השר הטורקי שמאחורי הצעדים נגד ישראל ומה באמת קרה ליחסי הסחר

שר החוץ הטורקי הקאן פידאן הספיק ביום שישי האחרון להרעיד את אמות הסיפים בישראל, בטורקיה ואף בעולם כולו, עם הצהרתו על ניתוק "מוחלט" של הקשרים הכלכליים עם ישראל, הפסקת התנועה הימית שנחשפה בגלובס, ואף עצירת התנועה האווירית בין המדינות. חמאס עוד הספיק לברך את אנקרה על הצעד, בטרם משרד החוץ הטורקי שלח גורמים לתדרך כי לא לכך התכוון הבכיר, כי אם להפסקת התנועה האווירית של מטוסים "צבאיים וממשלתיים". מדוע דווקא שר החוץ הוא זה שהכריז על הסנקציות החדשות?

● פרשנות | השלב הבא בהידרדרות בין ישראל לטורקיה מעבר לפינה, וזה לא ייגמר בפן הכלכלי
● פרשנות | ההכרה הישראלית ברצח העם הארמני: הוכחה לאוזלת ידה במדיניות מול טורקיה

מי מחולל את ההחמרות ומי הנפגעת העיקרית

בין הצעדים הטורקיים שפגעו ממשית באינטרסים ישראליים, נמנית ההחלטה לאסור על ספינות ישראליות לעגון בטורקיה, על ספינות טורקיות לעגון בישראל, ועל כל עגינה של ספינה שמובילה אמל"ח לישראל. הנפגעת הישירה והמידית הייתה חברת צים, שלאורך שנים מפעילה קווי שיט במזרח הים התיכון שכוללים עגינות בטורקיה, ולפתע ספינותיה נדרשות לדלג על נמלי טורקיה ולהימנע מטיפול בסחורות טורקיות.

בדומה למהלכים הטורקיים הקודמים, ההצהרות של אנקרה ככלל ושל פידאן בפרט לא משקפות את המציאות. בכיר בענף הספנות הטורקי סיפר לגלובס שבעוד שלצים עשו סיכול ממוקד, הרשויות הטורקיות העבירו מסרים ברורים לענקיות הספנות הבינלאומיות האחרות כי "תמשיכו בשגרה". קרי, הן לא ייפגעו אם יש להן קווי סחר שכוללים תחנות עגינה קבועות בטורקיה ובישראל - אם לא יובילו אמל"ח לישראל באותן הספינות.

גורם ישראלי המעורה בפרטים אומר שמחוללי ההחמרות האחרונות ביחסי ישראל-טורקיה הם פידאן והאנשים שהוא הציב סביבו בצמרת משרד החוץ הטורקי, לאחר שעבר לשם בתום קדנציה ממושכת כראש סוכנות המודיעין (MİT). "הם מעוניינים להחריף את המצב", הוא מספר, ומפנה זרקור למתרחש בשגרירות טורקיה בתל אביב.

זו ממשיכה לתפקד, אבל כלל הבכירים בה הוחלפו מאז שפידאן נכנס ללשכת שר החוץ ביוני 2023. בין השאר חזר לטורקיה הממונה על השגרירות, גורצ'אי שקר, שזכה לתשבחות בקרב ישראלים על כך שניכר שהוא "הגיע לעבוד" ולנסות להשפיע לחיוב. הגורם הישראלי מציין כי, עתה "כל מי שמוצב בשגרירות טורקיה יודע מה מצופה ממנו, וזה להתיישר עם מדיניות פידאן".

"לישראל יש מנטליות של מדינת טרור"

אותה מדיניות משתקפת מהופעות חוזרות ונשנות של שר החוץ הטורקי בתקשורת המקומית, והיא כוללת קורלציה בין מבצע עם כלביא באיראן, לדוגמה, לבין הפעילות הצבאית ברצועת עזה נגד חמאס. "התקפותיה של ישראל על עזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן הסימן הברור ביותר למנטליות של מדינת טרור המאתגרת את הסדר הבינלאומי", אמר פידאן בשבוע שעבר. "ההתנגדות הפלסטינית לישראל תשנה את מהלך ההיסטוריה, ותהפוך לסמל למדוכאים".

הופעותיו של שר החוץ הטורקי והתייחסויותיו לישראל מתגברות ומתרחשות בתדירות גבוהה בהרבה מאלו של ארדואן, בן ה־71, שלפי החוקה הטורקית אמור לסיים את תפקידו עם תום הקדנציה הנוכחית - אלא אם יצליח לבצע שינויי חוקה. על כן, פידאן שלאורך הקריירה הארוכה בסוכנות המודיעין הטורקית הכיר ועבד עם גורמים שונים במוסד, לפי הערכות, משתמש בישראל ככלי פוליטי לקראת "היום שאחרי" ארדואן.

