מטוס בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א / צילום: התעשייה האווירית IAI
התעשייה האווירית הודיעה היום (ב') כי לאחר מאמצים רבים שביצעה בשנה האחרונה תוך כדי המלחמה, החברה השלימה בהצלחה את תהליך ההסבה של מטוס בואינג 777 מתצורת נוסעים למטען, והפכה לראשונה בעולם שמקבלת מרשויות התעופה האזרחיות בארה"ב (FAA) ובישראל (CAAI) את ה־STC: רישיון להסבת מטוס נוסעים למטען.
● משרד הביטחון רוכש חיישני אינפרא אדום מחברת SCD הישראלית
● השר הטורקי שמאחורי הצעדים נגד ישראל, ומה באמת קרה ליחסי הסחר
המטוס המוסב מדגם B777-300ERSF הוא בין מטוסי המטען הגדולים בעולם ויאפשר להגדיל באופן משמעותי את כמות, מהירות ואיכות השילוח הבינלאומי. אם כך, מדוע בכלל מסבים מטוסים למטען ולא קונים חדשים? מה יתרונות ה־777 בהובלת סחורות? ומיהם בכלל הלקוחות? גלובס עושה סדר.
למה להסב מטוס ולא לקנות חדש?
מטוסי נוסעים מתבלים לאורך כ־15 שנות פעילות ועל אחת כמה וכמה לאחר כ־30 שנה, בין אם מדובר במושבי המטוס או במערכות האלקטרוניות. ניתן לקנות מטוסי מטען מהיצרן, אך העלות של הסבה נמוכה בכ־20% ממחיר מטוס חדש, ובמילא יוצא מוצא חדש למדי. כך, סך ההשקעה הכוללת של חברות תעופה שעוסקות בקרגו במטוס בואינג 777 מוסב עומד, לדוגמה, על כ־264-340 מיליון דולר - תלוי בדגם הספציפי.
טיסת הבכורה ב־777, למשל, התבצעה לפני 31 שנה. במקרה שההסבה מתבצעת כאשר המטוס בן 15 שנה, הוא יוכל לשמש כמטוס מטען במשך כ־50 שנה נוספות.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אומר לגלובס כי במצב שיש מטוס מטען, אחר־כך לאף אחד לא יהיה אכפת מהבלאי הפנימי, שהרי להוציא את תא הטייס החשוב - היתר הופך לחלל ענק. "אנחנו מהבודדים בעולם בתחום ההסבות", מדגיש המנכ"ל. "לא כל אחד יכול להסב מטוס, בשל אלמנטים הנדסיים ותפעוליים קשים".
מהם סוגי המטוסים שתע"א מסבה? ולמה לפנות ל־777?
עד עתה, התעשייה האווירית הייתה מסבה בואינג 737, 747, 767, וכעת כאמור 777. הנפח הגדול יותר של המטוס משפיע משמעותית על כושר הנשיאה. בעוד שמטוס מסוג 767 מסוגל לשאת כמטוס מטען 60 טון, ב־777 חלה עלייה משמעותית ל־100 טון. לוי מציין כי התעשייה האווירית פעילה בתחום הסבות המטוסים שנים רבות ונחשבת לאחת מהמובילות בעולם.
"הסבה אינה החלפת ציוד במטוס בציוד אחר. היא דורשת עבודה על המבנה עם יכולת הנדסית גבוהה, ופתיחת פתח להכנסת ציוד. לאחר מכן, יש לשנות את כל החיזוקים של המטוס, לבנות את החלק הפנימי שלו וכל רכיב כזה צריך להיות בעל רישיון. רת"א (רשות התעופה האזרחית בישראל, ד.ש.א) וה־FAA (מינהל התעופה האמריקאי, ד.ש.א) מפקחות אחרי כל בורג ושינוי. לאחר שהכול נבדק, עברנו סדרת מבחנים כוללים - ועברנו את כולם".
מיהם הלקוחות בעסקה?
חברת ארקאפ (AerCap) היא הלקוחה הראשונה בתוכנית ההסבות למטוסי מטען מדגם B777-300ERSF, בעת שחברת קאליטה (Kalitta) תהיה המפעילה הראשונה. שוק המטען עובד כך שחברה כמו ארקאפ קונה מטוס, מעבירה אותו להסבה לתע"א, ואז מפיצה אותו לחברות במודל ליסינג. חברות כמו ארקאפ יודעות לעשות את האיזונים מבחינתם בשוק במסגרת הסחר, ידע שנדרש בשוק הקארגו שמושפע מגורמי ביקושים עולים ויורדים שונים - בהם אפילו עונות השנה.
מה מביא חברה ביטחונית כמו תע"א לעסוק בהסבת מטוסים אזרחיים?
"אנחנו תעשיית אירוספייס, לא סתם שמנו הוא התעשייה האווירית", מסביר לוי. "רוב המוצרים שלנו, כולל בחטיבות צבאיות באים מעולם התעופה. ברגע שיודעים ויש תשתיות הנדסיות לתכנן מטוס או בכלל פלטפורמה מעופפת, זה הבסיס לכל: למל"טים, לטילים ולהרבה מאוד דברים. מהנדס אווירונאוטיקה הוא מהנדס אווירונאוטיקה, חשמל מטוסים הוא חשמל מטוסים, ובשורה התחתונה הפעולות הייחודיות לעולם התעופה משרתות את התחומים האזרחיים והצבאיים כאחד".
עד כמה משמעותית ההובלה האווירית?
כ־80% מתנועת הסחורות העולמית מתבצעת דרך הים אבל שיבושים שונים, כדוגמת מתקפות החות'ים בים האדום שגרמו להסטת מרבית התנועה מהמזרח הרחוק לאירופה אל כף התקווה הטובה, גרמו לעליית הביקושים בהובלת סחורות אווירית, שיקרה בהרבה. לפי נתוני IATA, בחודש יולי האחרון חלה צמיחה של 5.5% ברמה השנתית בהובלת סחורות אווירית.