גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שופטי העליון בארה"ב יצטרכו להכריע: האם המטרה מקדשת את המכסים

בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי טראמפ אינו מוסמך להשתמש בחוק כדי להטיל מכסים על עשרות ארצות, אך כי בעיניו המכסים האלה מועילים לשלומה של ארה"ב ולרווחתה ● לא רק שאלה של מכסים עומדת בפתחם של שופטי העליון כעת, אלא עצם התנהלותו של טראמפ

שופטי בית המשפט העליון האמריקאי. במרכז: הנשיא ג'ון רוברטס / צילום: Reuters, Jack Gruber
שופטי בית המשפט העליון האמריקאי. במרכז: הנשיא ג'ון רוברטס / צילום: Reuters, Jack Gruber

שאלה נטולת תשובות בפוליטיקה של הארצות הדמוקרטיות: האם המטרה מקדשת את האמצעים?

בדיקה באמצעות ארבע תוכנות בינה מלאכותית לא הראתה אם התהייה הזו הוצגה אי־פעם בסקר דעת קהל. אנחנו מניחים שהיא לא עלתה מפני שהיא מופשטת מדי, או אולי אלמנטרית מדי.

המכסים של טראמפ? נתון אחר יזיז השבוע את השווקים
בית המשפט פסל את מכסי טראמפ - שמתכוון לערער: "אסון מוחלט"

אבל שאלת המטרה והאמצעים היא עכשיו מרכזית לחלוטין בארה"ב. היא נוהגת לשיטות הפעולה של הנשיא טראמפ. ביום ו', בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי הנשיא דונלד טראמפ אינו מוסמך להשתמש בחוק בן 48 שנה כדי להטיל מכסים על עשרות ארצות, אך כי בעיניו המכסים האלה מועילים לשלומה של ארצו ולרווחתה.

בית המשפט לערעורים הוא הערכאה השנייה בגובהה בארה"ב. ישנם 13 בתי משפט כאלה, ולכל אחד מהם יש מספר שונה של שופטים, מ־6 עד 29. פסק הדין של יום ו' ניתן בהשתתפות 11 שופטים; 7 הסכימו, 4 התנגדו. בית המשפט השעה את תוקף פסיקתו עד אוקטובר, כדי להעניק הזדמנות לממשל לערער בבית המשפט העליון.

בית המשפט לערעורים מצא, כי הסתמכותו של הנשיא על חוק מ־1977 הייתה פגומה, קודם כול מפני שהחוק לא העניק לו את הסמכות שהוא תבע, ושנית מפני שחוקת ארה"ב מאצילה את השליטה בכל ענייני התקצוב והמסים לקונגרס. מכסים כמוהם כמסים.

"התוצאות הרות־האסון"

פרקליטי הנשיא הפצירו בבית המשפט להביא בחשבון את "התוצאות הרות־האסון" שהחלטה נגד הנשיא תגרום. "ארצנו לא תוכל להחזיר את טריליוני הדולרים שארצות אחרות כבר קיבלו עליהן לשלם, מה שיחולל חורבן פיננסי. הנשיא מאמין כי ביטול כפוי של ההסכמים יוביל אל תוצאות בנוסח 1929", השנה שבה התחיל השפל הכלכלי הגדול.

כלפי זה אפשר כמובן לטעון, שהיה על הנשיא להביא בחשבון את האפשרות שבית משפט יפסול את מהלכיו. מאבק משפטי הסתמן נגד מכסיו עוד לפני שהודיע עליהם ב־2 באפריל. הוא היה יכול לעכב את החלתם עד שהעניין יתברר בבית המשפט העליון.

אבל הוא העמיד את מצע הפעולה הכלכלי שלו בראש מעייניה של אמריקה. הוא הבטיח להכניס "טריליוני דולרים" אל קופותיה. הוא טוען זה זמן מה שהטריליונים כבר זורמים, והם עומדים להפחית את החוב הלאומי, ובוודאי את גירעונות הסחר.

לשון אחר, המטרה מקדשת את האמצעים. הנשיא חושב שהוא רשאי לנקוט אמצעים שחוקיותם מפוקפקת, "מפני שאני הנשיא ואני מחליט". אפשר לנחש במידה של סבירות, שחלק ניכר של האמריקאים מסכימים עם תפיסה כזאת, גם אם הסקרים חוזרים ומראים שרוב האמריקאים מתנגדים למכסים, בעיקר מפני שהם חוששים מהאמרת מחירים.

פסיקת בית המשפט לערעורים היא המהלך המשפטי החשוב ביותר של שבעת חודשי טראמפ הראשונים. יש לה הפוטנציאל לזעזע את ממשלו, לשמוט את הקרקע מתחת לתוכניתו הכלכלית, ואולי להעמיד אותו בהתנגשות חזיתית עם הרשות השופטת. התנגשויות כאלה מתרחשות בערכאות נמוכות יותר כמעט מאז היום הראשון של נשיאותו. הוא חוזר ומוקיע את השופטים הפוסקים נגדו כ"שמאלנים מטורפים". בנקודה אחת, משרד המשפטים שלו תבע את כל 15 השופטים הפדרליים (בניגוד לשופטים מדינתיים) במדינת מרילנד. שופט אחר, במדינת וירג'יניה השכנה, פסל את התביעה הזו.

רוב העימותים בין טראמפ לבתי המשפט נוגעים לאכיפת מדיניות ההגירה המחמירה שלו. הוא חזר והתעלם מצווים מפורשים של בתי משפט, שאסרו גירוש מהגרים לא חוקיים או עיכבו אותם.

מניעים מפלגתיים?

המערכה המשפטית על חוקיות המכסים התחילה עוד לפני ארבעה חודשים, כאשר בית משפט פדרלי לענייני סחר פסל את המכסים. בית המשפט לערעורים בוושינגטון החזיר אותם מייד על כנם עד שתינתן לו ההזדמנות לדון בהם. ההזדמנות ניתנה, ובית המשפט שהתיר במאי הוא זה האוסר באוגוסט.

טראמפ מנסה לעורר את הרושם שהשופטים שפסקו נגדו עשו כן ממניעים מפלגתיים. אין לזה שחר. הפסיקה התקבלה בקולות של שופטים שמונו בידי שתי המפלגות. יתר על כן, את הסתייגות המיעוט, שהצביע נגד הפסיקה, כתב שופט שמינה ברק אובמה. זה משהו שטראמפ מתקשה להבין. עצם הרעיון של חוסר משוא פנים זר להתנהלותו. מישהו מן המפלגה היריבה מוכרח להיות תמיד נגדו. זו הסיבה לפיטורים הסיטוניים של עובדי ממשלה, שהתמנו לתפקידיהם בידי ממשלים דמוקרטיים.

לפי שעה, המכסים בעינם עומדים. השאלה המעשית היא מה יקרה להסכמי הסחר שהמשא־ומתן עליהם התחיל, או הושלם, בעקבות איומי המכסים של טראמפ. האם המשא־ומתן יימשך? היש בכלל טעם לשאת ולתת?

ומה יעשה הנשיא לנוכח האיום על יכולתו לממש את תוכניותיו? הוא רוצה לשנות מעיקרה את האופן שבו אמריקה מתנהלת. אם בתי המשפט יעמדו בדרכו, אילו אופציות שמורות לו? הוא חזר ואמר, אם גם לא תמיד בבהירות מספקת, שהוא יכבד את פסיקות בתי המשפט. אבל הפסיקה החדשה מעמידה אותו במבחן קשה במיוחד.

הוא עדיין יכול להטיל מכסים על יסוד סעיפים וסעיפי־משנה בחוקים אחרים. הוא יכול למשל לאכוף מכסים לזמן מוגבל, עד 150 יום; והוא יכול להטיל מכסים על יסוד שיקולים של ביטחון לאומי. אבל הפסיקה האחרונה מצמצמת את יכולתו עד מינימום.

הקונגרס יבוא לעזרתו?

