על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● סקר חדש: היקף התמיכה הבלתי נתפס של צעירי ארה"ב בחמאס
● "אימת הסייבר ההתקפי הישראלי": הבכיר בארה"ב שאיבד את הסיווג הביטחוני
1היחסים בין הודו לארה"ב עלו על שרטון, איך זה ישפיע על ישראל?
היחסים בין הודו לארה"ב עלו על שרטון, כאשר הנשיא דונלד טראמפ נקט גישה "פרו־פקיסטנית" שעוררה זעם בהודו. בנוסף, לאחרונה טראמפ הטיל "מכסי 25% על יצוא הודי", אך הקש ששבר את גב הגמל היה "מס נוסף של 25% על רכישת נפט רוסי".
כעת היחסים בין ארה"ב להודו מצויים במשבר. איך זה ישפיע על יחסי הודו-ישראל? במידל איסט פורום טוענים כי "ההתרחקות המתמשכת בין וושינגטון לניו דלהי עלולה לפגוע בקשרים בין הודו לישראל".
להודו וישראל יש שותפות ביטחונית ואסטרטגית "חזקה המבוססת על אמון, כבוד והבנה של דאגותיהן ההדדיות". בנוסף, למרות המתחים הנוכחיים בינתיים "לארה"ב ולהודו יש אינטרסים משותפים במזרח התיכון". למשל, "האיום הקיומי המשותף מהאסלאם הרדיקלי הופך את השותפות הזו לקשר טבעי. בנוסף, הודו פיתחה יחסים טובים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועומאן - מונרכיות המקיימות קשרים קרובים יחסית עם ארה"ב וישראל, אף כי לסעודיה ולעומאן אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל".
אולם כעת, לאור המתחים הנוכחיים "מורשות העבר מתקופת המלחמה הקרה עדיין עלולות לשכנע את ניו דלהי שהיא לא יכולה לסמוך על וושינגטון ועל ירושלים, ושעדיף להודו לשוב למדיניות המסורתית שלה במזרח התיכון - תוך העדפת מדינות כמו איראן ותנועות שעוסקות בסוגיה הפלסטינית", נכתב. בנוסף, "קבוצות אסלאמיסטיות ותומכיהן מחו"ל, כמו טורקיה וקטאר, ינסו לנצל את הקרע ביחסי ארה"ב-הודו כדי לערער את הקשרים הודו-ישראל".
אנליסטים רבים מבינים כי "השותפות הודו-ישראל היא קריטית, אסטרטגית וגדולה מגחמותיו של טראמפ. השאלה היא האם, לנוכח המשך ההתגרויות המיותרות של טראמפ כלפי ההודים, קו זה יגבר", נכתב.
מתוך המידל איסט פורום, מאת אבינהב פנדיה. לקריאת הכתבה המלאה.
2הצבא האמריקאי עושה ניסוי בטיל ישראלי בעיראק
"הצבא האמריקאי ביצע ניסויי ירי חיים בטיל SPIKE NLOS (טיל מדויק לטווחים ארוכים שמעבר לקו ראייה) מתוצרת רפאל, ובכלל זה שיגור ראשון אי־פעם במדבריות עיראק", פורסם בשאפאק ניוז.
"הניסוי, שנערך בשבוע שעבר במסגרת מבצע Operation Inherent Resolve, כלל פריסת מסוק אפאצ'י של חטיבת התעופה הקרבית 101, מגדוד הפרשים ה־17, לשם ירי הנשק הישראלי. התרגיל היה חלק מהערכה רחבה של מערכות נשק בזירת הפעולה של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב", נכתב.
קולונל טיילר בי. פארטרידג', מפקד חטיבת התעופה הקרבית, אמר כי השיגור הוא "הישג" שמדגיש את כוחו של הצבא האמריקאי ב"הבסת דאעש". המפקד שיבח את הטיל תוצרת רפאל והדגיש את יכולות הטווח שלו ודיוקו וכינה אותו "יתרון מכריע".
"טיל ה־SPIKE NLOS, שפותח על ידי רפאל, מסוגל לפגוע במטרות במרחק של עד 50 קילומטרים כאשר הוא משוגר ממסוק, ומאפשר העברת שליטה במהלך הטיסה בין פלטפורמות שונות - מה שמגביר את הגמישות הטקטית", נכתב.
מתוך השאפאק ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.
