שופטי בית המשפט העליון האמריקאי. במרכז: הנשיא ג'ון רוברטס / צילום: Reuters, Jack Gruber
שאלה נטולת תשובות בפוליטיקה של הארצות הדמוקרטיות: האם המטרה מקדשת את האמצעים?
בדיקה באמצעות ארבע תוכנות בינה מלאכותית לא הראתה אם התהייה הזו הוצגה אי־פעם בסקר דעת קהל. אנחנו מניחים שהיא לא עלתה מפני שהיא מופשטת מדי, או אולי אלמנטרית מדי.
● המכסים של טראמפ? נתון אחר יזיז השבוע את השווקים
● בית המשפט פסל את מכסי טראמפ - שמתכוון לערער: "אסון מוחלט"
אבל שאלת המטרה והאמצעים היא עכשיו מרכזית לחלוטין בארה"ב. היא נוהגת לשיטות הפעולה של הנשיא טראמפ. ביום ו', בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי הנשיא דונלד טראמפ אינו מוסמך להשתמש בחוק בן 48 שנה כדי להטיל מכסים על עשרות ארצות, אך כי בעיניו המכסים האלה מועילים לשלומה של ארצו ולרווחתה.
בית המשפט לערעורים הוא הערכאה השנייה בגובהה בארה"ב. ישנם 13 בתי משפט כאלה, ולכל אחד מהם יש מספר שונה של שופטים, מ־6 עד 29. פסק הדין של יום ו' ניתן בהשתתפות 11 שופטים; 7 הסכימו, 4 התנגדו. בית המשפט השעה את תוקף פסיקתו עד אוקטובר, כדי להעניק הזדמנות לממשל לערער בבית המשפט העליון.
בית המשפט לערעורים מצא, כי הסתמכותו של הנשיא על חוק מ־1977 הייתה פגומה, קודם כול מפני שהחוק לא העניק לו את הסמכות שהוא תבע, ושנית מפני שחוקת ארה"ב מאצילה את השליטה בכל ענייני התקצוב והמסים לקונגרס. מכסים כמוהם כמסים.
"התוצאות הרות־האסון"
פרקליטי הנשיא הפצירו בבית המשפט להביא בחשבון את "התוצאות הרות־האסון" שהחלטה נגד הנשיא תגרום. "ארצנו לא תוכל להחזיר את טריליוני הדולרים שארצות אחרות כבר קיבלו עליהן לשלם, מה שיחולל חורבן פיננסי. הנשיא מאמין כי ביטול כפוי של ההסכמים יוביל אל תוצאות בנוסח 1929", השנה שבה התחיל השפל הכלכלי הגדול.
כלפי זה אפשר כמובן לטעון, שהיה על הנשיא להביא בחשבון את האפשרות שבית משפט יפסול את מהלכיו. מאבק משפטי הסתמן נגד מכסיו עוד לפני שהודיע עליהם ב־2 באפריל. הוא היה יכול לעכב את החלתם עד שהעניין יתברר בבית המשפט העליון.
אבל הוא העמיד את מצע הפעולה הכלכלי שלו בראש מעייניה של אמריקה. הוא הבטיח להכניס "טריליוני דולרים" אל קופותיה. הוא טוען זה זמן מה שהטריליונים כבר זורמים, והם עומדים להפחית את החוב הלאומי, ובוודאי את גירעונות הסחר.
לשון אחר, המטרה מקדשת את האמצעים. הנשיא חושב שהוא רשאי לנקוט אמצעים שחוקיותם מפוקפקת, "מפני שאני הנשיא ואני מחליט". אפשר לנחש במידה של סבירות, שחלק ניכר של האמריקאים מסכימים עם תפיסה כזאת, גם אם הסקרים חוזרים ומראים שרוב האמריקאים מתנגדים למכסים, בעיקר מפני שהם חוששים מהאמרת מחירים.
פסיקת בית המשפט לערעורים היא המהלך המשפטי החשוב ביותר של שבעת חודשי טראמפ הראשונים. יש לה הפוטנציאל לזעזע את ממשלו, לשמוט את הקרקע מתחת לתוכניתו הכלכלית, ואולי להעמיד אותו בהתנגשות חזיתית עם הרשות השופטת. התנגשויות כאלה מתרחשות בערכאות נמוכות יותר כמעט מאז היום הראשון של נשיאותו. הוא חוזר ומוקיע את השופטים הפוסקים נגדו כ"שמאלנים מטורפים". בנקודה אחת, משרד המשפטים שלו תבע את כל 15 השופטים הפדרליים (בניגוד לשופטים מדינתיים) במדינת מרילנד. שופט אחר, במדינת וירג'יניה השכנה, פסל את התביעה הזו.
רוב העימותים בין טראמפ לבתי המשפט נוגעים לאכיפת מדיניות ההגירה המחמירה שלו. הוא חזר והתעלם מצווים מפורשים של בתי משפט, שאסרו גירוש מהגרים לא חוקיים או עיכבו אותם.
מניעים מפלגתיים?
המערכה המשפטית על חוקיות המכסים התחילה עוד לפני ארבעה חודשים, כאשר בית משפט פדרלי לענייני סחר פסל את המכסים. בית המשפט לערעורים בוושינגטון החזיר אותם מייד על כנם עד שתינתן לו ההזדמנות לדון בהם. ההזדמנות ניתנה, ובית המשפט שהתיר במאי הוא זה האוסר באוגוסט.
טראמפ מנסה לעורר את הרושם שהשופטים שפסקו נגדו עשו כן ממניעים מפלגתיים. אין לזה שחר. הפסיקה התקבלה בקולות של שופטים שמונו בידי שתי המפלגות. יתר על כן, את הסתייגות המיעוט, שהצביע נגד הפסיקה, כתב שופט שמינה ברק אובמה. זה משהו שטראמפ מתקשה להבין. עצם הרעיון של חוסר משוא פנים זר להתנהלותו. מישהו מן המפלגה היריבה מוכרח להיות תמיד נגדו. זו הסיבה לפיטורים הסיטוניים של עובדי ממשלה, שהתמנו לתפקידיהם בידי ממשלים דמוקרטיים.
לפי שעה, המכסים בעינם עומדים. השאלה המעשית היא מה יקרה להסכמי הסחר שהמשא־ומתן עליהם התחיל, או הושלם, בעקבות איומי המכסים של טראמפ. האם המשא־ומתן יימשך? היש בכלל טעם לשאת ולתת?
ומה יעשה הנשיא לנוכח האיום על יכולתו לממש את תוכניותיו? הוא רוצה לשנות מעיקרה את האופן שבו אמריקה מתנהלת. אם בתי המשפט יעמדו בדרכו, אילו אופציות שמורות לו? הוא חזר ואמר, אם גם לא תמיד בבהירות מספקת, שהוא יכבד את פסיקות בתי המשפט. אבל הפסיקה החדשה מעמידה אותו במבחן קשה במיוחד.
הוא עדיין יכול להטיל מכסים על יסוד סעיפים וסעיפי־משנה בחוקים אחרים. הוא יכול למשל לאכוף מכסים לזמן מוגבל, עד 150 יום; והוא יכול להטיל מכסים על יסוד שיקולים של ביטחון לאומי. אבל הפסיקה האחרונה מצמצמת את יכולתו עד מינימום.
הקונגרס יבוא לעזרתו?
בית המשפט העליון? הוא נוטה לטובתו כמעט בכל עניין. שישה מתשעת שופטיו שייכים לקטגוריה של 'שמרנים', אם כי שמרנותם אינה אחידה. מפעם לפעם שני השמרנים ביותר נשארים בעמדת מיעוט. טראמפ מינה שלושה מן השישה, והם בדרך־כלל תמכו בו, גם בעניינים שנויים מאוד במחלוקת. הדעה הרווחת עכשיו היא שבעניין הזה, כאשר החוקה עצמה מוטלת על כפות המאזניים, לפחות שניים מן השמרנים יצטרפו אל שלוש השופטות הליברליות, ויכריעו נגדו.
הקונגרס יכול לבוא לעזרתו, ולהטיל מכסים על ארצות אינדיבידואליות. אבל הסיכוי לתהליך חקיקה כזה הוא מוגבל. הרוב הרפובליקאי קטנטן, והעניין על הפרק אינו ניתן להגדרה פשוטה של ימין ושמאל. אדרבא, במובנים מסוימים ההתנגדות למכסים היא ימנית יותר משמאלית, מפני שהיא נעוצה בהיגיון של שיטה קפיטליסטית ושל חופש סחר. אין זה מקרה שהסוציאליסט הבולט ביותר בקונגרס, הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי 'היושב עם הדמוקרטים', חלק מחמאות לטראמפ על כמה מהחלטותיו.
אין זו הגזמה להגיד שאנחנו נמצאים בשעה קריטית של נשיאות טראמפ. היא עשויה לשכנע אותו בצורך להאט ולהיזהר, או שהיא יכולה להגדיל את להיטותו לתיקונים רדיקליים. היא גם יכולה להסיח את דעתו משאלות של שלום ומלחמה בארצות רחוקות, אבל זה רק ניחוש.
רשימות קודמות ב- yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes . ציוצים באנגלית @YoavKarny , ציוצים בעברית @KavHamashve