בית המשפט העליון? הוא נוטה לטובתו כמעט בכל עניין. שישה מתשעת שופטיו שייכים לקטגוריה של 'שמרנים', אם כי שמרנותם אינה אחידה. מפעם לפעם שני השמרנים ביותר נשארים בעמדת מיעוט. טראמפ מינה שלושה מן השישה, והם בדרך־כלל תמכו בו, גם בעניינים שנויים מאוד במחלוקת. הדעה הרווחת עכשיו היא שבעניין הזה, כאשר החוקה עצמה מוטלת על כפות המאזניים, לפחות שניים מן השמרנים יצטרפו אל שלוש השופטות הליברליות, ויכריעו נגדו.

הקונגרס יכול לבוא לעזרתו, ולהטיל מכסים על ארצות אינדיבידואליות. אבל הסיכוי לתהליך חקיקה כזה הוא מוגבל. הרוב הרפובליקאי קטנטן, והעניין על הפרק אינו ניתן להגדרה פשוטה של ימין ושמאל. אדרבא, במובנים מסוימים ההתנגדות למכסים היא ימנית יותר משמאלית, מפני שהיא נעוצה בהיגיון של שיטה קפיטליסטית ושל חופש סחר. אין זה מקרה שהסוציאליסט הבולט ביותר בקונגרס, הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי 'היושב עם הדמוקרטים', חלק מחמאות לטראמפ על כמה מהחלטותיו.

אין זו הגזמה להגיד שאנחנו נמצאים בשעה קריטית של נשיאות טראמפ. היא עשויה לשכנע אותו בצורך להאט ולהיזהר, או שהיא יכולה להגדיל את להיטותו לתיקונים רדיקליים. היא גם יכולה להסיח את דעתו משאלות של שלום ומלחמה בארצות רחוקות, אבל זה רק ניחוש.

רשימות קודמות ב- yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes . ציוצים באנגלית @YoavKarny , ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בתל אביב; מדד הביטוח נופל ב-1.7%

מדד ת"א 35 נחלש ב-0.1% ● חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי חברת אוטומקס ● בניגוד לפדרל ריזרב, בנק ישראל לא בהכרח יוריד ריבית בהחלטה הקרובה ● וגם: האם הזהב בדרך לשיא חדש?

מאיר שפיגלר, מנכ''ל חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

מאיר שפיגלר: "המדינה לא מאפשרת לחברת החשמל להיות חלק מהתחרות"

"חברת החשמל רוצה להיות חלק ממערך ייצור החשמל כי זה אינטרס לאומי" - כך אמר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס ● שפיגלר האשים את המדינה בכך שהיא מונעת מחברת החשמל להיות חלק מהתחרות: "בסוף היא לא יכולה להתחרות בהפקת חשמל ובתחרות על המחיר. הרגולטור אסר עלינו"

הדמיה של הפרויקט המתוכנן בנשר / צילום: כלל תעשיות

חיפה אאוט, נשר אין: ההצעה החדשה לקמפוס אנבידיה והאיום של ראשי הרשויות

ההצעה של המדינה להעניק לענקית השבבים הטבות ברכישת קרקע מעוררת תרעומת שעלולה להוביל לעתירות נגד המהלך ● לגלובס נודע כי החברה בוחנת הקמת מרכז פיתוח על קרקע פרטית של כלל תעשיות בעיר נשר, צעד שימנע ממנה תסבוכת משפטית

ד''ר מיכל מקל, מנכ''לית בית חולים רמב''ם / צילום: באדיבות רמב''ם

הרופאה הבכירה שתכהן כמנכ"לית רמב"ם

ד"ר מיכל מקל, המשמשת כסמנכ"לית בית החולים רמב"ם משנת 2017, הייתה המועמדת שסומנה כמובילה ע"י המנהל היוצא פרופ' מיקי הלברטל, וגברה במרוץ לתפקיד על שני רופאים בכירים

הווילה של רפי קלינה בצהלה. עסקת הנדל''ן הגבוהה ביותר בתל אביב ב-2025 / צילום: תמר מצפי

המחיר הגבוה ביותר השנה: וילה בת״א נמכרה בכ-63 מיליון שקל

הפעם על תקן המוכר: לגלובס נודע כי רפי קלינה, מתווך-העל התל אביבי, ביצע את העסקה הגבוהה ביותר שנחתמה בשנה האחרונה בעיר, ומכר את הווילה שלו בצהלה בכ-63 מיליון שקל - פי שלושה ממחירי נכסים יקרים אחרים שנמכרו בשכונה ● הרוכשים הם זוג בשנות ה-40 המגיעים מתחום הפינטק

אבידע בכר ונבו טרבלסי / צילום: כדיה לוי

הקיבוצניק שאיבד את אשתו ובנו: "אנחנו מדינה פצועה, לא למדנו כלום"

אבידע בכר איבד את אשתו ובנו ב-7 באוקטובר, אבל הוא מתעקש להמשיך את החיים וגם לחזור לבארי • בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא תיאר את השעות הנוראיות, שרטט את הפתרון שלו לרצועת עזה וסירב לראות בעצמו משהו מיוחד: "אני רק חקלאי, קפה שחור בלי סוכר, שמקים את הבית שלי מחדש"

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי בימים טובים יותר

קרן הענק שנעלמה: המשקיעים הזרים מצמצמים חשיפה להייטק הישראלי

12 קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו מאז תחילת השנה 260 מיליון דולר בלבד, כך על פי דוח חדש שיצא ● ההערכה היא כי ביצועי הקרנות הישראליות בפרט נמוכות, עם כמה יוצאים מן הכלל, ועם זאת לא ניתן לבטל גם את השפעות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל עקב המלחמה

קיסריה / צילום: ורד שריג

עסקת ענק בקיסריה: בכמה נמכרה הווילה שבה התגורר בעבר ארקדי גאידמק?

תמורת 78 מיליון שקל: בני זוג מארה"ב רכשו את הווילה ברחוב הדר 55 בקיסריה, ביתו של ארקדי גאידמק לשעבר, כך נודע לגלובס ● הרוכשים, ראובן וסנדי מוסקוביץ', רכשו את הבית מאיש העסקים שלמה בן חיים, שרכש ב־2011 את הווילה מגאידמק תמורת כ־47.5 מיליון שקל ● הווילה משתרעת על פני שלוש חלקות בנות 6.4 דונמים, בקו ראשון לים

פטריק דרהי, בעלי הוט, והמנכ''לית טל גרנות-גולדשטיין / צילום: יח''צ יוסי זליגר

על המדף: עד כמה פטריק דרהי מעוניין לוותר על חברת התקשורת הוט?

אחת מחברות המדיה הגדולות בישראל עומדת למכירה, לפי שווי המוערך ב-1.5-2 מיליארד אירו, וכל המתחרות עוקבות מקרוב אחרי ההצעות והמהלכים ● מי השחקניות הבולטות שכבר הגישו הצעה, ואיך זה עשוי להשפיע על שוק התקשורת? ● גלובס עושה סדר

דגם AION V של המותג GAC / צילום: יח''צ

החל מ-140 אלף שקל: הרכבים החדשים שבדרך לישראל והתחרות שמחכה להם

נתח השוק של הרכבים הסיניים מזנק בצורה חסרת תקדים מתחילת השנה, והמתחרות הוותיקות מהמזרח מנסות להשיב מלחמה, בעוד שהאירופיות הולכות ונמחקות ● מה עומד מאחורי המגמה הזו, שהתגברה? וגם: המותג שנסוג לפני כארבע שנים מהשוק הישראלי חוזר

מימין: שרון בראל, עילם בר-לב, רעיה בן אברהם, מיכל ינאי הראל ונבו טרבלסי / צילום: כדיה לוי

עוגן קיומי או מיעוט נרדף? "ההסתכלות על הקיבוצים ב-2035 תהיה אחרת"

מהו מעמדו של המותג "קיבוץ" כיום? על שאלה זו ועוד ענו בפאנל מנהלי קהילות, בשיח על חברה, קהילה, ושיתופיות בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס ● "האחריות המשותפת של חברי הקיבוץ לחייהם, לקהילה ולכלכלה שלהם זו הטרנספורמציה של השיתופיות ממודל, לערך שיתופי של עצמאות"

