפערים צומצמו באופן משמעותי בחטיבת הביניים - ובתיכון תהליך צמצום הפערים נמצא בשלבי יישום מתקדמים. בנוסף, טוענים במשרד, "מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו־אקונומיים".

התגובה המלאה של משרד החינוך:

לימודי STEM: מערכת החינוך ממשיכה להרחיב את תחומי המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה גם בחינוך הממלכתי-יהודי וגם באוכלוסיות נוספות. לצד ההשקעה בפריפריה ובחברה היהודית, מוקדשים בשנים האחרונות משאבים ניכרים לעידוד מצוינות במדעים בקרב החברה הערבית, החברה הבדואית והחברה החרדית - בין היתר במסגרת תכנית "ישראל ריאלית" והחלטות ממשלה ייעודיות כגון 550 (חברה ערבית ובדואית), תוכניות למזרח ירושלים ולחברה הדרוזית.

תקצוב החברה הערבית: הטענה בדבר תקציב נמוך יותר למערכת החינוך הערבית אינה נכונה. משרד החינוך הוציא אל הפועל תוכנית רחבת היקף לתקצוב דיפרנציאלי החל מהחינוך היסודי, המשיך לחטיבות הביניים, וכיום נמצא בתהליך מואץ גם בחטיבה העליונה. מהלך זה, שעוגן בהחלטות ממשלה (550, 226), הוביל בפועל להגדלת התקציב לתלמיד בחברה הערבית:

ביסודי (א'-ו'): כבר בנתוני תשפ"ג התקציב הממוצע לתלמיד במגזר הערבי גבוה מהתקציב לתלמיד במגזר היהודי.
בחטיבות הביניים (ז'-ט'): הפערים ששררו בעבר צומצמו באופן משמעותי בעקבות יישום מדורג של התקצוב הדיפרנציאלי בתשע״ה-תשע״ט.
בחטיבה העליונה (י'-י״ב): התהליך נמצא בשלבי יישום מתקדמים וצפוי להניב בשנים הקרובות עלייה ניכרת בתקצוב לתלמידי החברה הערבית, עד לסגירת פערים מערכתית.

מדובר במגמה ברורה ומתמשכת של צמצום פערים, שניכרת כבר בשלבי הגיל המוקדמים ותלך ותתחזק ככל שהמהלך יושלם גם בחטיבה העליונה.

מודל התקצוב: מודל התקצוב במערכת החינוך עבר עדכון יסודי, והוא מבוסס כיום על עקרונות דיפרנציאליים הלוקחים בחשבון מאפיינים סוציו-אקונומיים. תכנית "הגמישות הניהולית הפדגוגית" בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים יצרה מפתחות תקצוב חדשים המיטיבים עם בתי ספר ורשויות חלשות יותר, תוך מתן קדימות ברורה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולאוכלוסיות מוחלשות, כדי לצמצם פערים ולחזק את שוויון ההזדמנויות.

פערי השכר בין מורים: פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים אינם תופעה ייחודית לישראל, והם חלק מהמבנה המקצועי של מערכת החינוך. חשוב להדגיש כי במסגרת הסכמי השכר האחרונים עם ארגוני המורים עלה שכר המורים המתחילים באופן משמעותי, והמשרד ממשיך להשקיע בהכשרה, ליווי וקידום קריירה למורים צעירים, כך שהפערים מצטמצמים.

התאמות בדרכי היבחנות: הטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וההתאמות בדרכי היבחנות בישראל מבוסס על בחינה מקצועית מעמיקה ביחס למדיניות בינלאומית ולמחקר בתחום. המשרד מפעיל את תוכנית "מלקויות ללמידה" במחצית מחטיבות הביניים, הכוללת איתור, טיפול ובמידת הצורך אבחון ובחינת זכאות להתאמות. במחצית מבתי הספר הנוספים נבחנת הזכאות בקפדנות על ידי ועדות מחוזיות מקצועיות. הזכאות ניתנת רק לאחר שנעשו התערבויות פדגוגיות מותאמות, נבחנה הנחיצות, והתלמיד רכש ידע במקצוע הנלמד. שיעור הזכאים להתאמות (שאינן בסמכות בית ספר) נמצא בירידה בעשור האחרון, ועומד כיום על כ־5%-11% מהנבחנים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים השומרים על שוויון הזדמנויות לצד טוהר הבחינות.

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש