היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ביקשה היום (א') מבג"ץ לקבל את העתירות נגד הדחתה. לדעתה, יש לבטל הן את החלטת הממשלה שהעבירה את הדיון בעניינה מוועדת גרוניס לוועדת שרים בראשות עמיחי שיקלי, והן את החלטת ההדחה שהתקבלה על-פי המלצת הוועדה.
בג"ץ ידון בעתירות ביום רביעי הקרוב, בהרכב מורחב של תשעה שופטים. נכון לשעת כתיבת הדברים, לא הוגשה תגובת הממשלה והשרים יריב לוין ועמיחי שיקלי.
● "מצא אלף פתרונות לכל בעיה": רם כספי היה מאחרוני עורכי הדין שידם הייתה בכול
● בית הדין הכריע: האם אפשר לא לקבל לעבודה מועמד שומר שבת?
לדברי הפרקליטות, "החלטות אלה והתשתית עליה הן מבוססות, הן תולדה של תפיסה מוטעית לפיה מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה אמור לשמש כמשרת אמון; ולפיהן בפועל הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש להגשים את צורכי הממשלה, ללא שיקול-דעת מקצועי-עצמאי, תוך ריקון המוסד מחובתו לשמור על שלטון החוק וגבולות הדין. הן מבטאות גם תפיסה שגויה ביחס לעצמאות המקצועית החיונית הנדרשת מראש התביעה הכללית".
ההחלטות נובעות מ"גישה המבקשת להחליף את תפיסת היסוד של השירות הציבורי בישראל שהוא ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, בתפיסה של נאמנות אישית לממשלה המכהנת", נכתב בתגובה.
לדברי הפרקליטות, הכללים החדשים נקבעו "בהליך בזק ופגום המנוגד לדין, תוך הפרה בוטה של שורת כללי יסוד של המשפט המינהלי". הם "מאפשרים לממשלה שליטה פוליטית מלאה ומוחלטת בהליך ובתוצאתו. מעתה תוכל כל ממשלה להדיח יועץ משפטי לממשלה - התובע הכללי במדינה - בלי מנגנון הבקרה המובנה היחיד שנקבע בדמות החובת ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית, ואף משיקולים זרים".
תפיסה שגויה מיסודה
לדברי הפרקליטות, "תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה - כל ממשלה - להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. ייעוץ משפטי אשר יימנע מלהתריע במקרים בהם הממשלה מבקשת לפעול בניגוד לדין - ימעל בתפקידו. תחת הנחת המוצא שבמדינה דמוקרטית הממשלה מבקשת לפעול בהתאם לחוק, סיוע לממשלה ושמירת סף משלימים זה את זה".
בהרב-מיארה דוחה את הטענה שעומדת בבסיס הדחתה: "תפיסה לפיה מקרים שבהם הייעוץ המשפטי הציג בפני הממשלה את עמדתו המקצועית ביחס לגבולות הדין, והתריע מפני הפרת דין, מהווים 'היעדר שיתוף-פעולה יעיל' - אינה דרה בכפיפה אחת עם מדינה ששלטון החוק בעבודת הממשלה הוא אחד מעקרונותיה. זוהי תפיסה שגויה מיסודה בשיטתנו הדמוקרטית".
בהרב-מיארה שבה ואומרת כי היא וצוותה מקיימים שיתוף-פעולה שוטף ונרחב עם הממשלה מאז הקמתה, במיוחד במלחמת "חרבות ברזל". לטענתה, ההחלטות על הדחתה "מתמקדות במקרים החריגים שבהם הייעוץ המשפטי לממשלה מילא את תפקידו כשומר סף והתריע מפני הפרות דין. מקרים אלה מוצגים כחזות הכול, באופן גורף ושגוי, כעילה לסיום הכהונה. יצוין כי חלק נכבד מהמקרים העומדים בבסיס החלטות הממשלה כלל אינם מתייחסים למדיניות הממשלה, אלא למשל להצעות חוק פרטיות שהובאו בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, ולגביהם הביע הייעוץ המשפטי את עמדתו המשפטית".
בהרב-מיארה קושרת את הדחתה למהלכי הרפורמה המשפטית, פוליטיזציה של השירות הציבורי, התערבות פוליטית בחקירות ובאכיפת חוק, ניסיונות להגבלת התקשורת החופשית וחופש הביטוי, דרישות חוזרות ונשנות להפעיל כלי אכיפה נוקשים יותר כלפי מוחים נגד צעדי הממשלה וגיוס החרדים. עוד היא מזכירה את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר ואת האיומים להדיח את מפכ"ל המשטרה דני לוי. "כל זאת, תוך פרימת תהליכי עבודת הממשלה התקינים, שמטרתם שמירה על כללי המינהל התקין.
"מטבע הדברים, במצב דברים מורכב זה, גדלה כמות המקרים של אי-הסכמה בין הממשלה וחבריה לבין גורמי המקצוע במדינה בכלל, ו'שומרי הסף' בפרט. בשל מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה - שומר הסף המרכזי הפועל באופן ישיר ורוחבי מול הממשלה; המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה; מי שעומד בראש התביעה הכללית; ומי שמגן, מבחינה משפטית, על גורמי המקצוע בשירות הציבורי במקרים המתאימים - ניצב היועץ המשפטי לממשלה במוקד אי-ההסכמות. כך תמיד, ובוודאי בתקופה מורכבת זו, בהיותו ראש המערכת. ועדיין - כאמור - גם בתקופה זו מקרי אי-ההסכמה הם חריגים בעבודה השוטפת שנעשית, גם בימים אלה ממש".
הליך פוליטי שתוצאתו ידועה מראש
על ההחלטה בנוגע לשינוי הליך ההדחה של היועמ"שית, אומרת הפרקליטות כי הוא התקבל ללא עבודת מטה, ללא תשתית עובדתית תומכת, ללא הנמקה ראויה, תוך שקילת שיקולים זרים, ומבלי שהממשלה התייחסה לכל השיקולים הרלוונטיים. "ההחלטה התקבלה מתוך הנחת יסוד שגויה כי צריך להביא לכך שהממשלה תהיה מסוגלת לעשות כרצונה ביחס להליך הפסקת הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה. בהתאם לכך, משלא עלה בידי הממשלה לצלוח הליך הפסקת כהונה שכולל בקרה מקצועית-עצמאית, היא בחרה להסיר את המכשלה ולבצע הליך שכולו פוליטי, נטול כל מגבלה חיצונית אובייקטיבית, שתוצאתו ידועה מראש".
בהרב-מיארה מזהירה כי כללים אלה "מאפשרים לממשלה הנוכחית, ולכל ממשלה שתקום בעתיד, שליטה פוליטית מלאה ולמעשה מוחלטת בהליך סיום הכהונה ובתוצאתו. מעתה ואילך תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה - התובע הכללי במדינה - בכל מועד שתמצא לנכון, בלי מנגנוני בקרה מקצועיים ואובייקטיביים ועל יסוד תשתית עובדתית חסרה ואף חלילה משיקולים שאינם השיקולים הרלוונטיים". היא גם מתריעה מפני אפקט מצנן, המהווה "פגיעה אנושה בעצמאותו של מוסד היעוץ המשפטי לממשלה".
לטענת הפרקליטות, ההחלטות בנושא בהרב-מיארה מתעלמות מפסק הדין של בג"ץ בנושא רונן בר, "כלומר, הממשלה פועלת באופן שיטתי לשנות בפעם השנייה בתוך חודשים ספורים את דרך סיום הכהונה של עובד ציבור בכיר בעל סמכויות אכיפה, תוך כדי ההליך, ובכך מתעלמת באופן מופגן מפסיקת בית המשפט הנכבד".
הפרקליטות מסכמת נקודה זו באומרה: "כלל פגמים אלה מלמדים כי הממשלה בחרה להפנות עורף - באופן מופגן ומודע - ליסודיים ולבסיסיים ביותר שבכללי המשפט המינהלי הישראלי ולפסיקת בית המשפט לאורך השנים, עד כדי כך שהחלטת הממשלה נעדרת כל תוקף משפטי. משאלו הם פני הדברים - דינה של החלטת הממשלה (על שינוי ההליך - א"ל) (כמו גם של כל ההחלטות הנסמכות עליה) הוא בטלות".
אינטרס מובהק בשל משפט נתניהו
עוד טוענת הפרקליטות כי הקריאות להדחתה של בהרב-מיארה נשמעו עוד לפני הקמת הממשלה. "באופן חסר תקדים, הממשלה בחרה להתעלם, לא פעם, מחוות-דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה שהונחו בפניה ביחס ל'הצעות מחליטים', או לקדמן ללא חוות-דעת כלל. בנוסף, ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בהצעות חוק פרטיות שונות של חברי כנסת מסיעות הקואליציה, שיש בהן כדי להביא להחלשה דרמטית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית ויכולתם להבטיח את שלטון החוק והמינהל התקין".
עוד מתייחסת הפרקליטות לתפקידה של בהרב-מיארה כראש התביעה התביעה הכללית: "האינטרס בהכפפת התובע הכללי לאינטרסים הפוליטיים של הממשלה ולאינטרסים האישיים של חבריה הוא רחב ומשתרע על מגוון היבטים, שכן פוליטיזציה של מערכות אכיפת החוק מקנה לממשלה כוח רב לקידום מהלכים שונים, למשל, בכל הקשור למחאות המופנות נגדה.
"ואכן, רבות מההתקפות נגד מערכת אכיפת החוק, בכלל, והיועצת המשפטית לממשלה, בפרט, קשורות כאמור בהפעלת סמכויות בתחום אכיפת החוק כלפי מוחים נגד צעדי הממשלה. כמו כן, לממשלת ישראל הנוכחית יש אינטרס מובהק בקביעת זהותו של התובע הכללי, לאור ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה בעבירות שחיתות שלטונית וחקירות פליליות או בדיקות בעניינם של חברים נוספים בה. אינטרס זה משמעותי במיוחד בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה במשפטו".
הפרקליטות שבה וטוענת כי אין לראות את המהלך בחלל ריק. "הוא מהווה חלק טבעי ומרכזי במהלך כולל יותר שבו החלה ממשלת ישראל ה-37 עם הקמתה לפני כשנתיים ושמונה חודשים, שעיקרו בהסרת מגבלות על הכוח השלטוני, ביטול ערובות לשמירת זכויות אדם, טוהר המידות והמינהל התקין, מבלי להציע ערובות חלופיות להבטחת זהותה הדמוקרטית של המדינה. מהלך זה, אשר זכה גם לשם 'הרפורמה המשפטית', כולל רכיבים שונים, אשר המשותף להם הוא העצמת כוחה של הרשות המבצעת והסרת מגבלות מעליה באמצעות החלשת מוסדות השירות הציבורי, מוסדות שלטון החוק והתקשורת".