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

יבואנית הרכב מסתבכת: רשות ניירות ערך פשטה על משרדי אוטומקס

חברת היבוא המקביל לכלי רכב, שנסחרת בבורסה בת"א, מדווחת כי חוקרי רשות ני"ע ומשטרת ישראל ערכו חיפוש במשרדי החברה ובבתיהם של בכיריה ● החשדות: ביצוע עבירות בתחומי ניירות ערך והלבנת הון

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: שלומי יוסף

הדירות לא נמכרות, ובבנקים מוזילים את ריבית המשכנתאות

עוד לפני שבנק ישראל קיבל החלטה בנוגע לריבית במשק, הבנקים החלו להוזיל את המשכנתאות ● הסיבות המרכזיות הן הירידה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות, התחרות בשוק וניסיון הבנקים להזרים חמצן לצד הביקוש, ברקע ההאטה החדה בקצב מכירת הדירות

המסע לפולין / צילום: אמיר מאירי

מאסר בפועל, לא רק עבודות שירות: העליון מחמיר בענישה על פגיעה בתחרות

השופט חאלד כבוב דחה את ערעורה של אחת הנאשמות בפרשת קרטל המסעות לפולין וקבע באופן תקדימי כי מעתה עבירות כאלה יחייבו מאסר בפועל של מעל 9 חודשים ● מרבית המומחים מברכים על המהלך ורואים אותו כמחזק אכיפה, אך יש מי שטוען כי העונש לא מרתיע דיו

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

לא מכרו והרוויחו: שווי מניות בעלי השליטה באימקו הוכפל השנה

בתחילת השנה בחנה משפחת יקיר אפשרות למכירת החזקותיה בחברה הביטחונית ● העסקה לא יצאה לפועל, ובינתיים המניה ממשיכה לטפס והשלימה זינוק של 770% בשנתיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

כשסמוטריץ' מאיים בהורדת מסים, למה הוא מתכוון?

שר האוצר ממשיך ללחוץ על בנק ישראל, אך בשווקים כבר צופים הורדת ריבית עד לסוף שנת 2025 - ללא קשר להתערבותו של סמוטריץ'

גור שץ / צילום: שלומי יוסף

עוד לפני ההשקה: הסטארט־אפ של גור שץ מפטר עובדים ומשנה כיוון

לגלובס נודע כי קורטאניקס, סטארט־אפ הסייבר החדש של גור שץ, מבצע פיטורים כחלק מניסיון לשנות את תחום העיסוק שלו - עוד לפני שהושק רשמית

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

קרן תש"י נכנסת לפעילות התחבורה של אלקטרה, לפי שווי של 750 מיליון שקל

קרן התשתיות תרכוש שליש מפעילות חברת אפיקים ואלקטרה מוטורס תמורת 250 מיליון שקל ● עם השלמת העסקה, תכיר אלקטרה ברווח של עד 50 מיליון שקל

רן בן אור / צילום: כדיה לוי

"אנחנו מחפשים להשקיע בחברות טובות, עם פוטנציאל צמיחה מוחשי"

רן בן אור, שותף בקרן טנא, סיפר בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השקעות הקרן בחברות הקיבוציות השונות ● "קיבוץ לא מאוד שונה מחברה משפחתית. זו פשוט משפחה גדולה, עם יותר דעות"

מימין: איציק עוז, יו''ר הפניקס סוכנויות, ואורן כהן, מנכ''ל הסוכנויות / צילום: עומר עוז, נעם מורנו

סוכנויות הביטוח של הפניקס: צמיחה בקצב דו-ספרתי וגיוס חוב ממוסדיים

הפניקס סוכנויות תגייס כרבע מיליארד שקל בהנפקת ניירות ערך מסחריים ● לצורך גיוס החוב, קיבלה החברה מסוכנות S&P מעלות דירוג גבוה של "AA פלוס" לטווח ארוך, עם תחזית יציבה ● החברה מחזיקה 7% לפחות משוק הסוכנויות בישראל, וצופה השנה זינוק של עד 20% בהכנסות לכ־1.1 מיליארד שקל