פידאן קיים בשבת האחרונה פגישה באנקרה, שבה אירח את פאלח אל־פיאד, ראש חשד א־שעבי - ארגון הגג של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק. זו לא הייתה הפגישה הרשמית הראשונה ביניהם: גם בפברואר אשתקד הם נפגשו. אמנם לא נמסרו פרטים על מהות הפגישות מהממשל הטורקי, אך עצם קיומן משקף את מדיניותו של שר החוץ הטורקי - שרואה במיליציות בעיראק כגורם לגיטימי. בדומה לתפיסותיו לגבי חמאס או המורדים החות'ים בתימן. במקרה העיראקי, פידאן רואה בחשד א־שעבי ככלי מול החשש הטורקי התמידי מפני הכורדים.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי שר החוץ הטורקי הוא אדם מחושב מאוד, "והבין כי לגנות את מדינת ישראל ולהשתלח בה זה אף פעם לא פאסה בטורקיה. תמיד יש לו 'לקוח', בזמן שפידאן מכין את הקרקע ליום שאחרי ארדואן".

לדבריו, פידאן התאים את עצמו למצב שבו תחת ארדואן, מדיניות החוץ הטורקית תפסה מקום גובר והולך בפוליטיקה הפנימית. "שר החוץ הטורקי הפך את ישראל לתיק האישי שלו. ככל שהוא יוצא נגד ישראל ומאשים את המדינה בדברים קשים, פידאן מבין שזה ייצור עבורו כותרות. זה ניכר ברשתות החברתיות שבהן כל אמירה בוטה כזו הופכת לפוסטר. מבחינתו, זה יותר מיועד לפוליטיקה הפנימית הטורקית, מאשר הבינלאומית".

הנתונים שסותרים את טענות הטורקים

יש מן האירוניה בטענה הטורקית על הפסקת התנועה האווירית בין המדינות, שהרי את המסרים הנרחבים הדהדו שתי זרועות התעמולה המרכזיות של אנקרה: סוכנות הידיעות הממשלתית אנאדולו ותאגיד השידור TRT. בכל זאת, הטענה הטורקית כבר מאז הטלת אמברגו הסחר במאי אשתקד, שנחשפה אף היא בגלובס, היא כי לא מתקיים סחר בין המדינות. לאחרונה, כשקטעו את התנועה הימית בין המדינות, הודו בדיווחים טורקיים כי "מצאו דרך" לעקוף את התקנות.

כוונתם לפרצה הפלסטינית שבה יעד סחורות נרשם כרשות הפלסטינית, אף שבהגעתו לישראל התבצעה העברת בעלות - פרצה שנפגעה במסגרת התקנות החדשות; וכן, פרצה שלטורקים אין יכולת להשתלט עליה: שִׁטְעוּן, שבמסגרתו סחורות מגיעות למדינה שלישית, ואז מועברות לישראל. "בהתחשב בהיקף היצוא הטורקי לכל העולם, אין להם את היכולת לבוא, לדרוש ולבדוק מכל יצואן, לקבל תכתובות עם ספקים, כדי לוודא שהיעד הסופי אינו ישראל", אומר לגלובס משלח בינלאומי.

עם זאת, דבריו של פידאן בפרלמנט משקפים את עמדת ממשלת טורקיה והנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, כי "הופסק" הסחר בין המדינות. על כן, גלובס צלל לעומק נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי סחורות שיובאו מטורקיה ויוצאו אליה לאחר האמברגו שהוטל במאי 2023, ויעדן הוא ישראל. כלומר, עוד ללא התייחסות לסחורות שיעדן נטען במקור כרשות הפלסטינית ואף ירדן בחלק מהמקרים - אף שהמזמין האמיתי היה ישראלי.

הנתונים מצביעים מעל ומעבר לכל ספק שטורקיה טועה, או ייתכן שמנסה להטעות. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההצלחה המוחלטת היחידה של אנקרה בכל הנוגע לסחר הבילטרלי מסתכמת ביצוא הישראלי, ותו לא. מיצוא ישראלי שעמד על 137 ו־134.4 מיליון דולר ביולי ואוגוסט 2023 בהתאמה, חלה צניחה לכחצי מיליון דולר ביולי-אוגוסט 2025 גם יחד.

לעומת זאת, היבוא הישראלי מטורקיה ירד ביוני 2024 בכ־70% ברמה השנתית לכ־116.8 מיליון דולר, ובכ־34% נוספים לכ־77.6 מיליון דולר ביוני האחרון. המגמות ביולי ובאוגוסט היו, במידה רבה, שונות: לאחר שביולי 2024 חלה ירידה של כ־80% בהשוואה ליולי בשנה הקודמת (ל־60.7 מיליון דולר), ביולי השנה חלה דווקא עלייה של כ־17% ל־71.1 מיליון דולר. לאחר מכן, באוגוסט 2024 הייתה אמנם צניחה ברמה השנתית של כ־84% (ל־73.6 מיליון דולר), אבל באוגוסט האחרון נרשמה עלייה קלה של כ־1% (ל־74.3 מיליון דולר).