3"לא טיפול רפואי ולא לימודים": ארה"ב משעה ויזות לבעלי דרכון פלסטיני
ממשל הנשיא דונלד טראמפ החליט להשעות אישורים של "כמעט כל סוגי הוויזות" של בעלי דרכון פלסטיני. "המהלך יעצור, לפחות זמנית, נסיעות לצורכי טיפול רפואי, לימודים באוניברסיטה, ביקור קרובים או נסיעות עסקיות", פורסם בניו יורק טיימס.
"המדיניות החדשה חורגת מהמגבלות שהוכרזו לאחרונה על ידי גורמים אמריקאים בנוגע לוויזות למבקרים מעזה. בשבוע שעבר הודיע משרד החוץ האמריקאי כי לא ינפיק ויזות לפקידים פלסטינים כדי להשתתף בעצרת הכללית השנתית של האו"ם בניו יורק בחודש הבא", נכתב. האיסור חל גם על אבן מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית וראש אש"ף, וכן על כ-80 פלסטינים נוספים. לשכתו של אבו מאזן גינתה את המהלך והביעה "צער" וקראה לממשל טראמפ "לשקול מחדש את ההחלטה".
המדיניות החדשה "תאסור גם על פלסטינים מיהודה ושומרון ומן הפזורה הפלסטינית להיכנס לארה"ב דרך סוגים שונים של ויזות ללא־מהגרים". לא ברור מה הוביל להחמרת המגבלות, אך אלו "מגיעות לאחר הכרזות של מספר מבנות בריתה של ארה"ב כי בכוונתן להכיר במדינה פלסטינית בשבועות הקרובים".
בשביל לדחות את הויזות "ממשל טראמפ שימוש במנגנון שנעשה בו שימוש לרוב באופן מצומצם בהרבה - סעיף 221-G לחוק ההגירה וההתאזרחות משנת 1952 - המאפשר לדרוש מסמכים נוספים או מידע נוסף. בימים האחרונים הונחו פקידי הקונסוליות להשתמש בסעיף זה כדי לסרב זמנית לכל בקשת ויזת מבקר של בעל דרכון פלסטיני".
האלה רארית, ששימשה כדוברת בערבית של משרד החוץ עד אפריל 2024, אמרה לניו יורק טיימס כי "זהו סירוב פתוח וללא הגבלת זמן".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אדוארד וונג, אדם ראסגון, נתן אודנהיימר וחאמד אלעזיז. לקריאת הכתבה המלאה.
4המשט של גרטה לא היה מצליח לעגון בעזה
פעילת האקלים גרטה טונברג מוציאה בפעם השלישית משט לעזה בשם סומוד, המורכב "מ-70 סירות, ונושא סיוע הכולל מזון, מים ותרופות". טונברג קיוותה להביא את הסיוע לחופי עזה, אך המשט נאלץ לחזור בחזרה לנמל בעקבות סערה ותנאי מזג אוויר קשים. אך גם הוא היה ממשיך בדרכו, פרופ' ג'יימס קרסקה, מומחה ימי, אמר לפוקס ניוז כי המשט "כלל לא היה מגיע לעזה בשל היעדר מתקני עגינה והמצור ה'חוקי' שמטילה ישראל".
המשט של גרטה יצא בתחילת השבוע מברצלונה, ועליו דמויות מוכרות כמו השחקנית סוזן סרנדון, שחקן משחקי הכס ליאם קנינגהם וראשת עיריית ברצלונה לשעבר אדה קולאו.
במסיבת עיתונאים שנערכה בברצלונה אמרה טונברג כי היא מאשימה את ישראל בהפרת החוק הבינלאומי ואמרה "הסיפור כאן הוא על פלסטין. הסיפור כאן הוא על איך אנשים נשללים בכוונה מהאמצעים הבסיסיים ביותר לקיום".
פרופ' קרסקה אמר לפוקס ניוז כי המשט לא יצליח לעגון בחופי עזה: "אין מתקני נמל באזור שיכולים לפרוק מטען כזה, ולעזה אין נמל שיכול לקלוט משט גדול. יש נמל דייג קטן, אך הוא אינו מספק". פרופ' קרסקה הדגיש כי "המצור הישראלי הוא פעולה חוקית בזמן סכסוך מזוין כדי למנוע מכלי שיט להיכנס, אך עליו לעמוד בתנאים מסוימים, בהם מתן הודעה, יעילות ואכיפה בלתי־מפלה".
מתוך פוקס ניוז, מאת אמה באסי. לקריאת הכתבה המלאה.